אלא שיום אחד צללים כבדים החלו להעיב על האימפריה המשגשגת, ובמרכזם דמותו של האיש שהוביל אותה במשך שני עשורים – כריסטיאן הורנר. הורנר, בן 50, נשוי לג'רי האליוול, שהייתה חברה בלהקת הספייס גירלז ולזוג שני ילדים. הוא נחשב לסופר מקצוען, אך גם קשוח ותובעני ששם לו למטרה ניצחון בכל מחיר.

רד בול רייסינג הצטרפה לסבב היוקרתי של פורמולה 1 ב-2005, כבר אז בניהולו של כריסטיאן הורנר שהיה מנהל הקבוצה הצעיר ביותר בסבב ונראה מאוד מבטיח. רד בול התברגה במרכז טבלת הניקוד מול מתמודדות ותיקות ממנה. מהר מאוד התקדמה הקבוצה ועלתה בדירוג הקבוצות למקומות גבוהים יותר בטבלה ואף זכתה באליפויות מ-2010 עד 2013.

מה קרה לאחר מכן? מרצדס נכנסה לתמונה ובמשך שמונה שנים ברצף ניצחה את האליפות בזכות המכוניות, המהנדסים וכמובן, לואיס המילטון שעד היום מנסה לעקוף את ההישגים של מיכאל שומאכר. בשנת 2021 רד בול אמנם לא ניצחה את מרצדס, אבל בהחלט איתגרה אותה. הנהג שלה, מקס ורסטאפן, השיג את הניקוד הגבוה ביותר, אך הניקוד המצטבר של שני נהגי הקבוצה לא הספיק כדי לזכות באליפות, ומרצדס הצליחה להגן על התואר שנה שמינית ברציפות. שנה שמינית ואחרונה.

מאז רד בול רייסינג מובילה בראש עם שני הנהגים שלה, ונראה שהדרך לעונה מוצלחת סלולה לפניהם. ורסטאפן הנהג המרשים – ואולי המוכשר ביותר בעידן הנוכחי – במכונית אחת, ובשנייה סרג'יו פרז. אפשר אולי לערער על כישוריו, אבל המכונית המהירה של רד בול מאפשרת לו להיצמד לצמרת עם ניקוד גבוה ותוצאות מרשימות במירוצים. כל זאת בניצוחו של כריסטיאן הורנר, מנהלה הוותיק של הקבוצה.

צילומי מסך הודלפו

בתחילת פברואר, לפני תחילת עונת 2024, החלו שמועות והתקבלו דיווחים לא רשמיים על תלונה מצד עובד או עובדת בקבוצה כנגד הורנר. מאוחר יותר התברר כי מדובר בעוזרת האישית שלו. חובבי הז'אנר מכירים את המשפט "בפורמולה 1 אין שמועות", ולרוב השמועות, הן עובדות שטרם פורסמו רשמית. לאחר מספר ימים שמעריצי הסבב חיכו לעדכון, אישרה חברת האם רד בול, כי תפתח בחקירה פנימית נגד הורנר בעקבות התלונה על התנהגות בלתי הולמת.

באמצע החודש שעבר התקיים אירוע השקת המכונית של רד בול לעונת 2024. מי שמדמיין אירוע במוסך, מספר מהנדסים ומכונאים מלוכלכים, המציגים את המכונית למנהלים ולכמה כתבי תקשורת, כנראה לא מכיר מספיק את פורמולה 1. האירוע מזכיר יותר הופעה של ביונסה, או השקה של סרט הוליוודי חדש מלווה בחליפות, שמלות ערב והמון המון שמפניה. במהלך האירוע נשאל הורנר לגבי החקירה ובפעם הראשונה הגיב והכחיש באופן פומבי את החשדות שהועלו נגדו. "עסקים כרגיל", הוא אמר.

החקירה נמשכה שלושה שבועות ובסופה הודיעה רד בול, כי התלונה נגד הורנר נדחתה. מספר שעות לאחר פרסום תוצאות החקירה, הדליף גורם אנונימי לבכירים בפורמולה 1 קובץ גוגל דרייב ובו צילומי מסך של שיחות בין הורנר למתלוננת.

מי שקיווה כי פרסום החקירה תשים קץ לפרשה טעה. להפך, הדבר הצית מחדש את העניין בה. מסביב החלו לפקפק באמינות החקירה  שניהלה רד בול.  בראש המבקרים עמד יוס ורסטאפן, אביו של מקס, הנהג-הכוכב של רד בול רייסינג ושל פורמולה 1 בכלל. ורסטאפן האב, לשעבר נהג מרוצים בעצמו, טען, כי הפרשייה פוגעת במורל הקבוצה ומפלגת אותה, ויש חשש שהקבוצה "תתפרק" אם הוא יישאר בתפקידו. "אני חושב שעכשיו מאוחר מדי מבחינתו של כריסטיאן לומר 'אל תתעסקו איתי", הוא אמר.

ורסטאפן האב הוא לא רק נהג מרוצים לשעבר, הוא בעל מוניטין  והשפעה גדולה גם בקבוצה וגם על בנו. רד בול בלי ורסטאפן עלולים למצוא את עצמם בקרב קשה על המקום הראשון מול יריבים מוצלחים כמו פרארי ומרצדס.

העוזרת האישית הושעתה

המתלוננת, אגב, הושעתה מתפקידה ללא תשלום וללא צפי לחזרה לתפקיד. אך גם היא נראית נחושה להמשיך במאבק. לפני ימים אחדים היא הגישה ערעור על תוצאות החקירה ל-FIA (הוועד המנהל של פורמולה 1).

הימים הקרובים יהיו גורליים עבור הורנר שעלול למצוא עצמו מחוסר עבודה, עבור המתלוננת שכרגע מנהלת מאבק מול אחת הדמויות הבכירות בספורט המוטורי היוקרתי ביותר ועבור הקבוצה כולה שבפעם הראשונה מזה 19 שנים עלולה למצוא את עצמה מובלת ומנוהלת על-ידי אדם אחר. הפרשייה עוד לא קרובה לסיום, ומזכירה לנו שוב שגם בענף ספורט גברי כל כך המאבק לשיווין מגדרי רלוונטי כמו בכל תחום.

הפוסט הפצצה המתקתקת במכונית המירוץ של רד בול רייסינג הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

בעבר, ייבוש פירות (כמו גם בשר, תבלינים ועוד) היה דרך מקובלת לשימור מזון לאורך זמן, כיוון שבאין נוזלים, החיידקים לא מתרבים. בנוסף, הייבוש איפשר אכילת פירות מסוימים לא רק בעונתם. אך כשהעולם הפך לכפר גלובלי אחד, כיוון שהיבוא לא פסח על התוצרת החקלאית, נמצא בדוכנים בחורף גם פירות קיץ טריים כמו ענבים ובקיץ פירות חורף כמו תפוזים.

פירות טריים עדיפים על פירות מיובשים?

פירות מיובשים, שקדים ואגוזים, הם צידה נוחה במיוחד מחוץ לבית. הם אינם תופסים נפח גדול, אינם כבדים, אין חשש שיימחצו או שילכלכו בגלל העסיס. הם משביעים ובעיקר טעימים, ועדיפים לאין שיעור על מוצרים אולטרה מעובדים כמו חטיפים מלוחים או מתוקים בשקיות מרשרשות. עם זאת, מבחינה תזונתית פירות טריים מנצחים, פרט ליוצא דופן אחד, ועליו בהמשך.

פירות טריים מכילים כ-80% מים, ופירות מיובשים הם פירות ללא מים, כך שהם מרוכזים יותר, תכולת הסוכר גבוהה יחסית לפירות טריים ולכן הם בעלי צפיפות קלורית גבוהה – כלומר הם בעלי נפח קטן יחסית לתכולה הקלורית שלהם. הערך הקלורי של פירות מיובשים בהשוואה לפירות טריים יכול להיות גבוה עד פי חמישה.

לחלק מהפירות המיובשים, המתוקים ממילא, מוסיפים סוכר מיותר. אלה ואלה יכולים להוביל לצריכה גבוהה שלא לומר גבוהה מדי של סוכר. לעתים, כדי לשפר את המראה או המרקם מוסיפים לחלק מהפירות המיובשים חומרים משמרים כמו דו תחמוצת גופרית (בעיקר משמשים וצימוקים), שיכולה לפגוע בוויטמינים מסוימים כמו ויטמינים מקבוצה B וחומרים אחרים.

