לארי פייג, לארי אליסון, סרגי בריין, מארק צוקרברג, מייקל דל, סטיב באלמר. אלו הם המיליארדרים המרכיבים את צמרת רשימת ה־World's Jewish Billionaires List של פורבס ישראל לשנת 2026. הונם המצטבר נאמד נכון להיום ביותר מ־1.1 טריליון דולר וכל אחד מהם נמנה גם בין 15 האנשים העשירים בעולם. במילים אחרות – אחד מכל שלושה מגה־מיליארדרים בצמרת העושר העולמי, הוא ממוצא יהודי.
את עושרם המופלג יצרו בעשר אצבעות. אף לא אחד מהם ירש את ההון. כולם בלי יוצא מן הכלל, וכל אחד בתחומו, ניחן בחוש יזמות נדיר. הם הנהיגו את המהפכה הדיגיטלית של דורנו, בראו ענקיות טכנולוגיה אדירות – ועל הדרך, במסלול היצרנות והעשייה, צברו הון עתק במהלך חייהם. כל אחד מהם לקח חלק קריטי ביצירת חברות כמו גוגל, אורקל, פייסבוק, דל או מיקרוסופט, שהפכו לענקיות בתחומן ושינו סדרי עולם.
והם לא לבד. איתם לכל אורך הרשימה, שזורים שמותיהם של אלה אשר יצרו עולמות מדיה חדשים, הנהיגו את מהפכת הבינה מלאכותית, שינו את עולם התרבות או בנו אימפריות פיננסיות חובקות עולם. הם עשו זאת בזכות אותה שיטה כלכלית המתגמלת חדשנות ויצירה אישית. שיטה המקדשת ערכים של יוזמה חופשית, כלכלת שוק וזכות קניין אישי – אותה שיטה קפיטליסטית אשר אפשרה למיעוטים ובני מהגרים, יזמים מוכשרים ובעלי חזון – לתרגם כישרון, יכולת ויוזמה אישית, ליצרתיות, עשייה והרבה מאוד כסף.
מסיבה זו בדיוק ובמובנים רבים הרשימה המוצגת לפניכם היא הרבה יותר מרשימת עושר המסכמת את סך נכסיו ושוויו הנקי של אינדיבידואל מסוים אלא תיעוד של עשייה מעוררת השראה.
The Jewish World’s Billionaires List הוא פרויקט בינלאומי וייחודי של פורבס ישראל, המבוסס על רשימת המיליארדרים העולמית – Forbes World’s List Billionaires – שפורבס ישראל שותף בהכנתה. כל נתוני השווי של האנשים ברשימה מבוססים על רשימת המיליארדרים המתעדכנת של פורבס. בדומה לאופן הכנת דו״חות פיננסים או הערכות שווי של חברות, רשימות העושר של פורבס היא תמונת מצב של השווי הנקי של המיליארדרים בעולם נכון לנקודת זמן ספציפית, לכן תנודות ושינויים בשווי המיליארדרים יכולים להתרחש זמן קצר לאחר הפרסום.
לארי נגד לארי
קשה להאמין, אבל עד ספטמבר האחרון, לארי אליסון סומן ללא עוררין כמנצח הגדול של השנה בקרב עשירי העולם ומי שללא ספק גם יוכתר, שנה שניה ברציפות, בתואר ״היהודי העשיר בתבל״. באותה תקופה ענקית התוכנה אורקל, בה הוא מחזיק בכ־41% ממניות החברה, רשמה את אחת מצבירות ההון היומיות הגדולות אי פעם שראתה וול סטריט מימיה עם זינוק יומי של יותר מ־35% על רקע פרסום תחזיות צמיחה חזקות במיוחד. אורקל כזכור עדכנה את התחזיות אשר צפו כי הכנסות החברה מחטיבת הענן עתידות להכפיל את עצמן פי שמונה במהלך ארבע השנים הקרובות: מ־18 מיליארד דולר ב־2025 ל־144 מיליארד דולר ב־2029 – ושפכה טונות של בנזין למדורת ה־AI הרותחת ממילא.
בהתאם לקפיצה המטאורית במנייה, זינק כמובן גם השווי הנקי של אליסון. אליסון שהונו הכולל, ערב פתיחת המסחר באותו יום היסטורי, הוערך על ידי פורבס בכ־290 מיליארד דולר – תפח יחד עם הזינוק החד במחיר המניה לכ־388 מיליארד דולר, וחתם כמעט 100 מיליארד דולר ברווח, בתוך יום – מה שהיתה צבירת העושר היומית הגדולה ביותר שרשם מיליארדר בודד מאז ומעולם.
