בגיל שבו רוב הסטודנטים לרפואה רק מתחילים לשנן שמות של עצמות, ראמי ח'ורי כבר חתום על פריצות דרך מדעיות שפורסמו בכתבי העת היוקרתיים בעולם, כמו Nature Genetics, Journal of Controlled Release ו-Science Advances. ח’ורי, יליד שפרעם, הוא דמות חריגה בנוף האקדמי: הוא החל תואר ראשון במדעי המחשב כבר בגיל 17, אך המפגש עם עולם הביולוגיה במכון ויצמן גרם לו לחשב מסלול מחדש. “חיפשתי את השילוב בין המדע המדויק להשפעה ישירה על חיי אדם", הוא מספר.
השילוב הזה הוביל אותו למסלול היוקרתי והתובעני של MD-PhD (דוקטורט כפול ברפואה ובמדעים). במעבדתה של פרופ’ רונית סצ'י-פאינרו, ח’ורי חוקר את אחד האתגרים הקשים ביותר בעולם האונקולוגיה: גרורות מוחיות של סרטן השד. במחקרו הוא התמקד בסרטן שד בעל מוטציית BRCA1, והיה שותף להוכחה פורצת דרך המראה כיצד המוטציה הזו משנה את הביולוגיה של התא ודוחפת אותו לנדוד באופן אגרסיבי אל המוח.
אך ח’ורי לא עצר רק בהבנת המנגנון; הוא רתם את הרקע שלו במדעים כדי לפתח פתרון יישומי. הוא המציא פלטפורמה המבוססת על ננו-חלקיקים חכמים, המסוגלים “לרמות” את מחסום הדם-מוח (Blood-Brain Barrier), אותו מחסום פיזיולוגי שמונע מרוב התרופות להגיע לגידולים במוח. הננו-חלקיקים שפיתח מכילים בתוכם קוקטייל של תרופות ומשחררים אותו באופן סלקטיבי רק כשהם מגיעים ליעד. “זו פלטפורמה ורסטילית", הוא מסביר, “המטרה היא שבעתיד נוכל להתאים אותה למחלות נוספות ולהפוך את מה שקורה במעבדה למציאות קלינית שתציל חיים".
הישגיו יוצאי הדופן של ח'ורי, שסיים את הדוקטורט בתוך שלוש שנים בלבד, זיכו אותו במלגות המצוינות הנחשבות ביותר בישראל, בהן מלגת עזריאלי ומלגת BSF לשיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב, המאפשרת לו לעבוד מול Memorial Sloan Kettering, מרכז חקר הסרטן הגדול בעולם בניו יורק.
לצד הלימודים והמעבדה, ח’ורי עובד כעוזר הוראה בפקולטה לרפואה ומתנדב בעמותת “רופאים לזכויות אדם”, שם הוא מעניק שירות רפואי לאוכלוסיות חסרות ביטוח ביפו. עבורו, המצוינות היא לא רק יעד אקדמי, אלא שליחות חברתית. “באתי מבית שדחף לעבוד קשה ולעשות משהו מעבר", הוא אומר, “הידיעה שהמחקר שלי יכול להפוך למציאות קלינית היא סגירת המעגל שחיפשתי".
