האם גם אנחנו מפלים על רקע משקל? האמת הקשה מאחורי הסטריאוטיפים

"אם היית רואה עכשיו בן אדם עם שיניים עקומות, היית בא ואומר לו כל הזמן: יש לך שיניים נורא עקומות, לך תסדר את זה, יש אורתודנט, היום יש פתרונות…?"

זו אחת הדוגמאות שנתנה משתתפת בפרק 'שמנים' בסדרה 'סליחה על השאלה' של כאן 11, תאגיד השידור הישראלי. זו תוכנית מציאות ישראלית שבה כל פרק מתמקד בקהילה אחרת: אנשים עם עיוורון, ילדים של להט"בים, מתמודדים עם מחלות נפש ולאחרונה גם משפחות החטופים. המשתתפים עונים בכנות, לעיתים מפתיעה, לשאלות 'שאי אפשר לשאול'. התשובות מנפצות סטראוטיפים, מעוררות מחשבה ולעיתים גם השראה. בפרק שכותרתו 'שמנים', המשתתפים שמשקלם 120 ק"ג ויותר, ענו גם על שאלות בנוגע לאפליה של אנשים בעודף משקל.

אנחנו יכולות להעיד מהעבודה בקליניקה על תיאורים דומים לאלו שבתוכנית. גם מחקרים תומכים בסיפוריהם, ומצביעים על כך שמייחסים לאנשים בעודף משקל תכונות לא מחמיאות. למשל, "חסרי אופי", עצלנים, ללא שליטה עצמית וחסרי כוח רצון, והם מופלים לכן לרעה.

תופעת האפליה רחבה: בעלי עודף משקל חווים פגיעה שיכולה להיות ישירה ואף מלווה ברתיעה פיזית; שימוש בשפה פוגענית תוך שימוש בדימויים ובמילים גסות, או במבטים חודרים, גלגול עיניים או צקצוקי לשון שלא דורשים חושים חדים במיוחד על מנת להבחין בהם. האפליה יכולה להיות מהמעגלים הקרובים ביותר של בני משפחה וחברים, דרך מעסיקים, עמיתים בעבודה או בלימודים, מורים, ועד אמצעי התקשורת ואנשים זרים.

ולפעמים, באופן מפתיע, האפליה מגיעה גם מצד אנשי המקצוע שאמונים על הבריאות כמו רופאים, הצוות הסיעודי, פיזיותרפיסטים, מאמני כושר, פסיכולוגים ואפילו תזונאים. כפי שהעידה משתתפת אחרת באותו פרק ב'סליחה על השאלה': "המערכת הרפואית עושה לנו עוול נוראי בזה שאת יכולה לבוא עם דלקת עיניים וישלחו אותך לניתוח קיצור קיבה… סליחה, אני לא רואה אותך מעירה למי ששוכבת בחוף עם שמן גזר וצולה את עצמה למוות עם סיגריה ביד…".

מצבם של מטופלים שחשים מואשמים ונזופים עלול להחמיר בעקבות יחס כזה, לפגוע בדימוי העצמי וביכולת להצליח בשינוי תזונתי.

יוזמה ישראלית שזכתה בפרס בינלאומי

מחקרים רבים מצביעים על כך שקיימת הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל בקרב אנשי מקצועות הרפואה העשויה לפגוע באיכות הטיפול הרפואי באנשים עם השמנה.

יוזמה ישראלית באה לטפל בדיוק ביחס של צוותים רפואיים כלפי מטופלים בעודף משקל. היוזמה, פרי שיתוף פעולה של אוניברסיטת אריאל, אסותא מרכזים רפואיים, מכבי שירותי בריאות ומאוחדת, זכתה לאחרונה בפרס בינלאומי של האגודה האירופית לחקר השמנה (European Association for the Study of Obesity – EASO) בזכייה משותפת עם חברת מחקר הונגרית. הפרס הוענק עבור יצירת לומדה, תחת ההגדרה פעילות ההכשרה הלאומית הטובה ביותר לרגל יום ההשמנה העולמי החל בתחילת חודש מרץ.

