Forbes Israel Logo

מלחמת אחים: קרבות בין עובדי חברת המשחקים פלייריקס מרוסיה ואוקראינה

ערוצי ה-Slack של החברה, שעסוקים בדרך כלל בצ'אט קולגיאלי, ממים מצחיקים ועדכונים על יציבות המשחקים של החברה, סוערים כעת מדיבורים על פינוי ותרומות סיוע. איגור בוכמן לפורבס צילום: ביס לבון
ערוצי ה-Slack של החברה, שעסוקים בדרך כלל בצ'אט קולגיאלי, ממים מצחיקים ועדכונים על יציבות המשחקים של החברה, סוערים כעת מדיבורים על פינוי ותרומות סיוע. איגור בוכמן לפורבס צילום: ביס לבון
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לאיגור בוכמן, המיליארדר הרוסי-ישראלי שייסד עם אחיו את ענקית המשחקים Playrix, יש אלפי עובדים המחולקים בין רוסיה ואוקראינה ● המלחמה בין המדינות עוררה קרבות בין העובדים בחברה – ובוכמן מוצא את עצמו באמצע, מנסה לנווט בסערה ולשמור על החברה ועל העובדים שלו

איגור בוכמן התעורר בבוקר ה-24 בפברואר בביתו שבמערב לונדון להודעת טקסט ממנהל אחד האולפנים האוקראיניים של פלייריקס (Playrix). "זה התחיל", נכתב בהודעה, שכללה גם תמונה של אשתו של המנהל מערסלת רובה ציד, ובתם במרתף מתגוננת מפני תקיפות אוויריות רוסיות.

בוכמן הציץ בטלוויזיה. הפלישה סוקרה בכל ערוצי החדשות. הוא רפרף באפליקציות חדשות בטלפון שלו. "לא באמת האמנו שזה יקרה", אומר בוכמן, מיליארדר יליד רוסיה שיש לו אלפי עובדים שעובדים על משחקי מובייל ברוסיה ובאוקראינה. עוד הוא מעכל את החדשות, הצוות האוקראיני שלו נכנס לפעולה.

ערוצי ה-Slack (פלטפורמה לתקשורת פנימית בין העובדים) של החברה, שעסוקים בדרך כלל בצ'אט קולגיאלי, ממים מצחיקים ועדכונים על יציבות המשחקים של החברה, הוצפו בדיבורים על פינוי ותרומות. "אנחנו לא מעורבים בהכל. הם הגיבו הרבה יותר מאיתנו", אומר בוכמן על 1,500 עובדיו באזור המלחמה. "ידעתי את ההחלטות העיקריות וסיפקתי משאבים, אבל האמנתי שהכל ייגמר תוך כמה ימים".

איגור ואחיו הצעיר, דמיטרי, שחולקים את קבלת ההחלטות בחברה בת ה-18 – שמשחקים כמו Fishdom ו-Gardscapes הם מקור ההון של החברה שעומד על מעל 16 מיליארד דולר – צעדו עד מהרה ברחובות ההיסטוריים בין בתיהם ברובע קנזינגטון העשיר של לונדון, רוקמים תכנית. "אנחנו לא חברה גדולה", אומר בוכמן, בן ה-40. "יש לנו הכנסות גדולות, אבל אנחנו רק שני אנשים. יש לנו מנהלים, אבל הם עובדים על משחקים. אין לנו תוכנית חלופית".

Fishdom ו-Gardscapes הם מקור ההון של החברה | צילום מסך מיוטיוב

שעות לאחר הפלישה הוציאו האחים את הצוות האוקראיני שלהם לחופשה בתשלום. ביומיים הבאים הקימו קווים חמים שיסייעו לעובדים להתפנות, וכעבור 48 שעות שילמו בונוס שווה ערך למשכורת של חודש עבודה לכל כוח העבודה שלהם, המונה 4,000 איש, כולל 1,500 ברוסיה. בוכמן אומר שהתשלום הרגיע את הצוות לגבי יציבות החברה ותמך לא רק באוקראינים בחזית אלא גם ברוסים שנפגעו מקריסת הרובל.

