כשמסתכלים על נתוני המאקרו של 2024 – שנת מלחמה מלאה – רואים את השפעתה על ביצועי המשק: צמיחה מזערית של 1% בתוצר וירידה ברמת החיים בישראל. התוצר העסקי התכווץ, ההשקעות נחתכו בכ־6%, וגם היצוא נפל בשיעור דומה.
זה כמובן לא אמור להפתיע. במהלך התקופה ספגה כלכלת ישראל הורדות דירוג מצד שלוש סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות, אליהן הוצמדה כרגיל גם תחזית עם אופק שלילי. הגירעון הממשלתי העמיק, וחובות המדינה תפחו בהתאם, על רקע עלויות המלחמה. לזאת יש להוסיף את השלכות הריבית הגבוהה יחסית שלא ירדה, והאינפלציה השוחקת שחוזרת.
אבל כשעושים ״זום אין״ על קטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית, מתגלה תמונה שונה, קודרת הרבה פחות. דוחות ונתונים שהחלו להתפרסם בחודשים האחרונים, שופכים אור על פעילות ההייטק הישראלי בתקופת המלחמה ומציגים סקטור שחרף כל האתגרים שניצבו בפניו בשנים האחרונות, נותר חסין יחסית לטלטלות ועמיד בפני משברים קשים. מספר פרמטרים ואינדיקטורים חשובים אפילו מציגים שיפור וצמיחה, דווקא בעיצומה של המלחמה. מבחינה זו נראה כי חברות הטכנולוגיה המקומיות, בדגש על חברות הסייבר, משייטות להן בסטרטוספרה נפרדת.
נתוני דוח Israeli Tech Review של חברת המחקר IVC ולאומי־טק לשנת 2024, המסכם בין היתר את נתוני הגיוסים, ההשקעות והעסקאות באקוסיסטם המקומי, ממצב מבחינה זו את שנת המלחמה כשנת מפנה משמעותית – ולמעשה כאחת השנים החזקות שנרשמו פה.
על פי הדוח, ב־2024 רשמו חברות הטכנולוגיה הישראליות לא פחות מ־453 גיוסים, בהיקף כולל של 9.6 מיליארד דולר – זינוק של 15% במספר הגיוסים ושל 40% בהיקף לעומת 2023. ואולי הנתון המשמעותי ביותר: בשנת 2024 נרשמה בפעם הראשונה מאז 2021 עלייה נטו בפעילות מרכזי המחקר ופיתוח של MNC’s (תאגידים בינלאומיים) בישראל.
גם 2025 התחילה חזק והמשיכה את המומנטום החיובי. ברבעון הראשון של השנה רשמו החברות הישראליות גיוסים בהיקף כולל של יותר מ־2.2 מיליארד דולר – זינוק של 30% בהשוואה להיקפים שנרשמו ברבעון הראשון של 2024, וגידול דומה (26%) אם משווים את הנתונים לרבעון הראשון של 2023. למעשה, הנתונים שפורסמו לאחרונה משקפים חזרה לרמה שנרשמה בהיי־טק הישראלי מבחינת היקף הגיוסים למצב ברבעון האחרון של 2022, שסיים את אחת החזקות שנרשמו פה מאז ומעולם.
כל זה מתרחש, כאמור, על רקע המלחמה המתמשכת של ישראל בעזה, עוד לפני המערכה הישראלית מול איראן, במסגרתה חזה העולם כולו בתצוגת תכלית של הטכנולוגיה הישראליות – דבר שצפוי לחזק עוד יותר את מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק, ובהתאם את תיאבון המשקיעים לטכנולוגיה שלה.
תמר בר אילן, סייארה: ״כשאתה בונה חברה בתקופה כזו אתה מוצא את עצמך ׳מנרמל׳ הרבה סיטואציות לא נורמליות. לא פעם מצאנו את עצמנו מדברים עם משקיעים כשאנחנו יושבים במקלט, או מפסיקים זום חברה כי יש אזעקה, וכל הצוות הישראלי נעלם ל־10 דקות”
“מה שקרה להייטק הישראלי ב־2024 זוהי ההוכחה הניצחת שהתעשייה פה עובדת, שהאקוסיסטם שהתפתח פה לאורך העשורים האחרונים, פשוט עובד״, אומר שמוליק שלח, מנהל מחקר כמותי ואסטרטגיה בחברת המחקר IVC. לדעתו, קשה להפריז בחשיבות הנתונים שעולים מהדוח: ״היו פה גיוסים מרשימים שנרשמו בעיצומה של מציאות פוליטית מאוד לא פשוטה. יש פה הישג מרשים של תעשיית ההייטק.