את עושרם המופלג יצרו ב-10 אצבעות. כל אחד בתחומו, ניחן בחוש יזמות נדיר. הם הנהיגו את המהפכה הדיגיטלית של דורנו, יצרו ענקיות טכנולוגיה – ועל הדרך צברו הון
אבל, ה־AI נתן וה־AI גם לקח. מאותו יום היסטורי בספטמבר, החלה המנייה לאבד גובה במהירות ועד סגירת הרשימה מחקה מחצית מערכה. זה קרה בעיקר עקב התגברות חששות המשקיעים מפני ״בועת הבינה המלאכותית״. יותר ויותר משקיעים החלו לראות בהתפתחות ממשית של בועה כסיכון מרכזי לשווקים ופתחו פוזיציות נגד מניית אורקל כחלק מהימור רחב יותר נגד תחום הבינה המלאכותית – והמניה נחתכה בברוטאליות.
כתמונת מראה נחתך גם שווי ההון הכולל של אליסון, המבוסס רובו ככולו על נתח אחזקותיו השמן בענקית התוכנה הגלובלית. מאותה פסגה ובתוך חודשים ספורים בלבד מחק אליסון 143 מיליארד דולר עד סוף השנה. כיום מוערך שווי ההון של המיליארדר היהודי בכ־190 מיליארד דולר – מה שמספיק לו להתברג במקום השלישי בלבד ברשימה.
מן הצד השני עלתה גוגל כמנצחת חדשה־ישנה, והכתירה את מייסדה, לארי פייג׳ כ״אלוף החדש״. אותה גוגל שעד לא מזמן נקברה על ידי מומחים תחת נחשול צונאמי הבינה מלאכותית אשר יצר מתנקשים דמויי AI –״גוגל קילרס״ כמו ChatGPT של OpenAI או Claude של Anthropic – ובמהפך חד הפכה לזו שרוכבת הכי חזק עליו.
שישה מיליארדרים יהודים נמנים בין 15 האנשים העשירים בעולם עם הון מצרפי של יותר מ־ 1.1 טריליון דולר. במילים אחרות – אחד מכל שלושה מגה־ מיליארדרים המרכיבים את צמרת העושר העולמי, הוא ממוצא יהודי
אלפבית, חברת האם, נהנתה מאופטימיות גוברת סביב פעילות הבינה המלאכותית שלה אשר תורגם לזינוק פנומנלי של 115% במנייה בין החודשים אפריל־דצמבר ובתחילת 2026 השיגה ציון דרך היסטורי כשהגיעה לשווי שוק של 4 טריליון דולר (רק אנבידיה, אפל ומיקרוסופט עשו זאת לפניה).
מודל הבינה המלאכותית החדש שהשיקה בנובמבר האחרון, ג'מיני 3, זכה לשבחים מקיר לקיר, ובמקביל גם ברקשייר הת'אוויי של וורן באפט – שאת השקעותיה בטכנולוגיה אפשר למנות על כף יד אחת – הצטרפה גם היא לחגיגה וחשפה החזקות בהיקף של כמעט 5 מיליארד דולר בענקית המידע והטכנולוגיה.
שני מייסדיה היהודים, לארי פייג׳ וסרגי ברין, היו כמובן הנהנים העיקריים מהשנה הפנטסטית של החברה שהקימו יחדיו בשלהי המאה שעברה. פייג', שהקים את גוגל יחד עם ברין בשנת 1998, מחזיק כיום בהון מוערך של כ־257 מיליארד דולר. הונו של היזם הגאון תפח דרמטית בשנים האחרונות: מ־51 מיליארד דולר בשנת 2020 ל־144 מיליארד דולר בתחילת 2025. מאז, תוך פחות משנה הוסיף להונו יותר מ־110 מיליארד דולר. ברין הוא לא רק היהודי העשיר בתבל ומדורג במקום ה־2 ברשימת המיליארדרים העולמית, שני רק לאילון מאסק (אם כי שוויו של מאסק גדול פי שלושה מזה של ברין). גם שותפו, סרגי ברין, התעשר השנה במיליארדרים רבים, עקף את ג'ף בזוס מאמזון והפך לאדם השלישי הכי עשיר בעולם (וליהודי השני הכי עשיר) עם הון המוערך בכ־237 מיליארד דולר.
הישראלים שבצמרת העושר העולמית
רשימת המיליארדרים היהודים של פורבס ישראל לשנת 2026 מציגה השנה לראשונה שלושה בעלי אזרחות ישראלית שהתברגו בין 20 היהודים העשירים בעולם. זהו לא השיא היחיד שנשבר בשנה שוברת שיאים. הרשימה העולמית המתפרסמת במקביל מונה שלושה ישראלים בין 100 עשירי תבל – ו־52 מיליארדרים בעלי אזרחות ישראלית בסך הכל. מדובר בשיא חדש של מיליארדרים ישראלים המככבים ברשימה היוקרתית, זאת לעומת 50 ישראלים ברשימה אשתקד ו־42 ב־2024.
הם שווים היום יותר מאי פעם. שווי ההון המצרפי של הישראלים ברשימה מסתכם בכ־308 מיליארד דולר – גידול של 24% לעומת 2025 (כ־250 מיליארד דולר) וזינוק של 50% בהשוואה לרשימהת 2024 (כ־206 מיליארד דולר). כאמור, בצמרת הרשימה מככבים שלושה בעלי אזרחות ישראלית המדורגים בין 100 האנשים העשירים בעולם. מרים אדלסון מחזיקה עדיין בתואר ״הישראלית העשירה בעולם״ ומדורגת במקום ה־56 בעולם, עם הון של 37.5 מיליארד דולר.
מכדורגל ועד פורמולה 1
אדלסון מחזיקה בתואר מאז ירשה את מחצית המניות ב׳לאס ואגס סנדס׳ אימפריית המלונאות וההימורים שהקים בעלה המנוח שלדון אדלסון. כיום היא מחזיקה ביותר ממחצית ממניות ׳לאס-וגאס סנדס׳, החזקה המהווה את חלקו הארי בהון המשפחה (עליה של 5.4 מיליארד דולר לעומת אשתקד). היא גם בעלת השליטה העיקרית בקבוצת ה־NBA דאלאס מאבריקס, ומחזיקה כ־70% ממניות הקבוצה לאחר שרכשה נתח של 30% תמורת 3.5 מיליארד דולר. אדלסון היא גם המו״לית של העיתונים היומיים ׳ישראל־היום׳ ו׳מקור ראשון׳.
עידן עופר אשר רק לפני שנה נכנס לראשונה בין 100 עשירי תבל – מדורג כיום במקום ה־61 בעולם עם שווי כולל של 34.6 מיליארד דולר – ומסכם צבירת עושר מדהימה של יותר מ־12 מיליארד דולר בשנה האחרונה. הקפיצה הדרמטית שחלה בשנים האחרונות בשווי הנכסים של עידן משוייכת להחזקותיו בקבוצת קוונטום פסיפיק – קבוצת ההחזקות הפרטית שבשליטתו, שהפכה בשנים אלו לאחד השחקנים הדומיננטיים בענף הספנות העולמי. בלב פעילות הקבוצה נמצאת EPS זרוע הספנות התפעולית, שבסיסה בסינגפור – ומפעילה צי של כ־210 אוניות והחזקות בשתי חברות ספנות נוספות XT Shipping ו־Ace Tankers – ונחשבת לאחת מחברות הספנות הפרטיות הגדולות בעולם.
עידן, הוא גם בעל השליטה בחברת האחזקות קנון הולדינגס ובעל השליטה בחברה לישראל, השולטת על קבוצות בז״ן ו־ICL (לשעבר כימיקלים לישראל). לצד זאת הוא גם שותף בקבוצת פורמולה 1, בעל השליטה בקבוצת כדורגל פורטוגלית ועד לאחרונה החזיק כשליש ממניות מועדון הפאר הספרדי אתלטיקו מדריד. עידן עוקף השנה את אחיו, איל עופר, שירש כמוהו את אימפריית הספנות של אביהם המנוח, סמי עופר. שני האחים ירשו אמנם הון גדול לאחר פטירת אביהם ב־2011, ובכל זאת, כל אחד בתחומו, הצליח להפוך את הון הירושה לגדול הרבה יותר.
צי של 190 אוניות
האח הבכור לבית משפחת עופר, איל, בנה בשנות ה־70' לצד אביו את חטיבת הספנות בעסקי המשפחה. הוא הצליח בהמשך להרחיב באופן עצמאי את עסקיו והפך את הקבוצה שהוא עומד בראשה – עופר גלובל – לקבוצה בינלאומית הפעילה כיום בעיקר בתחומי הספנות, הנדל"ן, האנרגיה והטכנולוגיה.
קבוצת הספנות זודיאק, שהוא עומד בראשה, ובסיסה בבריטניה, מפעילה נכון להיום צי של כ־190 אוניות ונחשבת אחת מחברות הספנות הימית הגדולות בעולם. הוא גם בעל השליטה בבנק מזרחי טפחות בו הוא מחזיק נתח של 21%, ובמקביל מכהן כדירקטור של רויאל קריביאן קרוז, חברת השיט השנייה בגודלה בעולם, בה הוא מחזיק כ־5%. איל עופר, מדורג ברשימת המיליארדרים העולמית במקום ה־62 ומחזיק בשווי נכסים כולל המוערך ב־33.6 מיליארד דולר – כ־5.4 מיליארד דולר יותר מבשנה שעברה.
את חמישיית הישראלים העשירים בעולם סוגרים שני הייטקיסטים, האחים היזמים הטכנולוגיים, דימיטרי ואיגור בוכמן, המחזיקים באזרחות ישראלית ומתגוררים כיום בלונדון. איגור בוכמן ואחיו דמיטרי נולדו וגדלו בוולוגדה, רוסיה. במהלך מגוריהם בישראל הונחו היסודות לבניית פלייריקס (Playrix), מפתחת משחקי סלולר, אותם הפכו לאחת מענקיות הגיימינג הגדולות בעולם. פלייריקס יצרה עבור זוג האחים הון אדיר המוערך כיום על ידי פורבס בקרוב ל־28 מיליארד דולר (13.6 מיליארד דולר כל אחד).
איך זה ששני מייסדי גוגל לא שווים אותו הדבר?
לארי פייג' וסרגיי ברין הכירו בשנת 1995 באוניברסיטת סטנפורד, כסטודנטים לדוקטורט במדעי המחשב, שהתחברו סביב רעיון מחקרי משותף: פיתוח מנוע חיפוש המדרג אתרי אינטרנט – לא לפי כמות הפעמים שמילת החיפוש מופיעה בהם, אלא לפי מבנה הקישורים ביניהם. הרעיון הפך לאלגוריתם PageRank ובשנת 1996 הם בנו את האב־טיפוס הראשון, BackRub, אותו הריצו על השרתים של סטנפורד.
ב־1998 הקימו רשמית את Google ממוסך במנלו פארק, קליפורניה, אחרי השקעת סיד ראשונה מהמשקיע אנדי בכטולשהיים, שרשם להם צ'ק על סך 100 אלף דולר – מה שהפך מהר מאוד לאחת ההשקעות המוצלחות אי פעם בהיסטוריה של עמק הסיליקון. שש שנים מאוחר יותר, ב־2024, גוגל הונפקה. פייג׳ וברין, שהחזיקו כל אחד באופן שווה בכ־16% ממניות החברה המונפקת, הפכו לראשונה למיליארדרים.
אז ממה נובע כיום הפער בשווי בין שני המייסדים היהודים? בעיקר סביב הפעילות הפילנתרופית של סרגיי ברין אשר לאורך השנים מימש נתחים מהחברה כדי לממן את מערך הנדבות שלו. על פי דיווחי החברה ל־SEC (רשות ניירות הערך האמריקאית), במהלך השנים האחרונות מכר ברין יותר מניות מחברו פייג׳ אשר למעשה לא דיווח על מכירה מאז שנת 2022. כך נכון להיום על פי הדיווחים לרשות, מחזיק פייג' בכ־389 מיליון מניות, זאת לעומת 362.7 מיליון שמחזיק ברין.
ברין אף תרם מספר פעמים בשנים האחרונות חלקים ממניותיו באלפבית ובטסלה לארגונים ללא מטרות רווח ולמחקר מחלת הפרקינסון – כולל תרומה של 700 מיליון דולר בתחילת 2025, ותרומות נוספות של 615 מיליון דולר ו־600 מיליון דולר בשנת 2023, ושל 450 מיליון דולר בשנת 2021. עד היום תרם הפילנתרופ היהודי המיליארדר כ־3.9 מיליארד דולר בין השאר למחקר בתחומי שינויי האקלים ומערכת העצבים. חלק גדול מהתרומות היה למחקר למציאת תרופה למחלת הפרקינסון (מעל 1.5 מיליארד דולר עד כה), נושא שנמצא קרוב לליבו בשל נטייה גנטית משפחתית.