אבל הצמד מצא את עצמו במהרה שוב בעין הסערה. בעוד מאות מעמיתיהם עסוקים בדאגה לביטחונם האישי, במערכת ה-slack של החברה פרצו עימותים בין צוותי פלייריקס בשתי המדינות.  זה התחיל מכמה בדיחות, ומהר מאד הפך לעימות ישיר, כשאחד העובדים מאוקראינה השיב לבדיחה של עמיתו הרוסי ברצינות גמורה: "זה כנראה קל ומהנה בשבילך, לא התעוררת בחמש בבוקר ל'בום' מחריש אוזניים".

במהלך הימים הבאים, חילופי הדברים הפכו ל"התפרצויות שנאה בלתי מבוקרות בין עובדים", אומר בוכמן. בתחילה ביקשו האחים מעובדיהם משני עברי הגבול להפסיק את הדיונים ה"פוליטיים"; לאחר מכן, מנהלי החברה החלו למחוק פוסטים על המלחמה, ולבסוף סגרו את ערוצי ה-Slack לחלוטין. חלק מהעובדים זעמו. לפחות אחד הודיע על פרישה. "איננו אוסרים על אף אחד להביע את דעתו בפומבי. אנחנו רק מבקשים שנשאיר לפחות כמה ערוצים כמרחב לתקשורת עסקית", כתב בוכמן לעובדיו.

עסקים באזור מלחמה

פלייריקס ומייסדיה המיליארדרים נמצאים במצב קשה, והם ממש לא לבד. יזמים רבים שפנו לרוסיה ואוקראינה בשנים האחרונות כדי לנצל כישרונות טכנולוגיים זולים, מגלים פתאום שהעסק שלהם נמצא באזור מלחמה. Grammarly, שבסיסה בסן פרנסיסקו אך הוקמה על ידי שני מיליארדרים ילידי אוקראינה – אלכס שבצ'נקו ומקס ליטווין – פתחה משרד עם 128 תחנות עבודה בקייב בשנת 2020. גם ל-Snapchat וליפט היו משרדים שם, בעוד שרינג, בבעלות אמזון, העסיקה יותר מ-1,000 קבלנים בבירת אוקראינה. ל-IPG Photonics, Ubisoft ומפתחת המשחקים World of Tanks Wargaming יש (או היו) שלוחות משמעותיות במוסקבה.

בין 3.7 מיליון הפליטים שברו מאוקראינה יש לא מעט עובדים של החברות האלה, ורבים אחרים החליפו את המקלדת שלהם בקלצ'ניקוב. ויש כמובן גם עובדים במגזר הזה שנפגעו מהמלחמה – טטיאנה פרבייניס, מנהלת החשבונות הראשית של הסטארטאפ SE Ranking לאופטימיזציית חיפוש המבוסס בפאלו אלטו, היתה אחת האזרחיות הראשונות שנהרגו בלחימה.

"אנחנו לא חברה גדולה. כלומר, יש לנו הכנסות גדולות, אבל אנחנו רק שני אנשים, ויש לנו מנהלים, אבל הם עובדים על משחקים. אין לנו תוכנית חלופית"

איגור בוכמן

במקביל, עשרות אלפי עובדי טכנולוגיה רוסים – שמתנגדים למלחמה או גילו שהסנקציות וההגבלות של האינטרנט הרוסיות לא אפשרו לעבוד – עזבו לארמניה, גאורגיה וטורקיה. לבוכמן אין תוכניות לעזוב את רוסיה, אבל אומר שפלייריקס כבר סייעה לכ-10% מ-1,500 עובדי הצוות הרוסי שלו לעבור דירה לחו"ל.

חברות אחרות נקטו קו קשה יותר. JetBrains, החברה מפראג שמחזיקה בשפת הקידוד המרכזית של אנדרואיד ומנוהלת על ידי שני מיליארדרים רוסים – סרגיי דמיטרייב ו-ולנטין קיפיאטקוב – סגרה את משרדיה ברוסיה במרץ. צוות שלא יעבור לצ'כיה או למקום אחר יפוטר.