״בזום אאוט לטווח ארוך רואים שנבנתה פה תשתית מאוד חזקה שמאפשרת לתעשייה לעמוד באתגרים מורכבים מאוד ולעבור אותם בהצלחה״, הוא מסביר.
במהלך השנה נרשמו לא פחות מ־20 מגה גיוסים של יותר מ־100 מיליון דולר כל אחד. את סכומי הכסף הגדולים משכו בעיקר חברות אבטחת סייבר וג׳נרייטיב AI – ביניהן גם שתי עסקאות גיוס ענקיות (כמיליארד דולר כל אחת), עליהן היו חתומות סנסציית הסייבר WIZ של אסף רפפורט (לפני ההכרזה על עסקת הענק עם גוגל) וחברת הבינה מלאכותית המדוברת, SSI – Safe Superintelligence שהקים לפני שנה בלבד הישראלי איליה סוצקבר, אחרי שעזב בטריקת דלת את OpenAI.
עבור SSI, המחזיקה עשרות רבות של עובדים בישראל, ואף הגדילה את הנוכחות כאן בעיצומה של המלחמה, מדובר היה בסבב A שנחתם על פי שווי חברה של 6 מיליארד דולר. באפריל האחרון פירסם ה׳פייננשל טיימס׳ על השלמת גיוס נוסף של 2 מיליארד דולר לפי שווי של 32 מיליארד דולר – מה שהפך את החברה של סוצקבר, לצד WIZ שקיבלה תג מחיר זהה בעסקת מכירתה לגוגל, לאחת החברות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם. ישראלית נוספת שטיפסה לשווי אסטרונומי השנה היא חברת תשתיות אחסון הנתונים, ואסט דאטה (Data Vast), שעל פי הפרסומים תשלים בקרוב גיוס ענק לפי שווי של 25 מיליארד דולר.
וכמובן, השנה הוכרזה ״עסקת המאה״ – עסקת הרכישה של וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר במזומן – שאם תאושר סופית על ידי הרשויות הרגולטוריות בארה״ב ובאירופה, תהפוך לאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי־טק הישראלי ולאחת מעסקאות המכירה הגדולות אי פעם בתעשיית ההיי־טק העולמית.
ואם זה לא מספיק, רק יומיים לאחר ההכרזה על עסקת וויז נרשם אקזיט נוסף של מיליארדים, שבמצב עניינים רגיל היה תופס כותרות: חברת הביטוח הדיגיטלית Next Insurance הישראלית, נמכרה לענקית הביטוח הגלובלית Munich Re עבור 2.6 מיליארד דולר.
אחד המשקיעים הראשונים בחברה הוא המשקיע הסדרתי אורן זאב, בעל קרן ההון סיכון ׳Zeev Ventures׳. זאב חתום על לא מעט השקעות סיד בעיקר בחברות טק ישראליות, שהפכו בשנים האחרונות ליוניקורנים מדוברים עם שווי של מיליארדים. לדבריו, ״עסקת המכירה היתה אחת מ־10 עסקאות המיזוג והרכישה הגדולות בתולדות ההיי־טק הישראלי, הגדולה ביותר באינשורטק, ואולי גם בפינטק״.
זאב, שצבר בזכות ההשקעות שלו הון המוערך כיום על ידי פורבס בכ־2 מיליארד דולר, טוען כי ההשפעה של המלחמה שולית וכי השוק המקומי מושפע בעיקר מהסביבה הגלובלית. ״לפחות בינתיים, לארגוני ה־BDS יש אפס השפעה על חברות גלובליות כמו גוגל או Munich Re בניסיונות לגרום להן להימנע מרכישות של חברות ישראליות״, הוא מעיר, ״זו עוד דוגמה לחוזק של האקוסיסטם הישראלי ולכך שהמלחמה מהווה שיקול מאוד משני, אם בכלל״.
