בינואר 2016 ישב חוקר הרווארד ד"ר לואיג'י טארנטו מונטמורו במעבדה בבית החולים בריגהאם אנד וומנס בבוסטון, וצפה בשנתו של גבר בגיל העמידה הסובל מדום נשימה חסימתי בשינה. האיש שכב מחובר למוניטור שבדק אם יפסיק לנשום במהלך הלילה.
מונטמורו בדק תרופה אפשרית, אך לא ציפה ליותר מדי. במשך עשרות שנים ניסו חוקרים לפתח תרופה שתטפל בדום נשימה בשינה – מצב נפוץ שבו הנשימה נפסקת במהלך השינה ולעיתים כרוכה גם בירידה של רמות החמצן לרמה מסוכנת. כל הניסיונות הקודמים כשלו.
הוא הבחין שהאיש הישן נושם כרגיל. "בדרך כלל, האיש הזה היה מלא אירועי דום נשימה. פתאום הוא נשם היטב. אז הלכתי לבדוק אם משהו בציוד לא מחובר כמו שצריך", סיפר מונטמורו לפורבס. אבל הכול היה תקין. השילוב של שתי התרופות שבדק עבד. "לא האמנתי למראה עיני", מספר מונטמורו.
עשר שנים מאוחר יותר, סטארט־אפ הביוטק אפנימד (Apnimed) מקיימברידג' מסצ'וסטס, שרכש מהרווארד את הזכויות לתרופה הפוטנציאלית, מתכונן להגיש ל־FDA בקשה לאישור גלולה לילית המבוססת על שתי התרופות הללו.
בפשטות, התרופה פועלת באמצעות עוררות גזע המוח, מה שמונע הרפיה מלאה של שרירי הגרון, תוך שהיא מאפשרת למוח עצמו להמשיך לישון. אם הכול יתנהל כשורה, התרופה עשויה להגיע לשוק במחצית הראשונה של 2027 ולהציע טיפול משנה חיים לחלק מ־80 מיליון האמריקאים שעל פי הערכות סובלים מדום נשימה בשינה.
כיום הטיפול המרכזי במחלה הוא מכשיר CPAP, שמזרים אוויר בלחץ חיובי רציף לגרון המטופל כדי לשמור את דרכי האוויר פתוחות. המכשיר יעיל, אבל – לא במפתיע – רוב המשתמשים שונאים אותו. רבים מהסובלים מדום נשימה מסרבים לנסות אותו, או אפילו להיבדק מחשש שיידרשו להשתמש בו. אך דום נשימה בשינה אינו מטרד קל בלבד. מחקרים מראים כי אנשים שאינם מטופלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות לב, שבץ מוחי ואולי אף לפרקינסון ולאלצהיימר. טיפול נוח יותר שלמטופלים יהיה קל יותר לאמץ, עשוי לחולל שינוי דרמטי בבריאותם הכוללת. "גלולה לדום נשימה בשינה היתה תמיד הגביע הקדוש", אמר ד"ר אנדרו וולמן, חוקר שינה מהרווארד.
"המספרים מדהימים"
אפנימד היא חברת ביוטק בשלבים מוקדמים, מה שאומר אין לה הכנסות ושהיא שורפת כסף. אך ההבטחה של הגלולה סייעה לה לגייס 260 מיליון דולר ממשקיעים, לפי שווי של כ־400 מיליון דולר. אם תשיק את התרופה בהצלחה, השווי עשוי לגדול משמעותית. השקה מסחרית של תרופה זה עניין יקר, והחברה בוחנת כעת דרכי גיוס נוספות, כולל הנפקה ראשונית לציבור (IPO) עוד השנה. גם אם רק אחוז קטן מהחולים ייטול את התרופה, היא עשויה להפוך ללהיט מכירות בהיקף של מיליארדי דולרים.
"המספרים מדהימים", אמר ד"ר לארי מילר, מייסד־שותף ומנכ"ל אפנימד, רופא ריאות ויזם סדרתי, שדחה את פרישתו כדי להקים את החברה. "אני חושב שמיליוני אנשים ישתמשו בה. אם זה יהיה מיליון או עשרה מיליון – אנחנו עדיין לא יודעים".
