השעה עשר בבוקר בצ'יזוויק, פרבר נעים במערב לונדון, ובסוף אפריל סר דייויד בקהאם כבר נמצא שעתיים על הסט. זה לא צריך להפתיע: כוכב הכדורגל לשעבר בן ה-51 ידוע בכך שהוא מגיע מוקדם לכל מקום. מנופים, אוהלים וקרוואנים ממלאים את השביל של בית לבנים דו-קומתי, ומעניקים לו מראה של אולפן קולנוע. בפנים, כמה עשרות אנשי צוות נעים בין החדרים ביעילות מתורגלת, מתפעלים מצלמות ותאורה.
חברת ההפקה של בקהאם, Studio 99, הקימה את סט הצילומים עבור חברת הרמקולים הבריטית Bowers & Wilkins. צילומי אתמול היו עבור יצרנית מוצרי הבית SharkNinja. יש עוד כמה ימי צילום מתוכננים בימים הקרובים – כולם בשירות המכונה שנקראת “דייויד בקהאם בע״מ”.
כשהמצלמות מתחילות לרוץ, בקהאם יושב על ספה גדולה, לבוש בסוודר לבן של Hugo Boss, ג׳ינס קרוע, רולקס זהב ונעלי ספורט לבנות. לידו מכורבל קוקר ספנייל, שהושכר במיוחד ליום הצילומים. באמצע הטייק הכלב קופץ. מהחדר הסמוך, המנהלת הקריאטיבית הוותיקה של בקהאם צופה בהקלטה החוזרת על המסך שלה ומיד מתפרצת לפעולה. “הסוודר! הסוודר!” היא קוראת. לא הכלב הוא מה שמטריד אותה – אלא הסוודר של בקהאם. אנשי צוות ממהרים ליישר אותו.
“הבנתי בשלב מוקדם שלהיות עם המותגים הנכונים, ושיהיו לך אותם ערכים כמו למותגים האלה, זה מה שמאפשר לעבוד איתם 10, 15 ואפילו 20 שנה”, מסביר בקהאם. “אני עובד קשה על מערכות היחסים האלה כי זה חשוב. אנחנו תמיד מספקים יותר ממה שמצופה מאיתנו”.
בקהאם פרש מכדורגל מקצועני ב-2013, בגיל 38, אחרי שהרוויח יותר מחצי מיליארד דולר – על המגרש ומחוצה לו. הוא היה סלבריטאי עולמי כבר בתקופת המשחק שלו, ויש מי שיטען שהיה הכדורגלן הראשון מאז פלה שגם אמריקאי ממוצע היה מזהה. באופן כמעט בלתי נתפס, הוא הפך מפורסם יותר אחרי הפרישה – והרבה יותר עשיר. בשנה שעברה גרף בקהאם כ-100 מיליון דולר, כשהוא משאיל את ההילה המטופחת שלו למוצרים שנעים בין נעלי ספורט של אדידס למכונות קפה של Nespresso.

אבל זה כבר זמן שלא מדובר רק חוזי פרסום. יש סדרות דוקומנטריות בנטפליקס, עסקאות נדל״ן בפלורידה והשקעות בשורה של סטארטאפים. ב-2024 הוא השיק את IM8, מותג תוספי תזונה אנטי-אייג׳ינג והוליסטיים. יש גם את Beeup – מותג חטיפי פירות לילדים המבוססים על דבש. וכמובן, יש את ההחזקה שלו, בגובה 26%, באינטר מיאמי – אחת הקבוצות הפופולריות ביותר בליגת הכדורגל האמריקאית.
כשמחברים את הכול יחד, בקהאם הוא כיום מיליארדר, עם הון המוערך בכמיליארד דולר – אחד משישה ספורטאים מקצוענים חיים בלבד (לצד מייקל ג׳ורדן, מג׳יק ג׳ונסון, טייגר וודס, לברון ג׳יימס, רוג׳ר פדרר ואגדת הטניס הרומנית יון ציריאק) שהצליחו להגיע להישג הזה.