לנרמל את הלא־נורמלי
גם החרפה ביטחונית ומתיחות שהגיעה לשיא ביוני האחרון, במלחמה מול איראן, לא עצרה את דהירתו של ההייטק מטורף עם אקזיט ענק של חברת הפינטק הישראלית מליו (Melio), שנמכרה ל־Xero עבור 2.5 מיליארד דולר. סטארטאפ ה־AI, Bace 44, של מאור שלמה, הצטרף לחגיגה לאחר שנמכר ל־Wix, תמורת 80 מיליון דולר, חצי שנה בלבד לאחר ההקמה (כתבת ראיון מיוחדת בעמוד X).
אורן זאב: ״לארגוני ה־BDS יש אפס השפעה על חברות גלובליות כמו גוגל בניסיון לגרום להן להימנע מרכישות של חברות ישראליות. זו עוד דוגמא לחוזק של האקוסיסטם הישראלי ולכך שהמלחמה מהווה שיקול מאוד משני, אם בכלל"
עוד לפני האקזיטים הגדולים של השנה הנוכחית, שנת 2024 נחתמה כאחת השנים הטובות בעשור האחרון מבחינת שוק הרכישות והמיזוגים של חברות ישראליות: 17.2 מיליארד דולר בעסקאות מכירה, זינוק של 64% בהשוואה ל־2023.
המכירה של Own Data לענקית התוכנה סיילספורס תמורת 1.9 מיליארד דולר, היתה עסקת האקזיט הגדולה ביותר ב־2024, עליה הוכרז בדיוק בשיאה של עוד מתיחות ביטחונית חריפה – הפעם מול חיזבאללה בצפון, רגע לפני מתקפת המנע הישראלית שהחלה בפיצוץ הביפרים.
זו דוגמה אחת מיני רבות לסיטואציה המורכבת אליה נקלעו חברות ההיי־טק הישראליות לאורך המלחמה המתמשכת. חברת הסייבר הישראלית סייארה (Cyera) של יותם שגב (CEO) ותמר בר־אילן (CTO), למשל, הודיעה באפריל 2024 על השלמת סבב גיוס של 300 מיליון דולר שנערך על־פי שווי של 1.4 מיליארד דולר. ההודעה החגיגית על הגיוס המוצלח התפרסמה בתחילת אפריל – קצת יותר משבוע אחרי החיסול המהדהד של בכיר איראני בדמשק וימים בודדים לפני המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל.
חודשים ספורים מאוחר יותר, בנובמבר 2024, כבר הודיעה סייארה על גיוס נוסף, גם הוא בסכום של 300 מיליון דולר, הפעם על פי שווי כפול – 3 מיליארד דולר. זה קרה, אגב, פחות מחודשיים לאחר חיסול נסראללה והמתקפה האיראנית השנייה. חצי שנה מאוחר יותר, ביוני 2025 הודיעה החברה באופן רשמי על גיוס ענק נוסף בהיקף של 540 מיליון דולר ושוב הכפילה את שוויה – ל־6 מיליארד דולר.
״כשאתה בונה חברה בקצב וסדר גדול כמו סייארה, בתקופה כזו, אתה מוצא את עצמך ׳מנרמל׳ הרבה סיטואציות לא נורמליות״, מספר בר־אילן, סמנכ״ל הטכנולוגיות של החברה. הוא מתאר כמה סיטואציות מטורפות, ייחודיות אולי רק למי שמנהל סטארטאפ, בשיאה של מלחמה. ״לא פעם מצאנו את עצמנו מדברים עם משקיעים כשאנחנו יושבים במקלט, או מפסיקים זום חברה כי יש אזעקה וכל הצוות הישראלי נעלם ל־10 דקות. אחר כך צריך להסביר לצוות האמריקני מה בדיוק עובר על הקולגות שלהם״, משתף השותף־מייסד.