רפואת השינה היתה עד לאחרונה תחום מנומנם ושולי יחסית. גם כיום, ההייפ סביב שינה בעמק הסיליקון מתמקד יותר במזרנים חכמים ובמכשירים לבישים שמיועדים לאנשים המבקשים "לייעל" את השינה שלהם. כך, למרות שיש עוד כמה חברות צעירות שפועלות בתחום, דום נשימה בשינה נשאר מתחת לרדאר.
"זו לא מחלה מרגשת", אומר מילר, "יש מחלות, כמו אלצהיימר, שתופסות את הדמיון הציבורי. זו אף פעם לא היתה אחת מהן". ייתכן שהסיבה לכך היא שהשינה עצמה עדיין אינה מובנת היטב, אף שאנו מבלים בה כשליש מחיינו. ייתכן גם שמדובר בתפיסה שגויה, לפיה מדובר במחלה לא חמורה, או בבעיה של גברים שמנים בגיל העמידה בלבד.
מכשיר ה־CPAP נכנס לשימוש רק ב־1981. לפני כן, חולים קשים טופלו לעיתים באמצעות טרכאוסטומיה – פתיחה כירורגית של קנה הנשימה. "דום נשימה חסימתי בשינה הוא בעיית בריאות ציבור עצומה שאינה מזוהה מספיק, אינה מטופלת מספיק ואינה מאובחנת מספיק", אמר ד"ר נייט ווטסון, מומחה לרפואת שינה ונשיא לשעבר של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה.
לארי מילר (מימין) ולואיג'י טארנטו מונטמורו | צילומים: Albie Colantonio for Forbes
חלום ישן
פיתוח טיפול תרופתי היה במשך שנים חלום של וולמן, המנהל את מעבדת הפרעות הנשימה בשינה בבית החולים בריגהאם אנד וומנס. כבר לפני 25 שנה, כחוקר צעיר, הוא האמין שיש מרכיב כימי להפרעה – ולכן גם פתרון תרופתי אפשרי. הסיבה: גם אנשים עם השמנת יתר קיצונית, לשון גדולה וצוואר עבה אינם סובלים מדום נשימה כשהם ערים.
אך לאורך השנים נבדקו, לדברי מילר, לפחות 40 תרופות אפשריות – כולן ללא הצלחה. לכן הופתעו כל כך הוא וטארנטו מונטמורו – כיום בן 47, שגדל בעיירה האיטלקית רובאטו והגיע לארה"ב לעבוד במעבדתו – כאשר הניסוי שלהם עבד. "למען האמת, לא האמנתי שהתוצאות אמיתיות", אמר וולמן, "התאכזבתי כל כך הרבה פעמים בעבר, אז הייתי זהיר". כשטארנטו מונטמורו עדכן אותו בתוצאות, פנה וולמן לד"ר מילר. מילר הקים מאז 1990 תשע חברות שונות, ושבע מהן מכר, בסכום מצרפי של יותר ממיליארד דולר.
"בדרך כלל, האיש הזה היה מלא אירועי דום נשימה. פתאום הוא נשם היטב", מספר טארנטו מונטמורו (משמאל) על רגע גילוי שילוב התרופות שהתברר כיעיל, "הלכתי לבדוק אם משהו בציוד לא מחובר כמו שצריך. לא האמנתי למראה עיני"
"זו התמכרות", אומר מילר בחיוך על הסטארט־אפים שלו, "לפני זה חשבתי שסיימתי. אבל כשאנדרו התקשר אליי עם הנתונים, חשבתי: זה טוב מדי. אני חייב לעשות את זה". וכך, בגיל 72, ילדיו מכנים אותו בצחוק "מנכ"ל הסטארט־אפ המבוגר בעולם".
ב־2017 הקים מילר את אפנימד, לאחר מו"מ עם הרווארד על זכויות הפטנט. טארנטו מונטמורו הצטרף כמייסד־שותף ובהמשך כמנהל המדעי הראשי. באוגוסט 2019 גייסה החברה 26 מיליון דולר מקרן Morningside.
