סם אלטמן אומר שאין סיבה לחשוש ממוט האורניום במשרד שלו. הפריט הכי מפתיע באוסף פרטי החדשנות ההיסטוריים שלו עומד אנכית על שולחנו. "זה מדולדל", הוא אומר על מוט האורניום־־238, אותו יסוד המשמש ליצירת אנרגיה גרעינית, "זה לא יפגע בך". וכדי להוכיח את הטענה, הוא מניף מונה גייגר מעליו.
"המדענים חשפו גילוי גדול בפיזיקה, ולמעשה שחררו אנרגיה בלתי מוגבלת", הוא מסביר למה המוט הזה שם. "לא ידענו שום דבר על זה, הנחנו שתיאורתית זה אפשרי. כמה עשורים אחר כך, כבר ייצרו פצצות אטום. זה מטורף".
אלטמן עובר על החפצים בתצוגה, שבדרך נמצאים במשרד בביתו, שם הם חשופים רק לחבריו הקרובים ביותר. בתצוגה היום: גרזן יד בן 40,000 שנה ("כלי רב שימושי מדהים של תקופת האבן"), חרב ברונזה בת 3,500 שנה ("דוגמה מעניינת לטכנולוגיה שיש לה השפעה גיאופוליטית גדולה") ולהב מאוורר ממנוע סילון קונקורד ("הפריט היחיד מהמטוס שהיה קטן מספיק לקחת הביתה…"). בניגוד לכללי הפרוטוקול של אוצרי המוזיאונים, את הפריטים הללו הוא סחב למשרדו בתוך תיק הספורט שלו, עטופים במגבות אמבטיה.
"אני תמיד נפעם מאיך כל דור בונה את חידושיו על גבי הדורות שקדמו לו", הוא אומר על התקדמות טכנולוגית. "ואנחנו רואים את גם עכשיו, ממש לנגד עינינו".
פריט מרשים נוסף באוסף של אלטמן הוא שבב GPU ישן. זה הצ'יפ שאימן גרסה מוקדמת של ChatGPT, המוצר של OpenAI שהקפיץ את הבינה המלאכותית למיינסטרים בנובמבר 2022 והתחיל תגובת שרשרת של חדשנות, שעשויה להתברר כמהפכנית ומשמעותית כמו המהפכה התעשייתית.
ארה"ב מתהדרת בהיסטוריה ארוכה ומפוארת של מהפכנים, שלא ידועים בזכות המצאותיהם דווקא אלא בשל הצלחתם – בזכות כישוריהם המיוחדים – להכניס למיינסטרים היומיומי חדשנות מהפכנית. חישבו על סטיב ג'ובס, ביל גייטס או אילון מאסק. תומס אדיסון לא המציא את הנורה. הוא – או יותר נכון, הצוות שלו – שיפר אותה עם חוט להט עמיד לאורך זמן רב יותר, והכניס אותה לכל בית.
אלטמן הוא מהזן הזה. הוא משקיע ומאיץ תהליכים יותר מאשר ממציא או מדען. החזון שלו לא עוסק בשכלול מוצרי צריכה – הוא עוסק בבניית המערכות הבסיסיות שעליהן שאר הכלכלה עשויה להיות תלויה בקרוב. ל־ChatGPT יש כעת יותר מ־800 מיליון משתמשים שבועיים. OpenAI, עם יותר מ־13 מיליארד דולר בהכנסות בשנה שעברה, הוערכה לאחרונה ב־730 מיליארד דולר (לאלטמן אין אחזקה ישירה בחברה, אבל ההשקעות האחרות שלו מביאות אותו לשווי מוערך של כ־3 מיליארד דולר). בהשראת OpenAI, חברות הטק הגדולות עשויות להשקיע כ־500 מיליארד דולר במרכזי נתונים ושבבים של בינה מלאכותית השנה. בנקודת הזמן הנוכחית, זוהי כנראה החברה החשובה ביותר בעולם.
