"אין שום לגליזציה. רק תעשיית פשע גלוי שפועלת תחת החוק הפדרלי"

במשך ארבעה עשורים גידל ג'וני קאסלי קנאביס באופן בלתי חוקי, תחת השמש הקליפורנית. עכשיו, כמגדל מורשה על ידי המדינה, הוא הורס במו ידיו את מקור המזומנים שעליו הסתמך. "זה לא משנה עד כמה המוצר שלך טוב. האספקה בקליפורניה היא כל כך מאסיבית, זה פשוט מרוץ לתחתית", טוען קאסלי.

קאסלי הוא מייסדה של חוות האקלברי היל השוכנת בגרברוויל, קליפורניה. בשנה מיוצרים בחווה כ־227 ק"ג "קראפט קנאביס" (קנאביס איכותי שגדל בחוות בוטיק, בתנאים אופטימליים), בשתי חממות קטנות הממוקמות בחצר ביתו האחורית. "זה מרגיש כאילו אני מגדל חסה כרגע – אני עובד על שולי הרווח הכי קטנים שיש", הוא אומר.

הפיכתו של הקנאביס לחוקי הייתה אמורה להפוך שלל יזמים – בהם גם "האבות המייסדים" של העסק הזה, לשון נקייה שמתייחסת, כמובן, למגדלי ולסוחרי הסמים הבלתי חוקיים – לעשירים מאוד. תהליך הלגליזציה היה אמור לקחת משהו שנמצא בשימוש נפוץ ולמחוק ממנו את האלמנט הפלילי. אבל הפוליטיקאים האמריקנים הצליחו להרוס את זה. הודות לעודף רגולציה ולמיסוי יתר, כמו גם חוסר אחידות בין חוקי המדינות, המהלך הכי פשוט בהיסטוריה של הקפיטליזם – הפיכת הסם הפופולרי בעולם לחוקי – עלול להירשם בדפי ההיסטוריה ככשל שוק מאסיבי.

סופגים הפסדים

כ־95% ממגדלי הקנאביס בקליפורניה ספגו הפסדים בשנה האחרונה, טוען ג'ונתן רובין, מנכ"ל חברת New Leaf Data Services, המספקת אנליזות שוק ומידע בנוגע למחירי הקנאביס. עם נתונים המעידים על צניחה של 52% במחיר הסיטונאי לקילו מריחואנה מאז 2017 – שנה לפני שאושר למכור קנאביס באופן חוקי במדינה – קשה עד בלתי אפשרי לחלץ רווח.

הבעיה מסתכמת, בפשטות, בהיצע וביקוש. קל מאוד לקבל היתר לגידול מריחואנה, ולכן חוואים רבים החלו לגדל אותה בתקווה לעשות כסף רב מהיבול שמתרבה במהירות ובשפע. אבל לא פשוט כלל לקבל היתר למכור אותה. זאת מכמה סיבות. האחת, אפילו בקליפורניה הידידותית לקנאביס, כמעט שני שלישים מהרשויות המוניציפליות סירבו לאפשר מכירת קנאביס חוקית בתחומן. הסיבה השנייה היא רגולציה.

מדינות רבות הופכות את התהליך למורכב אף יותר מקבלת היתר למכירת חומרים המשמשים לייצור נשק גרעיני. הסיבה השלישית היא מעמדו הבלתי חוקי של הקנאביס ברמה הפדרלית בארצות הברית, דבר שמקשה מאוד על הקמת עסק ומגביל את הגישה למימון בנקאי מסורתי. לכן, ברוב נקודות המכירה מקבלים מזומן בלבד, דבר שהוא בבחינת אבסורד בעולם שהשטרות הולכים ונעלמים ממנו.

היצע וביקוש

כתוצאה מכך, בקליפורניה יש רק 1,000 נקודות שמוכרות מריחואנה באופן חוקי – אחת לכל 40 אלף תושבים. כמות קנאביס אדירה מיוצרת, מקומות מעטים מאפשרים מכירה ועודפי הייצור מוצאים את דרכם לשוק השחור – אשר היה אמור להיכחד, לכאורה, עם הפיכת הקנאביס לחוקי. כך קרה שמחירי הקנאביס החוקי בקליפורניה צנחו ב־35% ברבעון השני לבדו, בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. בשוק הקנאביס הגדול באמריקה, הוציאו צרכנים בשנה שעברה 5.1 מיליארד דולר על מריחואנה חוקית ו־15 מיליארד דולר, כך על פי הערכות, בשוק הלא חוקי. בדומה לכך, בארצות הברית כולה, קנאביס בשווי 25 מיליארד דולר נמכר באופן חוקי בשנה שעברה, ושווי כמעט כפול מכך החליף ידיים בדרך הישנה והמוכרת. זאת לפי מחקר של בנק ההשקעות .Cowen Inc.

