Forbes Israel Logo

1,428 רופאים ו־177 קטגוריות: פורבס מציג את גיליון הרופאים הטובים בישראל 2022

הרופאים הטובים 2022. פרופ' אילן שלף (מימין), ד"ר דינה אורקין וד"ר שלמה דדיה | צילום: יוסי אלוני
הרופאים הטובים 2022. פרופ' אילן שלף (מימין), ד"ר דינה אורקין וד"ר שלמה דדיה | צילום: יוסי אלוני
כמדי שנה זו השנה התשיעית ברציפות, מפרסם פורבס את רשימת הרופאים הטובים בישראל, רשימה מקיפה שהיא תוצאה של תחקיר שנמשך לאורך השנה • איך אנחנו מרכיבים את הרשימה היוקרתית, אילו רופאים נכנסו השנה לרשימה ואת מי העדפנו לצלם בפתח הפרויקט?

זוהי השנה התשיעית ברציפות בה עורך פורבס את רשימת הרופאים הטובים בישראל. לאורך השנים גדלה הרשימה והתרחבה לתחומים חדשים, התחקיר הועמק, מספר הרופאים שנשאלים גדל מאוד – ובעיקר הצליח הגיליון לבסס את מעמדו בקרב הציבור ככלי אמין לבחירת רופא.

אולם הקשיים בגיבוש הרשימה והאתגרים הכרוכים בה לא השתנו כלל מהיום הראשון. האתגר הראשון, ואולי ההגדרה החמקמקה מכולן היא – מה זה בכלל רופא טוב? האם רופא שמקצועית הוא מצוין, אבל אינו קשוב למטופל ולמשפחתו, מתייחס אליו כעוד חולה בפס ייצור אינסופי בחוסר הבנה וסבלנות – האם אדם כזה יכול להיחשב רופא טוב? ומה עם רופאים מצוינים שיש נגדם חשדות על התנהלות בעייתית, אתית, כלכלית או אחרת? זה בהחלט משהו שצריך לחשוב עליו כשרוכשים שירות מאיש מקצוע – אבל האם זה באמת שיקול לחולה לב הזקוק כרגע לרופא הטוב ביותר שהוא יכול להשיג?

וזה לא נגמר בכך. איך בכלל בוחרים רופאים טובים? הרי משרד הבריאות בארץ, כמו ברוב העולם, נמנע מלפרסם מדדים איכותניים על רופאים, כמו כמה מניתוחיו היו מוצלחים, כמה מחוליו התאוששו באופן מלא וכו'. הסטטיסטיקה הזאת לא קיימת ויש לכך סיבות לא רעות, החל מבעייתיות בהשוואת "אחוזי ההצלחה" בין דיסציפלינות והליכים שונים ועד החשש שבהינתן סטטיסטיקה כזאת גלויה לציבור, רופאים שירצו לשמור על מעמדם יימנעו מלקחת על עצמם מקרים מורכבים ומסובכים יותר, מחשש לפגיעה בדירוגם.

חוק זכויות החולה מחייב רופאים לספק למטופליהם את כל האינפורמציה הרלוונטית בנוגע לדרכי הטיפול השונות במחלה וסיכויי ההחלמה. הם גם מחויבים לתת מידע על הכשרתם ותפקידם – אך בפועל מסופק מידע זה רק ברמת המיקרו, לאחר שכבר נוצר קשר בין רופא למטופל. מי שינסה לברר מבעוד מועד פרטים כמו ותק ואחוז הצלחות בניתוחים, או אפילו האם הרופא שאליו הוא מעוניין לפנות היה מעורב בעבירות אתיות בעבר, יגלה כי קשה מאוד לאתר מידע זה, על אחת כמה וכמה ממקור רשמי ואמין.

אז מה נשאר? אפשר לעשות סקר בקרב המטופלים. אבל המטופלים יכולים להיות מקור מצוין לחוות דעת על נגישותו, פתיחותו וסבלנותו של הרופא – ומדובר כמובן במדדים חשובים ביותר – אבל על פי רוב אין להם יכולת לבחון את הטיפול מבחינה מקצועית, ובוודאי לא להשוותו לרופאים אחרים.