הסטארט-אפ Miro מסן פרנסיסקו, שפיתח פלטפורמה לשיתוף פעולה במקום העבודה וגייס 400 מיליון דולר לפי שווי של 17.5 מיליארד דולר בינואר, סגר גם הוא את משרדיו ברוסיה ופיטר עובדים שלא עברו. "יש יציאה של חברות טכנולוגיה מרוסיה כי זו התאבדות כלכלית להישאר, ופיזית זה לא בטוח להיות שם עכשיו", אומר מיכאיל מיז'ינסקי, מנכ"ל Relocode, חברה לונדונית שעוזרת לסטארטאפים רוסים להקים את עסקיהם באירופה.

רוסיה מנסה לעצור את בריחת המוחות עם הטבת מס חדשה, הפוטרת חברות טכנולוגיה ועובדיהן ממס הכנסה למשך שלוש שנים. הממשלה גם מבטיחה שעובדי טכנולוגיה יהיו פטורים מכל גיוס צבאי. אבל כשהסנקציות מתגברות ונתיבי האוויר מרוסיה נסגרים, זה לא נראה מספיק כדי לשכנע מישהו להישאר.

המלחמה מכה קרוב מאוד לבית עבור חלקם, כמו ניקולאי סטורונסקי ו-ולאד יצנקו, המייסדים המיליארדרים של הבנק הדיגיטלי הבריטי Revolut, שהוערך לאחרונה ב-33 מיליארד דולר והפך לאחד מהסטארטאפים היקרים בעולם. אביו של סטורונסקי נולד באוקראינה; הוא עצמו גדל ברוסיה אך עזב בגיל 20, וכיום הוא בן 37 ​​ואזרח בריטי. יצנקו, שכינה את ולדימיר פוטין "אחד השקרנים החצופים בהיסטוריה" ביום פרוץ המלחמה, מגיע מהעיר מיקולאיב שבאוקראינה, שנהרסה כעת ברובה על ידי ארטילריה רוסית.

"לא באמת האמנו שזה יקרה", איגור בוכמן, מיליארדר יליד רוסיה | צילום: לבון ביס

"כשגדלתי, הרעיון של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה היה בלתי מתקבל על הדעת. לא רק בגלל שמלחמה ואובדן חייהם של חפים מפשע זה תמיד שגוי, אלא בגלל שבעיני האוקראינים והרוסים הם קרובי משפחה", כתב סטורונסקי ב-1 במרץ בפוסט בבלוג שגינה את המלחמה אך לא מתח ביקורת על רוסיה עצמה. הוא הוביל גיוס של 11 מיליון דולר מלקוחותיו עבור הצלב האדום האוקראיני. Revolut, שבתחילת הסכסוך העסיקה כ-50 עובדים באוקראינה ומספר קטן ברוסיה, תרמה עוד 2 מיליון דולר מכיסה.

מובילים בהורדות

1500 קילומטרים מקייב, המשרדים הדיסקרטיים של פלייריקס בפארק עסקים בפרברי דבלין נמצאים כמעט נטושים בזמן שבחוץ האירים חוגגים את יום פטריק הקדוש. בוכמן מוריד את התריסים של חדר הישיבות כדי לעמעם את השמש הזורחת מעל הרי דבלין הסלעיים. "חלקנו עובדים לפי לוח השנה הרוסי", הוא אומר במשיכת כתפיים.

פלייריקס הכריזה על עצמה כחברה בינלאומית, אם כי דוברת רוסית בעיקרה, מאז שהאחים העבירו אותה לדבלין הבטוחה (ועם המס נמוך) בשנת 2013. המשרדים המפוארים של החברה שוכנים כעת לצד ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט אירלנד. זה מרחק עצום מהמקורות של פלייריקס בחדר השינה שהאחים בוכמן חלקו כשגדלו בוולוגדה, עיר רוסית קטנה כ-300 מייל צפונית-מזרחית למוסקבה.