כל זה הופך את אלטמן, כעת בן 40, לנשוא של שבחים והילולים שהולכים וגדלים. מנכ"ל דיסני בוב איגר אומר שאלטמן יכול "להסתכל מעבר לפינה" כדי לראות את העתיד. המייסד־שותף של Airbnb בריאן צ'סקי טוען שהוא "אחד משני האנשים השאפתניים ביותר שאני מכיר" (השני הוא מאסק). אגדת העיצוב של אפל ג'וני אייב אומר באופן אניגמטי שלאלטמן "נוח עם הלא ידוע, אבל הוא לא קל דעת לגבי האחריות". ה־VC המפורסם פול גרהם (המנטור לשעבר של אלטמן באינקובטור הסטארטאפים Y Combinator) מציע אבחנה משלו: "הוא טוב בלשכנע אנשים. טוב בלגרום לאנשים לעשות מה שהוא רוצה".
למרות דיבורו השקט ואורחותיו הנינוחות, אלטמן הוא הנביא, או אולי הכרוז, של הבינה המלאכותית. התחזיות האגרסיביות שלו לגבי הצמיחה האקספוננציאלית של הטכנולוגיה חייבות להתממש לא רק כדי להצדיק את השווי של OpenAI, אלא גם את כל ההימורים הכלכליים והחברתיים העצומים שנוצרים סביבה. לא ברור אם הוא באמת יודע איך להגיע לשם. האם הוא יכול לספק עתיד גדול, מהיר ויקר כמו זה שהוא מתאר?
"זה הקטע שלי"
פורבס עוקב אחרי אלטמן כבר יותר מעשור. ב־2015 הוא היה חבר ברשימת 30 מתחת ל־30 כמוביל בן ה־29 של Y Combinator. "זה מגניב שאתה יכול לעשות רשימה של הבעיות בעולם ואז לממן חברות שיכולות לפתור אותן", אמר לנו אז.
כשבוחנים את ההשקעות האלה, אלטמן בולט כמנהיג עסקי שאפתני בטירוף, שמתכנן בקפידה את החזון שלו לעתיד. כשעידן המובייל התגבש בשנות ה־2010, אלטמן תמך בשןרה של חברות בתחום – הוא השקיע 15 אלף דולר עבור 2% מענקית התשלומים Stripe עוד לפני שמשיהו שמע עליה, והוביל סבב גיוס ראשון של 50 מיליון דולר ל־Reddit ב־2014.
עכשיו הוא עושה זאת שוב עם הבינה המלאכותית. יש כמובן את OpenAI. אבל יש גם את Helion, שמנסה לרתום את הכוח הכמעט בלתי מוגבל של היתוך גרעיני, ואת Oklo, שמפתחת כורי ביקוע גרעיני קונבנציונליים יותר, אבל קטנים ומודולריים יותר. שתיהן יכולות לשרת את צרכי הבינה המלאכותית זללנית האנרגיה. ויש גם את World (לשעבר Worldcoin), שמפתחת טכנולוגיה לספק "הוכחת אנושיות" בעולם המתהווה של deepfakes של בינה מלאכותית. והרשימה נמשכת: כמו Labs Merge המתהווה, שעובדת על מחשוב עצבי. דרך עמותה בשם OpenResearch, אלטמן תמך באחד מהניסויים הגדולים ביותר באמריקה בהכנסה בסיסית אוניברסלית – תוכנית שתספק לכל האזרחים שכר קטן, מובטח, ללא תנאים, כפתרון אפשרי לשיבוש הכלכלי שבינה מלאכותית עשויה לגרום.
"אני חושב שאני טוב בצורה יוצאת דופן בלפענח שורה של התפתחויות בשנים ובעשורים הקרובים, ואיך תיראה האינטראקציה ביניהם", הוא אומר. יש אנשים שטובים בלחזות מה הדבר הבא. אחרים רואים איך עולמות שונים עומדים להיפגש. "הקטע שלי זה השילוב ביניהם".
בימים אלה יש לאלטמן נקודת מבט חדשה על ההבטחה ועל הסכנות של הבינה המלאכותית: אבהות. לו ולבן זוגו יש בן תינוק, והם מצפים לילד השני שלהם בהמשך השנה.
"אנשים אומרים, 'אה, אני שמח שיש לך ילד כי עכשיו אתה לא תעשה משהו להרוס את העולם'", צוחק אלטמן, "אבל האמת היא שהחלטתי עוד לפני כן לא להרוס את העולם… לא חיכיתי לילד בשביל זה…".
"בטח ככה גייטס היה"
אלטמן גדל במשפחה יהודית בסנט לואיס, מיזורי, רחוק שנות אור מעמק הסיליקון. הוא היה חנון שהוקסם ממדע, אנרגיה ובינה מלאכותית. "אני אובססיבי לאותם כמה רעיונות כל חיי", הוא אומר, "הם לא השתנו מאז שהייתי בן 18".
אלטמן הגיע לסטנפורד ב־2003 בכוונה ללמוד בינה מלאכותית, בימים בהם רוח הזמן היתה יותר 2.0 Web. במהלך שנתו השנייה באוניברסיטה, זכה בתחרות תוכנית עסקית למה שיהפוך לסטארטאפ הראשון שלו, Loopt, אפליקציית טלפון לשיתוף המיקום שלך עם חברים. אז הוא שמע לראשונה על Y Combinator. הוא תפס את טיסת הלילה לבוסטון לראיון עם המייסד פול גרהם. "אני זוכר שחשבתי – ככה ביל גייטס בטח היה", נזכר גרהם ברושם שלו מפגישתם הראשונה.
גרהם כל כך התרשם, שכאשר פרש ב־2014 הוא בחר באלטמן – אז רק בן 28 – לנהל את המקום. למה? "סם משיג מה שהוא רוצה", מסביר גרהם, "ואם ההצלחה שלו צריכה להיות דרך הצלחת CY – אז YC תצליח."
אלטמן עסק בפרויקטים שונים ב־YC, אבל פרויקט צדדי אחד התחבב עליו במיוחד: מיזם בינה מלאכותית בשם OpenAI. המיזם נולד כעמותה ללא מטרת רווח ב־2015, בשאיפה ליצור AGI, בינה מלאכותית כללית – בינה מלאכותית שיכולה "לחשוב" כמו בני אדם. אלטמן גייס אישית את גרג ברוקמן,
ארה"ב מתהדרת בהיסטוריה ארוכה של מהפכנים שלא ידועים בזכות המצאותיהם אלא בשל הצלחתם להכניס למיינסטרים חדשנות מהפכנית. חישבו על ג'ובס, גייטס או מאסק. תומס אדיסון לא המציא את הנורה, הוא שיפר אותה והכניס אותה לכל בית. אלטמן הוא מהזן הזה
אז CTO של Stripe, ואת חוקר הבינה המלאכותית המפורסם איליה סוצקבר, הידוע בעבודת החלוץ שלו ברשתות נוירונים, שהצטרפו כמייסדים שותפים – וגם עזר לשכנע את אילון מאסק – אז אחד מגיבוריו האישיים – לתמוך במיזם, עם 38 מיליון דולר.
המיקוד של אלטמן ב־OpenAI הפך מהר מאד לכמעט אובססיה של ממש, והפך את YC למשהו שדומה יותר לתחביב צדדי, ולא הדבר האמיתי אליו כיוון גרהם. ב־2019, גרהם והמייסדת השותפה של YC ג'סיקה ליווינגסטון נדהמו לקרוא הודעה לעיתונות המכריזה על אלטמן כמנכ"ל של זרוע למטרות רווח חדשה של OpenAI. ליווינגסטון ביקשה ממנו להתחייב מחדש ל־YC או לפרוש.