סיבה נוספת שהערך התזונתי של הפירות המיובשים יורד בהשוואה לפירות טריים היא שבפירות הטריים נשמרת איכות הוויטמינים טוב יותר. ויטמין C, למשל, נהרס בתהליך הייבוש בחום גבוה. גם ייבוש בשמש, פוגע בכמות ויטמין C.

קשה לנצח את הפירות הטריים, הטבעיים שאינם מעובדים.

חקלאות מקומית – במיוחד עכשיו

מרבית הפירות המיובשים מיובאים. יוצאי דופן הם התמרים, הגדלים בישראל וגם תורמים לייצוא. העדפה של מזון מקומי אינה מסתכמת בתזונה או כלכלה, מדובר גם על אחריות סביבתית וחברתית. ככל שיותר אנשים יבחרו לצרוך מזון מקומי, נוכל לתרום יותר לקהילה שלנו ולכדור הארץ.

"מרבית עבודת החקלאות נעשית בגבולות המדינה, ומאז פרוץ המלחמה חקלאים רבים, גם מדרום הארץ וגם מהצפון, נפגעו", אומר רני בר-נס, יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים וחקלאי המגדל פירות(אפרסקים, נקטרינות, רימונים, שזיפים, אפרסמונים ועוד). "מגדלים רבים מגויסים למילואים, יש אזורי גידול רבים שניזוקו, וכאלה שכלל לא ניתן להגיע אליהם.  יש גם מחסור גדול בעובדים שיוכלו לבצע את עבודת החקלאות.

"ולמרות כל אלה, יש שפע של פירות ישראליים על המדפים. לאחרונה גם נכנס לתוקף החוק לסימון ארץ המקור לתוצרת חקלאית, כך שקל מתמיד לזהות את התוצרת הישראלית על המדפים. לכן, בט"ו בשבט, אנו קוראים לציבור הישראלי להעדיף פירות טריים תוצרת הארץ בעלי ערכים בריאותיים ותזונתיים גבוהים על פני הפירות המיובשים המיובאים. כך, גם ישמרו על בריאותם וגם יתמכו בכלכלה המקומית ובמגדלים הישראלים".

צדיק כתמר יפרח

ואם פירות מיובשים ולא טריים, מבין כל הפירות המיובשים, הכוכבים המקומיים הם התמרים. התמרים הם, כאמור, תוצרת חקלאית מקומית ולהם יתרונות תזונתיים שמומלץ ליהנות מהם במהלך השנה כולה ולא רק בט"ו בשבט.

הם מכילים אמנם סוכר, אך להבדיל מהסוכר שבממתקים למיניהם, הסוכר בתמרים מעלה באיטיות את רמת הסוכר בדם, ולכן הם משביעים יותר. בנוסף, תכולת הסיבים התזונתיים שבהם תורמים לתחושת שובע, מסייעים לפעילות מערכת העיכול ולשיפור רמות השומנים בדם. התמרים עשירים באשלגן, מינרל בעל תפקיד חיוני במאזן הנוזלים, פעילות תקינה של השרירים, בריאות העצמות וויסות לחץ הדם. בנוסף מהווים התמרים מקור למינרלים נוספים כמו מגנזיום וסידן.

יחד עם זאת, הנפח הקטן עלול להוביל לאכילה של כמויות גדולות. שני תמרים מזן מג'הול שווים למנת פרי אחת. שילוב של תמר חצוי עם אגוז ישדרג את הערכים התזונתיים של הממתק הטבעי, המזין והמתוק, ואף יאט את עליית הסוכר בדם.

בזכות הנפח הקטן, קל לאכול אותם מחוץ לבית. הם בחירה מוצלחת לאספקת אנרגיה זמינה לעוסקים בספורט ויכולים להשתלב בתפריט לפני פעילות גופנית, במהלכה (אם היא נמשכת שעתיים ויותר) ובסיומה, בהתאוששות.

ואם הזכרנו את הזן מג'הול הוא נחשב לזן המובחר מכל הזנים. מוצאו במרוקו והוא הגיע לארץ בשנות ה-60 דווקא מארה"ב. אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמרים במועצת הצמחים, מספר כי בישראל קרוב למיליון עצי תמר ומתוכם כ-800 אלף עצי מג'הול מסובב כנרת ועד חבל אילות. כשליש מתוך 150 אלף טון תמרים מזן מג'הול, הגדלים בעולם, מקורם בישראל. 35 אלף טון מהם נשלחים לכ-60 מדינות, רובן באירופה.

בנוסף לזן מג'הול  מגדלים בארץ עוד מספר זנים. זנים לחים : הברהי, צהוב שנאכל טרי ו-החיאני השחור. כמו כן הזנים  דקל נור, חדראוי, חלאוי, זהידי, דרי ו-אמרי.

גידול התמרים העולמי נאמד בשמונה מיליון וחצי טון בשנה, כשרוב הפרי נאכל בארצות בהן הוא גדל. רק מיליון טון וחצי מיוצאים ונסחרים ברחבי העולם. סך ההכנסות השנתיות בישראל מענף התמרים מוערכות בכמיליארד שקל.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות

הפוסט ט"ו בשבט 2024: עדיף השנה פירות טריים (ויש גם יוצא דופן אחד) הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

נקדים ונדגיש שכתזונאיות אנחנו לא מתנגדות לשילוב לחם בתזונה, ואפילו בעד. לחם יכול להשתלב היטב גם בארוחות בבית ומחוצה לו, בהנחה שבוחרים את הלחם הנכון – הלחם המזין והמשביע.

לפני מספר עשורים אכלנו את הלחם השחור או הלבן מהמכולת השכונתית. מאז נוספו קמחים רבים במאפיות, ומגוון הלחמים הוא עצום. מתוך המבחר הגדול נתייחס הפעם ללחם מחמצת, לחם שהמודעות אליו והצריכה שלו במגמת עלייה.

העלייה במודעות ללחם מחמצת בלטה בתקופת הקורונה. הסגרים שכנעו רבים לאפות בעצמם לחם מחמצת בבית. הבישול והאפייה במטבח הביתי הקלו על ההתמודדות עם המגפה והשלכותיה. העיסוק בלחם מחמצת ברשתות החברתיות הגיע לשיא במהלך המגיפה וגם הביקוש לו במאפיות ובסופרים זינק.

ישן חדש

לחם מחמצת הוא אחד מסוגי הלחם העתיקים ביותר. ניתן להתייחס אליו כאל הלחם המקורי, המוערך במאה הרביעית לפני הספירה ואולי קודם לכן. שלא כמו לחמים אחרים, לחם מחמצת מכיל שמרים, הידועים בשם שמרי אפייה. הוא עובר תסיסה טבעית על ידי חיידקי חומצת חלב ושמרי בר טבעיים שגורמים לתפיחה ולטעמו הייחודי והחמצמץ. תהליך זה הפך את לחם המחמצת לקל להכנה וזמין בתקופות קדומות בתרבויות שונות.

השלב הראשון בהכנת לחם המחמצת הוא הבצק המקדים (גור מחמצת) – תערובת של חיידקים פרוביוטיים (חיידקים ידידותיים לאדם) ושמרים טבעיים שניתן להכין לבד בבית על ידי ערבוב של שני מרכיבים: קמח ומים, יש המוסיפים גם מלח. לאחר מספר ימים מתפתחת קהילה סימביוטית של חיידקים שמטרתם היא ליצור אוכלוסייה פעילה שתתפיח את הבצקים, במקום להשתמש בשמרים תעשייתיים. יש לשמור על הבצק המקדים עם 'האכלה' קבועה של קמח לחם ומים פעמיים עד שלוש בשבוע, כדי לשמור עליה חיה ופעילה. אחרת, החיידקים לא ישגשגו, והתסיסה בבצק לא תתרחש.

המחמצת מכילה פרוביוטיקה טבעית, והחיידקים החיים הם הבסיס של הלחם, ואחראים גם לטעם המיוחד. כל מחמצת היא ייחודית, בדומה למיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים במעיים. חוקרים מהאגודה האמריקנית למיקרוביולוגיה, השתמשו בטכניקות שונות כדי לחקור את החיידקים במחמצת, וגילו יותר מ-50 מינים של חיידקי חומצת חלב ויותר מ-20 מינים של שמרים.