אביהם, שהוכשר כווטרינר אך עבד כמאבטח, ואמם, שהייתה מנהלת גיוס אצל המעסיק הגדול בעיר, מפעל למיסב כדורים, התקשו להסתדר, אומר בוכמן. "תמיד היה לנו אוכל, אבל לקראת סוף החודש כבר נגמר הכסף".

בוכמן גדל באחת המשפחות היהודיות הבודדות בעיר הנידחת, שאפילו הרוסים מכירים בעיקר משיר פופ מתקופת ברית המועצות. הוא הרגיש אאוטסיידר. "במובן מסוים לא הרגשתי רוסי", הוא אומר. "היה לי קשה לומר בפומבי שאני יהודי, למרות שמעולם לא התמודדנו עם אנטישמיות ישירה. אבל שמענו מההורים ומהסבים שלנו שצריך להיזהר".

ערוצי ה-Slack של החברה, שעסוקים בדרך כלל בצ'אט קולגיאלי, ממים מצחיקים ועדכונים על יציבות המשחקים של החברה, סוערים כעת מדיבורים על פינוי ותרומות סיוע

בוכמן התחיל לתכנת ב-2001 בזמן שלמד מתמטיקה שימושית באוניברסיטה בעיר הולדתו, לאחר שאחד המורים שם אמר שאפשר להרוויח כסף מכתיבת קודים. איגור גייס את אחיו הצעיר, דמיטרי, שעדיין למד בתיכון, כדי להתחיל לבנות משחקים ושומרי מסך. הם עבדו על מחשב פנטיום 100 שניתן להם על ידי סבם. "ברור שלא היה לנו מספיק כסף לקנות מחשב בעצמנו", הוא אומר. "כשהתחלנו להרוויח כסף, אחת הרכישות הראשונות שלנו הייתה מחשב אחר, שהכפיל את הפרודוקטיביות שלנו".

האחים הקימו רשמית את פלייריקס ב-2004 והחלו לגייס מפתחים ואמנים בעיר הולדתם. החברה צמחה מייצור משחקי פאזל פשוטים למחשבים ביתיים לבניית משחקים חברתיים המופעלים על ידי פייסבוק כדי להתחרות ב-Farmville הפופולרי אז של זינגה, לפני שהחליטה לבסוף על אפליקציות לשימוש בחינם ב-2009. בדרך הם ביצעו מספר רכישות של אולפנים עצמאיים לעיצוב ופיתוח משחקים באוקראינה.

המשחקים של פלייריקס, כמו הפאזל Homescapes ובונה העיר Township, הם המובילים ברשימת ההורדות של App Annie. המשחקים שלהם חינמיים, אבל שחקנים משלמים בממוצע 5 דולר לחודש ב"מיקרו טרנזקציות" כדי לפתוח רמות חדשות או לשדרג בדרך זו או אחרת. רוב הכנסותיה של פלייריקס, שנאמדות ב-2.7 מיליארד דולר, נובעות משחקנים באמריקה, אבל המשחקים מצליחים גם בסין.

מיקרוטרנזקציות עזרו לאחים להפעיל את העסק מבלי להיזקק להשקעה חיצונית. הם השתוקקו זה מכבר להתרחק מעיר הולדתם, אבל המצב הפך דחוף לפני עשור, כשהמשטרה הרוסית התייצבה במשרדיהם עם שאלות על הכספים שלהם. מסתבר שהם רכשו קרקע ממישהו שהיא לא הייתה בבעלותו. "זה אפילו לא קשור לכסף. איבדתי את האמון במערכת ואת ההרגשה שאנחנו יכולים להיות בטוחים", אומר בוכמן.

הוא ודמיטרי עלו לישראל ב-2016, ולאחר מכן עברו ללונדון ב-2020. כמו כמה מיליארדרים אחרים ילידי רוסיה, הם ביקשו מפורבס להירשם כישראלים ולא כרוסים בדירוג המיליארדרים. מכיוון שעבר זמן רב מאז עזבו את רוסיה, הסכמנו לבקשה זו.

