אחרי שייסד את חברת הרחפנים שהפכה ליוניקורן הדיפנס-טק הישראלי הראשון, בן ציון לוינסון שם לו למטרה לקדם את המערב בלחימת העתיד, להדק את שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקאי – ומכוון הכי גבוה שאפשר: ״להפוך לחברה גלובלית של יותר מ-100 מיליארד דולר״
החזון הוא לבנות חברה ביטחונית גדולה, שתתרום לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל, של ארה״ב ושל המערב כולו״ – כך, חד משמעית ובנחרצות, מסכם בן ציון לוינסון, מייסד ומנכ"ל חברת הרחפנים Heven AeroTech, את המסע שהוביל אותו להקים את יוניקורן הדיפנס-טק הישראלי הראשון.
לוינסון נולד בניו יורק ועלה לארץ עם משפחתו בת התשעה ילדים בגיל 10. הוא גדל בבית-אל שבשומרון והתגייס לחטיבת כפיר, שם שירת כמפקד צוות. את המסע היזמי שלו התחיל מייד אחרי הצבא, ב-2018. כחייל משוחרר שזה עתה סיים שירות קרבי, ירד דרומה להתנדב ביישובי העוטף בימים שלפני המלחמה – ושם ראה את נזקי טרור הבלונים מעזה.
"זה הטריף אותי", הוא מספר על תגובתו כשירד לעוטף עזה כחייל משוחרר ב-2018 וחזה במו עיניו בנזקי טרור הבלונים מעזה. "אמרתי מה זה הדבר הזה? אנחנו סטארט-אפ ניישן ואין לזה פתרון?׳״
״זה הטריף אותי״, הוא מספר. ״אמרתי, ׳מה זה הדבר הזה? אנחנו סטארט-אפ ניישן ואין לזה פתרון?׳״. בעזרת צוות מיוחד שקיבץ סביבו פיתח רחפן שיכול לזהות ולכבות שרפות. ״הפתרון עבד. הבנו שאפשר להגיע מהר מאוד למוקדי השריפה ולהכווין את כוחות הכיבוי וההצלה למיקום מדויק״, מספר לוינסון.
ההתנסות הזו הביאה איתה תובנות ודחפה אותו לשלב הבא בקריירה היזמית שלו. ״הבנתי שתחום הרחפנים הולך לעבור מהפכה בעשור הקרוב״, הוא אומר. מתוך הפרויקט הזה נולדה ב-2019 החברה שלימים תתמזג עם חברה אמריקאית בשם Zepher Flight Labs ותתמקד בפיתוח רחפנים – ״רובוטים מעופפים״, המסוגלים לשאת משקל כבד של עד כ-45 קילו ורחפנים בעלי טווח טיסה שעד לפני מספר שנים נראה דמיוני. בעזרת מיקוד בפיתוח טכנולוגיות של הנעת מימן, הוארך טווח הטיסה של כלי הטיס של Heven ל-1,000 קילומטר עם זמן טיסה של 10 שעות. ״זה קונספט של רחפן שיכול לא רק לזהות אובייקטים, אלא גם לתת פתרון, ולהיות רובוט מעופף – הדור הבא של הרחפנים״, מתאר לוינסון בהתלהבות.
״היינו בעצם מהראשונים בעולם להתעסק עם הנעת מימן״, הוא ממשיך, ״התחלנו עם פרויקטים קטנים של משרד ההגנה האמריקאי והיה קשה מאוד לשכנע את השוק למה זה חשוב.
התעסקנו בעיקר בפרויקטים קטנים – אבל אז פרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה ושינתה הכל. משם הכל התחיל להתגלגל במהירות״.
עתיד הלחימה כבר כאן
מי שעקב מקרוב אחרי המלחמה הבין מהר מאוד כי לוחמת הרחפנים הפכה ממושג עתידני, למרכיב קריטי בשדה הקרב המודרני. ״זה קרה בעיקר כי לאוקראינים לא היה פתרון אחר״, מסביר לוינסון, ״מול מעצמה כמו רוסיה, מה הם יוכלו לעשות? יש לך אלף טנקים מולך ואתה חייב למצוא פתרון זול להוריד אותם. אז האוקראינים המציאו תורת לחימה והשתמשו ברחפנים קטנים לפגוע בטנקים ובשיירות. בכמה מאות דולרים, הם השמידו טנקים של שלושה מיליון דולר. היום המספרים האחרונים לפי הנשיא זלנסקי מדברים על כך שתקיפות רחפנים אחראיות ל-90% מהנזק שספג הצבא הרוסי, ברכוש ובנפש״, הוא מספר.
לדבריו, הקפיצה של מה שראינו בשדה הקרב באוקראינה, משמעותית יותר מהקפיצה שנרשמה בלוחמת הקרב במלחמות העולם הראשונה והשנייה, במעבר משימוש בסוסים לרכבים ולטנקים. ״אם קפצת מסוס לכלי רכב מונע – זו בעצם אותה שיטה, אבל עכשיו אתה יותר יעיל״, הוא מסביר, ״במעבר ללוחמה עם רחפנים אתה מגיע מהשמיים. כמו שאנחנו רואים בצפון, זו לחימה אחרת״.