עסקת המיליארד שכמעט לא קרתה
החלק הגדול ביותר בהונו של בקהאם הוא ההחזקה שלו באינטר מיאמי. בקהאם טלטל את עולם הכדורגל ב-2007 כשהכריז שהוא עוזב את ריאל מדריד – אחת הקבוצות הגדולות בעולם – לטובת הליגה האמריקנית, ה-MLS, שנחשבה אז לליגה מתקשה מהדרג השני. “תחושת הבטן שלי אמרה שזה הדבר הנכון”, הוא אומר, “ואני תמיד הולך עם הבטן”.
הוא ניהל משא ומתן על חוזה לחמש שנים בלוס אנג׳לס גלאקסי תמורת 6.5 מיליון דולר לעונה – יותר מפי שלושה מתקרת השכר של הליגה, שקיבלה עבורו היתר חריג – בנוסף לאחוזים מהכנסות מחסויות וממכירת מרצ׳נדייז. אבל הסעיף החשוב ביותר היה האופציה לרכוש קבוצת הרחבה תמורת 25 מיליון דולר לאחר הפרישה. הוא בחר במיאמי מתוך רשימה קצרה של עריo שאושרו על ידי ה-MLS, בעיקר בזכות הקהילה הלטינית חובבת הכדורגל והיכולת של העיר למשוך כוכבים. “תמיד האמנתי שמיאמי יכולה למשוך שחקנים גדולים בזכות המגוון והאנרגיה שלה”, הוא אומר.
כיום אינטר מיאמי היא הקבוצה החמה ביותר ב-MLS – גם על המגרש, עם זכייה בגביע MLS של 2025 בהובלת ליונל מסי, וגם מחוצה לו. Forbes מעריך את שווי הקבוצה ב-1.4 מיליארד דולר לפני חוב – שיא ליגה – מה שמעמיד את חלקו של בקהאם על יותר מ-300 מיליון דולר. מדובר בתשואה של יותר מפי 12 על ההשקעה הראשונית שלו בתוך קצת יותר מעשור.
באפריל עברה הקבוצה לאצטדיון Nu החדש, המכיל 27 אלף מקומות ישיבה סמוך לנמל התעופה של מיאמי. האצטדיון מומן באופן פרטי על ידי בקהאם ושותפיו, המיליארדר חורחה מאס ואחיו חוסה, בעלות מוערכת של 350 מיליון דולר. סביבו נבנה גם מתחם עצום שיכלול משרדים, שטחי מסחר, מלון בן 750 חדרים ופארק רחב ידיים – פרויקט בהיקף של כמיליארד דולר נוספים.

“יש היום נרטיב חדש של ספורטאים שנכנסים לעולם הבעלות על קבוצות – הם מורידים את המכנסיים הקצרים ולובשים חליפה”, אומר נציב ה-MLS דון גרבר. “זה כבר לא רק חסות או עסקת פרסום. זה דייויד כבעלים”.
אבל הדרך לשם הייתה רחוקה מלהיות פשוטה. כדי להקים את אינטר מיאמי, בקהאם נאלץ לעבור בין כמה שותפויות שהתפרקו ושלוש תוכניות אצטדיון שנכשלו. עד 2016, שלוש שנים אחרי הפרישה, הוא כבר היה בהפסד של 39 מיליון דולר על הפרויקט – בין דמי ההרחבה, תוכניות שבוטלו, אישורים ועלויות הקמה. ה-MLS אפילו הציע לקנות ממנו את האופציה בחזרה תמורת 50 מיליון דולר, אבל הוא סירב. “לא היה אפילו רגע אחד שבו חשבתי שזה לא יקרה”, הוא אומר.