כך בדקנו

לשיטתנו, אם כן, היחידים שלהם יש את הידע המקצועי הנחוץ על מנת לזהות את הרופאים הטובים ביותר, הם הרופאים עצמם. לכן, רשימת הרופאים הטובים בישראל היא לא המלצה של מערכת פורבס וגם לא מבוססת על המלצת מטופלים – היא תוצר של סקירת עמיתים (Peer Review) מקיפה, אשר מדי שנה מתעבה בהמלצותיהם של מאות רופאים חדשים. הרשימה מורכבת מ־36 תחומים רפואיים המחולקים ל־177 קטגוריות מִשנה. בכל תחום פנינו לעשרות רופאים מומחים וביקשנו מהם להמליץ על רופאים מצוינים אחרים בכל אחת מתתי־ההתמחויות שמרכיבות את תחום התמחותם (למעט תת־ההתמחות שבה הם עוסקים, על מנת לצמצם את הפוטנציאל להטיה של שיקולים פרסונאליים).

בפשטות – ביקשנו מהם להמליץ על הרופאים שהם היו מפנים אליהם את קרוביהם, אם הללו היו נזקקים לטיפול או לבדיקה. לאחר מכן פנינו למומלצים עם אותה שאלה בדיוק, וכן הלאה. וכך אספנו רשימה של אלפי רופאים מומלצים בידי עמיתיהם. מתוכם, רק המובהקים שבמומלצים בכל תחום נכנסים לרשימה – 1,428 רופאים כאלו מוצגים בה השנה.

אבל גם שיטת הבדיקה שלנו אינה נטולת בעיות. אנו כמובן מודעים לכך שרופאים הם בני אדם, וככאלה יש להם הטיות שונות – חברים, יריבים מקצועיים, אינטרסים לטובת מקום העבודה שלהם וכיו"ב. על מנת לצמצם את השפעתן של הטיות אלה, הפעלנו שורה של כלים. בראש ובראשונה, צמצמנו את ההטיות באמצעות הגדלה מתמדת של מספר הרופאים מהם אנו מבקשים המלצות, והגבלנו את סוג ההמלצות.

כך, רופא יכול היה להמליץ על עמית מאותו מוסד רפואי שבו הוא עובד לכל היותר פעם אחת; המלצות שהעניק רופא מסוים על מי שאינם עובדים איתו באותו מוסד קיבלו משקל גבוה יותר מהמלצות שאותו רופא העניק לרופאים מהמוסד שלו; תתי־התמחויות שבהן מספר הרופאים מועט קיבלו משקל שונה מתחומים שבהם קל יותר לקבל המלצות בשל ריבוי רופאים ועוד. בנוסף, בתחומים מסוימים פתחנו באופן יזום "שרשורים" חדשים של המלצות של רופאים חדשים ממוסדות רפואיים קטנים ופריפריאליים.

כל המכשירים האלה, ונוספים, נועדו לצמצם משמעותית את ההטיות שעשויות להשפיע על הממליצים שלנו, אך בהחלט ייתכן שישנם רופאים מצוינים שנעדרים מהרשימה. אנו מאמינים שמבין כל השיטות האפשריות לגיבוש רשימה אמינה, השיטה שלנו היא הטובה והנקייה ביותר. בין היתר, שיטה כמו שלנו מאפשרת התחדשות – אנו פונים בכל שנה לממליצים חדשים, ומעניקים משקל רב יותר להמלצותיהם על פני המלצות עבר. כך, מדי שנה, הרשימה מתרחבת ומתעדכנת, והשנה כאמור, היא הגדולה והנרחבת ביותר מאז החל הפרויקט להתפרסם בשנת 2014.

לאחר גיבוש הרשימה, מדי שנה, אנו פונים לכל המרכזים הרפואיים להם יש רופאים ברשימה, ומבצעים איתם בדיקת עובדות (Fact Checking) – מוודאים שלא טעינו בשמות הרופאים, בתארים שלהם, בהגדרת ההתמחות המדויקת ובתיאור תפקידם.

קישורים בין תחומי התמחות

1,428 הרופאים שמופיעים ברשימה עובדים ב־48 מוסדות רפואיים בישראל, ציבוריים ופרטיים. לצידם, גם עשרות רופאים מהמגזר הפרטי שמנהלים פרקטיקה עצמאית. יש לציין כי רבים מהרופאים ברשימה עובדים הן במערכת הציבורית והן באופן פרטי – כחלק מצוותים של מוסדות פרטיים או בקליניקות פרטיות. המידע על כל רופא ברשימה ניתן לגבי עבודתו במערכת הציבורית. פעילותו הפרטית של רופא מצוינת רק כאשר זוהי פעילותו היחידה (כלומר, כשאינו עובד במערכת הציבורית כלל). 

זוהי הרשימה הגדולה והמפורטת ביותר שהוצאנו עד היום, והשיקול שהנחה אותנו בעריכתה היה נוחות השימוש עבור הקוראים. לכן, השתדלנו לייצר בכל תחום התמחות חלוקה פנימית ברורה ככל הניתן, ולצמצם תחומים שמספר הרופאים בהם לא גבוה תחת כותרות כלליות יותר (שלא בהכרח חופפות את השמות המקצועיים הפורמליים הנהוגים בישראל לכל תת־התמחות).

הרשימה מסודרת על פי סדר האל"ף־בי"ת העברי: ראשית לפי כותרות התחומים, לאחר מכן לפי תתי־ההתמחויות שמוצגות תחת כל תחום, ולאחריהן לפי שמות המשפחה של הרופאים.

כל רופא ורופאה מופיעים ברשימה פעם אחת בלבד, על אף שאת חלק מהם ניתן היה לסווג תחת יותר מתחום אחד. כאשר נאלצנו להכריע תחת איזה מן התחומים שהרופא מומחה בהם לפרסם את שמו, השתדלנו שבחירתנו תשקף את העיסוק המרכזי שלו בחיי היומיום. מאות רופאים ברשימה מתמחים בטיפול בילדים, ושמותיהם מפורטים באופן מובחן תחת כל תחום רפואי שבו ישנה פרקטיקה מקובלת המתמקדת בילדים.

כמו כן, הוספנו הפניות המקשרות בין התחומים: לצד כל תת־התמחות שיש לה מקבילות רלוונטיות בתחומים רפואיים אחרים (למשל: אונקולוגיה אורולוגית ואורולוגיה אונקולוגית), ציינו עבור הקוראים את התחומים שאנו ממליצים לעיין גם בהם.

בנוסף, בסוף כל תחום ראשי (למשל אונקולוגיה) ציינו באילו תחומים ראשיים נוספים ישנה פעילות רפואית משיקה (למשל: בנוסף לאונקולוגים, קורא שמתעניין בתחום הסרטן עשוי להתעניין גם ברשימת הכירורגים או הרדיולוגים).

הקדשנו זמן רב לבירור הפרטים העדכניים של כל רופא ברשימה – מי הפך לפרופסור, מי פרש לגמלאות, מי קודם בתפקידו וכיוצא בזה, כדי שהרשימה תהיה מדויקת, בתקווה שאכן לא נפלו טעויות במהלך הפקת הרשימה שלפניכם.

רשימת הרופאים היא תוצר של עבודה מאומצת שלנו, כפי שמתואר לעיל. אולם, הרשימה אינה מהווה המלצה או בקרת איכות, ונוכחות של רופא ברשימה לא מבטיחה כי הביקור אצל אותו רופא יהא בעל חוויה זהה לכל המבקרים. באותו אופן, היעדרותו של רופא מהרשימה אינה אומרת כי הוא אינו בעל מקצוע מיומן וטוב, אלא רק כי הוא לא נכנס במתודולוגיה שלנו. הרשימה משקפת צילום מצב בזמן נתון, בו עשינו ניסיון לבטל הטיות שונות ולקבל תמונת מצב נאמנה.

טובים – לא רק במרכז

כמו בתחומי החיים האחרים חלק גדול מהרופאים המופיעים ברשימה מרוכזים בבתי חולים במרכז הארץ. אבל ישנם ברשימה גם רופאים רבים הפועלים במרכזים רפואיים בצפון, בדרום, באזור ירושלים או ב'פריפריה של המרכז'.

השנה בחרנו לצלם בפתיחת הפרויקט ארבעה רופאים מהרשימה שאולי רחוקים מהמרכז אבל מוכרים באיכויותיהם וידועים בעשייה ציבורית גם מעבר לתפקידיהם הרשמיים בבית החולים שבו הם עובדים.

מימין: פרופ' דן טרנר, ד"ר רן שטיינברג, ד"ר יעל שפירא גליץ וד"ר ביבאנה חזi צילום: יוסי אלוני

ד"ר ביביאנה חזן היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק שבעפולה ומטפלת במחלות זיהומיות במחוז צפון. ד"ר חזן מובילה פרויקטים והדרכות בנושא שימוש מושכל באנטיביוטיקה. "ההתפרצות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה היא אחת הבעיות העיקריות היום בעולם הרפואה", מסבירה ד"ר חזן. "בכל רגע נתון, שליש מהאוכלוסייה נוטלת אנטיביוטיקה לא מתאימה או שלא לצורך. חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה עוברים מאדם לאדם בדיוק כמו מגפת הקורונה".

פרופ' דן טרנר הוא מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים ביחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים בבית החולים שערי צדק שבירושלים. ב־2008 הוא הקים את המרכז שהושתת על עיקרון הטיפול הזמין והרב־תחומי תחת קורת גג אחת – כולם ברפואה הציבורית. פרופ' טרנר מתנדב בקרב בדואים בצפון מדבר יהודה משבט הג'האלין, אשר חיים בקהילות לא מוכרות במרחב ללא תשתיות וללא גישה לרפואה. הוא מקדם ימי בדיקת ראייה לכלל ילדי הקהילות ומעניק עזרה רפואית לילדי השבט במקרי הצורך. "הקהילות שם הן כל כך שקופות", מסביר פרופ' טרנר. "תמיד יהיו אנשים שיש להם יותר יכולות, כסף או קשרים, אבל ישנן אוכלוסיות מוחלשות במיוחד שהפערים מולן הם עצומים".

ד"ר רן שטיינברג מנהל את המחלקה לכירורגיית ילדים ונוער במרכז הרפואי רמב"ם שבחיפה, ואת שירותי הכירורגיה לילדים במרכז הרפואי פוריה שליד טבריה. ד"ר שטיינברג מתמחה באונקולוגיית ילדים, השתלות כליה וניתוחים רובוטיים. "השקפת העולם שלי היא שלפריפריה מגיעה אותה רמת רפואה שמקבלים גם במרכז", אומר ד"ר שטיינברג ומוסיף: "אני מאמין ברפואה שוויונית וחושב שרפואה ציבורית יכולה להיות טובה יותר מרפואה פרטית".

ד״ר יעל שפירא גליץ, מומחית ברפואת אף, אוזן גרון במרכז הרפואי קפלן שברחובות, שם היא מנהלת את מרפאות הקול והבליעה. ד״ר שפירא גליץ מתנדבת בארגון ״למענם״, המחבר בין ניצולי שואה לרופאים רלוונטיים במטרה לעזור ולהקל על חייהם. בנוסף, היא הקימה אתר אינטרנט בשפה העברית, המכיל למעלה מ־140 עמודי תוכן סביב בעיות הבליעה והטיפול בהן. "בדרך כלל, מי שסובל מבעיות בליעה הם אנשים מאוכלוסיות מוחלשות – אנשים מבוגרים מאוד או אנשים עם בעיות נוירולוגיות לאחר אירוע מוחי", אומרת ד"ר שפירא גליץ.

ממה אנחנו מרוויחים?

מגזין פורבס ישראל הוא גוף עסקי, אך ככל דירוגי פורבס ורשימותיו, הכניסה לרשימת הרופאים אינה מותנת בשום סוג של תשלום. בניגוד לגופים אחרים, אין לנו כל קשר עסקי משום סוג עם הרופאים המופיעים ברשימה, הם לא משלמים על נוכחותם בה ואנו גם לא מוכרים הבלטה של שמות רופאים מסוימים או גובים תשלום עבור תמונות של הרופאים המופיעים ברשימה. זו נקודה שחשוב לנו מאוד להדגיש, ולכן מצהירים אותה בצורה הברורה ביותר, בלי סייגים או ניסוחים משפטיים עמומים.

כמו כל מגזין או עיתון, אנו מוכרים עמודי תוכן שיווקי בתשלום, במנותק מהרשימה. עמודים אלה מסומנים במסגרת ובכתובת BRANDVOICE (מותג התוכן השיווקי של פורבס ישראל) בראש העמוד, ובכיתוב "המחלקה המסחרית" בתחתית עמודי התוכן השיווקי. אנו מקפידים שעמודי התוכן השיווקי לא יכללו תוכן שעשוי להשתמע ממנו או להיראות חלק מהרשימה שלנו. בנוסף, אנו מוכרים עמודי פרסום רגילים.

וכמובן, אנו מתפרנסים גם ממכירת גיליונות של המגזין לציבור, שמדי שנה מביע אמון במוצר שלנו ורוכש את הגיליון בכמויות גדולות. ללא הרכישות האלה והאמון שהן משקפות, לא היינו יכולים לגבש רשימה בלתי תלויה שכזו. ניתן לרכוש את הגיליון כאן. תוכלו להזמין מגזין מודפס שיגיע בדואר, או לחילופין, גירסה דיגיטלית של המגזין שתישלח לכתובת המייל שתזינו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן