זו הייתה השנה הקשה ביותר שחוו עשירי העולם בעשור האחרון. שנה אשר הוכיחה לנו פעם נוספת כי גם העשירים והמשפיעים ביותר בכלכלה הגלובלית – מולטי מיליארדרים כמו אילון מאסק, ביל גייטס, לארי פייג', סרגיי ברין או ג'ף בזוס – אינם חסינים מפניה של האינפלציה והשלכותיה החריפות.
הם אומנם מככבים מסורתית בצמרת רשימת העושר העולמי, עומדים בראש חברות שהפכו לענקיות גלובליות, המגלגלות מאות מיליארדי דולרים מדי שנה, מעסיקות מאות אלפי עובדים ברחבי העולם וזוכות לתג שווי של טריליוני דולרים. אך גם הם (ואולי בעיקר הם) ספגו בשנה זו את מלוא עוצמת המהלומה הכואבת.
סיבוב הפרסה המהיר, שביצעו בנקים מרכזיים בעולם בשנה החולפת, כלל אימוץ אגרסיבי של מדיניות מוניטרית מרסנת ואחרי שנים ארוכות של הזרקת נזילות בהיקפים היסטוריים, זינקה הריבית מעלה באופן חד לרמות שיא שלא נראו פה זה יותר מ־15 שנה. ההשלכות הישירות לשינוי המהיר לא אחרו לבוא.
במהלך 2022 צללו שוקי המניות והאג"ח בצניחה מהירה מטה ומחקו הון הנאמד בהיקף כולל של כ־30 טריליון דולר. בשנה זו איבד מדד ה־S&P 500, המשקלל את שווי השוק של 500 החברות הגדולות בשוק ההון האמריקני, קרוב ל־20% מערכו. הנאסד״ק 100 – הבית של רוב ענקיות הטק – נחתך בשיעור חד ומחק 33% משוויו.
מדובר כמובן במכה גדולה לכיסיהם של המיליארדרים הגדולים בעולם, שכן חלק ניכר מההון האדיר הנזקף לזכותם נובע בעיקר מהחזקותיהם בניירות ערך – החזקות חשובות בחברות שהקימו והפכו לדומיננטיות בתחומן. באופן טבעי, כשמחיר המניה עולה או יורד, ההון של המייסדים־מיליארדרים נע בהתאמה יחד איתו – וכפי שנכחנו בשנה האחרונה נעו מחירי המניות בעיקר בכיוון אחד – למטה.
פחות מיליארדרים, פחות כסף
2023 מאירה פנים בינתיים לשוקי המניות אך עדיין, בהסתכלות של שנה אחורה, רוב מניות החברות הגדולות נסחרות בטריטוריה שלילית – כך גם הונם של חלק גדול מהאנשים המרכיבים את רשימת עשירי העולם.
בשורה התחתונה רשימת המיליארדרים העולמית לשנת 2023 מנפיקה פחות מיליארדרים ששווים פחות כסף. 2,640 מיליארדרים נכללים בדירוג השנתי ה־37 של פורבס – 28 פחות מאשר בשנה שעברה, ו־115 פחות מרשימת המיליארדרים של 2021. שוויים המצרפי השנה נמוך יותר באופן משמעותי – חצי טריליון דולר פחות מאשר בשנה שעברה, כאשר בסיכום השנתיים האחרונות מחקו המיליארדרים ברשימה כמעט טריליון דולר בשווי ההון המצרפי.
25 עשירי העולם המדורגים בצמרת הפסידו השנה במצטבר 182 מיליארד דולר ושוויים המצרפי עומד כיום על כ־2.1 טריליון דולר. עשרת העשירים ברשימה שווים נכון להיום 1.2 טריליון דולר – 73 מיליארד דולר פחות משוויים אשתקד.
מי שתופס השנה את הפסגה וזוכה בתואר 'האיש העשיר בעולם', עם שווי נקי כולל של 210 מיליארד דולר, הוא המיליארדר הצרפתי, ברנאר ארנו – בעל השליטה והאיש ששמו חתום על הקמתה של אימפריית מותגי היוקרה – LVMH (Moët Hennessy Louis Vuitton). קונצרן היוקרה הבינלאומי שהקים איש העסקים הצרפתי ב־1987, חולש היום על 75 מותגי אופנה וקוסמטיקה שונים ושוויו הנוכחי כבר חצה את רף ה־400 מיליארד דולר.
