Contributors
שנת 2021 תירשם כאחת השנים הטובות בהיסטוריה של שוק ההון. מדד ה־S&P שבר את השיא של כל הזמנים לא פחות מ־70 פעמים במהלך השנה, בארץ רשמו המדדים עליות של מעל 30%, בשווקים המפותחים נרשמו עליות של מעל 20%. לעומתם, בשווקים המתפתחים עלו השווקים באחוזים בודדים וחלקם סגרו את השנה בירידות.
ואז הגיעה 2022, שנפתחה בירידות חדות בעקבות התפרצות האינפלציה בעיקר בארה”ב והצפי להעלאת ריבית – וגם המלחמה באוקראינה לא מיטיבה עם השווקים. רוב ציבור החוסכים והמשקיעים שאינם מתוחכמים, רואים את קריסת השווקים, נלחצים, מושכים את כספם – ובכך מקבעים את ההפסד.
לעומתם, יש משקיעים שצולחים את המשבר בשלום ואף מרוויחים. ציבור זה מתחלק לשניים: הסוג הראשון, משקיעים אדישים – אלה שאינם עוקבים אחר השוק ולכן לא מודעים לגודל המשבר, ועם הזמן נהנים מהתיקון. הסוג השני, אלה המשקיעים המתוחכמים – הם מחכים למשברים כדי לקנות “סחורה” במחירים נמוכים יחסית, כשכולם בורחים מהשוק.
לרוב, משקיעים אלה הם בעלי הון משמעותי, ונכסיהם מפוזרים בין אפיקי השקעה שונים ומגוונים. כלומר, הם לא שמים את כל הביצים בסל אחד, ובכך מייצרים יתרון על המשקיע הרגיל.
עבור לקוחות אלה, המוגדרים לרוב כמשקיעים כשירים או לקוחות מסווגים, קיימות אופציות השקעה מגוונות במוצרים שאינם נגישים לכלל המשקיעים. “לקוח כשיר” מוגדר על פי חוק ככזה שעומד בשניים משלושת הקריטריונים הבאים: שווי נכסים נזילים כולל של מעל 12 מיליון שקל; בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי בתחום; ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו להיחשב כלקוח “כשיר”.
לקוח “מסווג” מוגדר בחוק ניירות ערך כמי שעונה על אחת מהדרישות הבאות: שווי נכסים נזילים של מעל 8 מיליון שקל; הכנסה שנתית בשנתיים האחרונות של 1.2 מיליון שקל ליחיד (או 1.8 למשק בית); שווי נכסים נזילים של מעל 5 מיליון שקל, והכנסה שנתית בשנתיים האחרונות של מעל 600 אלף שקל ליחיד (או 900 אלף שקל לתא משפחתי).
לחברות המציעות את מוצריהן ללקוחות “כשירים” ו-“מסווגים” יש הקלות רבות, ביניהן פטור מחובת תשקיף, פטור מחובת הגילוי ועוד. מצב זה מאפשר להן להציע מוצרים אלטרנטיביים וקרנות גידור, בעלי קורלציה נמוכה לביצועי השוק, מה שתורם לפיזור יעיל יותר של ההשקעה.
חשוב לציין – גם בהשקעות אלה ישנם סיכונים. חוסר שקיפות, נזילות מוגבלת, סיכוני מיסוי, שימוש במינוף ובשיטות השקעה ספקולטיביות הם רק חלק מהסיכונים המאפיינים השקעות אלה, ולכן מומלץ למשקיעים להיוועץ בבעל מקצוע ולבחון בקפדנות כל מוצר טרם השקעה בו.
בשוק קיימים מגוון רחב של מוצרים אלטרנטיביים, המוצעים ללקוחות אלה ומשלבים בין היתר תכנוני מס. נפרט את חלקם:
1. השקעות בנדל”ן – מגוון השקעות ראליות בשוק הנדל”ן המקומי והבינלאומי. זו יכולה להיות השקעה בנכס באופן ישיר או השקעה בקרן משקיעים משותפת המשקיעה בפיזור של מאות בתים. לטובת קרן המשקיעים נרשמת בעלות על הנכס או שמונפקת עבורם אגרת חוב.
2. קרנות מימון ואשראי – המשקיע יכול לבחור להשקיע בקרנות מימון שונות המיועדות למימון אשראי צרכני, יזמי או עסקי. בהשקעה מסוג זה המשקיע נהנה מהחזר הריבית באופן שוטף, ומהקרן בתום תקופת ההשקעה, או במהלכה.
3. קרנות גידור – האסטרטגיה מאחורי קרנות גידור עוזרת להפחית סיכונים שכיחים כמו סיכוני שוק וסיכוני מטבע. בסוג השקעה זה תפקידו של מנהל ההשקעות לגדר את סיכון המשקיע בכל מצב שוק ולייצר עבורו תשואה עודפת גם בשוק יורד.
ברוב האפשרויות לעיל קיימת אפשרות לשלב את ההשקעה בקופת גמל אישית IRA, המאפשרת לדחות או לבטל את תשלום המס בפידיון ההשקעה. גם חברות ותאגידים יכולים להיחשב כ”כשירים” – כך שחברה יכולה לנהל את הנוסטרו שלה בקרנות מתוחכמות מסוג זה.
לסיכום, בפני משקיעים המוגדרים ככשירים או מסווגים עומדות אפשרויות שלא קיימות לציבור הרחב. רשות ניירות ערך העניקה הקלות לחברות בגיוס הון מלקוחות אלה, והם נהנים מגישה להשקעה במוצרים מיוחדים וייחודים, שאינם נמצאים “על המדף” לקהל המשקיעים.
השקעות אלה יכולות להניב יתרון משמעותי למשקיעים, אך תמיד – לצד ההזדמנויות הרבות קיימים גם סיכונים, ולכן מומלץ להיחשף למוצרים מסוג זה רק אחרי בדיקה קפדנית והמלצה של בעל רישיון.
גיל הרשקוביץ הוא מנכ"ל ושותף בחברת קלי, בעל רישיון לשיווק השקעות מטעם רשות ניירות ער, בעל רישיון לשיווק פיננסי מטעם משרד האוצר, מתכנן פיננסי CFP (CERTIFIED FINANCIAL PLANNER)
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או שווק השקעות ואינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של ני"ע ו/או המלצה למדיניות השקעות. האמור לעיל הינו הצגת מידע בלבד. בחירה של מדיניות השקעות ו/או ני"ע תעשה רק לאחר הליך הליך שיווק ו/או פנסיוני לפי העניין, בהתאם לצרכיו באישיים של כל אדם ואדם.
