"אני תמיד מציע דברים שעלולים להישמע מטורפים", אומר נובאר אפיאן, יו"ר חברת התרופות מודרנה ומייסד Flagship Pioneering, קרן הון סיכון המתפקדת גם כחממת טכנולוגיה המתמקדת במיזמים בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה.
אפיאן ידוע כמי שמציב בפני חוקריו אתגרים. פעם אחת ביקש מהצוות שלו לנסות לבחון את האפשרות לשימוש בחיידקים מיקרוביוטיים כפתרון אפשרי לריפוי סרטן. בהזדמנות אחרת ניסה לבדוק האם קיימת אפשרות להעביר תרופות באמצעות תאי דם אדומים, בדומה לדרך העברת החמצן בגוף. לפני כעשור הוא העלה שאלה שהפכה כעת לדיון קבוע בפאנלים במהדורות החדשות: מה אם מחקר mRNA יהפוך לבסיס של תעשיית התרופות?
"כששמעתי על המחקר הזה לראשונה בשנת 2011, אמרתי לאפיאן שהוא משוגע ושאין סיכוי שזה יעבוד", נזכר סטפן בנסל, מנכ"ל מודרנה. אפיאן מצידו התעקש והמשיך להפעיל את קסמיו על בנסל, שהיה אז מנכ"ל חברת הפארמה הצרפתית BioMérieux. לבסוף, בנסל התרצה ועבר למודרנה. "הגאונות של נובאר הייתה בכך שהוא לא ניסה להחדיר בכוח את הרעיון הזה למוח שלי. הוא גרם לי לחשוב שהוא יכול לשנות איתו את העולם ושזה שווה את הסיכון", מספר בנסל.
הודות לחיסון ה־mRNA של מודרנה נגד נגיף הקורונה, הפכה החברה לשם מוכר בכל בית, עם הכנסות של למעלה מ־11 מיליארד דולר בשנה האחרונה והערכת שווי המתקרבת ל־100 מיליארד דולר. אפיאן, 59, מהגר ארמני שנדד ברחבי העולם והתגורר בין היתר בבולגריה, ביוון, בלבנון, בקנדה ובארה"ב, הוא כיום אחד מחמשת המיליארדרים שעומדים מאחורי חברת התרופות, עם הון מוערך של 2.9 מיליארד דולר.
למרות ההכרה הבינלאומית, אפיאן מקווה שמודרנה לא תהפוך לסיפור הצלחה חד־פעמי, אלא שתהפוך לאחת מתוך עשרות חברות שיפרצו בהובלת Flagship, המחזיקה כעת בנכסים בשווי 17 מיליארד דולר.
באמצעות הקרן שהקים, מטפח אפיאן רעיונות מדעיים חדשים בתחום הביוטכנולוגיה, מדעי החיים והחקלאות, במטרה לייסד לפחות שש חברות חדשות מדי שנה. "כל אחת מהחברות שלנו נולדה מתוך שאיפה לעשות את מה שמודרנה עשתה. בתחום שאנו עובדים בו, אין סיבה שלא נחשוב על דרכים לשנות את העולם", אמר אפיאן לפורבס בראיון שהעניק ממשרדי Flagship בקיימברידג', מסצ'וסטס.
מאז שהוקמה, סייעה הקרן להקמת 70 חברות שונות, כל אחת מהן התחילה כלא יותר מרעיון שהחל את דרכו במעבדות שבחממה שמפעילה הקרן. אם הרעיון מסומן כמבטיח, הקרן משקיעה בו והחברה ממשיכה לפעול כחברת־בת בבעלות מלאה של Flagship. חברות־הבת הטובות ביותר מגייסות לאחר מכן משקיעים חיצוניים לפני ההנפקה המיוחלת.
למרות נבחרת הבכירים החזקה והמנוסה שהרכיב, אפיאן נשאר מעורב בכל תהליך ומתמצא בו לפרטי פרטים. גם היום הוא ממשיך לכהן כיו"ר מודרנה וכחבר דירקטוריון של שש חברות נוספות בחסות Flagship
עד כה, 30 חברות השלימו את התהליך במלואו. אין ספק שמודרנה היא הפרויקט המוכר ביותר של הקרן נכון להיום, אך ניתן למצוא גם חברות אחרות הנסחרות בבורסה ושצמחו בחממה של אפיאן, כמו Denali Therapeutics, העוסקת בפתרונות לטיפול במחלות ניווניות ומוערכת בשווי של 6.3 מיליארד דולר; חברת Quanterix, המייצרת אמצעי זיהוי וטיפול במחלות באמצעות חלבונים ומוערכת בשווי של 2.1 מיליארד דולר; ו־Rubios, החוקרת שימוש בתאי דם אדומים לצורך ריפוי סרטן ומחלות אוטואימוניות אחרות ומוערכת בשווי של 1.3 מיליארד דולר.