60% מהאמריקנים תומכים בלגליזציה של הקנאביס ו־91% תומכים בלגליזציה לצרכים רפואיים. למרות נתונים אלה, תיעדה ה־DEA (הרשות האמריקנית למלחמה בסמים), 6,066 מעצרי מריחואנה בשנת 2021, עלייה של 25% בהשוואה לשנה שקדמה לה – מרביתם של אנשים בעלי צבע עור כהה.

לצד המחירים הצונחים, נושאת תעשיית הקנאביס החוקית בעול מיסים כבד, שלא חל, מן הסתם, על מתחריה הלא חוקיים. החוק הפדרלי אוסר על מכירת מריחואנה, אבל זה לא מונע מהממשל לשלוח יד לרווחים, עם מיסוי המגיע לכ־37% על מכירות קמעונאיות. יתרה מכך: על חברות שזה תחום עיסוקן נאסר לקבל את ההקלות להן זכאים עסקים רגילים, מה שמשאיר אותן עם שיעור מס בפועל של %60 ומעלה. במדינת אילינוי, לדוגמה, סיפקו ההכנסות ממיסוי עסקי המריחואנה 467 מיליון דולר בשנה הפיסקלית שהסתיימה ביוני האחרון. זאת בהשוואה ל־320 מיליון דולר בלבד מעסקי האלכוהול. ובכל זאת, המניות של חברות הקנאביס הציבוריות התרסקו בשנה שעברה בשיעור של 50% עד 70%.

קים ריברס היא המנכ"לית של Truelieve מטלהסי, פלורידה. חברה בשווי שוק של 2.5 מיליארד דולר, עם 173 נקודות מכירה ו־17 מתקני גידול קנאביס ב־11 מדינות שונות. אם תשאלו אותה האם התהליך של מתן תוקף חוקי לקנאביס נכשל, היא תצחק. "אין שום לגליזציה", היא קובעת ומרחיבה: "יש רק תעשיית פשע גלוי רחבה, שפועלת תחת החוק הפדרלי". הצהרה רצינית מאחת מהדמויות המשפיעות בתחום.

מכירות Truelieve הסתכמו בשנה שעברה ב־938 מיליון דולר. "גובים מאיתנו מיסים כאילו אנחנו מוכרים הרואין", אומרת ריברס. לדבריה, לו הייתה מוכרת רהיטים – מיסוי החברה היה קטן ב־85 מיליון דולר. 

רגולציה חונקת

ג'ייסון גלמן בן ה־43 עומד באחת משש החממות שהוא מחזיק בחצר האחורית של ביתו שבמחוז המבולדט, מוקף בצמחי מריחואנה בגובה מרפק. מגיל 16 הוא עוסק בגידול מריחואנה. לדבריו, המעבר לפעילות לגלית היה הדרך היחידה להימנע מעתיד הכולל ביקורים קבועים של האישה והילדים במתקן כליאה. אבל הוא מוסיף שבימים שלפני הלגליזציה הוא היה מרוויח כמעט מיליון דולר מהיבולים שלו. כיום הוא מרוויח, לפני עלויות, כ־100 אלף דולר – הכנסה מספקת בקושי לצורכי היומיום שלו. "It’s a fucking scam", גלמן לא בורר את מילותיו. "גורמים לנו להיכשל".

במטבח המסחרי של MAKR House באוקלנד מיוצרים מוצרי מזון המכילים חשיש. יותר מ־12 מצלמות מעקב מצלמות את קו הייצור ברזולוציה גבוהה, בהתאם לחוק המקומי. כיוון שעסקי הקנאביס רשאים לפעול אך ורק ב"אזורים ירוקים" ייעודיים, מחירי השכירות גבוהים בהרבה מאשר אלו שמשלמים עסקים אחרים, אומרת אמבר סנטר, מנכ"לית MAKR. ואם לא די בכך, פרצו לעסק שלה פעמיים השנה. "מה עושה הלגליזציה לבעלי עסקים קטנים כמוני? היא הורגת אותנו", אומרת סנטר. "מרסקת אותנו". כשהיא אומרת "לגליזציה" היא מתכוונת, כמובן, לרגולציה.