האם ללחם המחמצת יתרון על פני לחמים אחרים?

ביתי או קנוי: לרוב, יש הבדל בין לחם מחמצת שנאפה בבית ללחם מחמצת קנוי. לחם מחמצת קנוי, ובפרט אלו הארוזים, לרוב יכילו תוספים ומשמרים. חשוב לקרוא היטב את רשימת הרכיבים על גבי האריזה ולהעדיף את אלה שברשימה רכיבים מוכרים והרשימה קצרה.

פרוביוטיקה: שלא כמו יתר המוצרים המותססים, לחם מחמצת מקורי מכיל חיידקים חיים הנקראים חיידקים פרוביוטיים ולהם יתרונות בריאותיים (כמו ביוגורט), אך בזמן אפיית הלחם החיידקים מתים. מהו החיידק הפרוביוטי? זהו חיידק הקיים באופן טבעי במעי האדם, וקיימות הוכחות מדעיות באשר ליעילותו. פירוש המילים המרכיבות את המונח הוא פרו= בעד ביוטיקה=חיים.

סוגי הקמח: לחם מחמצת יכול להיות על עשוי ממגוון של קמחים. קמח חיטה לבן, קמח כוסמין לבן או קמח כוסמין מלא, קמח שיפון או שילוב של מספר קמחים. כמו בכל לחם, ככל שאחוז הקמח המלא גבוה כך הערך התזונתי של הלחם גבוה יותר, מפני שהוא מכיל יותר סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ורכיבי תזונה חשובים נוספים.

ירידה בחומרים מעכבי ספיגה: החיידקים בבצק המקדים יחד עם תהליך התסיסה מפחיתים את החומצה הפיטית בלחם – רכיב תזונתי שיכול לעכב ספיגה של חומרים מזינים כמו ברזל וסידן. כתוצאה מכך, החומרים התזונתיים בלחם מחמצת הופכים זמינים יותר.

קל יותר לעיכול:  מחקרים מעידים על כך שלחם מותסס מחמצת קל יותר לעיכול מאשר אלה שנעשו עם שמרי אפייה בלבד. חשוב במיוחד לאנשים עם תסמונת המעי הרגיז או קשיי עיכול אחרים. לחם מחמצת אמנם נמוך בכמות הגלוטן בגלל תהליך התסיסה, אך הוא אינו נטול גלוטן. עם זאת, ישנן עדויות לכך שבעלי רגישות לגלוטן (לא כאלה עם צליאק) יכולים לעכל לחם מחמצת טוב יותר מלחם מסורתי המכיל גלוטן. במקרה של צליאק או אלרגים לחיטה אין לצרוך לחם מחמצת.

משפיע על רמות הסוכר בדם:  תהליך התסיסה של לחם מחמצת מוריד את זמינות העמילן, ותורם למיתון העלייה ברמות הסוכר בדם.

לחם דחוס: מכיוון שלחם מחמצת הוא בעיקר מזון המכיל פחמימות, חשוב להיות מודעים לכמות פרוסות הלחם הנצרכות. פרוסה אחת של לחם מחמצת (תלוי בגודלה) שוקלת כ- 50 גרם, בעוד פרוסת לחם פרוס – כ-30 גרם, ולכן הערך הקלורי יהיה גבוה יותר.

טעם: ללחם המחמצת טעם חמצמץ והבצק דחוס. יש מי שאוהב ויש מי שפחות. הטעם הוא שיקול מכריע.

עלות מול תועלת: לחם המחמצת יקר יותר מלחם מלא, ובוודאי יקר מלחם פרוס רגיל. בימים אלו שבהם יוקר המחיה עולה, ויש צורך לחשב את סל המזון יש לכך משמעות גדולה יותר. יש לקחת בחשבון את התועלות אל מול המחיר והמשמעות עבורכם בסל המזון המשפחתי.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות

הפוסט לחם מחמצת: המסורת הקדומה שכובשת את העולם המודרני הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

במקרה או שלא במקרה התפרסמו השבוע נתונים משני מקורות שונים. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם השבוע דו"ח מיוחד על יוקר המחיה בישראל. מעבר לרמת המחירים הכללית הגבוהה בישראל הוא היפנה זרקור מיוחד למחירי ענף המזון הגבוהים במיוחד. כך, למשל על פי דו"ח המבקר, אנחנו משלמים על מזון 51% יותר ממדינות האיחוד האירופי.

במקביל פורסם השבוע הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון של לקט ישראל,משרד רואי החשבוןBDO,בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. למרות שהנתונים בדו"ח הם לשנת 2022, נוספה התייחסות ראשונית להשלכות המלחמה על אובדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון בצל המציאות המשתנה.

2.6 מיליון טונות היקף המזון האבוד בישראל, קשה לדמיין ולהבין את הכמות, אך כשמתרגמים זאת  לשקלים, מבינים יותר את גודל הבעיה. מדובר באובדן של 23.1 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה – 8.1 מיליארד שקל ניתנים להצלה. ועוד נתון אחד: עלות אי הביטחון התזונתי בעקבות היקף המזון האבוד הוא 5.2 מיליארד שקל. מספרים גדולים גם במונחים של ההוצאות העצומות שגובה המלחמה.

אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות

הפגיעה בחקלאות המקומית, הירידה בכוח העבודה והגבלת הגישה לשטחי חקלאות גרמו לגידול ביבוא מזון ועלייה במחירים. למחירים הגבוהים השפעה כפולה על אוכלוסיות מוחלשות: הראשונה, פיחות בתוצרת חקלאית מפחיתה את פוטנציאל הצלת המזון מהשדה והעברתו לנזקקים, והשנייה בעצם עליית מחירים של תוצרת חקלאית חלה ירידה בכוח הקנייה הגוררת לצמצום נוסף של צריכת פירות וירקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות ולהחרפת אי הביטחון התזונתי.

בישראל חיים כ-1.4 מיליון איש באי ביטחון תזונתי. רובם אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות כמו משפחות גדולות, חד הוריות, מהגרים, קשישים, נשים הרות וילדים. לכך יש להוסיף בימים אלה גם חלק מהמפונים מהצפון ומהדרום שאיבדו את כל עולמם ברגע ולא חוזרים לחיים שחיו לפני ה-7 באוקטובר.

להבדיל מתת תזונה ורעב בארצות מתפתחות, חוסר ביטחון תזונתי בארצות מפותחות, אינו נתפס כסכנת חיים. יחד עם זאת, הוא כרוך בנזקים רבים במגוון מישורים, בטווח הקצר – וגם בטווח הארוך. פגיעה בתפקוד היומיומי, עייפות ותשישות, פגיעה בביטחון העצמי, ביכולת הקוגניטיבית והשתתפות נמוכה בפעילות חברתית. קיים מתאם בין חוסר ביטחון תזונתי ומחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, אנמיה, וכן גם למספר המומים המולדים והפגים – ואף לתמותה.

בקרב הילדים, אי ביטחון תזונתי גורם לפגיעה בגדילה ובהתפתחות קשיים בלמידה, קושי להתרכז, ותופעות כמו היפראקטיביות או פסיביות.

מהו ביטחון תזונתי?

בפסגת המזון העולמית שהתקיימה ברומא בסוף המאה הקודמת היא הוגדרה כך: "מצב בו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות סדירה, פיזית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם וצרכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים". לעומת זאת חוסר ביטחון תזונתי הוגדר כ"העדר נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת. דרכים מקובלות, פירושן רכישת המזון הנדרש ולא קבלת מזון מגופים פילנתרופיים או איסוף תרומות וקבצנות".

כדי להמחיש מדובר במבוגרים וילדים שלא אכלו יום שלם בגלל מחסור בכסף או מצמצום כמות האוכל בארוחות.

בדומה למדינות מפותחות במערב, גם אצלנו בישראל, חוסר ביטחון תזונתי הוא תוצאה של כלכלה גלובלית במיתון ופגיעה בשירותי הרווחה.

לכאורה השמנה וחוסר ביטחון תזונתי הם דבר והיפוכו, אבל עודף משקל יכול להיות תוצאה של צריכה עודפת של "קלוריות ריקות", כלומר מזונות שתורמים בעיקר קלוריות ומעט רכיבים תזונתיים חשובים כמו חלבונים, ויטמינים או מינרלים. מזונות כאלה הם, למשל, פיתות, עוגות, מלוואח, ממתקים ומשקאות מתוקים.