"חלק מהביקורת עליי בעניין הזה מוצדקת", מודה עכשיו אלטמן, "כשהיה לי ברור ש־OpenAI הולכת לעבוד, ועדיין ניהלתי את שני הדברים, חשבתי – 'אני יכול להעמיד פנים ש־ YC עדיין חשובה לי באותה מידה, אבל OpenAI היא הייעוד שלי – ואני צריך ללכת לעשות את זה'".
זו לא תהיה הפעם האחרונה שהאג'נדה של אלטמן תתנגש עם זו של עמיתיו. כמה ימים לפני חג ההודיה ב־2023, הוא פוטר על ידי הדירקטוריון של הזרוע ללא מטרת רווח של OpenAI, בטענה ש"הוא לא לגמרי כן, בעקביות". את נס המרד הוביל סוצקבר, שאמר לדירקטוריון ש"סם מפגין דפוס עקבי של שקרים" והאשים אותו ב"יצירת כאוס, התחלת הרבה פרויקטים חדשים והעמדת אנשים אחד מול השני" במרדף אחר מטרותיו. אלטמן יוחזר לתפקידו תוך חמישה ימים בלבד, לאחר מה שהיה ללא ספק אחת הפארסות הארגוניות הגדולות בהיסטוריה של עמק הסיליקון – סאגה במסגרתה התקוממו עובדי OpenAI ואיימו בהתפטרות המונית אם אלטמן לא יוחזר, הצעת עבודה ממיקרוסופט, ושמועות על מודל בינה מלאכותית חדש כל כך חזק, שהפחיד את אלה שראו אותו.
כל זה התרחש בתוך מערבולת של האשמות בדבר כפילויות ופזיזות. חקירת דירקטוריון תסיק מאוחר יותר שאלטמן הוא אכן המנהיג הנכון ל־OpenAI, אבל האירוע השאיר כתם בל יימחה על המוניטין שלו.
הסיפור הזה הצטרף להתרחשויות רק שלוש שנים לפני כן, אז, בעקבות מאבק כוח פנימי, שורה של עובדי OpenAI בכירים, כולל האחים דאריו ודניאלה אמודי, נפרדו מהחברה כדי לייסד את Anthropic. זו מוערכת כיום בכ־350 מיליארד דולר, עם כ־4.5 מיליארד דולר בהכנסות ב־2025 – והיא אחת המתחרות המאיימות ביותר של OpenAI.
טריקת הדלת של מאסק
אפילו עוד יותר נפיץ מהפילוג של Anthropic היתה ההחלטה של OpenAI לשנות את המבנה הארגוני של המיזם ולהוסיף את אותה זרוע למטרת רווח. המהלך אפשר ל־OpenAI לתפקד יותר כמו חברה רגילה, ולגייס הון ממשקיעים, כולל השקעה של 13 מיליארד דולר ממיקרוסופט החל מ־2019. מאסק התנגד בתוקף ועזב במחאה, ונותר ללא אחזקות במיזם. בתביעה שהגיש טוען מאסק שעזב כי OpenAI נטשה את המשימה המקורית שלה – ליצור בינה מלאכותית לטובת כלל האנושות – והעדיפה מקסום רווחים. OpenAI לעומת זאת טוענת שעזב כי לא קיבל שליטה בזרוע למטרות רווח. מהר מאד מאסק השיק את המתחרה xAI ב־2023, שמוערכת כעת ב־250 מיליארד דולר. התיק צפוי להגיע לבית המשפט באביב הקרוב. "זה לא איך שהייתי בוחר לבלות את כמה הזמן שזה ייקח", אומר אלטמן, "אבל אני מרגיש בטוח לגבי העמדה שלנו".