אותו באופן אישי תפסו אירועי 7 באוקטובר על טיסה בדרך לניו יורק. ״נחתתי ישר להתכתבות בין האחים שלי שמיד ירדו לדרום להתגייס למילואים, ובהמשך נכנסו בעזה. לא נראה לי שיש איש שלא היה בהלם ראשוני אז״, הוא נזכר. ״לקח לנו כמה שבועות להתאפס וכמובן שזה גם השפיע על החברה והעובדים. היו לנו המון עובדים שגויסו ועד היום יש לנו עובדים שממשיכים להתנדב לשירות מילואים ומגויסים עד היום.
״זה לא פשוט, אבל זה מי שאנחנו, ובסוף זה בונה סולידריות והבנה. אנחנו חברה ישראלית וגאים בזה, ולרגע לא מתבלבלים – אבל מול משקיעים ולקוחות צריך למצוא את הדרך לספק את הסחורה ולעקוף את המכשולים. בימים קשים במיוחד בישראל, זה גם מה שנותן לנו עוד סיבה להמשיך לבנות ולצמוח, בכל הכוח״.
סיפורה של סייארה מיוחד אך לא ייחודי. מלבדה נולדו ב־2024 עוד שש יוניקורנס, לעומת ארבע ב־2023. ועדיין, חרף השיפור, מדובר בצלילה חדה בהשוואה לשנים עברו – ב־2022 הגיעו 20 חברות פרטיות לשווי של לפחות מיליארד דולר, ו־2021 היתה כזכור שנת שיא היסטורית שייצרה שיא של 38 יוניקורנים חדשים.
גם כשבוחנים את הביקוש לעובדים, התמונה טובה משניתן היה לצפות. כך, לצד הדיווחים התכופים על גלי פיטורים בסטארט־אפים ובחברות הייטק, מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי לפחות מחצית מהמפוטרים מצאו עבודה חדשה בענף בתוך פחות משלושה חודשים. מחקר נוסף מצא כי סיכויי הפיטורין של עובדים טכנולוגיים בתפקידי מו״פ (להבדיל מעובדי מטה, תפעול או מוצר), נמוך משמעותית בהשוואה ליתר העובדים במגזר.
לא פחות מ־453 עסקאות גיוס דווחו במהלך 2024 שנה המלחמה – עלייה של 15% לעומת השנה הקודמת. ואולי הנתון המשמעותי ביותר הוא זה: בשנה זו נרשמה בפעם הראשונה מאז 2021 עלייה נטו בפעילות המו״פ של תאגידים בינ״ל בישראל
על פי דוח התעסוקה בהייטק של רשות החדשנות, בסוף 2024 הועסקו במגזר ההייטק כ־391 אלף עובדים – ירידה של כ־1% בלבד לעומת 2023. יתרה מכך, שיעור העובדיםהמועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח, ליבת הפעילות של ההמצאה והחדשנות הטכנולוגית, המשיך לצמוח – ונכון לסוף השנה מהווה כבר כמחצית מסך העובדים בענף.
שפל של עשור
אבל יש גם חדשות פחות מעודדות, בעיקר כשבוחנים את פעילותן של קרנות הון הסיכון הישראליות. בשנת 2024 הסתכמו ההשקעות של הקרנות הישראליות בכ־2.45 מיליארד דולר, שליש מהסכום שהשקיעו פה הקרנות הזרות. מדובר אומנם בגידול מרשים לעומת שנת 2023 (עלייה של 33% בהשקעות הקרנות הישראליות) ועדיין זהו היקף ההשקעה הנמוך ביותר שנרשם כאן מאז 2019.
זה מתבטא גם במספר ההשקעות שביצעו קרנות הון הסיכון המקומיות לעומת הזרות (1,151 השקעות לעומת 1,337). בשנים האחרונות עקפו הקרנות הזרות את הישראליות לא רק בהיקף ההשקעה בסבבים מאוחרים – אלא גם במספר ההשקעות הנומינלי בחברות ישראליות. יתרה מכך, שקלול ממוצע השנתיים האחרונות (2023־2024) של מספר ההשקעות שביצעו הקרנות המקומית בחברות ישראליות מעלה את הנתון הנמוך ביותר מאז 2016.
