לשבוע אחד בשנה, בזל, העיר השלווה שעל גדות הריין הופכת לבירת האמנות העולמית. אלפי אספנים, אמנים, אוצרים ודמויות מפתח מכל קצוות העולם מתמקדים ביצירות שיהפכו למגמות תרבותיות ופיננסיות. הרחובות הציוריים של העיר מתמלאים בשיחות על צבע, השקעה וחדשנות. המלונות – מהבוטיקים הקטנים ועד המלונות המפוארים – מלאים עד אפס מקום.
אבל השנה, בין נברשות זוהרות לקירות לבנים, מורגשת תחושת זהירות כלכלית שלא היתה כאן בעבר. השוק משנה את פניו, והפוקוס עובר לאספנים צעירים ולקטגוריות נגישות יותר, שהופכות להיות מוקד הצמיחה החדש.
פיקאסו במיתון
בין יותר מ־4,000 יצירות שהוצגו, עמד ציור של פבלו פיקאסו, אייקון שאין שני לו, עם תג מחיר של יותר מ־30 מיליון דולר. לצד פיקאסו הציגו שמות גדולים נוספים כמו דיוויד הוקני, שהתפרסם בזכות בריכות קליפורניות בצבעים בוהקים; גרהרד ריכטר, אחד מהאמנים החיים היקרים בעולם; ויאיוי קוסאמה, מלכת הנקודות והאינסוף.
הפעם השוק גם מראה סימנים ברורים של שינוי: עסקאות נסגרות באיטיות, אספנים אמריקנים רבים נעדרו, והכוח עובר בהדרגה ליצירות במחיר בינוני או נגיש יותר ולדור חדש של אספנים, כאלה שרואים באמנות לא רק סטטוס, אלא גם השקעה חכמה.
דו"ח UBS, הבנק השווייצרי שמספק ניתוחי שוק כלכליים ונתונים על אמנות, מצייר תמונה דומה: המכירות הגלובליות ירדו ב־12% בשנת 2024, זו השנה השנייה ברציפות, והקטגוריה שנפגעה ביותר היא יצירות שמחיריהן יותר מ־10 מיליון דולר – וצנחו ב־39%.
איוון ווירט, נשיא־שותף ומייסד גלריית Hauser & Wirth, מתאר בראיון ל־מגזין Ocula את המפנה שעובר שוק האמנות: “הכוח עובר לידי הקונים, הם מנהלים משא ומתן נוקשה יותר, נוקטים זהירות, ומעדיפים החלטות מחושבות לטווח ארוך. ריביות גבוהות, תנודות במטבעות ואי־ודאות פוליטית הופכות השקעות גדולות לפחות מפתות, גם כשמדובר באייקונים כמו פיקאסו. התוצאה היא קהל זהיר יותר, שמשנה את דפוסי הצריכה שלו בהתאם”.
אך לא כל הסיפור עגום. יצירות בקטגוריות במחירים נמוכים או במחירי ביניים דווקא חוו עלייה במכירות: יצירות מתחת ל־5,000 דולר צמחו ב־7%, ודילים במחירים של עד 250 אלף דולר רשמו עלייה של 17%. חצי מהעסקאות בקטגוריות אלו היו לקונים בפעם הראשונה, סימן ברור לשינוי בהרגלי הרכישה.
דו"ח UBS ו־Art Basel מצביע על מגמה מעניינת בשוק: כחצי מהקונים ב־2024 היו חדשים בגלריות, ו־38% מהם חדשים בשוק האמנות בכלל. אפילו בקצה העליון, יותר מרבע מהאספנים עם הון עצמי של יותר מ־50 מיליון דולר התחילו לרכוש אמנות בחמש השנים האחרונות – עלייה של 5% לעומת 2023.
הצעירים, בעיקר מדור המילניום ודור Z, מחפשים יצירות עם סיפור אישי וחברתי, ומקיימים קשר ישיר עם האמן. דוגמה קיצונית לכך היא יזם הקריפטו הסיני ג'סטין סאן, שרכש בננה מודבקת לקיר בתור יצירת אמנות ואז אכל אותה בפומבי כדי להעביר מסר אישי ודיגיטלי. המהלך הדגיש כיצד הדור הצעיר רואה באמנות כלי לביטוי והשפעה חברתית, ולא רק השקעה פיננסית.
אומנות מעבר למסך
למרות הצמיחה של פלטפורמות מקוונות כמו Avant Arte ו־Heni, רבים מהאספנים עדיין מעדיפים את החוויה הפיזית של היריד. הם מחפשים את האנרגיה של החלל, את הקשר הישיר עם היצירה, ואת ההזדמנות לשוחח עם האמנים והאוצרים.
וינצ'נצו דה בליס, סמנכ"ל אמנות עולמי של Art Basel, מסביר כי גם בעידן דיגיטלי מואץ הכמיהה למפגש חי עם יצירות אמנות רק מתעצמת: "הירידים הפכו לפלטפורמה המרכזית ביותר למפגש עם מה שחדש ומתרחש בזמן אמת. למרות הקצב הדיגיטלי, הרצון לעמוד מול יצירה ולחוות אותה באופן ישיר נשאר חזק. למעשה, אפשר לומר שהצורך הזה רק הולך ומתחזק" לדבריו, המפגש הפיזי עם האמנות התבוננות בגודל, בצבעים ובמרחב מוסיף שכבה של חוויה שלא ניתן לשחזר דרך מסך. הפלטפורמות המקוונות אמנם משפרות את הנגישות, אך אינן מהוות תחליף לחוויה הממשית.
כדי להתאים לשוק האמנות החדש, ירידי בזל 2025 יצרו חוויות שמחברות בין יצירה, טכנולוגיה והקהל. האספנים נכנסו לחדרי Live Art Rooms, שם יכלו להשתתף בתהליך היצירה של האמן ולחוות את היצירה באופן אישי. בולט במיוחד היה ה"ArtCube" של סמסונג, שבו הקהל יצר סלפי בסגנון האמן באמצעות בינה מלאכותית, שילוב שממחיש איך טכנולוגיה והעצמה אישית מחליפים את המסגרת המסורתית של הציור.
במקביל, אמנים שילבו מציאות רבודה עם יצירות פיזיות ליצירת חוויות רב־חושיות. גם מותגים יוקרתיים כמו Hermès, Prada ו־Louis Vuitton הצטרפו עם פרויקטים משולבים, והדגימו איך אופנה ואמנות מתחברים לערך אספני מודרני.
השקעות מיוחדות, מאומנות ועד רכבים נדירים ושעונים אספניים משלבות ערך פיננסי עם חוויה אישית ותחושת משמעות. הצלחה בהן דורשת מחקר קפדני, אימות מקוריות ומעקב אחרי מגמות עולמיות. יצירות נדירות, כמו ציור של פיקאסו, פורשה 250 GTO מ־1962 או בקבוק ויסקי נדיר, הם נכסים מוחשיים שמחזיקים ערך לאורך שנים. במקביל, הדור החדש של האספנים יוצר קהילות דיגיטליות, משתף ידע ונרטיבים בזמן אמת, ומשנה את הדרך שבה העולם רואה אמנות.
בזל 2025 מציגה שוק אמנות חי, משתנה ומאתגר, שבו הכוח עובר בהדרגה לדור חדש. מי יהיה האספן הבא שיחולל סערה, ואילו יצירות יחברו בין תשוקה להשקעה בעשור הקרוב.