בעוד אלטמן הרגיש שיצירת הזרוע למטרות רווח היתה נחוצה ל־OpenAI כדי לשגשג, אין ספק שזה גם הועיל לו אישית. ההשפעה והכוח שלו גדלו, אם כי – למרבה מבוכת מבקריו – לא הונו. לאלטמן לא היה נתח ישיר ב־OpenAI כשהיא נוסדה והוא נותר ללא אחזקה גם לאחר הקמת המיזם למטרות רווח, למרות שיכול היה לקבל. אז למה ויתר? "אני לא יודע. אין לי תשובה טובה לכך", הוא אומר, "כנראה אני צריך לקחת לעצמי נתח, רק כדי שלא אצטרך לענות על השאלה הזאת". לדבריו, העדר ההון שלו "מבלבל מאד, ויוצר תיאוריות קונספירציה".
הארגון מחדש הפך את הגיבור לשעבר של אלטמן, מאסק, לאויב מר, שמיד השתמש ב־xAI כדי לבנות מתחרה ל־ChatGPT בשם Grok. גרוק מוצג כמודל בינה מלאכותית "מחפש אמת", אבל שקוע בביצה אינסופית של מחלוקת וטענות על חזרה על נרטיבים שקריים על רצח עם של האדם הלבן, קריאה לעצמו "MechaHitler" וגם יצירת תמונות מיניות של קטינים (החברה התנצלה מאוחר יותר). "הלוואי והם היו עושים דברים אחרת. זה משוגע בעיני שבמקום זאת הוא מקדיש זמן לתקוף אותנו", אומר אלטמן, ומתלונן על ההאשמות של מאסק ש־OpenAI לא פועלת בבטחה, בעוד "הבית שלהם עצמו בוער בדברים האלה באופן עקבי".
חושב קדימה
בעוד שהנטייה של אלטמן לרוץ קדימה עם רעיונות שמרגשים אותו הכניסה אותו לצרות, אותה תכונה היא גם עמוד התווך של הצלחתו. כך גם היה בהשקת ChatGPT. ב־2022, התלבטו ראשי OpenAI לגבי שחרור המודל לציבור, בטענה שעדיף לחכות לאחד חזק יותר. אלטמן שכנע אותם לצאת עם זה מיד. "סם התעקש – 'בואו פשוט ננסה להוציא את זה החוצה'", אומר ברוקמן, המייסד השותף והנשיא של OpenAI. ברוקמן מספר איך בלילה שלפני ההשקה עשה הצוות תחזיות לגבי הצלחת המהלך. "אני חשבתי שזה יעורר עניין רגעי, וייעלם", הוא מספר, "סם תמיד האמין שזה יצליח". וכפי ששווי OpenAI והתחזיות לגודל שוק הבינה המלאכותית מעידים – תזמון אותה ההשקה לא יכול היה להיות טוב יותר. "הוא חושב קדימה באופן קיצוני", אומר איגר של דיסני על אלטמן, "ומשלב גם סבלנות וגם חוסר סבלנות".
אבל זה לא סתם חוסר סבלנות. אלטמן מכיר את ההיסטוריה. הדחף שלו לשחרר מוצרים מהר מושפע בין השאר מהכרתו את סיפורה של PARC Xerox, מעבדת המחקר האגדית בעמק הסיליקון. זו ידועה בהמצאת הממשק הגרפי המודרני, מדפסות לייזר ועכבר המחשב- אך גם בכשלונה במסחור ההמצאות. "אתה חייב שיהיה לך מנוע כלכלי", אומר אלטמן, "אני מעריך שיש הרבה מוצרים חדשניים נהדרים שמעולם לא יצאו מהמעבדה, פשוט כי לא היה מי שידחוף אותם לידיים של אנשים".
ועל זה בדיוק הוא עובד עכשיו. ממשק הטקסט הראשוני של ChatGPT בוסס על צ'אטבוט עתיק משנות ה־60, Eliza, שמפורסם בעיקר בזכות ההתחזות הכושלת שלו לפסיכולוג. אלטמן רוצה להמציא משהו חדש לחלוטין, שיהפוך את הבינה המלאכותית לחיונית לחיי היומיום שלנו.