בשנה האחרונה זינקה מניית הקבוצה בשיעור של למעלה מ־40% על רקע השיא בהיקף ההכנסות והרווחים של תאגיד היוקרה. את שנת 2022 סיימה הקבוצה, המעסיקה כ־80 אלף עובדים ברחבי העולם, עם הכנסות של 76 מיליארד דולר ורווחים של יותר מ־14 מיליארד דולר.
"כמו אש ומים"
“למה מותגים כמו לואי ויטון ודיור מצליחים כל כך?" נשאל ארנו בראיון שהעניק לפורבס בשנת 2019. "אלה מותגים עם שני היבטים, שעשויים להיות סותרים: הם על־זמניים, והם נמצאים ברמה הגבוהה ביותר האפשרית של מודרניות… זה כמו אש ומים".
ארנו, בגיל 74, רחוק מאוד מקו הסיום. בינואר 2021 רכשה LVMH את חברת התכשיטים האמריקנית טיפאני ושות' תמורת 15.8 מיליארד דולר. "יש לנו הרבה כבוד והערצה לטיפאני, ואנחנו מתכוונים להמשיך ולטפח אותם באותה מחויבות והקפדה שאנחנו מייחסים לכל אחד מהבתים שלנו", אמר ארנו במועד הרכישה. "אנחנו גאים לצרף את טיפאני למותגים האיקוניים הנוספים שלנו, ומצפים לעתיד שבו נוודא שטיפאני ממשיכה לשגשג במשך המאות הבאות". חברת ההחזקות של ארנו, Agache, תומכת בחברת ההון סיכון Aglaé Ventures, שיש לה השקעות בחברות כמו ByteDance, חברת האם של TikTok, וב־Netflix.
"הזאב בפרוות הקשמיר"
ארנו החל את דרכו בצפון התעשייתי של צרפת, רחוק מאוד מהכס הנוצץ שעליו הוא יושב כעת. אהבתו הראשונה הייתה מוזיקה, אבל לא היה לו את הכישרון להצליח כפסנתרן קונצרטים. אחרי שסיים את בית הספר היוקרתי להנדסה ב־1971, הצטרף לאביו בחברת הבנייה שייסד סבו, בעיר רובה. שיחה עם נהג מונית בניו יורק, שהתקיימה באותה השנה, שתלה את הזרע שיצמח מאוחר יותר ל־LVMH. ארנו שאל את הנהג אם הוא שמע על נשיא צרפת, ז'ורז' פומפידו. "לא", ענה הנהג, "אבל שמעתי על כריסטיאן דיור".
בגיל 25 השתלט ארנו על העסק המשפחתי. אחרי שפרנסואה מיטראן הסוציאליסט הפך לנשיא צרפת ב־1981, עבר לארה"ב וניסה להקים שם חטיבה. אבל השאיפות שלו היו גדולות יותר מעסקי הבנייה. הצעיר השאפתן ראה בחזונו תאגיד שיכול לצמוח, עסק עם שורשים צרפתיים ונוכחות בינלאומית.
ב־1984, כשגילה שבית כריסטיאן דיור מוצע למכירה, הוא זינק על ההזדמנות. החברה האם של המותג דאז, חברה לטקסטיל ולחיתולים חד פעמיים בשם Boussac, פשטה רגל, והממשלה הצרפתית חיפשה קונה. ארנו הציע 15 מיליון דולר מכספי המשפחה, ובית ההשקעות לאזארד סיפק את שאר המחיר המבוקש – 80 מיליון דולר. על פי פרסומים מאותה עת התחייב ארנו להפעיל מחדש את המפעל ולהימנע מפיטורים, אך בפועל פיטר 9,000 עובדים וגרף רווח של 500 מיליון דולר, אחרי שמכר את רוב חלקי העסק. המבקרים נרתעו מהחוצפה שלו, שנדמתה יותר אמריקנית מהעידון הצרפתי. התקשורת כינתה אותו "הזאב בפרוות הקשמיר".
הטרף הבא של ארנו היה חטיבת הבישום של דיור, שנמכרה ללואי ויטון מואט הנסי. ביריבות ששררה אז בין ראשי המותגים ראה כהזדמנות להשתלטות. לפני הכל, הוא חבר לבוס של ויטון, יצרנית מוצרי עור שהמייסד שלה התפרסם בכך שיצר ארגזים ייעודיים לקיסרית אז'ני, רעייתו של נפוליאון השלישי. ארנו סייע לויטון לסלק את המנהל של מואט, רק כדי להיפטר גם ממנו. ב־1990, שוב במימון לאזראד ובאמצעות מזומן מ־Boussac, השתלט על החברה, שכללה את מואט & שנדון, יצרנית השמפניה הידועה, והנסי, יצרן הקוניאק שההיסטוריה שלו מתחילה עוד ב־1765.
אחרי שכבש את לואי ויטון מואט הנסי הוציא ארנו מיליארדים כדי לרכוש את המותגים האירופיים המובילים באופנה, בבישום, תכשיטים ושעונים, יינות איכותיים ומשקאות יוקרתיים. ב־2011 שילם כמעט 5 מיליארד דולר ליצרנית התכשיטים האיטלקית בולגארי, במה שהייתה בעיקרה עסקת מניות. שנתיים מאוחר יותר רכש את לורו פיאנה, מותג סריגים יוקרתי, תמורת 2.6 מיליארד דולר. ארנו גם שילם 3.2 מיליארד דולר תמורת קבוצת המלונות הלונדונית בלמונד.
"ברנאר ארנו הוא טורף, לא יוצר", אומר בנקאי שהיה מקורב לעסקת Boussac. אך לא כל מסעות הציד של ארנו הצליחו. ב־2001 הוא הפסיד במה שכונה בתקשורת "מלחמת תיקי היד", ואיבד את השליטה בבית האופנה האיטלקי גוצ'י ליריבו הצרפתי, פרנסואה פינו. בעשור שחלף, LVMH השתמשה בטקטיקות התגנבות חשאיות שמוכרות מעולם ההון סיכון – החלפות בהחזקות שהסתיימו בעסקת מזומן – כדי לרכוש בסודיות 17% מהרמס, המותג בן ה־182 של צעיפי המשי היוקרתיים ותיקי הבירקין האיקוניים. הרמס נאבקו בארנו בקרב ממושך שהסתיים ב־2017 בכך ש־LVMH ויתרה על רוב המניות שלה בחברה.
כמו משחקי הכס
ומה יש לצאצאיו של ארנו לומר באשר לשאלה מי יירש אותו ויוביל את החברה? נדמה שכולם קוראים מאותו דף מסרים, וכולם מתחמקים מהשאלה. "אבא שלנו מאוד צעיר", אומרת דלפין, בתו. "הוא יעבוד עוד 30 שנה לפחות", ממשיך אלכסנדר בנו. "אני לא חושב שהוא אי פעם יעצור", אומר אנטואן בנו, ראש מחלקת התקשורת התאגידית של LVMH ומנכ"ל ברלוטי. "זה לא נושא שאנחנו חושבים עליו", מוסיף פרדריק. "אנחנו מקווים שיישאר בתפקידו לפרק הזמן הארוך ביותר האפשרי".
“אנשים שואלים אותי כל הזמן", אומר ארנו. "הדבר שהכי חשוב לקבוצה הוא שנמצא את הטוב ביותר, ונראה אם הוא מגיע מהמשפחה או מחוצה לה". כמה זמן הוא מתכנן לעבוד? "לא קבעתי לעצמי יעד". אין אדם שמקורב למשפחה שמוכן להמר מי יהיה היורש או היורשת. אבל צופה ותיק מהצד אומר שכשארנו יעזוב, "זה יהיה כמו במשחקי הכס".
ארבעה מתוך חמשת ילדיו של ארנו. למעלה, משמאל, עם כיוון השעון: אלכסנדר, אנטואן, פרדריק ודלפין | צילומים: Karl Lagerfeld, Mazen Saggar, Jean-François Robert
ארנו מאמין שהעתיד יתנהל אחרת, ומשוכנע שהשליטה הרבה שלו במשפחתו תעניק ל־LVMH יתרון שימשיך לשנים קדימה. מבחינתו, הוא לא מתחרה רק בענפי היוקרה אלא גם בענקים בינלאומיים. הוא מכנה את מיקרוסופט "חברה יפהפייה", אבל מציין שגייטס מחזיק במעט מאוד מניות. "הוא לא יהיה שם בטווח הארוך", מהרהר ארנו.
לפני שהוא מצהיר על החזון שלו בנוגע לתאגיד שייסד, הוא עוצר את עצמו. "במידה מסוימת, אני לא צריך לומר את זה, כי יחשבו שאני יומרני", הוא אומר. אבל אז הוא משתחרר: "LVMH היא מונומנט צרפתי. בגלל שהיא מייצגת את צרפת בכל העולם. אנשים מכירים את השמות של לואי ויטון, כריסטיאן דיור, דום פריניון יותר מכל דבר אחר.
אולי הם גם שמעו על נפוליאון? שארל דה גול? אנחנו חושבים שלטווח הארוך יהיה חשוב מאוד לקבוצה הזאת להישלט על ידי משפחה צרפתית".