המצב גרוע כל כך, שאפילו סטיב דיאנג'לו, "אביה של תעשיית הקנאביס החוקית" (כפי שראש עיריית סן פרנסיסקו לשעבר, וילי בראון, כינה אותו פעם), קורא לכל המאמץ סביב הקנאביס "כישלון". דיאנג'לו, סוחר סמים לשעבר, היה הכוח המניע מאחורי הצעת החוק שהפכה ב־2016 את השימוש בקנאביס לחוקי בקליפורניה. כיום השימוש במריחואנה חוקי ב־19 מדינות בארה"ב, ומאושר לשימוש לצורך רפואי ב־18 מדינות אחרות ובמחוז קליפורניה.

"אנחנו, החבר'ה של פעם, הקמנו במהלך 50 שנה שוק שהיה הוגן, יציב ושירת את כולם היטב", אומר דיאנג'לו, מייסד הרבורסייד באוקלנד, אחת מנקודות מכירת הקנאביס החוקיות הראשונות במדינה. "ועכשיו, התערבות הממשל הורסת את זה לחלוטין". "יש רתיעה כלכלית מלהשתתף בשוק החוקי", מחזקת את דבריו אמילי פאחיה, מייסדת שותפה של פוסידון, חברת השקעות קנאביס מסן פרנסיסקו, המנהלת נכסים בשווי 200 מיליון דולר. בתוך כל הבלאגן הזה, הקווים מיטשטשים. חברות רבות בתעשייה החוקית מפרישות תוצרת לשוק השחור, ולהפך. "הקנאביס זורם לשני הכיוונים כל הזמן", טוען רובין מ־New Leaf Data Services.

לדברי יזמי קנאביס רבים, שיתוף פעולה עם השוק השחור הוא הדרך היחידה להחזיק את הראש מעל למים. ג'ונתן אלפנד מגדל ומוכר מריחואנה מאז שהיה בן 17, ויש לו גיליון הרשעות שיוכיח זאת. אלפנד נעצר בשנת 1998 והורשע בניהול חוות מריחואנה גדולה בברוקלין, פשע בגינו נגזרו עליו עשר שנים בכלא. כיום מנהל אלפנד חנות שוק אפור לממכר קנאביס בשם Empire Cannabis Club, אחת מיני רבות שפועלות בעיר ניו יורק בגלוי, הודות לפרצה בחוק שיצרו המחוקקים במדינה, שלא במתכוון. המדפים בחנות של אלפנד עמוסים במוצרים שיובאו מקליפורניה ומדינות אחרות, אשר הקנאביס חוקי בהן. "לכל חברה שהיא יש דלת אחורית", הוא אומר.

ערך המותג

ובכל זאת, יש גם כאלה שמצליחים להרוויח יפה. בחנות הממותגת Cookies שבמייווד, לוס אנג'לס, עניין ההיצע והביקוש עובד היטב. ב־16 במרץ, שלושה ימים לפני שהחנות חשפה שלל מוצרים חדשים, החנה איש המכונה סמוקי ונילה את הטויוטה קאמרי שלו בחניה המיועדת ללקוחות החנות. ב־72 השעות הבאות ישן סמוקי במכוניתו – באופן שמזכיר את דור הבייבי בום שממתין בהתרגשות לכרטיסים להופעה של הרולינג סטונז.

"אין כמו הטעמים של Cookies", אומר סמוקי, שמשקיע הרבה מזמנו בנסיעות מהסוג הזה. "אמרתי לעצמי, 'מה זה כבר כמה ימים בחוץ'?" והוא לא היחיד שחושב כך: מאות אנשים התייצבו במקום, רק כדי לעמוד בתור שהשתרך עד מעבר לרחוב. שעות ספורות לאחר הפתיחה, אזל המלאי של Cookies.

"אני יודע מה הכוח של מריחואנה טובה", אומר המייסד־המשותף של החברה, גילברט מילאם ג'וניור – ראפר בן 38, המוכר יותר בכינוי ברנר. כמו שברנר רואה את זה, התורים והמדפים הריקים הם בדיוק לפי התכנון. "זה כמו חשיפה של מוצר חדש על ידי סטיב ג'ובס", הוא אומר תוך שהוא לוקח שאיפה מג'וינט בעובי האצבע המורה שלו, בשעה עשר בבוקר. 

בדומה לחוואים מהמבולדט, גם ברנר התחיל את דרכו בשוק השחור. הוא חבר למגדל הקנאביס ג'יי צ'אנג, שהיה ידוע כיצרן מחתרתי של זן "או ג'י קוש" איכותי שגידל במוסך ביתו במחוז סאנסט. צ'אנג פיתח גם זן מריחואנה היברידי שנקרא Girl Scout Cookies, כיוון שטעמו מזכיר את ה־Thin Mints (עוגיות הנמכרות באופן מסורתי על ידי חניכות הצופים בארה"ב). ברנר מכר את הסחורה של ג'יי לחבריו (בהם גם אומן ההיפ הופ וויז קאליפה), וה־Girl Scout Cookies הפכו לסנסציה. ב־2011 השיק הצמד את המותג מחדש וקיצר את שמו ל־Cookies. המותג כלל גם ליין של אופנת רחוב, בנוסף לקנאביס. "לאן שלא תלך – יפן, דובאי, מקסיקו. כולם מכירים את המילה 'Cookies'", אומר ברנר.

כיום נמכרים מוצרי הקאנביס שלהם ב־51 חנויות ממותגות ברחבי העולם – בלוס אנג'לס, לאס וגאס ומסצ'וסטס ואפילו באר שבע, כשהצעד הבא בתוכנית העסקית הוא תאילנד. להערכת פורבס, הסתכמו מכירות המותג על ידי זכיינים ברחבי העולם בכ־400 מיליון דולר בשנה שעברה, ההכנסה השנתית של Cookies הסתכמה בכ־50 מיליון דולר, ועם שולי רווח גבוהים היא שווה – בהערכה שמרנית – 150 מיליון דולר.

Cookies לא מגדלת בעצמה את הקנאביס, וגם לא מוכרת אותו בעצמה. היא מקבלת נתח של כ־20% מרווחי החוואים שמשתמשים בזרעים שלה, וגורפת בין 5% ל־15% נוספים מהכנסותיהן של חנויות שמוכרות את המותג שלה. "החזק שורד", אומר ברנר.

"חלק מההיסטוריה"

Glass House Brands מלונג ביץ', קליפורניה, מתמקדת בהיקף המכירות ובצמצום עלות המכר. היא הוקמה על ידי היזם הסדרתי גראהם פראר והשוטר לשעבר שהפך ליזם נדל"ן, קייל קזן, ומגדלת כ־400 אלף צמחים. היבול הראשון נקצר ביוני האחרון, בעלות מכר של כ־208 דולר ל־500 גרם. פראר מתכנן להוריד אותה ל־110 דולר ל־500 גרם ממש בקרוב. החברה, שנסחרת בבורסה הקנדית Neo, הכניסה 69 מיליון דולר בשנת 2021, אך דיווחה על הפסד של 44 מיליון דולר.

"פתרון הקסם" לכל הבעיות האלה הוא הוצאה של הקנאביס מרשימת החומרים האסורים על פי החוק הפדרלי. או אז הוא יזכה לטיפול דומה לזה שזוכים לו אלכוהול וטבק. הדבר יגרום להפחתת המיסוי, יאפשר לעסקים גישה לבנקים ויפשט את עניין המכירות הפנים־ארציות. "כשיפילו את החומות האלה, חוות הגידול שלנו כבר לא ירגישו גדולות כל כך", אומר פראר. "חממה אחת תייצר לפלורידה, אחרת לניו יורק, שלישית לטקסס. הקאנביס הקליפורני יימכר בכל רחבי ארה"ב".

בינתיים נרשמים ניסיונות שונים לקידום חקיקה שתבטל את האיסור הפדרלי או לכל הפחות תקטין את היקף המיסוי. ברנר לא אופטימי באשר ליכולתו של הקונגרס לעשות משהו בנוגע למצב הנוכחי של השוק, ועוד פחות מכך בנוגע לסיכוי שהקנאביס יאושר למכירה חוקית על פי החוק הפדרלי. ובכל זאת, היזם שניצח לאחרונה את סרטן המעי הגס, בוחר להרכיב משקפיים ורודים: "זה חלק מההיסטוריה", הוא אומר. "אני יכול למות בידיעה שהייתי חלק מאלו שהפילו את החומה. הייתי ילד בן 12 כשהתחלתי למכור מריחואנה, זה עובד. הלגליזציה בתחילת דרכה".