עוד לפני גיל 30, רביב רחמיאל כבר הספיק להוביל כמה מהאירועים הרגישים ביותר בעולם הסייבר הישראלי. כראש מדור מחקר במצו״ב (הגנת הסייבר של צה"ל), עסק בטיפול במתקפות כופרה מורכבות ונדרש למצוא דרך לשחזר מערכות וקבצים. תחת פיקודו שוקמו מערכות קריטיות בזמן קצר, והוא היה שותף לזכייה בפרס ביטחון ישראל, פעמיים. היום הוא מנסה לקחת את הידע שצבר ולפתור בסטארט-אפ Draastic, את בעיית הכופרות.
רחמיאל, שנולד בראשון לציון וגדל תקופה גם בטורונטו בעקבות שליחות הוריו הרופאים, נכנס לעולם הסייבר כמעט במקרה. במהלך לימודי הנדסת תוכנה בטכניון נחשף ל-Reverse Engineering – תחום שעוסק בפירוק תוכנות והבנת אופן הפעולה שלהן – והתאהב. במהרה החל להשתתף בתחרויות בינלאומיות ואף זכה בכמה מהן. בצבא הפך התחביב למקצוע, כשהיה בצוות שהוקם במצו״ב כדי לחקור נוזקות ותוכנות זדוניות של גורמי אויב.
אחרי השחרור המשיך לטפל באירועי כופרה, עבודה שלקחה אותו למקומות שונים בעולם – ממפעלי תעשייה בדרום אמריקה ועד חברות ענק שהושבתו בעקבות מתקפות סייבר.
באחד המקרים, כשהגיע למפעל בברזיל שפעילותו נעצרה בעקבות מתקפה, הבין שהנזק האמיתי לא נגמר בשרתים או במחשבים: ״ראיתי פס ייצור מושבת ומאות עובדים שפשוט לא יכולים לעבוד״, הוא מספר. ״פתאום הבנתי שמאחורי כל אירוע כזה יש אנשים שחיים ממשכורת למשכורת, והחיים שלהם נעצרים״.זו היתה הנקודה שבה התחום הפסיק להיות רק אתגר טכנולוגי, והפך למשימה עם השלכות אנושיות וכלכליות אמיתיות.
ההבנה הזו היא שהובילה אותו להקים את Rio Security יחד עם אביעד שמריז, ששירת לצידו במצו״ב. השניים הבינו שהעולם כבר לא יוכל למנוע לחלוטין מתקפות סייבר – ושהשאלה האמיתית היא עד כמה ארגונים יודעים להתמודד איתן כשהן כבר קורות. מתוך התובנה הזו הם החלו לפתח פתרון שמטרתו להפוך חברות לעמידות יותר ברגעי משבר, ובתוך שבועות ספורים גייסו 9 מיליון דולר.
עבור רחמיאל, שמגיע מבית של רופאים, תחושת השליחות תמיד היתה חלק בלתי נפרד מהדרך. אמו, חוקרת סוכרת נעורים בילדים, מקדישה את חייה לניסיון למצוא תרופה למחלה – מודל שלדבריו השפיע עליו עמוקות. ״אני רוצה להביא משהו שהוא לא פחות משמעותי לשולחן שישי״, הוא אומר.
