ירדן גרזון כבר עברה לא מעט בקריירה שלה. שלוש עונות בליגת העל, בשתי קבוצות שונות, ועוד ארבע עונות בשתי מכללות – מספיק כדי לומר שהיא שחקנית עם קריירה מבטיחה.
מהילדות ברעננה גרזון חלמה להגיע למכללות ואחרי שתי עונות במכבי רעננה ועונה נוספת במכבי עירוני רמת גן, עברה לשחק באוניברסיטת בלומינגטון באינדיאנה.
“בהתחלה זה נראה מטורף – הכדורסל זה החיים של כולם, וזה כיף לראות את זה בכדורסל נשים", מספרת ירדן. אבל ההתחלה לא היתה פשוטה.
כנערה בת 18 שעוזבת את המדינה בה גדלה כל חייה וצריכה להסתגל לתרבות שונה לגמרי, גרזון נאלצה להתמודד עם אתגרים: “לא קל לעבור לארץ חדשה לבד. האנגלית שלי לא היתה טובה, ובלימודים אין הקלות לזרים – את צריכה ללמוד כמו כולם. המורה מדבר בקצב מהיר, ואת רק מנסה לקלוט מה קורה סביבך". אבל המאמנים וחברותיה לקבוצה עזרו לה להתמודד.
למרות שמצאה את מקומה באינדיאנה, גרזון אוהבת לאתגר את עצמה, ואחרי שלוש שנים, החליטה לעזוב: “ חשבתי שאני צריכה לעשות שינוי גדול גם בסגנון המשחק. אני חושבת שזה נתן לי הרבה פרספקטיבה על איך דברים עובדים".
היא נזכרת ברגע אחד שגרם לה להבין את היכולות שלה: “היה לנו משחק גדול נגד מיאמי, וברגעים האחרונים קלעתי שתי שלשות, שממש הרגשתי את המשמעות שלהן. נראה לי שם התחלתי להבין באמת למה אני מסוגלת".
למרות שמצאה את מקומה בארצות הברית ונחשבה להבטחה שצפויה להגיע ל-WNBA היא לא נבחרה בדראפט שמוביל ל-WNBA. היא ציפתה להיבחר והיתה בשיחות עם קבוצות אבל זה לא קרה, והיא ללא ספק התאכזבה. לאחר מכן קיבלה הזדמנות להתאמן עם קבוצת פיניקס מרקורי, אבל פציעה גרמה לה לעזוב את האימונים.
עקב כך, את העונה הקרובה היא צפויה להעביר במועדון באירופה, ולמרות זאת, היא עדיין לא מוותרת על ה-WNBA: “ זה החלום הכי גדול שלי וזו המטרה הכי גדולה. אשחק באירופה ומשם אמשיך להילחם – עד ל-WNBA".