מודל ייחודי
אפיאן קורא למודל הייחודי לפיו פועלת Flagship – 'יזמות מקבילה'. מטרת העל שלו היא להקים עד שמונה חברות בו־זמנית, להבדיל מקרנות אחרות שמתמקדות בהקמה של עד שלוש חברות במקביל בסך הכל.
בין השנים 2000 ל־2005, הקימה הקרן שתי חברות בשנה בממוצע. בשנת 2020 זינק הממוצע לחמישה סטארט־אפים בשנה, ומקורבים מאמינים שיש לכך סיבה טובה. "אפיאן הוא אדם מאוד פרובוקטיבי והוא דורש הרבה מהסובבים אותו. הגישה שלו מאוד תובענית בכל מה שהוא עושה", מסביר סימבה גיל, מנכ"ל Evelo Biosciences, חברת־בת של Flagship.
משנת 2007, אז התחילה הקרן לפעול לפי המודל הנוכחי שלה, ועד המחצית הראשונה של 2021, הגיעה התשואה שלה לכ־40%, כך על פי מקורבים. אין ספק שמודרנה הייתה בין הסיבות המרכזיות לצמיחה הזו. ממרץ 2020, עלה ערכה של מניית מודרנה פי שמונה. סבב הגיוס הרביעי של חברת התרופות מיצב אותה בראש רשימת 17 חברות הביוטכנולוגיה המובילות בעולם. בנוסף, על פי מחקרים שפורסמו בקיץ האחרון, עתידה החברה המצליחה להחזיר למשקיעים פי 15 מסכום השקעתם המקורי.
אפיאן הצליח למנף את ההצלחה של מודרנה כדי לגייס הון עתק. בחודש יוני האחרון גייסה הקרן 3.4 מיליארד דולר לטובת סבב גיוס נוסף. מדובר בסכום ראוי לציון גם בתקופה שבה ההשקעות זורמות בקלות אל חברות הפארמה.
כעת מגדילה הקרן את סכומי ההשקעות שלה ומתמקדת בעיקר במיזמים מתחום התרופות, החקלאות והתזונה. כמו כן, היא החלה בהקמת חטיבה המתמקדת ברפואה מונעת וחיזוי מחלות, לצד חטיבת ביטחון בריאותי המיועדת להתגוננות מפני מחלות זיהומיות. "לולא הקורונה, ככל הנראה לא היינו נחושים לעשות את מה שאנחנו עושים כפי שאנחנו עכשיו", מודה אפיאן.
"הגאונות של נובאר הייתה בכך שהוא לא ניסה להחדיר בכוח את הרעיון הזה למוח שלי. הוא גרם לי לחשוב שהוא יכול לשנות איתו את העולם ושזה שווה את הסיכון"
מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל
כיום פעילותה של Flagship נשענת בעיקר על צוותי מחקר פנימיים, כמו זה שבראשותו של מנהל הביוטכנולוגיה הוותיק ג'ון מנדליין, במטרה לחקור רעיונות שיובילו להקמת חברות נוספות בתחומים רפואיים. עם הגדלת הפעילות במסגרת הקרן, גייס אפיאן עוד ועוד מנהלים מוכרים וותיקים בתעשייה שמכהנים הן כשותפים בסטארט־אפים החדשים והן כמנכ"לים שלהם.
למרות נבחרת הבכירים החזקה והמנוסה שהרכיב, אפיאן נשאר מעורב בכל תהליך ומתמצא בו לפרטי פרטים. גם היום הוא ממשיך לכהן כיו"ר מודרנה וכחבר דירקטוריון של שש חברות נוספות בחסות Flagship. "נובאר חייב למצוא דרך לנהל ארגון גדול ולהמשיך להיות עם האצבע על הדופק כל הזמן", אומר דייוויד אפשטיין שהצטרף לקרן כשותף בכיר בשנת 2017, לאחר שכיהן כמנכ"ל חברת הפארמה Novartis Pharmaceuticals. "זה מצב טבעי ונוח עבורו, הוא איש שרגיל לעשות המון דברים במקביל".
חיי מהגר
אפיאן הוא נצר למשפחת פליטים. כשהפך לאזרח ארה"ב ב־2008, טען כי ניסיון העבר שלו כמהגר הוא זה שמשפיע באופן המשמעותי ביותר על המהלכים הנועזים שלו במישור העסקי. "האומץ שנדרש לכאורה כדי לעשות את הדברים שאני עושה נעוץ בהיעדר תחושת שורשיות. אני מוצא נחמה באי נוחות באופן מולד ואני גמיש לשינויים", הוא מסביר.
אין ספק ששינויים תכופים הם מצב טבעי עבור אפיאן. משפחתו, שגורשה משטחי האימפריה העות'מאנית בתקופת רצח העם הארמני בין השנים 1916־1915, חיה חיי מנוסה במשך שנים במטרה למצוא מפלט בטוח. למרבה המזל, סבו של אפיאן ניצל לאחר שקצינים גרמנים הבחינו בעיניו הכחולות ובעובדה שדיבר גרמנית שוטפת, דבר שעזר לו לשרוד.
"הגרמנים ריחמו על סבא שלי ועל אחיו. למרות שרצח העם הארמני היה חלק ממדיניות ממשלתית שיטתית, הרבה שוטרים ואנשי חוק התקוממו והתנגדו כשראו רכבות מלאות בהמוני אזרחים שנלקחים למותם", מספר אפיאן.
"האומץ שנדרש לכאורה כדי לעשות את הדברים שאני עושה נעוץ בהיעדר תחושת שורשיות. אני מוצא נחמה באי נוחות באופן מולד ואני גמיש לשינויים"
נובאר אפיאן
הסב ברח לבולגריה, שם נולד אביו של אפיאן. שנים מאוחר יותר, עם עליית המשטר הקומוניסטי במדינה, המשפחה מצאה את עצמה במנוסה פעם נוספת. הם ברחו תחילה ליוון ולאחר מכן התיישבו בלבנון, אי־שם בתחילת שנות ה־50. "אבא שלי חי חיים דומים מאוד לאלו שאני חי היום. הוא היה זר, מהגר, לא שייך למדינה שבה הוא חי ולכן הוא תמיד היה צריך להוכיח את עצמו".
אפיאן גדל בביירות עד 1975, אז נמלטה המשפחה פעם נוספת, הפעם בצל מלחמת האזרחים בלבנון. התחנה הבאה במסלול הבריחה הייתה קנדה, שם החל אפיאן ללמוד הנדסה כימית באוניברסיטת מק'גיל, מה שהוביל ללימודי דוקטורט בהנדסה ביוכימית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב־1987.
פגישה מקרית עם דיוויד פקארד, המייסד השותף של Hewlett Packard, באירוע של הקרן הלאומית למדע בוושינגטון בשנת 1985, הותירה באפיאן רושם עמוק. פקארד, שהלך לעולמו בשנת 1996, התנהל יותר כיזם מאשר כמהנדס. "הייתי מהופנט מפאקרד לחלוטין והתחלתי ללמוד ממנו כל מה שאפשר על תהליכי פיתוח והקמה של חברות", נזכר אפיאן.
שנתיים לאחר אותה פגישה מכוננת, הקים אפיאן את החברה הראשונה שלו: PerSeptive Biosystems, יצרנית מכשור לחברות ביוטכנולוגיה שהוקמה במסצ'וסטס. באותה תקופה הוא נחשב למייסד מזן נדיר, הן בגלל גילו הצעיר והן בגלל הסטטוס שלו כמהגר וכפליט, בתקופה שאף אחד משני התארים הללו לא היווה יתרון.
"אם הייתי מתעכב וחושב ברצינות על המצב שאני נמצא בו, אני בטוח שלא הייתי מקים חברה בסופו של דבר. זה היה דבר מאוד לא הגיוני לעשות", הוא מספר. "למרות הכל, שמעתי בעצתו של פאקרד ונכנסתי לתחום הזה שלא הייתה בו הרבה תחרות אז, מתוך מחשבה שאין לי הרבה מה להפסיד. לא חלפה לי בראש המחשבה שאני עלול לזרוק לפח את הדוקטורט שלי שהתמקד בתחום שהיה לא מוכר לחלוטין באותה תקופה. לא חשבתי על זה שאני קופץ ראש ופותח עסק שיכול להיכשל משום שהוא מתמקד בתחום חדש שאיש לא מכיר".
ההימור של אפיאן השתלם. לא רק שהעסק לא נכשל, הכנסות החברה, שפיתחה טכנולוגיה חדשנית המיועדת לניתוח חלבונים, צמחו לכ־100 מיליון דולר בשנה. ההצלחה הגדולה הובילה למכירתה לקונצרן המכשור המדעי PerkinElmer תמורת 360 מיליון דולר ב־1998. לאחר הרכישה, הפך אפיאן למנהל העסקי הראשי של אחת מחברות־הבת שבבעלות הקונצרן, אך זמן לא רב לאחר כניסתו לתפקיד החדש כבר החל לחשוב על הצעד הבא.