"החבר'ה האלה הם הדבר האמיתי", אמר ד"ר ג'ון קרונין, שהצטרף לחברה ב־2022 כסגן נשיא לפיתוח קליני לאחר שכיהן כמנהל הרפואי הראשי בתחום השינה והנשימה באחת משתי יצרניות ה־CPAP הגדולות. גיוס ההון הראשוני היה קל, אך עם פרוץ הקורונה והירידה בהתלהבות מהביוטק, המשימה הפכה קשה בהרבה. לדברי מילר, הוא קיים "עשרות רבות" של פגישות כדי לגייס את הסבבים הבאים. "היו אומרים לי: 'אתם מסוכנים מדי' או 'זה לא תחום' או 'אנחנו מתעניינים בסרטן או במחלות לב'", הוא נזכר, "מנקודת מבט של משקיע זה לא בלתי סביר, אבל עבורנו זה היה מתסכל".
עבור כריס דימיטרופולוס, מנהל ב־Alpha Wave – קרן שהשקיעה גם ב־SpaceX וב־OpenAI – ההחלטה להשקיע ב־2022 החלה מסיפורים משפחתיים על אי הנוחות שבשינה עם מסכת CPAP. "זה התחיל עם בן דוד אחד, ואז עוד שניים או שלושה וחבר", הוא אומר, "ככל שזה נפתח, גיליתי עד כמה זה משפיע על אנשים". הוא הבין במהרה עד כמה המחלה נפוצה, וגם עד כמה השלכותיה הבריאותיות חמורות. "אני לא חושב שהעולם באמת מבין עד כמה זה חמור", הוא אומר.
מאובחנים ולא מטופלים
בשמונה השנים האחרונות באפנימד, טארנטו מונטמורו וצוותו שיפרו ובחנו את הגלולה הדו־תרופתית. ניסויי שלב 3, שהסתיימו בשנה שעברה, הראו שיפור בנשימת המטופלים במהלך הלילה. באחד הניסויים, שדווח ביולי האחרון, התרופה הפחיתה את מדד חומרת המחלה ב־47% לאחר 26 שבועות, לעומת 7% בלבד בפלצבו, ללא תופעות לוואי חמורות. תופעות הלוואי שנרשמו היו קלות יחסית, כגון יובש בפה ונדודי שינה.
אין כיום גלולת טיפול בדום נשימה המתאימה לכלל החולים. בסוף 2024 אישר ה־FDA את תרופת ההרזיה Zepbound של אלי לילי לטיפול בדום נשימה בינוני עד חמור אצל מבוגרים עם השמנת יתר.
אבל בניגוד לגלולת אפנימד, Zepbound פועלת בעקיפין – ירידה במשקל משפרת את הנשימה בלילה – והיא אינה מטפלת בדום הנשימה עצמו ואינה מאושרת למקרים קלים או לאנשים שאינם שמנים.
באפנימד מעריכים כי מספר החולים הלא מטופלים כה גדול, שהרחבת אפשרויות הטיפול רק תגדיל את השוק הפוטנציאלי. ניתוח של חמש שנות תביעות רפואיות מצא 23 מיליון אנשים עם אבחנה של דום נשימה – חלק קטן בלבד מהיקף החולים המוערך – אך רק 6.5 מיליון מהם קיבלו טיפול. "אנחנו מאמינים שרוב המאובחנים כלל אינם מטופלים. זו האבסורדיות הבסיסית של הקטגוריה", אומר סמנכ"ל המסחור של אפנימד, גרהאם גודריץ'.
החברה כבר מנהלת שיחות עם חברות ביטוח לגבי כיסוי ביטוחי, מרכיב קריטי להצלחת התרופה בארה"ב. מעבר לגלולה הראשונה, אפנימד מפתחת שתי מולקולות נוספות לדום נשימה, בשיתוף חברת התרופות היפנית Shionogi.
מילר מאמין שבעתיד יהיו למיליוני הסובלים מדום נשימה מגוון אפשרויות טיפול – כפי שקיים במחלות כרוניות אחרות. "זה יהיה כמו אסתמה או יתר לחץ דם", הוא אומר, "כרופא אתה מנסה לבחור את האפשרות הטובה ביותר למטופל – אלא שעד עכשיו פשוט לא היו אופציות".