לשם כך רכשה OpenAI את IO, חברת החומרה של ג'וני אייב, המעצב של iMac, iPhone ו־Apple Watch, תמורת 6.5 מיליארד דולר ביולי. "סם מבין שממשק המשתמש זה לא סתם קישוט", אומר אייב, "זה מה שמגדיר את החוויה האנושית".
אלטמן נלהב מהפרויקט, אבל מסרב בנחישות לתת מידע אודותיו; הצוות עובד במשרד סודי ברובע ג'קסון סקוור בסן פרנסיסקו, והוא מדבר על זה בכלליות מסתוריות. בחזונו הוא רואה משפחה של גאדג'טים שמספקים "מודעות הקשרית קיצונית וסיוע פרואקטיבי". זה יכול להיות "מלווה ידידותי קטן" שצופה בך, מזרז משימות באופן מועיל ומשפר את החוויה היומיומית שלך. בשלב מסוים הוא מתאר, למשל, מכשיר שהיה בוחר במקומו את אותו אוסף מוזאוני שהוא הציג קודם. אותו מכשיר, לדבריו, היה אומר "'אני יודע על מה סם חשב לאחרונה, ומה במיוחד מרגש אותו. ראיתי לאן העיניים שלו נמשכות'".
אבל בהחלט ייתכן שכל ההצגה הזאת היא לא יותר מפעולת הסחה, אלטמן הרי ידוע בנטייתו להתלהב ולקפוץ מפרויקט לפרויקט. ובכל מקרה, האתגר של בניית המכשירים עליהם הוא מדבר אינו נטול סיכון. עמק הסיליקון זרוע בכישלונות של המצאות "משני עולם" – מהסגווי, דרך המציאות המדומה המוגזמת Leap Magic, ולאחרונה, סיכת עוזר הבינה המלאכותית הלבישה המגוחכת של Humane (חברה שנתמכה על־ידי אלטמן). "זה עשוי להיכשל", מודה אלטמן, "זה די נדיר בהיסטוריה שאנשים הבינו לעומק ואימצו ממשק מחשוב חדש".
זה גם יכול להיות מזיק. OpenAI ספגה ביקורת על שחרור מוצרים ללא בדיקות בטיחות נאותות ועל שחרור תכונות שמתעדפות מעורבות (engagement) על פני בריאות נפשית. היא גם הוזכרה בכמה תביעות מוות שגוי שטוענות ש־ChatGPT עודד ישירות ו/או הקל על פגיעה עצמית והתאבדות. OpenAI תמיד היתה מיהרה להתנצל ולהבטיח להשתפר, אבל קשה שלא להבחין בדפוס המתהווה.
"יותר זה טוב יותר"
בדצמבר, אלטמן ואיגר הדהימו את עמק הסיליקון והוליווד כשהכריזו על עסקה שתעניק ל־OpenAI רשיון שימוש בדמוית של דיסני, כולל מיקי מאוס, דארת' ויידר וסינדרלה, באפליקציית Sora, שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי ליצור סרטונים ריאליסטיים מהנחיות פשוטות. מדובר בחיבור מדהים, כיוון שדיסני ידועה בהגנה קנאית על הקניין הרוחני שלה, והוליווד ככלל רואה בבינה המלאכותית איום קיומי. ההסכם, בין היתר, אפשר לדיסני לכלול סרטונים שנוצרו על־ידי Sora בשירות הסטרימינג +Disney. הוא גם כלל השקעה של מיליארד דולר של דיסני ב־OpenAI, ובכך מעניק לה לא רק כסף אלא גם הכרה. "סם רצה את ההשקעה הזאת כהבעת אמון, ולהגביר את המעורבות של דיסני", אומר איגר.
"אני חושב שאני טוב בצורה יוצאת דופן בלפענח שורה של התפתחויות הצפויות בשנים ובעשורים הקרובים, ואיך תיראה האינטראקציה ביניהם.