7 באוקטובר שינה הכל
התפיסה לגבי לוחמת רחפנים התקבעה לטענתו במיינסטרים, ואת השינוי המהיר אנו חווים לצערנו היטב גם במלחמה של צה״ל מול חיזבאללה בצפון. ועדיין, השינוי המשמעותי בתורת הלחימה הצה״לית והשימוש ברחפנים כחלק אינטרגרלי מהפק"ל של הלוחמים התרחש רק אחרי 7 באוקטובר.
״זה קרה מכמה סיבות״, מסביר לוינסון. "קודם כל, ברמה של הפנמת האיום. מתקפת 7 באוקטובר התחילה במתקפת רחפנים על התצפית, על הרואה-יורה שלנו. רחפנים שהטילו מטענים בדיוק כירורגי על עמדות תצפית וטנקים.
״שנית, ברמת איסוף המודיעין. כשנכנסנו לעזה ללוחמה מורכבת בשטח בנוי, נעשה שימוש מאסיבי ברחפנים לסריקות, בשדה הקרב, ברמת המפקד בגולני שמנסה לראות איך הוא מוריד מטרה בלי לסכן את החיילים שלו.
״התחולל פה שינוי עצום בהתייחסות לרחפנים, גם ברמת האיום וגם ברמת היתרונות שהם מביאים לשדה הקרב. לפני 7 באוקטובר אף אחד לא דמיין שחמאס יפתחו במתקפה עם רחפנים. זה בכלל לא היה בחשיבה״.
אך מבחינת הפוטנציאל הכלכלי, הקפיצה המשמעותית ביותר נרשמה עם כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן. ״ממשל טראמפ הגיע בתפיסה ביטחונית אחרת. היום אנחנו מדברים על תקציב של עשרות מיליארדי דולרים רק לרחפנים. בחודש האחרון, למשל, בקשת התקציב של ממשל טראמפ ל-2027, עומדת על 55 מיליארד דולר אך ורק לרחפנים ורק לתקציב הכללי של הפנטגון. זה לא כולל את תקציב הרחפנים של הצבא, ה-Navy וחיל האוויר. פתאום לקבל חוזה של חצי מיליארד דולר, זה רק אחוז אחד״, הוא מדגיש בהתלהבות, ״זה סקייל אחר לחלוטין״.
"השווי שקיבלנו מחייב אותנו"
שלא במקרה דווקא השנה הודיעה החברה על גיוס של 100 מיליון דולר. סבב הגיוס שנערך בהובלת חברת המחשוב הקוונטי האמריקאית IonQ – חברת ענק הנסחרת כיום סביב שווי של 22 מיליארד דולר – העניקה ל-Heven שווי של מיליארד דולר. בכך הפכה ליוניקורן הדיפנס-טק הראשון בישראל. ״אין ספק שהשווי שקיבלנו, זה שהפכנו ליוניקורן, מחייב אותנו״, הוא מודה.
שיתוף הפעולה עם IonQ כמשקיע אסטרטגי, אחת החברות המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיה קוונטית, יאפשר ל-Heven לשלב ולהטמיע טכנולוגיות חישה ותקשורת קוונטית ברחפנים וכך לפתור בעיות ניווט ותקשורת – פקטור מהותי בטיסה למרחקים ארוכים.
“הצמיחה מטאורית״, מספר לוויסון, שהחברה שלו כבר מעסיקה כיום כ-150 עובדים (100 בארה"ב, 50 בישראל) ולאחרונה הפכה לספק העיקרי של צבא ארה"ב לרחפנים מונעי מימן ארוכי טווח. ״הפייפליין שלנו הוא במאות מיליוני דולרים בהכנסות, מתקרב למיליארד, עם צפי להגיע תוך כמה שנים למיליארדים בהכנסות״.
לוינסון, שמתנהל כיום על הקו שבין תל-אביב לוושינגטון עם אשתו ובתם בת השנתיים, רואה בשילוב הישראלי-אמריקאי את המפתח להצלחה. ״אנחנו נמצאים בעידן אחר. בעידן הזה אנחנו כמערב לא מובילים. סין מייצרים פי 100 יותר רחפנים מארצות הברית, ואיראן מייצרת משהו כמו פי 100 יותר רחפנים מישראל. מה שאנחנו צריכים, זה מערב שהוא חזק ומוביל בתחום הזה.
"כיום המערב נמצא מאחור. כדי לסגור את הפער הזה צריך עוד חברות כמו Heven. אנחנו בנויים כחברה אם אמריקאית, שיכולה להפוך לחברה גלובלית של 100 מיליארד דולר פלוס – ומצד שני, חברה שיש לה גם את הגישה לטכנולוגיה ישראלית ייחודית. בסוף השילוב הזה בעיניי הוא השילוב המנצח״.