אז מה חשוב שיהיה לנו תמיד ברשימת הקניות שמומלץ לכל המשפחות בישראל, גם אלה שביטחון תזונתי רחוק מהם, במה כדאי לכל אחד מאיתנו לצייד את המזווה במטבח או את המקרר באופן קבוע?

• ירקות ופירות עונתיים מסוגים שונים.
• מזונות מקבוצת הפחמימות: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא ואורז רגיל, חיטה, בורגול, גריסים, פסטה מקמח רגיל וקמח מלא, שיבולת שועל (קוואקר), קמח מלא.
• ביצים.
• חלב ומוצריו: חלב עד 3% שומן, גבינה לבנה עד 5% שומן, גבינה צהובה עד 16% שומן, לבן, יוגורט עד 3% שומן לא ממותק.
• קטניות: עדשים, גרגירי חומוס, שעועית יבשה, אפונה יבשה, גרגירי סויה,שבבי סויה.
• דגים ושימורי דגים.
• בשר לא מעובד: עוף והודו.
• מזונות עשירים בשומן: טחינה גולמית, שמן קנולה.
• שימורים: עגבניות מרוסקות ורסק עגבניות.
• תבלינים (במקום מלח): פלפל שחור, כמון, קינמון, כורכום.

הפוסט ביטחון (תזונתי) ישראלי: אלה מוצרי המזון שחשוב שיהיו בכל בית הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

אחת ההחלטות שחוזרת על עצמה יותר מפעם ביום, במיוחד בימי החורף בבית, בעבודה או בבית הקפה היא מה נשתה. חם או קר? קפה או תה? יש בינינו שמעדיפים קפה – ותה אינו מהווה אופציה בכלל. יש שבדיוק ההיפך: רק תה, ואין שום דילמה. ויש גם אופציה שלישית: חצי תה, חצי קפה. כך או כך זו הזדמנות להתייחס למשקאות החורף בכלל ולהשוות בין שני המשקאות ה"מתחרים" קפה VS תה.

תה נתפס כמרגיע – קפה כמעורר. עבור חלק תה נתפס כמשקה בריא, וקפה כלא בריא ושיש להמעיט בצריכתו אם בכלל.

לסוגייה קפה או תה יש היסטוריה ארוכה. מספרים על גוסטב השלישי, מלך שוודיה במאה ה-18, שהיה מוטרד מה יותר בריא עבורו – קפה או תה? הוא מצא דרך מקורית לבדוק את העניין. המלך בחר שני נידונים למוות, תאומים, והמתיק את עונשם למאסר עולם. אחד התאומים נדרש לשתות מדי יום קפה ואחיו תה. זו הייתה משימה לכל החיים. גוסטב השלישי בחר גם שני רופאים לעקוב אחר התאומים ולבדוק מי מבין שני האחים יאריך ימים. למרבה האירוניה שני הרופאים מתו ראשונים ואחריהם המלך (שנרצח). אחרי שלושתם הלך לעולמו בגיל 83 האסיר ששתה תה – ואחרון היה אחיו ששתה קפה.

אמנם לא ניסוי קליני מבוקר במסגרת אקדמית, אך הוא מלמד בעיקר על הסקרנות שעוררו משקאות אלו מאז ומתמיד, ועל הרצון לענות על השאלה איזה מבין השניים עדיף. מאות שנים אחר כך – עם מאות מחקרים מבוקרים על קפה ועל תה – מה אנחנו יודעים היום?

מה בין קפה לתה?

תה וקפה הם משקאות עתיקים ואהובים, עם תרבות עשירה ומגוון רחב של סוגים וטעמים. מקורו של התה, בסין או הודו, והוא עבר התפתחות רבה עם השנים. הוא מופק מעלי שיח הקמיליה סיננסיס וקיים בצורות רבות כגון תה לבן, ירוק, אולונג ושחור, כשכל אחד מתאפיין בתהליך ייצור שונה.

גוסטב השלישי מלך שוודיה בחר שני נידונים למוות, תאומים, והמתיק את עונשם למאסר עולם. אחד התאומים נדרש לשתות מדי יום קפה ואחיו תה. זו הייתה משימה לכל החיים. שני רופאים בדקו מי מבין האחים יאריך ימים. הרופאים מתו ראשונים ואחריהם המלך (שנרצח). בגיל 83 מת האסיר ששתה תה, והאחרון – האח ששתה קפה…

מקורו של הקפה לעומת זאת הוא באתיופיה, והוא מופק מפולי צמח הקפה. ישנם עשרות זנים של פולי קפה, והמקובלים ביותר הם ערביקה(Coffea Arabica)  ורובוסטה (Coffea Canephora). הראשון עדין יותר ומעט חמוץ והרובוסטה חזק ומר יותר.

ללגימה מספל הקפה קודמים מספר שלבים של עיבוד הפולים. לאחר כארבע שנים מפיק עץ הקפה פירות אדומים דמויי דובדבנים, שהזרעים שלהם הם הפולים, העץ יניב פירות כ-40 שנים נוספות.

לאחר איסוף הפירות וייבושם, מסירים את הקליפה החיצונית ונחשפים הפולים שצבעם ירוק. הם עוברים מיון וטעימה – ובהמשך קלייה, שמשפיעה באופן משמעותי על הטעם והארומה, כמו גם על גווני הצבע החום. אחר-כך טוחנים אותם ובכך מעצימים את הריח והטעם.

הקפה והתה מכילים רכיבים תזונתיים רבים, כאשר שניים מהם מעוררים עניין בריאותי, מדעי ותקשורתי: הקפאין ונוגדי החמצון.

קפאין: השפעתו נמשכת עד 5 שעות

קפאין, מרכיב פעיל הנמצא בקפה, עלי תה, קקאו, שוקולד, משקאות קלים (קולה), משקאות אנרגיה, ואולי מפתיע, גם בתרופות מסוימות, כמו משככי כאבים או תרופות להקלה על צינון.

הקפאין ידוע כחומר מעורר, המגביר את הריכוז והערנות, במיוחד כשעייפים. אולי מכאן ההרגל הנפוץ להתחיל את היום בבוקר עם קפה ולשתות קפה גם בשעות עייפות כמו צהריים או לקראת ערב, גם מבלי לייחס מחשבה לכך. הקפאין גם תורם לשיפור ביצועים גופניים על ידי המרצת המטבוליזם ודחיית העייפות. הוא נספג במהירות, בדרך כלל בתוך 30 דקות, והשפעתו נמשכת 2-5 שעות.

אך יתרונות אלו עלולים להוות גם חיסרון במקרים מסוימים. זו הסיבה לכך שמומלץ להימנע משתיית משקה עם קפאין סמוך לשינה.

חשוב להבין, כי ההשפעה של קפאין משתנה מאדם לאדם. ארגוני בריאות בעולם ממליצים לרוב על שתייה מתונה, כ-300 מ"ג קפאין ביום. בכוס קפה שחור 200-150  מ"ג קפאין, בכוס קפה נמס 100-50 מ"ג קפאין, תלוי בסוג הקפה ובכמות הקפאין במנה.

התה השחור ואף התה הירוק מכילים קפאין, אך ההבדל הוא בכמות: 50-40 מ"ג בכוס תה רגיל, תלוי עד כמה התה מרוכז, ו- 20-15 מ"ג קפאין בכוס תה ירוק.

יש קבוצות אוכלוסייה שחייבות בהגבלה של צריכת קפאין כמו אלה הסובלות מיתר לחץ דם, אסטמה (ונוטלות תרופות המכילות אמנופילין), רגישות לקפאין, נשים הרות וילדים בגלל משקל גופם הנמוך (יחסית). הגבלת קפאין מתייחסת לכמות שווה בדרך כלל לזו שבשני ספלי קפה, ויש מקרים בהם נדרשת הימנעות מוחלטת מקפאין.

חזקים בנוגדי חמצון   

נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) מאריכים את חיי התאים ומגינים עליהם מפני נזק של רדיקלים חופשיים. אלה נוצרים בגוף כתוצאה למשל מחשיפה לזיהום ולעישון, תוקפים את התאים ועלולים לגרום למחלות. נוגדי חמצון – שמקורם במזון, בעיקר פירות וירקות, ובמשקאות כמו קפה ותה – מחזקים את ההגנה הטבעית של הגוף. הקפה מכיל נוגדי חמצון מסוג פנולים וחומצה כולרגנית, התה השחור מכיל נוגדי חמצון מסוג פלבונואידים וקטכינים.

תה ירוק מכיל גם ECGC נוגד חמצון חזק אחר. תרבויות מזרחיות משתמשות בתה ירוק לתכונותיו הבריאותיות, והמחקרים מדעיים מאשרים את תרומתו לירידה במשקל, איזון רמות כולסטרול וצמצום הסיכון למחלות לב.

קפה ותה שחור תורמים רבות לכמות נוגדי חמצון בתזונה בשל צריכתם רחבת ההיקף.

והמנצח הוא…

מאחר שמגוון נוגדי החמצון משתנה בין קפה, תה שחור לתה ירוק, דווקא מההיבט התזונתי והבריאותי כדאי לגוון בסוגי המשקאות ולהיחשף לשפע של נוגדי חמצון ולהגנה רחבה יותר מפני מחלות. עם זאת לתה הירוק יתרון, שכן כמות נוגדי החמצון שבו גבוהה במיוחד וגם תכולת הקפאין נמוכה יותר, כך שרצוי לשתות ממנו יותר.

הפוסט קפה VS תה? הקרב התזונתי שכולם חייבים להכיר הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

זו אחת הדוגמאות שנתנה משתתפת בפרק 'שמנים' בסדרה 'סליחה על השאלה' של כאן 11, תאגיד השידור הישראלי. זו תוכנית מציאות ישראלית שבה כל פרק מתמקד בקהילה אחרת: אנשים עם עיוורון, ילדים של להט"בים, מתמודדים עם מחלות נפש ולאחרונה גם משפחות החטופים. המשתתפים עונים בכנות, לעיתים מפתיעה, לשאלות 'שאי אפשר לשאול'. התשובות מנפצות סטראוטיפים, מעוררות מחשבה ולעיתים גם השראה. בפרק שכותרתו 'שמנים', המשתתפים שמשקלם 120 ק"ג ויותר, ענו גם על שאלות בנוגע לאפליה של אנשים בעודף משקל.

אנחנו יכולות להעיד מהעבודה בקליניקה על תיאורים דומים לאלו שבתוכנית. גם מחקרים תומכים בסיפוריהם, ומצביעים על כך שמייחסים לאנשים בעודף משקל תכונות לא מחמיאות. למשל, "חסרי אופי", עצלנים, ללא שליטה עצמית וחסרי כוח רצון, והם מופלים לכן לרעה.

תופעת האפליה רחבה: בעלי עודף משקל חווים פגיעה שיכולה להיות ישירה ואף מלווה ברתיעה פיזית; שימוש בשפה פוגענית תוך שימוש בדימויים ובמילים גסות, או במבטים חודרים, גלגול עיניים או צקצוקי לשון שלא דורשים חושים חדים במיוחד על מנת להבחין בהם. האפליה יכולה להיות מהמעגלים הקרובים ביותר של בני משפחה וחברים, דרך מעסיקים, עמיתים בעבודה או בלימודים, מורים, ועד אמצעי התקשורת ואנשים זרים.

ולפעמים, באופן מפתיע, האפליה מגיעה גם מצד אנשי המקצוע שאמונים על הבריאות כמו רופאים, הצוות הסיעודי, פיזיותרפיסטים, מאמני כושר, פסיכולוגים ואפילו תזונאים. כפי שהעידה משתתפת אחרת באותו פרק ב'סליחה על השאלה': "המערכת הרפואית עושה לנו עוול נוראי בזה שאת יכולה לבוא עם דלקת עיניים וישלחו אותך לניתוח קיצור קיבה… סליחה, אני לא רואה אותך מעירה למי ששוכבת בחוף עם שמן גזר וצולה את עצמה למוות עם סיגריה ביד…".

מצבם של מטופלים שחשים מואשמים ונזופים עלול להחמיר בעקבות יחס כזה, לפגוע בדימוי העצמי וביכולת להצליח בשינוי תזונתי.

יוזמה ישראלית שזכתה בפרס בינלאומי

מחקרים רבים מצביעים על כך שקיימת הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל בקרב אנשי מקצועות הרפואה העשויה לפגוע באיכות הטיפול הרפואי באנשים עם השמנה.

יוזמה ישראלית באה לטפל בדיוק ביחס של צוותים רפואיים כלפי מטופלים בעודף משקל. היוזמה, פרי שיתוף פעולה של אוניברסיטת אריאל, אסותא מרכזים רפואיים, מכבי שירותי בריאות ומאוחדת, זכתה לאחרונה בפרס בינלאומי של האגודה האירופית לחקר השמנה (European Association for the Study of Obesity – EASO) בזכייה משותפת עם חברת מחקר הונגרית. הפרס הוענק עבור יצירת לומדה, תחת ההגדרה פעילות ההכשרה הלאומית הטובה ביותר לרגל יום ההשמנה העולמי החל בתחילת חודש מרץ.

מובילות היוזמה היו התזונאיות ד"ר שירי שרף-דגן ויפית קסלר, מאוניברסיטת אריאל ואסותא רמת החייל, ד"ר סיגל סופר ממאוחדת, לימור טל-פוני וגלית קאוון-זנדבק ממכבי שירותי בריאות ולימור מרדי-טילבור מאסותא מרכזים רפואיים.

במסגרת היוזמה הופצה לומדה מקוונת, שמטרתה הייתה להעביר ידע על השמנה ולהפחית סטיגמה על רקע משקל. הלומדה הגיעה לרופאים ודיאטנים במכבי שירותי בריאות ולכל עובדי מאוחדת. הפצת הלומדה בוצעה בשיתוף פעולה עם דיאטניות מובילות בכל ארגון.

הבחירה בפלטפורמה של לומדה לא היתה מקרית. כל עובדי מערכת הבריאות חייבים להשלים הכשרות על לומדות בנושאים שונים על בסיס שנתי. לכן בחרו התזונאיות, שהובילו את הפרויקט, בלומדה שתוכל להשתלב בסביבת העבודה הטבעית של העובדים, במטרה להטמיע אותה במערכות הבריאות בישראל.

הלומדה מתמקדת בשלושה נושאים: מידע על השמנה, כולל הגדרה, שכיחות, גורמי סיכון ואפשרויות טיפול; הגדרות של הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל וההשפעות שלהם על המטופלים; ואסטרטגיות להפחתת ההטיה במסגרות בריאות.

המחקר שקדם ללומדה

הלומדה פותחה במקור למטרות מחקר, שבוצע באסותא מרכזים רפואיים בשיתוף צוות המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל ובמימון מחברת נובו נורדיסק ישראל.

מטרתו של המחקר היתה לבחון את האפקטיביות של התערבות באמצעות לומדה על עובדי רשת אסותא בידע שלהם על השמנה ואפליה על רקע משקל. עובדים, אשר הסכימו להשתתף במחקר, חולקו באופן אקראי לקבוצה אחת שבה הנחקרים הוזמנו לצפות בלומדה או לקבוצת ביקורת, ללא התערבות. כלי המחקר כללו שאלון, אשר בחן ידע על הסיבות המובילות להשמנה, ושני שאלונים אשר בדקו את מידת ההטיה על רקע משקל של העונים. השאלונים נשלחו למשתתפים במחקר במספר נקודות זמן. מסקנת המחקר הייתה שחשיפה חד פעמית ללומדה על ידע על השמנה ואפליה יכולה להשפיע באופן מתון על גישות ועמדות שליליות בקרב עובדי בית חולים.

התייחסויות שליליות ואפליות על רקע משקל עלולות לגרום למטופלים ולחולים נזק אמיתי גם מעבר להשפלה ולחוסר הרצון לחזור לטיפול שלשמו הגיעו. אוכלוסייה זו בעלת סיכון גבוה יותר למחלות, ולכן יש חשיבות למעקב ולביקורים שגרתיים אצל רופא. יחס הצוות הרפואי עלול להזיק למטופלים בעודף משקל לא רק בהימנעות מטיפול בבעיות הגופניות, אלא ביצירה ובהתגברות של בעיות רגשיות, נפשיות וחברתיות.