זה הקטע שלי"
העסקה הזאת מעידה גם על ההשפעה של אלטמן, שגדלה יחד עם OpenAI. ביום המלא הראשון לכהונתו השנייה של הנשיא טראמפ, אלטמן הופיע בבית הלבן, לצד טראמפ, לארי אליסון (מייסד שותף של אורקל) ומסיושי סון, המשקיע המיליארדר הטכנולוגי של SoftBank. יחד הכריזו על Stargate Project – התחייבות נועזת של 500 מיליארד דולר לתשתית בינה מלאכותית בארה"ב. זה היה מהלך מפואר, ראוי לנשיא מקסימליסט ומשקיע אוהב סיכון כמו סון. אבל אלטמן חשב בגדול עוד יותר. "בדיונים הוא כל הזמן אמר – 'יותר זה טוב יותר,'", מספר סון, "יותר זה טוב יותר".
לדברי אלטמן, קל היה לעבוד עם טראמפ בכל הקשור לבינה מלאכותית, למרות שמדיניות הממשל בתחומים אחרים לא ממש מיושרת עם תפיסותיו של אלטמן, או של OpenAI. "התפקיד שלו הוא לוודא שאמריקה מנצחת, ואילו אני רואה את המשימה שלנו ככלל אנושית", אומר אלטמן, "אז יש קצת קונפליקט שם".
מאחורי הנטייה האימפריאליסטית להשתלטות הרוחבית של OpenAI על עתיד הבינה המלאכותית, יש היגיון וסינרגיה. מעבר ל־ChatGPT ול־Sora ולמה שזה לא יהיה מה שג’וני אייב עובד עליו, החברה גם מפתחת שבב בינה מלאכותית ייעודי, אפליקציית רשת חברתית שתתחרה ב־X ואף בוחנת רובוטים הומנואידיים למפעלים. בינואר הכריזה החברה על חבילת כלי תוכנה לארגוני בריאות וגם על מודל עסקי פרימיום בחינם, הנתמך בפרסומות, עבור ChatGPT. מארק צ’ן, סמנכ"ל המחקר של OpenAI, אומר כי בשנה הקרובה מקווה החברה לפתח חוקר "מתמחה", מבוסס בינה מלאכותית, שיסייע לצוות שלו להאיץ את הרעיונות שעל הפרק.
“אנחנו מתקדמים לעבר מערכת שתהיה מסוגלת לבצע חדשנות בכוחות עצמה”, אומר אלטמן. “אני לא חושב שרוב העולם מפנים את המשמעות של זה”.
מבקריו מביטים בכל זה וטוענים שאלטמן פשוט מנסה להפוך את OpenAI לגדולה מכדי ליפול – טענה שבעלי בריתו דוחים. "זה האופי של אלטמן", אומר גרהאם, “אם הוא מזהה הזדמנות שאף אחד לא מנצל, קשה לו מאוד לא ללכת על זה”, הוא אומר, ומציין שלחניכו לשעבר יש חולשה מיוחדת לדברים שמוערכים בחסר. “אני מוכן להתערב שגם קשה לו לעמוד בפיתוי לקנות נדל”ן מסחרי בסן פרנסיסקו”.
נקודות בונוס
לאלטמן אחזקות ביותר מ־400 חברות — נתון שעשוי לרמוז על פיזור יתר של תשומת הלב. כמה מעובדי OpenAI מספרים לפורבס כי הם חוששים שהחברה מנסה לעשות יותר מדי, ומהר מדי. הם מודאגים מהיכולת של החברה לשמור על ההובלה במרוץ המודלים, במיוחד לאחר ,5־GPT שככלל נתפס כמאכזב. הם גם התערערו כשאפל בחרה במודלי הבינה המלאכותית של גוגל להנעת הדור הבא של Siri, עסקה שהיתה לכאורה בידיים של החברה, אחרי שכבר סיפקה את הטכנולוגיה שמאחורי Apple Intelligence. "חשבנו שהעניין הזה סגור", אמר אחד המהנדסים.
