מניות, אג"ח וסחורות הם שם המשחק עבור רוב קרנות הגידור. אבל ל-Luxus יש השקעה ייחודית: תיקי הרמס. קרן ההשקעות, המתמחה בהשקעות במותרות ונוסדה על ידי דנה אוסלנדר, לשעבר מנהלת ב-Blackstone, חשפה לאחרונה שתי קרנות ייעודיות להרמס המוקדשות לתיקי מותג האופנה בירקין וקלי.
"התשוקה שלי תמיד הייתה ליצור מוצרים פיננסיים והשקעות אלטרנטיביות, ועסקתי בקרנות גידור, הון פרטי ואשראי פרטי", מספרת אוסלנדר. "אבל תמיד אהבתי את עולם האופנה הנשי וניסיתי להזריק קצת כיף לעולמות המשעממים של הון פרטי וקרנות גידור. התזה שלי פשוטה מאוד: המשקיע והאספן הם אותו אדם, כך שצריך לפנות אליהם באותה דרך, והם רוצים להיות מסוגלים גם להשקיע בנכסים שהם אוספים, בין אם אלה אמנות, תכשיטים או הרמס. האמיני לי, הרבה אנשים אוספים הרמס".
בגיבוי בית המכירות הפומביות כריסטיז, הקימה אוסלנדר את קרן ההשקעות הראשונה בעולם הייעודית להרמס. הקרן הראשונית גייסה מיליון דולר במאי והשיגה תשואה נטו של 34%, עם ממוצע של 43 ימים למכירה חוזרת. בעקבות ביקוש גדול, היא יצרו קרן שנייה שגייסה שני מיליון דולר. עד כה פעלה הקרן ללא פרסום וגייסה משקיעים מפה לאוזן. הרעיון הוא שתיקי הרמס מתפקדים באופן דומה לזהב.
"בשוק המשני (מכירות יד שנייה) הפגינו תיקי בירקין וקלי של הרמס עמידות ועליית ערך", אומרת רייצ'ל קופסקי, ראש המחלקה הבינלאומית לתיקים ואביזרים בכריסטיז. "במהלך העשור האחרון עלו המחירים בממוצע של כ-5% בשנה. במהלך הקורונה, כאשר הביקוש זינק, המחירים טיפסו במהירות. אמנם חל תיקון שוק לאחר המגפה, אבל המחירים נותרו מעל לרמות שלפני הקורונה. למרות שסגנונות מסוימים חווים תנודות בהתבסס על טרנדים או זמינות, המגמה הכוללת של השוק המשני לתיקי בירקין וקלי של הרמס הייתה בעלייה מתמדת".

אחת הסיבות לכך שתיקי הרמס כה נחשקים היא שהם נותרים אקסקלוסיביים. אנשים לא יכולים פשוט להיכנס לחנות הרמס ולרכוש תיק בירקין או קלי – הם חייבים להיות מוזמנים, אבל אך זה לא חל על השוק המשני. Luxus בוחרת בקפידה את התיקים שהיא רוכשת. "הם נרכשים בצורה מאוד מאוד ספציפית", אומרת אוסלנדר. "אנחנו מוודאים שהם במצב מושלם".
Luxus רוכשת שני סוגים: תיקי בירקין וקלי הנפוצים יותר בצבעים כמו שחור ובז', הנמכרים בפלטפורמות שונות דיגיטליות ופיזיות, כמו Farfetch ו-1stDibs. הקטגוריה השנייה היא תיקים אקזוטיים ומיוחדים, הנמכרים על ידי בתי המכירות הפומביות כריסטיז וסות'ביז.
אוסלנדר השתתפה במכירה הפומבית של תיק בירקין המקורי של ג'יין בירקין בחודש יולי בפאריז, שנמכר ב-10.1 מיליון דולר. "זה היה מדהים לראות מכירה פומבית לפריט אספנות של אישה שמקבל כל כך הרבה תשומת לב", היא אומרת. "זה המחיר היקר ביותר שתיק אי פעם הגיע אליו, והשני היקר ביותר עבור כל פריט אופנה, כאשר פריט האופנה הראשון הוא נעלי דורותי, כך שזה היה ממש מרגש".
מי שמכירים את התחום לא הופתעו מתוצאות המכירה הפומבית. "במהלך העשור האחרון, המודעות לתיקי בירקין וקלי של הרמס כנכסי אספנות גדלה משמעותית", אומרת קופסקי. "בתוך כריסטיז, ראינו את המחירים העולים במכירות פומביות מקבלים חשיפה תקשורתית, ומושכים לקוחות ואספנים חדשים למכירות עתידיות. פלטפורמות מדיה חברתית כמו אינסטגרם וטיקטוק מילאו תפקיד חשוב בנראות של השוק המשני, כאשר אספנים ויוצרי תוכן מציגים מגמות בשוק, פריטים נדירים ומחירים ששוברים שיאים במכירות פומביות".
אבן יסוד בקרן הרמס היא המחויבות לאימות. כאן נכנס לתמונה גרהם וטצברגר, מנהל האימות הראשי ב-Luxus. הוא מסביר שככל ששוק המכירה החוזרת של אביזרי יוקרה זינק, כך גם זיופים באיכות גבוהה. "איכות הזיופים של הרמס עולה על זו של כל תיק יוקרה אחר", הוא אומר. "יש הרבה תשומת לב מצד המזייפים לבירקין ולרמתם. בעבר, כשהלכת לשוק, ידעת שאתה קונה זיוף. עכשיו, כשרוב הזיופים נמכרים באינטרנט, ועם האנונימיות של האינטרנט, הם ישקיעו קצת יותר כסף כדי לעשות משהו שמשכנע יותר כך שיוכלו לרמות את הלקוח לחשוב שזה הדבר האמיתי במחיר טוב. הם יכולים להכפיל פי ארבעה את הרווחים שלהם. למרבה הצער, אנשים לא מבינים שאלה זיופים, או שהם קונים משהו על סמך תמונות של דבר אמיתי ומקבלים זיופים בדואר".

וטצברגר מודה שככל שקשה יותר לזהות תיקים מזויפים, קל יותר לרמות. הוא ראה חברים, שהשקיעו סכומים גדולים בתיקים שלכאורה היו מקוריים, וגילו שמדובר בזיופים. למרות שזה לא פשוט, עדיין יש סימנים מובהקים.
"המטרה של הזייפן היא למכור משהו שנראה כמו המקור אבל הרבה יותר זול, ובדרך להרוויח הרבה כסף", הוא אומר. "עדיין יש הבדל במה שמישהו מוכן להוציא כדי לייצר את הפריטים האלה, וזה לעולם לא יהיה כמו המותגים המקוריים. יש הבדלים מובהקים באיכות הסחורות, בחומרים, בעיצובים, ברכיבים שהם קונים מיצרנים אחרים, כמו רוכסנים, כפתורים, אבזמים, כל מתכת וכמובן איכות העור. וגם בפרטים עדינים, כמו מיתוג וכיצד סימני מסחר אלה ממוקמים במוצר". על ידי הבטחת אותנטיות, Luxus שואפת לפתח ולהגדיל את שוק היד השנייה של מוצרי יוקרה.
דרך נוספת היא על ידי יצירת מדד הרמס על פי נתוני השוק. "מה שאנחנו מנסים לעשות זה לחזות, על סמך דפוסים, מה התיקים האלה עומדים לעשות, לא רק היום, אלא גם בעוד שנה, שלוש שנים וחמש שנים", אומרת אוסלנדר. "בנוסף, אנחנו מסוגלים לכוונן את תיק ההשקעות ולרכוש תיקי הרמס ספציפיים שימקסמו את תשואת תיק ההשקעות".
למרות שנשים הן הלקוחות העיקריות של בירקין וקלי, גברים מהווים את הרוב המכריע של המשקיעים בקרן. "אני חושבת שנשים פוחדות; הן פחות אוהבות לקחת סיכונים", אומרת אוסלנדר. "הן לא אוהבות להיכשל. לגברים פחות אכפת. לספק את התשואות זה הדבר החשוב ביותר, וגברים מבינים את זה. הם מבינים שהוויראליות של תיקי בירקין גורמת להם לזוז ממש מהר, ולכן התיק שלהם יתן פי שניים או פי שניים וחצי – תשואות שקשה יהיה לקבל בהשקעות אחרות. זו ההשקעה. המשקיעים לא קונים תיקים – הם מחזיקים בחלק מהקרן, וזה מעולם לא נעשה".
למשקיעים יש בונוס נוסף: הם מקבלים עדיפות ראשונה לתיקי הרמס ש-Luxus רוכשת – ובמחיר מיוחד. אבל אוסלנדר סבורה שהלקוחות שלה לא בהכרח מעוניינים בתיקים עצמם. "אני חושבת שדור Z ודור המילניום פחות מעוניינים להיות בעלים של התיקים – ויותר להשקיע בערך שלהם או בחוויה המחשמלת של לקחת חלק במכירה פומבית".