נתון זה משתקף בין השאר גם בדוח המשקיעים לשנת 2024 של IVC, גורניצקי ו־KPMG. הדוח מסכם את פעילות המשקיעים בהיי־טק הישראלי וניתח 1,868 השקעות שונות של קרנות הון סיכון. הוא מציג נתונים עגומים למדי בנוגע להיקף הגיוסים של הקרנות המקומיות, שצלל לאחרונה לשפל חסר תקדים.
על פי נתוני הדוח חלה ירידה דרמטית בגיוסי הקרנות, שנפלו מממוצע של כ־6 מיליארד דולר בשנים 2021־2022 לפחות מ־2 מיליארד דולר ב־2023. מגמת הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות חדשות נמשכה גם ב־2024 והגיעה לשפל של 1.15 מיליארד דולר בלבד, הנמוכה ביותר ב־10 השנים האחרונות.
בהתאם לכך נרשמה ירידה חדה גם במספר הקרנות שהצליחו לגייס – 21 קרנות בלבד בשנה החולפת, לעומת 32 קרנות בשנת 2023 וממוצע של 62 קרנות בשנים 2021־2022. למעשה, מדובר במספר הקרנות הנמוך ביותר שהצליחו לגייס בשנה נתונה, מאז 2015 (19 קרנות). במהלך 2024, רק חמש קרנות הון בסיכון ישראליות השלימו גיוס של מעל 100 מיליון דולר (כל אחת) – זאת בהשוואה לתשע קרנות שהשלימו גיוס בהיקף כזה שנה קודם לכן.
לטענת שמוליק שלח, מנהל המחקר של IVC, מדובר, בין השאר, במגמה גלובלית. פחות כסף שמוקצה לקרנות וקושי אמיתי, לא רק של הקרנות הישראליות, לספק תוצאות מספיק אטרקטיביות אחרי הבוננזה של 2021־2022. ״אלה היו שנים שבהן קרנות ההון סיכון גייסו סכומי עתק ואת כל הסכומים המטורפים האלה שפכו פנימה לתעשייה״, הוא מתאר. ״לכולם ברור שהיתה פה אנומליה יוצאת דופן. עכשיו הקרנות באות לגייס את הקרן הבאה ונתקלות בבעיה. המשקיעים אומרים רגע חבר׳ה, שפכתם פה המון כסף רק לפני שנתיים ואנחנו יודעים שהיה פה משהו לא בריא ־ אז ברור למה יש כאן אתגר מצד הקרנות לגייס״.
מעבר לכך, עבור קרנות ההון סיכון הישראליות ישנו אתגר נוסף, שמתחבר ישירות להשפעות המלחמה על התעשייה. ״יש מציאות פיננסית בינלאומית לא פשוטה, ויש גם את המציאות הקשה שקרנות הון סיכון בכל העולם נמצאות בה כיום. רואים את זה בירידה במספר האקזיטים, בירידה בהנפקות הציבוריות – גם במבנה הפיננסי עצמו, שבו השוק לא סומך כרגע כמו בעבר על עצם המודל של הון הסיכון. אבל מעבר לכל אלו יש גם את המציאות המורכבת בישראל״, הוא מבהיר.
״למשל, נניח שמשקיע בוחן השקעה בארץ. עד לא מזמן הוא ראה שהכל מתנהל בסך הכל בסדר, שגם אם ישראל היא מקום שהוא לא ב־100% מרגיש בנוח איתו, האקוסיסטם קיים ועובד, הוא רואה חברות משגשגות ובסך הכל הוא מרגיש בנוח.
“היום הוא נתקל באתגר חדש. עובדים נקראים למילואים, יש הפצצות מעזה, מלבנון, מאיראן, מתימן… יש רעש בעולם סביב ישראל ואיומים בחרם. ברור שבמציאות כזאת הסנטימנט כלפי השקעות בהייטק הישראלי נפגע. השאלה היא עד כמה – האם המשקיעים מאבדים אמון או שרק פרמיית הסיכון עולה? ״בסופו של דבר, יש למשקיעים אמון רב בהייטק הישראלי. מה שיש להם פחות זו אמונה במותג של ישראל״.