אלטמן מבחינתו מצהיר שהוא "110%" ממוקד ב־OpenAI ובמשימת הליבה שלה – AGI, בינה מלאכותית כללית – מונח שבאופן מאד נוח קשה להגדירו, ושיגיע בעוד 3 או 30 שנה. או לעולם לא. בשלב מסוים הוא פשוט מכריז על ניצחון: “בגדול, כבר בנינו AGI או שאנחנו מאוד קרובים לזה".
כשמנכ"ל מיקרוסופט סטיה נאדלה שומע על ההצהרה הזאת, הוא ממהר להסתייג. "אני לא חושב שאנחנו קרובים לזה בכלל", הוא אומר בחיוך, "יש לנו תהליך טוב בעבודה. אבל זה לא יקרה מהצהרות של סם או שלי". גם הוא, אחד השותפים החשובים ביותר של OpenAI, מודה שקיים "חיכוך טבעי" כשהחברות מתחרות בזירת הבינה המלאכותית. "יש אזורים אפורים", הוא אומר, “ולכן המונח ‘חברים־יריבים’ (frenemies) הוא, בעיניי, דרך טובה לתאר את מערכת היחסים הזאת".
כמה ימים מאוחר יותר, אלטמן מתקשר לרכך קצת את דבריו. "התכוונתי לזה כהצהרה רוחנית, לא מילולית", הסביר. לדבריו, השגת AGI תדרוש “הרבה פריצות דרך בינוניות בגודלן. אני לא חושב שנצטרך אחת גדולה”.
אלטמן מודע לכך שמניעיו עלולים להיראות מסתוריים בעיני חלק מהאנשים. "קשה לדעת מה עובר לו בראש", אומר גרהאם, המנטור הוותיק שלו – מישהו שדווקא הייתם מצפים שיהיה לו מושג כללי. ההתעקשות שלו להתרחב מיד ובאגרסיביות מושכת לא פעם ביקורת. כך היה בהכרזה הדרמטית שלו על כוונתו להשקיע 1.4 טריליון דולר – רובם בשבבי בינה מלאכותית ובמרכזי נתונים – במהלך שמונה השנים הקרובות. בעיניו, "מובן מאליו" שיידרשו סכומים כאלה כדי לעמוד בקצב הצמיחה האקספוננציאלי של השימוש בבינה מלאכותית. "ואז שאר העולם מדבר על ‘מציאות פיננסית’. אני כנראה לא מצטיין במיוחד בלהחזיק את שתי נקודות המבט האלה בו־זמנית", הוא אומר.
לאלטמן יש תוכנית ירושה פשוטה למדי עבור OpenAI: להעביר את החברה למודל בינה מלאכותית. אם המטרה היא שבינה מלאכותית תהפוך למתקדמת כל כך עד שתוכל לנהל חברות, הוא שואל, אז למה לא את שלי? "לעולם לא אעמוד בדרכה של התפתחות כזו", הוא אומר, "אני אמור להיות האדם שהכי מוכן לעשות את זה".
ואז מה?
לדבריו, אין לו שאיפות מקצועיות מעבר ל־OpenAI, עם הסתייגות אחת: בעולם של אחרי AGI ייתכן שימצא תשוקה לסוג חדש של עבודה שטרם נוצר. "את הדברים שבאמת רציתי להשיג – ברובם כבר השגתי", הוא אומר, “בשלב הזה אני מרגיש שאני משחק על נקודות בונוס”.
הנטייה של אלטמן לרוץ קדימה עם רעיונות הכניסה אותו לצרות, אבל היא גם עמוד התווך של הצלחתו. כך גם היה בהשקת ChatGPT ב־2022, כשראשי החברה התלבטו לגבי שחרור המודל. אלטמן שכנע אותם לצאת עם זה מיד. "סם התעקש – 'בואו פשוט ננסה להוציא את זה'.
הוא תמיד האמין שזה יצליח"