המשחקים חינמיים, אבל שחקנים משלמים בממוצע 5 דולר לחודש ב"מיקרו טרנזקציות". Gardscapes | צילום מסך מיוטיוב

פלייריקס פרחה במהלך המגיפה, כשההכנסות זינקו ב-53% הודות לשיווק נבון שמשך שחקנים שישבו בבית בסגרים. כעת היא חברת המשחקים הניידים הרביעית בגודלה בעולם (לפי הכנסות) אחרי Tencent, NetEase ו-Activision הסיניות. השווי הנקי של האחים בוכמן, המחזיקים ביחד ב-96% מהחברה, יותר מהכפיל את עצמו מאז 2020.

אבל שנים של צמיחה מהירה היו הכנה גרועה למשבר הנוכחי. חברות טכנולוגיה צעירות ורזות אינן משקיעות בדרך כלל זמן רב בהכנת תוכניות מגירה גיאופוליטיות. ובכל זאת, כמה סטארטאפים נערכו בשקט לגרוע מכל. בין המוכנים הטובים ביותר היו בעלי שורשים במדינות מוכות סכסוכים. פלטפורמת בניית האתרים התל אביבית Wix החלה להעביר צוות מפתח אוקראיני לפולין כבר בינואר. כשהמתיחות גברה בפברואר, היא פרסמה הצעה יוצאת הדופן לשלם לכל 1,000 אנשי הצוות האוקראיני שלה כדי לעבור עם משפחותיהם באופן זמני לטורקיה. כאשר פלשו חיילים רוסים, צי אוטובוסים שנשכר על ידי Wix העביר את העובדים שנותרו לאזור בטוח יחסית במערב אוקראינה. ל-Fiverr, עוד ישראלית שנסחרת בוול סטריט, היתה תוכנית לפנות עד סוף ינואר צוותים תושבי קייב מאוקראינה או לעזור לאלה שנשארו.

לחברות סטארטאפ ישראליות רבות יש קשרים עמוקים עם אוקראינה הודות לעשרות שנים של הגירה יהודית מברית המועצות לשעבר, ותוכניות החירום שלהם עברו חזרות טובות. "בואי נגיד שאנחנו מתורגלים בהכנת תוכניות מגירה", אומרת מריאן כהן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי.

חוקים דרקוניים

בעוד מעטים היו מוכנים כמו אותם עסקים, חלקם מיהרו להיענות לאתגר. בכירים ב-Revolut גינו את המלחמה במהירות ובפומבי, והחברה יצאה לפעולה – עזרה בפינוי צוותים מאוקראינה וניתקה חשבונות רוסיים. עד אמצע מרץ ויתרה החברה על עמלות בגין העברות לחשבונות בנק אוקראינים והפחיתה את בדיקות הזהות של לקוחות חדשים שאולי נמלטו ללא דרכונים או מסמכים חיוניים אחרים. סנאפ השעתה את מכירות הפרסומות ברוסיה תוך שבוע מהפלישה, סייעה בפינוי 300 עובדים תושבי קייב (שבנו במידה רבה את טכנולוגיית הבינה המלאכותית שמפעילה את מסנני הסלפי של האפליקציות) ותרמה 15 מיליון דולר בסיוע לאוקראינה.

עמדתם הציבורית של הבוכמנים התפתחה משמעותית מאז תחילת המלחמה. כאשר דמיטרי פנה לראשונה לעובדים לאחר הפלישה ב-24 בפברואר, הוא הכריז על פלייריקס "א-פוליטית". 4 ימים לאחר מכן, כשהודיעו האחים על המשכורות הנוספות לעובדיהם, הכריזו בפוסט פומבי בפייסבוק על המלחמה כ"טרגדיה גדולה לכולם, כולל לחברה שלנו". הם קראו להפסיק את הלחימה, ובכך היו בין המיליארדרים הרוסיים הראשונים שהתבטאו נגד הפלישה, וכתבו ש"אלימות לעולם לא יכולה להיות הפתרון לבעיה".

פלייריקס פרחה במהלך המגיפה, כשההכנסות זינקו ב-53% הודות לשיווק נבון שמשך שחקנים שישבו בבית בסגרים. כעת היא חברת המשחקים הניידים הרביעית בגודלה בעולם. השווי הנקי של האחים בוכמן, המחזיקים ביחד ב-96% מהחברה, יותר מהכפיל את עצמו מאז 2020

אבל לחלק מעובדי פלייריקס זה לא הספיק, והם תקפו את ההצהרה המאוחרת מידי לטעמם. "במשך חמישה ימים פלייריקס אפילו לא קראה למה שהתרחש מלחמה", אומר עובד אוקראיני אחד, שדיבר בעילום שם. "אני כועס מאוד על כך שהחברה לא רוצה לקרוא למלחמה – מלחמה".

למרות שזה נועד להיות מהלך של שמירת שלום, טיהור ערוצי ה-Slack רק העלה את התסכולים של הצוות. עבור עובדים אוקראינים רבים, Slack היה האמצעי היחיד ליצירת קשר עם עמיתים ברוסיה ובאירלנד.

מפיק בפלייריקס, שנשאר בעיר הולדתו חרקוב למרות הפצצות רוסיות בלתי פוסקות, אומר שהוא "רעד מכעס" כשצפה בחברה מוחקת פוסטים של עובדים אוקראינים. הוא יכול היה להבין מדוע פלייריקס תרצה להגביל את הדיון הפוליטי הראוי, "אבל זה דבר אחד כשזו דעה פוליטית, דבר אחר כשזו מלחמה", אומר המפיק, שביקש להישאר בעילום שם מחשש להשלכות. בסופו של דבר הוא פרש מפלייריקס במחאה. אחרים אותתו על כוונות דומות. עובדת ותיקה אחרת של פלייריקס, שבחרה להישאר באוקראינה במהלך המלחמה, אומרת שהיא החליטה לעזוב את החברה ברגע שהמלחמה תסתיים. "עמדת החברה נראית לי ברורה – 'נוציא אותך מהארץ. אבל אם מישהו רוצה להישאר ולעזור או להילחם על חירותו, אל תצפה לעזרה'".

שוב ושוב שמעו האחים מעובדיהם שמצופה מהם לנקוט עמדה ציבורית חזקה יותר. "ברשתות החברתיות, דימיטרי ואני הבענו את תמיכתנו באוקראינה במילים שנוכל להשתמש בהן", כתב איגור לעובדים ב-4 במרץ. "אבל יש לנו 16 משרדים ו-1,500 עובדים ברוסיה. יש לנו אחריות גם כלפיהם וכלפי המשפחות שלהם".

החוקים הרוסיים הדרקוניים מחשיבים כעת כעבירה פלילית אפילו את תיאור הפלישה כמלחמה ומאיימים על אזרחים רוסים בהאשמות בבגידה אם הם יספקו "עזרה חומרית" לאוקראינה. בתחילת הסכסוך, חששות אלה הכבידו. כעת נראית פלייריקס בטוחה יותר בעמדה שלה. לאחר שהרתיעה תחילה עובדים מלתרום למטרות אוקראיניות והתלבטה לגבי מתן צ'קים נוספים לעובדים באזור המלחמה, פלייריקס הודיעה ב-11 במרץ כי תתרום 500 אלף דולר לצלב האדום האוקראיני, בעקבות Revolut. ערוץ Slack מרכזי אחד נפתח מחדש וחלה הקלה בכללים.

אבל הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. בוכמן, שעדיין מעסיק עובדים רבים בתוך רוסיה, מצפה שעובדים נוספים יתפטרו. המנהלים שלו מחפשים דרכים למזער את מידת האינטראקציה של האוקראינים עם דוברי רוסית, כולל איתו עצמו. זה לא מתכון להרמוניה, אבל אולי הרמוניה היא יותר מדי לבקש. "לא נוכל להמשיך לעבוד כמו שעבדנו קודם", אומר בוכמן, "אבל אני חושב שנוכל להמשיך לעבוד באוקראינה".

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא