כשישבה בפעם הראשונה בחדר דירקטוריון, מוקפת במנהלים מבוגרים ממנה בעשור ויותר, דניאל אביב עצרה רגע כדי להזכיר לעצמה למה היא שם. ״הייתי צריכה לשים בצד את הרעש ולהגיד לעצמי שיש סיבה שאני יושבת פה״, היא מספרת. זו לא היתה הפעם הראשונה שבה מצאה עצמה בסביבה שנראית ״גדולה עליה״ – וגם לא האחרונה. למעשה, כמעט כל שלב במסלול שלה התחיל בדיוק שם: בקפיצה אל תוך הזדמנות עוד לפני שהרגישה מוכנה אליה.
כשרוב בני גילה עוד ניסו להבין מה ירצו ללמוד בעתיד, אביב כבר היתה בעיצומו של תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, במקביל ללימודים בתיכון. ״זה לא הרגיש חריג, פשוט רציתי להתחיל״, היא מסבירה. השילוב בין מסגרת תיכונית ללימודים אקדמיים יצר עבורה שגרה אינטנסיבית, אבל גם בנה הרגלים שילוו אותה בהמשך – יכולת לעבוד בכמה זירות במקביל, לקבל החלטות מוקדם, ולא לחכות שהזמן ״הנכון״ יגיע.
הקפיצה המשמעותית הגיעה בצבא. בגיל 22 בלבד, כראש מדור תקציבים בענף 9900, ניהלה תקציב של כ-250 מיליון שקל – אחריות שבדרך כלל שמורה לבעלי ניסיון. בתוך מערכת מורכבת ורוויית אילוצים, נדרשה לנווט בין שיקולים מקצועיים, לחצים ארגוניים ומשאבים מוגבלים – חוויה שעיצבה את היכולת שלה להוביל מהלכים רחבים.
עם השחרור, הצטרפה ל-Boston Consulting Group, שם המשיכה לפעול באותה אינטנסיביות – רק בקנה מידה אחר. בתוך זמן קצר הובילה פרויקטים אסטרטגיים עבור ארגונים מהגדולים בעולם, ובהמשך מונתה למנהלת פרויקטים – מהצעירות בפירמות הייעוץ האסטרטגי המובילות בישראל. אחד מפרויקטי הדגל שלה הוביל אותה ללונדון, שם עמדה בראש טרנספורמציה ארגונית עבור חברת פיננסים בינלאומית.