מובילות היוזמה היו התזונאיות ד"ר שירי שרף-דגן ויפית קסלר, מאוניברסיטת אריאל ואסותא רמת החייל, ד"ר סיגל סופר ממאוחדת, לימור טל-פוני וגלית קאוון-זנדבק ממכבי שירותי בריאות ולימור מרדי-טילבור מאסותא מרכזים רפואיים.

במסגרת היוזמה הופצה לומדה מקוונת, שמטרתה הייתה להעביר ידע על השמנה ולהפחית סטיגמה על רקע משקל. הלומדה הגיעה לרופאים ודיאטנים במכבי שירותי בריאות ולכל עובדי מאוחדת. הפצת הלומדה בוצעה בשיתוף פעולה עם דיאטניות מובילות בכל ארגון.

הבחירה בפלטפורמה של לומדה לא היתה מקרית. כל עובדי מערכת הבריאות חייבים להשלים הכשרות על לומדות בנושאים שונים על בסיס שנתי. לכן בחרו התזונאיות, שהובילו את הפרויקט, בלומדה שתוכל להשתלב בסביבת העבודה הטבעית של העובדים, במטרה להטמיע אותה במערכות הבריאות בישראל.

הלומדה מתמקדת בשלושה נושאים: מידע על השמנה, כולל הגדרה, שכיחות, גורמי סיכון ואפשרויות טיפול; הגדרות של הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל וההשפעות שלהם על המטופלים; ואסטרטגיות להפחתת ההטיה במסגרות בריאות.

המחקר שקדם ללומדה

הלומדה פותחה במקור למטרות מחקר, שבוצע באסותא מרכזים רפואיים בשיתוף צוות המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל ובמימון מחברת נובו נורדיסק ישראל.

מטרתו של המחקר היתה לבחון את האפקטיביות של התערבות באמצעות לומדה על עובדי רשת אסותא בידע שלהם על השמנה ואפליה על רקע משקל. עובדים, אשר הסכימו להשתתף במחקר, חולקו באופן אקראי לקבוצה אחת שבה הנחקרים הוזמנו לצפות בלומדה או לקבוצת ביקורת, ללא התערבות. כלי המחקר כללו שאלון, אשר בחן ידע על הסיבות המובילות להשמנה, ושני שאלונים אשר בדקו את מידת ההטיה על רקע משקל של העונים. השאלונים נשלחו למשתתפים במחקר במספר נקודות זמן. מסקנת המחקר הייתה שחשיפה חד פעמית ללומדה על ידע על השמנה ואפליה יכולה להשפיע באופן מתון על גישות ועמדות שליליות בקרב עובדי בית חולים.

התייחסויות שליליות ואפליות על רקע משקל עלולות לגרום למטופלים ולחולים נזק אמיתי גם מעבר להשפלה ולחוסר הרצון לחזור לטיפול שלשמו הגיעו. אוכלוסייה זו בעלת סיכון גבוה יותר למחלות, ולכן יש חשיבות למעקב ולביקורים שגרתיים אצל רופא. יחס הצוות הרפואי עלול להזיק למטופלים בעודף משקל לא רק בהימנעות מטיפול בבעיות הגופניות, אלא ביצירה ובהתגברות של בעיות רגשיות, נפשיות וחברתיות.

כיוון שכך יש להגביר את המודעות של אנשי המקצוע בשיח עם המטופל. כלומר, לזכור שהמטופלים ככל הנראה חוו אפליה, לעודד אותם לשינויים התנהגותיים (גם אם קטנים) ולא רק לירידה במשקל, להתייחס למכלול הזוויות המטרידות בעודף משקל ולא רק לסיכונים הבריאותיים. רצוי לבקש רשות מהמטופל לשוחח על משקלו, לא להשתמש במילים פוגעניות כמו "שמן" או "בעיית משקל", לוודא שהתנאים הפיזיים במרפאה מתאימים: כסאות נוחים, מכשיר למדידת לחץ דם או בגדי אשפוז במקרה הצורך.

עוד יש לזכור כי ההתמודדות עם עודף משקל משתנות מאחד לשני. לא פשוט לשנות הרגלים של שנים, ובמיוחד אם לכך מתווספים גורמי סיכון נוספים כמו גנטיקה, קשיים רפואיים, קשיים רגשיים ועוד.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות