אחרי שנתיים של טלטלה פוליטית, ארבע מערכות בחירות וראש ממשלה אחד ב-12 השנים האחרונות, הושבע יו״ר מפלגת ימינה, נפתלי בנט כראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל. בנט, מי שנכנס לפוליטיקה כראש המטה של בנימין נתניהו, כשזה כיהן כיו״ר האופוזיציה, ייכנס ללשכה ברחוב קפלן ויחליף את מורו ורבו, ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו. מי שכיהן את משך הזמן הארוך ביותר בתור ראש ממשלת ישראל יאלץ כעת להתרגל ללשכה המצומצמת יחסית כיושב ראש האופוזיציה של הכנסת ה-24.
אך מסתבר שחילופי הדורות בין בנט לנתניהו אינם מסתכמים רק במגרש הפוליטי ובחילופי תפקידים, סמכויות ותארים – אלא חורגים מעבר גם אל המגרש הכלכלי. הערכה מעודכנת שערך פורבס ישראל מגלה כי הונו הכולל של ראש הממשלה הנכנס, נפתלי בנט, עומד נכון להיום על כ-100 מיליוני שקלים. את חלקו הארי של ההון הגדול צבר בנט במהלך קריירת היי-טק קצרה אך רווחית במיוחד, במה שאולי מבשר טובות עבור מי שמוכתרת כ״אומת הסטארט-אפ״ העולמית.
לעומתו שוויו של ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, נמוך ממנו בעשרות מיליוני שקלים ונאמד נכון להיום בכ-70 מיליוני שקלים – אלו נזקפים בעיקר לזכות השקעות שמרניות ומסורתיות יותר, בעיקר הודות לנכסי הנדל״ן שברשותו.
ראש ממשלת הסטארט-אפ ניישן
נפתלי בנט, מי שאמור בשנתיים הבאות לכהן כראש ממשלת הסטארט-אפ ניישן, עשה את צעדיו הראשונים בחייו הבוגרים שלאחר שירותו הצבאי בסיירת מטכ״ל, כהיי-טקיסט מצליח ומשקיע ממולח. בקריירה קצרה ביותר שנמשכה בסך הכל קצת יותר משש שנים, גרף לחשבונו עשרות מיליוני שקלים בזכות מניות ואופציות שהוענקו לו במסגרת עבודתו כמנהל בכיר ובזכות השקעות מוצלחות שביצע מאוחר יותר בסטארטאפים כיזם – אלו נרכשו לאחר מספר שנים במיליונים רבים או הונפקו במיליארדי דולרים.
כך למשל, כפי שפורסם לראשונה בחשיפה של פורבס ישראל, צפוי בנט בקרוב מאוד לשלשל לכיסו רווח של כחמישה מיליון דולר בזכות השקעתו המוצלחת בחברת הפינטק פיוניר (Payoneer), , שמתכננת לבצע הנפקת ספאק לפי שווי של יותר משלושה מיליארד דולר.
בנט הרוויח במהלך קריירת ההייטק הקצרה והמוצלחת שלו עשרות מיליוני שקלים, כשגם לאחריה, אחרי שנכנס לפוליטיקה ומסר את תיק ההשקעות שלו לנאמנות עיוורת, שלשל לכיסו סכומים נכבדים. האקזיט הצפוי מהנפקת פיוניר מצטרף לשורה של עסקאות נוספות בזכותן הרוויח בנט עשרות מיליוני שקלים אשר על פי הערכת פורבס הסתכמו בכ-60 מיליוני שקלים – כמעט 10 מיליון שקלים לכל שנה של פעילות בהייטק.
את הונו הגדול התחיל לצבור בנט כבר לפני עשור וחצי בזכות תפקידו כמנכ״ל סאיוטה (Cyota), שהעסיקה תחת ניהולו כ-140 עובדים. ב־2005, שש שנים לאחר שהקים יחד עם ד״ר מיכל צור שלו, בן אנוש וליאור גולן את חברת אבטחת המידע המצליחה, מכרו אותה בנט ושותפיו לחברת RSA האמריקאית תמורת 145 מיליון דולר. על פי ההערכות, בנט הרוויח מהעסקה כחמישה מיליון דולר.
בשנת 2009 כאיש עסקים פרטי ולאחר שנים קצרות כראש המטה של נתניהו באופוזיציה, התמנה בנט לתפקיד מנכ״ל סולוטו – הסטארט-אפ הצעיר של היזמים ישי גרין ותומר דביר שפיתחו שירות תמיכה מרחוק למחשבים אישיים ומכשירים ניידים. בנט לא בילה זמן רב כמנכ״ל החברה והמשיך לפתח את הקריירה הפוליטית כמנכ״ל מועצת יש״ע, אך זכה בזכות תפקידו הבכיר בסטארטאפ לחבילת אופציות יפה. ב-2013 עם מכירת החברה לאמריקאים ב-130 מיליון דולר מקבל בנט – שבתקופה זו כבר מכהן כשר הכלכלה וחשבונו כבר מנוהל בנאמנות עיוורת – שלושה מיליון דולר.
סטארט-אפ נוסף שנפתלי בנט השקיע בו כבר ב-2010 הוא Wisestamp, שסיפקה פתרונות לבעלי עסקים קטנים. הסטארט-אפ הישראלי נמכר לפני כשנתיים ל-vCita הישראלית בסכום לא ידוע, אך לפורבס ישראל נודע כי גם מעסקה זו שלשל בנט לכיסו – הפעם כיזם ומשקיע בחברה – סכום של כ-2.5 מיליון דולר.
בנט החל בצבירת הונו לפני כעשור בזכות מכירת סאיוטה, כשכיהן אז כמנכ"ל החברה. במהלך קריירת ההייטק הקצרה והמוצלחת שלו הספיק להרוויח עשרות מיליוני שקלים
ממנהל מוכשר, ליזם ממולח לראש ממשלה
"כולנו החלטנו להפוך את נפתלי למנהיג שלנו, בגלל כישורי המנהיגות יוצאי הדופן שלו״, מספר בראיון לפורבס אמיר אורעד, המייסד והמנכ"ל המשותף של סייסנס. מי שהקים את החברה לאבטחת המידע שניהל בנט, אי שם בשנות האלפיים, מעיד על יכולת המנהיגות המיוחדת של ראש הממשלה הנכנס: ״הוא מנהיג אמיתי, יודע להקשיב, לשלב נקודות מבט שונות ולהשתמש בסינרגיה כדי ליצור בסיס משותף״, מספר אורעד, שעומד כיום בראש חברת ה-AI שהפכה ליוניקורן בשנה שעברה, ״הוא אדם שיודע לעבוד קשה ודואג מאוד לעובדים בדיוק כמו שהוא דואג לחברה שאותה הוא מנהל״.
"עבדנו יחד בניו יורק לפני שהוא חזר לישראל ועד היום אני זוכר היטב את דפוסי הפעולה שלו", משחזר אורעד. "לאחר כל פגישה שקיימנו, והיו רבות שכאלה, הוא נהג לשלוף מחברת קטנה שחורה מכיסו ולציין שלושה אלמנטים מוצלחים מהפגישה ושלושה לא מוצלחים, ומה נוכל לעשות בפעם הבאה כדי להשיג תוצאות טובות עוד יותר. עבודה צוות משותפת, התייעצות ושאיפה למצוינות, אלו הפעולות שמאפיינות אותו כמנהיג אמיתי".
מאז הקמתה מתמודדת ישראל עם אתגרים מורכבים וקיומיים לא מעטים – אתגרים הרבוצים כמשקולות כבדות על כתפי כל מי שנכנס בשערי בלפור. אך לצד אלו נהנית ישראל בעשורים האחרונים מפריחה חסרת תקדים של סקטור ההיי-טק ומיצובה כמובילת חדשנות עולמית. אין ספק כי "אומת הסטארט-אפ", זכתה בתואר הזה בצדק רב – ישראל היא המדינה עם מספר הסטארטאפים הגדול ביותר לנפש, מספר ׳חדי-הקרן׳ הגבוה ביותר לנפש והמדינה עם שיעור ההשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר הגבוה ביותר מבין כל מדינות העולם.
"כיזם, בנט מגיע עם יתרון עצום לתפקיד ראש הממשלה. בניגוד לפוליטיקאי, יזם עובד לבניית עסק מבוסס וחדשני ומתמודד עם אתגרים מורכבים בתרבויות ותעשיות שונות. זה מה שמנהיג צריך לעשות, במיוחד כיום"
אמיר אורעד – מייסד שותף ומנכ"ל סיינס
בהתאם למעמדה הרם ישראל היא גם המדינה עם שיעור השקעות ההון סיכון הגבוה ביותר בעולם, כשרק בשנה החולפת רשמו מאות חברות ישראליות גיוסים של למעלה מ-10 מיליארד דולר – שיא שצפוי להישבר השנה בזכות חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו השקעות של 10.5 מיליארד דולר בחמישה חודשים מאז תחילתה של 2021. בהיבט זה, ראש ממשלה שהוא הייטיקסט לשעבר – ועוד כזה שזכה להצלחה בתור יזם הון סיכון – מהווה פקטור חיובי אדיר עבור אומת הסטארט-אפ הישראלית.
"אני מאמין שכיזם בנט מגיע עם יתרון עצום לתפקיד המאתגר הזה", קובע אורעד, שמודה שבעוד שהשקפותיו הפוליטיות שונות מזו של שותפו לשעבר, הוא מאמין שהוא האיש המתאים ביותר לתפקיד. "בניגוד לפוליטיקאי, יזם עובד לבניית עסק מבוסס וחדשני. הוא מתמודד עם אתגרים מורכבים ויודע לפעול היטב בתרבויות ותעשיות שונות. כיזם, בנט בנה ועודד יצירה של צוותים מגוונים, מרקעים שונים, ממקורות שונים, בעלי כישורים שונים – זה בדיוק מה שמנהיג צריך לעשות, במיוחד כיום".
נתניהו: רווחי נדל”ן
נתניהו, להבדיל מבנט, לא צבר את עיקר הונו בזכות השקעות היי-טק נוצצות בסטארט-אפים מצליחים שנמכרו בעסקאות גדולות ומתוקשרות – אלא דווקא בעסקאות נדל״ן, מסורתיות ושמרניות, שנסגרו לרוב מתחת לרדאר.
ראש הממשלה היוצא כפי שפירסם ׳פורבס ישראל׳ בעבר, מחזיק היום בשלושה נכסים –וילה של שתי קומות בקיסריה, המשתרעת על שטח של 1.4 דונם ושטח בנוי של 500 מ”ר וכוללת שתי קומות מרתף ובריכת שחיה; דירת דופלקס בשטח 240 מ”ר בשכונת רחביה בירושלים ואחזקה של 50% בבית הבנוי על מגרש של כחצי דונם בשכונת קטמון בירושלים, נכס אשר קיבל בירושה.
פרט לנכסי הנדל”ן מחזיק ראש הממשלה לשעבר בהון שצבר כאשר יצא למספר שנים מהחיים הפוליטיים, אז פנה לשוק העסקי, העביר הרצאות ושימש כיועץ אסטרטגי של החברות BATM ואלקטריק פיול. משתיהן קיבל לצד משכורות נאות גם אופציות – המוערכות בכ־2.5 מיליון דולר. כמו כן, ההערכה היא שהרוויח תמורת הרצאותיו לא פחות מ־5 מיליון שקל.
לנתניהו יש גם תיק השקעות, אשר מנוהל בנאמנות על פי החוק. על פי פרסומים שונים כלל תיק ההשקעות מניות במפעל פלדה (SeaDrift) אותן מכר לאחר שנבחר לראש הממשלה, במחיר של כ-16 מיליון שקל.
ניר ברקת: הח”כ המיליארדר הראשון
ועם כל הכבוד לפורטפוליו ההשקעות המרשים של שני הפוליטיקאים הבכירים, בנט ונתניהו, המקום הראשון מבין הפוליטיקאים העשירים בישראל שמור לניר ברקת – ובפער ניכר. ברקת, מי שכבר הוכתר בעבר כראש העיר העשיר ביותר וכפוליטיקאי העשיר ביותר על פי דירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל של פורבס ישראל, הפך השנה גם חבר הכנסת המיליארדר הראשון בישראל.
חבר הכנסת מטעם הליכוד, שהיה איש אמיד מאוד עוד לפני ההתפתחויות האחרונות, הפך למיליארדר בזכות הנפקת ה-SPAC המיועדת של איטורו (eToro), פלטפורמת ההשקעות הדיגיטלית, שהכפילה בחודשים האחרונים את שוויה פי ארבעה – והוא העומד כיום על 10.4 מיליארד דולר. ההשקעה המוקדמת באיטורו צפויה להניב לקרן ההשקעות BRM קפיטל כמיליארד דולר בזכות אחזקה של 10% מסך הון המניות הכולל של החברה המונפקת.
ברקת אשר מחזיק בנתח שווה של 33%, בדומה לאחיו, אלי ברקת ולשותפו יובל רכבי, צפוי לשלשל לכיסו רווח נקי של כ-230 מיליון דולר, לאחר מס (כ-750 מיליוני שקלים). בכך ההון הכולל של חבר הכנסת, שהוערך על ידי פורבס לפני המכירה בכ-600 מיליון ש״ח, יותר מהוכפל והוא מוערך כעת בכ-1.4 מיליארד שקל.
את הונו העצום צבר ברקת בזכות מספר השקעות מוצלחות שביצע באמצעות קרן ההשקעות BRM קפיטל שהקים יחד עם אחיו אלי ועם שותפו יובל רכבי המחזיקים כולם בנתח שווה – השקעות אשר הניבו להם רווחים עצומים.
את הפריצה הראשונה והגדולה ביותר (עד כה) בעולם השקעות הון הסיכון עשו השלושה בזכות השקעה בצ׳ק פוינט, כשזו עוד הייתה סטארט-אפ קטן ולא מוכר. השקעה ראשונית של 400 אלף דולר בחברת הסייבר הקטנה אי שם בתחילת שנות ה-90׳ תפחו בתוך עשור עם נסיקת החברה והפיכתה לענקית אבטחת מידע גלובלית ל-400 מיליון דולר. בהמשך הגיעו רווחים רבים נוספים מהשקעות שביצעו בחברות שנמכרו לבסוף בעסקות גדולות, בין השאר, למייקרוסופט, אינטל ואיביי – מהלכי השקעה שהניבו לקרן רווחים של עשרות מיליוני דולרים לאורך השנים.