כיוון שכך יש להגביר את המודעות של אנשי המקצוע בשיח עם המטופל. כלומר, לזכור שהמטופלים ככל הנראה חוו אפליה, לעודד אותם לשינויים התנהגותיים (גם אם קטנים) ולא רק לירידה במשקל, להתייחס למכלול הזוויות המטרידות בעודף משקל ולא רק לסיכונים הבריאותיים. רצוי לבקש רשות מהמטופל לשוחח על משקלו, לא להשתמש במילים פוגעניות כמו "שמן" או "בעיית משקל", לוודא שהתנאים הפיזיים במרפאה מתאימים: כסאות נוחים, מכשיר למדידת לחץ דם או בגדי אשפוז במקרה הצורך.

עוד יש לזכור כי ההתמודדות עם עודף משקל משתנות מאחד לשני. לא פשוט לשנות הרגלים של שנים, ובמיוחד אם לכך מתווספים גורמי סיכון נוספים כמו גנטיקה, קשיים רפואיים, קשיים רגשיים ועוד.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות

הפוסט האם גם אנחנו מפלים על רקע משקל? האמת הקשה מאחורי הסטריאוטיפים הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

בדומה להתארגנות המהירה והאפקטיבית במציאת פתרונות אופרטיביים של ציוד ומזון לטובת הלוחמים והאזרחים המפונים, פעלו ארגונים שונים למען החקלאים. ארגונים אלה ויוזמות פרטיות נוספות מסייעות בקליטת מתנדבים במשקים ובחוות במשימות קטיף, שתילה, השקיה והפצה. אלפים רבים של מתנדבים נרתמים לסייע לחקלאים למען הצלחת החקלאות והמזון בישראל.

הדורות הבאים

בעידן בו המודעות לשמירה על הסביבה הולכת וגוברת, נושא של תזונה בת-קיימה תופס מקום חשוב בדיון הציבורי. תזונה בת-קיימה היא מושג המתייחס לפיתוח ולשימור של מערכות תזונה שעונות על הצרכים התזונתיים של האוכלוסיות היום, מבלי לפגוע ביכולת של דורות עתידיים לקבל את הצרכים התזונתיים שלהם.

תזונה בת-קיימה, המיטיבה עם האדם ועם כדור הארץ, כוללת מספר היבטים: שימוש יעיל במשאבים; שימור הסביבה; קידום צדק חברתי – מזון בריא וזמין לכולם, תוך תמיכה בקהילות חקלאיות ובעובדים בענף; תזונה בריאה ומגוונת באמצעות עידוד של דיאטה מאוזנת המבוססת על מזון מקומי, עונתי ומגוון. היא דורשת שינויים בשיטות הייצור, ההפצה והצריכה של מזון, והיא חשובה לשמירה על בריאות האדם והסביבה לאורך זמן.

תגידו בטח, מה הן מבלבלות עכשיו את המוח על איכות סביבה וצדק חברתי, כשמדינת ישראל נלחמת בימים אלה על עתידה? המלחמה והשלכותיה חשפו את היוזמה ואת רוח ההתנדבות הישראלית, כשלצידה מרכיבים שונים של תזונה בת-קיימה.

אחד הפתרונות היעילים והמשמעותיים ביותר להשגת תזונה בת קיימה היא העדפת צריכה של מזון מקומי. וכך כשייבוא מוצרי מזון ממדינות כמו טורקיה הצטמצם מאז תחילת המלחמה ומדרום עוצרים החות'ים מתימן את תנועת הספינות לנמלי ישראל, אנחנו מוצאים את עצמנו עם הרבה יותר מזון מקומי, וזה טוב מאוד.  

כיצד מזון מקומי תורם לקיימות?

מזון מקומי הוא מזון המיוצר בקרבת מקום למגורי הצרכנים. הגדרה זו יכולה להשתנות ממקום למקום, אך בדרך כלל היא כוללת מזון שגודל או עובד במרחק של עד כמה עשרות קילומטרים ממקום מגורי הצרכן.

העדפה למזון מקומי תורמת לקיימות במספר דרכים חשובות:

1. הפחתת פליטת גזי חממה: מוצרי מזון, שמיובאים ממרחקים גדולים, דורשים תחבורה ארוכת טווח, המזהמת ומפיקה כמויות גדולות של גזי חממה. לעומת זאת, מזון מקומי מצריך שינוע קצר באופן משמעותי התורם לצמצום פליטה של גזים מזהמים.
2. תמיכה בכלכלה המקומית: קניית מזון מקומי תומכת בחקלאים ובעסקים באזור, ותורמת לחיזוק הכלכלה המקומית. זה מבטיח שהכסף שמוציאים הצרכנים נשאר בקהילה ותומך בגידול המשק המקומי.
3. שמירה על טריות ואיכות: מוצרים מקומיים מגיעים אל הצרכן במהירות גדולה יותר מאשר מוצרים שעברו מרחקים גדולים. זה מבטיח שהמזון טרי ואיכותי יותר, ובמקרים רבים גם טעים יותר.
4. חיזוק קשר עם הקהילה: קנייה של מזון מקומי יוצרת קשר ישיר ואישי עם החקלאים. זה מאפשר לצרכנים להכיר את מקור המזון שלהם.
5. תרומה לחינוך סביבתי: העדפת מזון מקומי יכולה להיות כלי חינוכי חשוב להסברה על חשיבות הקיימות והאקולוגיה, ומאפשר להעביר מסרים חשובים לדור הצעיר (וגם להוריו…) ולעודד התנהגות אקולוגית מודעת.

"אפקט איקאה"

להשתלבות בהתנדבות בחקלאות יש תרומה נוספת. "אפקט איקאה", כפי שמכנה זאת פרופסור דן אריאלי המומחה לכלכלה התנהגותית. אנו אוהבים יותר ספריה שהיינו שותפים בהרכבת המדפים שלה, מספריה שרכשנו מנגר. באופן דומה, כך גם לגבי ירקות ופירות שהיה לנו חלק בשתילה, בהשקיה, בקטיף, באריזה או בהפצה שלהם. אנו נהנים מהם והם אף טעימים לנו יותר מכיוון שהם פרי עמלנו.

ההתנדבות מיועדת בעיקר לנוער הבוגר ולמבוגרים, אך קיימות גם אופציות להתנדבות לנוער הצעיר יותר – בגילאי 12 ומעלה. זוהי הזדמנות לפעילות משפחתית מהנה בימים קשים אלו, לחינוך להתנדבות וגם לחינוך לתזונה נכונה.

לפני פיזור

בסופו של דבר, צריכת מזון מקומי היא לא רק עניין של תזונה או כלכלה. היא עניין של אחריות סביבתית וחברתית. ככל שיותר אנשים יבחרו לצרוך מזון מקומי, כך נוכל לתרום יותר לקהילה שלנו, לבריאות, ולכדור הארץ.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות

הפוסט קיימות במלחמה: כך תורמת ההתנדבות בחקלאות לתזונה שלנו הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

על אף הקושי לחגוג ולשמוח בימים אלו, חג החנוכה, שנמשך שבוע שלם, הוא הזדמנות טובה למפגשים עם בני משפחה ומכרים ולהדלקת נרות משותפת. בין אם זו המשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת או חברים שלא פגשנו זמן רב.

מצב הרוח של החברה הישראלית ירוד. כולנו ברכבת הרים רגשית שעולה ויורדת, לפעמים בקצב מהיר של שעות, ומפגשים מצומצמים ואינטימיים או רבי משתתפים במהלך החג הם הזדמנות עבור כולנו להתחזק ולמלא מצברים.

מצב רוח והורמונים

בילוי עם משפחה וחברים תורם לעלייה של הורמון האוקסיטצין בגוף, הורמון המכונה גם 'הורמון האהבה'. מפגש שבו מתבוננים על אנשים שאוהבים, מתחבקים או לוחצים יד, יכול להספיק כדי להעלות את רמת הורמון האוקסיטצין, הורמון המסייע להתמודד טוב יותר במצבי לחץ וחרדה. אגב, פעילות התנדבותית, מסייעת גם היא להעלות את רמת האוקסיטצין בגוף.

בתקופה של מתח חלה בגוף עלייה בייצור של קורטיזול וגרלין – שני הורמונים שמגבירים את התיאבון. במקביל, חלה ירידה של סרוטונין ודופמין – שני הורמונים התורמים למצב רוח טוב, ולכן מכונים 'הורמוני האושר'. הרמה של סרוטונין ודופמין מושפעת גם מאוכל. היא עולה לאחר אכילת מזון עשיר בסוכרים ובשומן.