המותג המושלם
בקהאם למד לעבוד קשה כבר בילדותו במזרח לונדון. אביו, טד, עבד בתיקון והתקנת תנורי גז, ואמו סנדרה הייתה ספרית. אביו יצא מהבית בשש בבוקר ולעיתים חזר רק בתשע בלילה. אמו סיפרה נשים מבוגרות עד שעות הלילה, ובמקביל אספה את הילדים מבית הספר, בישלה ודאגה לשיעורי הבית.
“אני הייתי שם ועזרתי”, נזכר בקהאם. “מכין תה ועוגה. זאת המתנה הכי גדולה שהם יכלו לתת לי. הכל מתחיל במוסר עבודה”. דייויד, שהיה קטן יותר מבני גילו והתפתח מאוחר יחסית, בילה ערבים וסופי שבוע באימוני כדרור ומסירות. בגיל 11 זכה בתחרות כישרונות צעירים, ובגיל 13 כבר חתם במחלקת הנוער של מנצ׳סטר יונייטד תמורת כ-30 ליש״ט בשבוע. ב-1996, בגיל 21, חתם על החוזה הראשון שלו עם אדידס – בשווי של כ-75 אלף דולר.
עד גיל 22 הוא כבר היה דמות לאומית באנגליה. המעמד שלו רק התעצם כשהחל לצאת עם ויקטוריה אדמס מה-Spice Girls, שהייתה אז מפורסמת ממנו. הצהובונים הבריטיים מיהרו להכתיר אותם “פוש ובקס”. באותה תקופה חתם גם על חוזה הפרסום הראשון שלו – עסקה לארבע שנים עם מותג טיפוח השיער Brylcreem בשווי של כ-7 מיליון דולר.
עד 2003 הוא כבר היה קפטן נבחרת אנגליה, אלוף ה-Premier League, זוכה ליגת האלופות ושחקן של ריאל מדריד. באותה שנה חתם על עסקת ענק עם אדידס – 80 מיליון דולר מראש, לצד אחוזים ממכירות ומקידומים – אחת העסקאות הגדולות ביותר בספורט באותה תקופה.

מתוך רצון להתפתח מעבר לחוזי פרסום, הוא חבר ב-2003 למנהל הכישרונות סיימון פולר, שעבד גם עם ויקטוריה. במהלך העשור הבא בקהאם עבר בין מועדונים בארבע מדינות שונות, תוך שהוא ממקסם את כוחו כמותג עולמי.
בסופו של דבר הוא הבין שהוא כבר לא זקוק לפולר, וב-2019 רכש בחזרה את שליש ההחזקה שלו בעסקי המותג תמורת כ-50 מיליון דולר. “רציתי שליטה בעולם שלי”, הוא אומר. “רציתי לשלוט בעסק ובעתיד שלי”.
עד תחילת 2022 עסקי המותג של בקהאם כבר כללו 30 עובדים שניהלו שותפויות, שיווק, סושיאל, יחסי ציבור וקריאייטיב – עם מחזור שנתי של כ-66 מיליון דולר. אז נכנס לתמונה ג׳יימי סלטר, מנכ״ל Authentic Brands Group – אחת מחברות רישוי המותגים הגדולות בעולם. “דייויד קפדן מאוד לגבי המותג שלו. הוא לא רוצה טעויות”, אומר סלטר. “הוא תמיד מסודר, תמיד לבוש היטב. דייויד בקהאם תמיד נראה מושלם”.
בפברואר 2019 מכר בקהאם 55% מעסקי המותג שלו ל-Authentic תמורת 250 מיליון דולר במזומן ובמניות. מאז, ההכנסות של עסקי המותג שלו טיפסו ל-100 מיליון דולר ב-2025, בעוד שוויה של Authentic עצמה זינק לכ-20 מיליארד דולר. בקהאם גם הקפיד להישאר במרכז תשומת הלב. ב-2023 עלתה בנטפליקס סדרת הדוקו Beckham, לציון עשור לפרישתו. הסדרה משכה יותר מ-30 מיליון צופים, זכתה בפרס אמי והכניסה לו 21 מיליון דולר – אבל מבחינתו, החשוב ביותר היה שהיא הציגה אותו לדור חדש של מעריצים ולקוחות.
מתוך תסכול משגרת הבריאות היומית שלו, שכללה אינספור כדורים ותוספים, הקים ב-2024 את חברת תוספי התזונה IM8 יחד עם חברת Prenetics הנסחרת בנאסד״ק. החברה דיווחה על הכנסות של 60 מיליון דולר בשנה שעברה ומקווה להגיע ל-200 מיליון דולר ב-2026. “הוא מוכשר בצורה בלתי רגילה, אבל היה צריך תמיד לעבוד קשה”, אומרת ויקטוריה. “יש כדורגלנים שפשוט קמים מהמיטה וזה בא להם טבעי. דייויד תמיד עבד קשה – גם בכדורגל וגם בעסקים”.
אחרי רדת החשכה, בערב לח בתחילת אפריל, מול כמעט 30 אלף אוהדים רועשים, דייויד בקהאם צועד למרכז המגרש באצטדיון Nu החדש של אינטר מיאמי. הוא לבוש בחליפה כחולה עם סמל המועדון, לצד שותפיו חורחה וחוסה מאס. סר דייויד – כפי שהוכתר על ידי המלך צ׳ארלס בנובמבר – פונה ראשון לקהל.
“הגעתי לארצות הברית ול-MLS לפני 20 שנה. החלום שלי היה לזכות באליפויות, לעזור להצמיח את המשחק שאני כל כך אוהב ולבנות קבוצה משלי”, הוא קורא מהאייפון שלו. “לפני 13 שנה הכרזתי שמיאמי היא הבחירה שלי. לא היה לנו שם. לא היה לנו סמל. לא היה לנו אצטדיון”.
“זה היה אתגר של 12 שנים”, הוא מספר ל-Forbes זמן קצר לאחר מכן. “האתגר העסקי הגדול ביותר שהיה לי”.
חלפו ארבע שנים מהרגע שבו מימש את אופציית ההרחבה שלו ב-MLS ב-2014 ועד שבעלי הקבוצות האחרים בליגה אישרו את המהלך סופית, ולאחר מכן נדרשו עוד שנתיים כדי להעמיד קבוצה. אינטר מיאמי שיחקה שש עונות באצטדיון זמני בפורט לודרדייל, בזמן שבקהאם ושותפיו חיפשו בית קבוע.
תוכנית לבנות אצטדיון פתוח על קו המים ב-PortMiami נפלה בעקבות התנגדות של איגודי הנמל. חלקת קרקע סמוך לאיצטדיון של מיאמי היט ירדה מהפרק בגלל פוליטיקה מקומית. עסקה נוספת ב-Overtown קרסה בעקבות התנגדות קהילתית ומאבקים משפטיים ממושכים. “הוא היה יורד ממטוסים בלי לישון, נכנס לישיבות עירייה ואז ממשיך ישר לפגישה הבאה”, נזכר גרבר. “שום דבר לא עצר אותו”. בקיץ 2018 חיבר גרבר בין בקהאם לחורחה מאס, שהפך למיליארדר בזכות חברת הבנייה וההנדסה MasTec. “להגיד שהסתדרנו זה אנדרסטייטמנט”, אומר מאס. “שנינו האמנו במיאמי ובאמריקה כמדינת כדורגל”.
מאס לקח על עצמו להוביל את עסקת האצטדיון. הם איתרו את מגרש הגולף Melreese Country Club – שטח עירוני מזוהם בארסן שדרש ניקוי בעלות של 100 מיליון דולר לפני שניתן יהיה לבנות עליו. הם העלו את הפרויקט למשאל עם ציבורי וזכו לאישור של 60% מהמצביעים, בתנאי שהמימון יהיה פרטי ושיוקם גם אזור מסחר ופיתוח סביב האצטדיון.
ב-2021, על רקע דיווחים על מתחים פנימיים בקבוצת הבעלות, האחים מאס רכשו את חלקם של השותפים האחרים והפכו לבעלי השליטה. בקהאם אמנם אינו בעל המניות הגדול ביותר, אבל הוא הקפיד להטביע את החותם שלו על כל פרט במועדון. כשעיצב את סמל הקבוצה, בקהאם ביקש מהסטודיו Doubleday & Cartwright להציג בפניו מאה סמלים של מועדוני כדורגל לאורך מאה השנים האחרונות, לפני שהחליטו על האנפה, הצורה והגוון המדויק של הוורוד. “רציתי שנחזיק בצבע”, הוא אומר.
הוא גם היה מעורב בבניית הסגל. במשך שנים עקב אחרי ליונל מסי, אולי השחקן הגדול ביותר בדורו. כבר ב-2018 הופיע מסי במצגת מיתוג פנימית של אינטר מיאמי – שנים לפני שגילה עניין אמיתי במועדון. אחרי כמעט ארבע שנות מגעים, כולל פגישה סודית בברצלונה עם אביו של מסי, חתם הכוכב בקיץ 2023. הוא דחה הצעה של 400 מיליון דולר מסעודיה ובחר במיאמי, בחוזה שמבטיח לו בין 50 ל-60 מיליון דולר בשנה, לצד הסכמי חלוקת הכנסות עם אפל ואדידס.

“אפקט מסי” הקפיץ את המועדון לרמה אחרת לחלוטין. ההכנסות השנתיות זינקו מפחות מ-70 מיליון דולר ליותר מ-250 מיליון דולר, הודות לזינוק במכירת כרטיסים, חסויות וסיורים בינלאומיים.
“אם אינטר מיאמי אי פעם תיפתח למשקיעים חדשים, אני אהיה מאוד מעוניין”, אומר מיליארדר קרנות הגידור קן גריפין. והמחיר יהיה גבוה: עם שווי של כ-1.4 מיליארד דולר, אינטר מיאמי היא כיום הקבוצה היקרה ביותר בליגה – כמעט פי שניים מהממוצע ב-MLS. וזה עוד לפני שמחשבים את ערך האצטדיון או את פרויקט Miami Freedom Park, שצפוי להסתיים ב-2028.
השאלה הגדולה היא מה יקרה ביום שבו מסי, שכבר בן 38, יפרוש. אבל גם זה נדחה בינתיים, לאחר שחתם על הארכת חוזה עד 2028. ולא מן הנמנע שגם אחרי שיתלה את הנעליים, הוא יישאר במועדון – הפעם כבעל מניות לצד בקהאם. נראה שמורשת היא הדבר שמעסיק את בקהאם יותר מכל בשנים האחרונות. לו ולויקטוריה יש ארבעה ילדים – ברוקלין, 27, רומיאו, 23, קרוז, 21, והארפר, 14. בשנים האחרונות דווח רבות על הקרע בין ברוקלין למשפחה מאז נישואיו לניקולה פלץ, בתו של המיליארדר נלסון פלץ. בני הזוג בקהאם כמעט שלא התייחסו לכך בפומבי.
“אני רוצה שהמשפחה שלי תיכנס לאצטדיון הזה ותדע שאבא בנה אותו”, אומר בקהאם בשלב מסוים. אבל בפעמים אחרות הוא מדבר על מורשת במונחים רחבים הרבה יותר. “כשהכנסתי לחוזה שלי את האפשרות לרכוש קבוצה, זה היה לגמרי עניין של מורשת”, הוא אומר. “זו הייתה מחויבות לאמריקה, ל-MLS ולכדורגל. אני רוצה להשאיר משהו אחריי כשכבר לא אהיה כאן”.