וכך בחנוכה, לאחר שאוכלים סופגנייה, תהיה עלייה של סרוטונין ודופמין המשרים תחושה של אושר רגעי. חשוב להדגיש שזהו אושר רגעי בלבד, מאחר שרמות הסוכר בדם עולות ותוך זמן קצר יורדות, ואז מצב הרוח חוזר לקדמותו.

התנודתיות במצב הרוח גוררת אותנו לעתים לאכילה של סופגנייה נוספת, ואולי גם לביבה או שתיים. מעבר לתנודות במצב הרוח בגלל ההשפעות ההורמונליות, לעיתים מתלוות לכך תחושות אשמה ובושה על האכילה המוגזמת.

הכוכבים הקולינריים של חנוכה

בשנים האחרונות גדל מבחר מטעמי החג הרבה מעבר לסופגניות המסורתיות עם הריבה, שפע של הסופגניות עם תוספות יצירתיות וצבעוניות, יש ספינג' ויש דונאטס – וכמובן לביבות עם תוספת פיקנטית, מתוקה או כמו שהיא. כך או כך הבסיס של סמלי החג שעל השולחן אלה פחמימות מטוגנות.

ולא, שלא תטעו. אנחנו לא מתנגדות לאכילת סופגניות ושאר מטעמי החג. להיפך, אנחנו נהנות מאכילתן השבוע. אך מאחר שאנחנו נשאלות הרבה ופוגשות בקליניקה מטופלים רבים שמוטרדים מאכילה של סופגניות ואפילו של סופגנייה אחת, כדאי לזכור שאפשר לאכול סופגניות ולביבות ללא נקיפות מצפון, תחושת אשמה או תסכול.

ומי שמוטרד מעלייה במשקל בגלל הסופגניות, צריך לזכור שאפשר לשלב שמירה על המשקל וסופגניות עם קצת ידע ותשומת לב.

אם אתם מכינים בבית, העדיפו קמחים מלאים ושמן איכותי. ללביבות  הוסיפו בצל, גזר או קישוא למשל. אפייה זו שיטת בישול בריאה יותר מטיגון. אפיית הסופגניות והלביבות חוסכת עבודה, שמן וקלוריות. כך שהרווח משולש.

אכילה מודעת של סופגניות ומטעמים אחרים

סופגנית הוא שמה התקין של הסופגנייה. שמה נגזר מאופן הכנתה, כיוון שהבצק סופג שמן בטיגון. ועל שום מה דווקא טיגון? זכר לנס פח השמן כמובן, שהספיק להאיר את מנורת המקדש שמונה ימים.

הסופגניות למיניהן שייכות לקבוצת 'הקלוריות הריקות'. כלומר מזונות שתרומתם העיקרית היא בקלוריות וללא ערך תזונתי: ללא תוספת של חלבונים, ויטמינים, מינרלים או סיבים תזונתיים, למשל. אך שמחת החג תושבת אם לא נאכל סופגניות, במיוחד את אלה שאנחנו אוהבים והן טעימות לנו.

כדאי לדעת כי סופגנייה רגילה עם ריבה ואבקת סוכר שקולה בערך הקלורי לארוחת בוקר או ערב הכוללת 2 פרוסות לחם מלא, 2 כפות גבינה לבנה, ביצה מטוגנת קלות בשמן זית וסלט המתובל בכף טחינה. לחילופין ארוחת צהריים המכילה מנת חזה עוף, 3-2 כפות פירה עם שמן זית וירקות מבושלים. הערך הקלורי אמנם זהה, אך בארוחות מלאות "מרוויחים" גם ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ותחושת שובע לאורך זמן.

בזכות הדלקת הנרות, סביר להניח שסופהשבוע הקרוב, והימים בשבוע הבא יהיו עם יותר מפגשים וכיבוד. כיבוד שפרט למטעמי החג כולל במקרים רבים גם מנות נוספת. כל מארח (לפעמים גם אורח) טורח על הגשת סופגניות מיוחדות, לביבות, ואלו רק הפתיח או הקינוח לארוחה גדולה וטעימה.

השתדלו לא להגיע רעבים מאוד, מאחר שבמצב כזה קשה לאכול אכילה מודעת. כשרעבים האכילה אימפולסיבית, ולרוב בכמויות גדולות יותר או גדולות מדי. מומלץ לשלב ירקות טריים ומבושלים. מרק יכול להיות מנת פתיחה טעימה, מזינה, משביעה, מתאימה לעונה וגם… קלה להכנה, עובדה שאי אפשר לבטל.

המלצה נוספת היא להנות מכל ביס: לאכול בישיבה ולהשתמש בצלחת, אכילה בעמידה היא לעיתים אגבית, והסיכוי גדל לאכול מבלי משים ובכמויות גדולות יותר.

כלל אצבע בנוגע לקינוחים ולאוכל בכלל, הוא בחירה באוכל טעים או טעים מאוד. לא פחות. כלל שמקבל משנה תוקף בחנוכה עם סופגניות שחלקן נראות מפתות וטעימות, ואחרי ביס אחד מסתבר שלא ממש. אין סיבה להמשיך ולאכול משהו שלא טעים או לא טעים מאד.

והכי חשוב, הרבו בחיבוקים והפגנת אהבה לסובבים אתכם. כולנו זקוקים לכך, ולא רק בתקופה זו.

חג שמח!

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות

הפוסט ההורמון של הסופגנייה: כך תעברו את חנוכה בשלום הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

מאז הפרסום קיבלנו לא מעט עדויות של לוחמים בשטח, השוהים שבועות ארוכים מחוץ לבית, ומעדויות אלה עולה תמונה שבה יש שונות גדולה בין החיילים הרבים. חלקם מוקפים במתנדבים וזוכים לארוחות מפנקות ובשפע, חלקם ניזונים מכריכים ומנות קרב. ויש אזורים בהם קיים מחסור משמעותי – במיוחד לאורך זמן – בירקות ובפירות טריים. 

מאחר שנראה כי המלחמה אינה קרובה לסיום, וחיילים רבים ישהו עוד זמן רב מחוץ לבית בתנאי מלחמה, שבהם הגישה למגוון של מזונות טריים ומזינים עשויה להיות מוגבלת, שימוש במולטי ויטמינים עשוי לסייע במילוי פערים תזונתיים פוטנציאליים. חיילים הפועלים בסביבה בה הלחץ והמתח גבוהים, תוספת של מולטי ויטמינים עשוייה להיחשב כתמיכה בתפקוד החיסוני ובבריאות הכללית.

מולטי ויטמינים יכולים להיחשב כאמצעי מניעה כדי למנוע חוסרים תזונתיים שכיחים שעלולים להיווצר עקב הגבלות תזונתיות, זמינות מזון מוגבלת וגם כאמור מצבי לחץ.

במקרים כאלה כדאי לבדוק שימוש בתוספי תזונה כמו מולטי ויטמין, רצוי לאחר התייעצות עם תזונאית. במקרה הנוכחי יהיה קשה בימים אלה לחיילים עצמם להתייעץ, אבל בני המשפחה (שמטבע הדברים ידאגו לאספקה) יכולים לעשות זאת.

 מולטי ויטמין יכול לסייע בתקופה בה התזונה אינה מיטבית מסיבות לוגיסטיות או אחרות, במיוחד כשהפעילות בעצימות גבוהה במשך ימים ושבועות כמעט רצופים. עם זאת, אין הגדרה רגולטורית להרכב התוספים, ולכן חשוב לשים לב למספר פרטים לפני שבוחרים.

איך בוחרים מולטי ויטמין?

קריאה של התווית על גבי המוצר היא חובה, כאשר בוחרים תוסף תזונה בפעם הראשונה. ראשית, יש לוודא שהוא מאושר על-ידי משרד הבריאות. בהמשך מומלץ לבדוק את טבלת המינונים, שיהיו בכמויות המתאימות לגיל ולמגדר, במקרים רבים המינונים מופיעים בטבלה עם הקצובה המומלצת. רצוי שהמינונים יהיו קרובים עד כמה שאפשר לקצובה היומית המומלצת (RDA – Recommended Dietary Allowance). לא להגזים בכמויות – צריכה של מינונים גבוהים מהמומלץ לא מועילה ולפעמים עלולה להזיק. במקרים בהם נוטלים גם תרופות, יש להיוועץ ברופא או רופאת המשפחה על מנת לבחון אם יש אינטראקציות בין התרופות.

על מנת להתמיד בצריכה קבועה של מולטי ויטמין או תוסף תזונה, יש לקחת בחשבון גם את אופן הצריכה, על פי העדפה אישית: גלולות, קפסולות, אבקה, סוכריות, ג'ל או נוזל.

מחיר: לא תמיד המחיר הגבוה ביותר הוא המוצר האיכותי ביותר. השוו בין מחיר המוצר בבתי המרקחת של קופות החולים לבין אלה שבבתי המרקחת הפרטיים. לעיתים הפער משמעותי. ואל תשכחו לבדוק גם את תאריך התפוגה של המוצר.

מה עדיף מולטי ויטמין טבעי או מלאכותי?

העדפה של מולטי ויטמין טבעי או מלאכותי-סינטטי מבחינה תזונתית הוא נושא שנוי במחלוקת. יש לזכור כי יש תרופות סינתטיות, שפותחו במעבדה, והן מצילות חיים, וקיימות פטריות טבעיות שהן רעילות וקטלניות.

ישנן עדויות המצביעות על כך שמולטי ויטמינים טבעיים עשויים להיספג טוב יותר בגוף מאשר מולטי ויטמינים מלאכותיים, סינתטיים. מולטי ויטמינים מלאכותיים הם בדרך כלל מרוכזים יותר, כלומר אפשר לקבל יותר רכיבים מזינים במינון קטן יותר.

במולטי ויטמין מלאכותי יש אפשרות לשלוט באופן מדויק על המינון של כל רכיב תזונתי, מה שיכול להועיל לטיפול בחסרים ספציפיים. בנוסף אמצעי בקרת איכות יכולים להבטיח שמולטי ויטמינים מלאכותיים נקיים ממזהמים.

השורה התחתונה היא שמולטי ויטמינים ותוספי תזונה אחרים יכולים להועיל במצבים מסוימים, אבל הם לא צריכים להחליף תזונה מאוזנת ומגוונת בכל הזדמנות אפשרית. לחלק מהחיילים בשטח, שהתזונה שלהם לוקה בחסר, מולטי ויטמינים עשויים להיות פתרון.

חשוב לצרוך חלבון

חשוב להדגיש שמולטי ויטמין אינו 'פתרון פלא' לחוסרים תזונתיים בכלל ולחיילים בפרט. ריכזנו עוד כמה המלצות תזונתיות שמתאימות לאנשים צעירים שנמצאים זמן רב מחוץ לבית. חשוב להתאים את ההמלצות התזונתיות לצרכים האישיים ולעקוב אחר סימני עייפות, התייבשות או בעיות אחרות. כמו כן הדרישות התזונתיות האישיות יכולות להשתנות מאחד לשני ותלויות בגורמים כמו מגדר, גיל, משקל גוף, רמת פעילות ובריאות כללית.

אנרגיה, קלוריות: הצרכים הקלוריים יהיו תלויים בעצימות ומשך הפעילות, וכן בגורמים אינדיבידואליים כמו חילוף חומרים (מטבוליזם) ומשקל הגוף. צריכת קלוריות מספקת היא חיונית כדי לעמוד בדרישות האנרגיה. חולשה, סחרחורות במעבר משכיבה לעמידה וירידה נראית לעין במשקל הם סימנים למחסור באנרגיה.

פחמימות: פחמימות הן מקור האנרגיה העיקרי של הגוף, במיוחד במהלך פעילות גופנית בעצימות גבוהה. עדיף לצרוך פחמימות מורכבות, המשחררות אנרגיה לאט. דוגמאות לכך הם דגנים (לחם לסוגיו, תירס, אורז), תפוחי אדמה, פירות וקטניות.

חלבונים: לחלבון יש תפקיד חיוני בבנייה ובשיקום של השרירים ורקמות נוספות כמו עצמות. החלבונים מרכיבים את ההורמונים, האנזימים ונוגדנים במערכת החיסון. מכאן החשיבות הרבה לצריכה מספקת של חלבון כחלק מתזונה מאוזנת. מקורות לחלבון באיכות גבוהה הם בשר לסוגיו (עוף, הודו, בקר), דגים, ביצים, מוצרי חלב וקטניות (שעועית, חומוס, סויה – טופו, עדשים, אפונה).

שומנים: שומנים בריאים חשובים לבריאות הכללית ויכולים לתרום לאנרגיה לאורך זמן. השומנים משמשים כמאגר אנרגיה, מרפדי איברים פנימיים ומגנים עליהם, מבודדים את הגוף מקור, משתתפים בתהליכים רבים בגוף ומהווים חלק מרכיבים שונים כמו הורמונים. בנוסף, ארבעה ויטמינים K ,E ,D ,A נספגים רק בסביבה שומנית, כך שאין אפשרות לתפקוד תקין ומאוזן ללא צריכת שומן.

עדיף לצרוך שומנים בלתי רוויים כמו טחינה, שמן זית, אבוקדו, שקדים ואגוזים.

אלקטרוליטים: אלקטרוליטים הם מלחים, מינרלים, המצויים בגוף ומסייעים לתפקודו התקין. שלושת האלקטרוליטים העיקריים הם: נתרן (סודיום), אשלגן (פוטסיום) וכלוריד. האלקטרוליטים שומרים על מאזן נוזלים ורמת החומציות בגוף, תפקוד מערכת השרירים והעצבים, מסייעים להכנסת רכיבים תזונתיים לתאים ובהוצאת פסולת מהתאים.

במהלך פעילות גופנית ממושכת או אינטנסיבית, במיוחד בתנאי אקלים חמים, חלה עלייה באיבוד אלקטרוליטים בזיעה. מקורות לאלקטרוליטים נמצאים בשימורים (ירקות כבושים, קטניות), בירקות, פירות ובמשקאות מועשרים.

ויטמינים ומינרלים: ידוע שבפירות ובירקות שפע ומגוון של ויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקוד תקין בשגרה ובפעילות עצימה לאורך זמן במיוחד.

ויטמינים חשובים במיוחד הם אלה מקבוצה B, בעיקר 12B, ויטמין C וויטמין D. מינרלים שיש לשים לב לצריכה מספקת שלהם הם מגנזיום, אבץ, ברזל וסידן.

שתייה מספקת: הקפדה על שתייה מספקת של מים חיונית במהלך פעילות גופנית אינטנסיבית. צריכת נוזלים מספקת תורמת לביצועים ומונעת התייבשות, ולא רק בימים חמים, שנראה שהם מאחורינו. אנחנו בתקופת החורף. לא מאבדים נוזלים בזיעה כמו שבקיץ, ולא תמיד מרגישים את הצורך לשתות. חשוב להקפיד על שתייה מספקת, של לפחות 10 כוסות ביום גם אם לא חשים צמא.

הפוסט רשת ביטחון: חיילים צריכים לשקול לקחת מולטי ויטמין הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

אור יוגב, הרצליה (במקור מקיבוץ דן) מאייר, בוגר בצלאל. עובד בוויקס 

העבודה מתארת את החטיפה של שירי ביבס עם שני בניה אריאל וכפיר מניר עוז בבוקר ה-7 באוקטובר. כשהתחילו הדיווחים על מה שקורה בדרום, רצתי לטלגרם ולטוויטר כדי להתעדכן. הערוצים המרכזיים פיגרו בכמה שעות. כשראיתי את התיעוד הזה של שירי עם הבנים שלה, הבנתי מייד שקורה פה משהו בסדר גודל שאנחנו לא מכירים, והדימוי הזה נשאר חרוט אצלי בראש מאז.

שילת מזרחי, פתח תקווה, צלמת, בוגרת תואר בחינוך ותקשורת חזותית במכללת אמונה, ירושלים

לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליהם. לא הצלחתי להפסיק לחשוב על ילדים וקשישים שאולי עוברים את מה שגלעד שליט עבר. וחשבתי גם על רון ארד. ההשוואה לא הפסיקה לעלות בראשי. הם רק אזרחים, הם לא מתורגלים בזה. לא הכינו אותם לתרחיש כזה. כמה כוח הם צריכים עד שנצליח לשחרר אותם. רציתי לעצב משהו שמבטא את תחושות החטופים. שלא משנה כמה זמן וכמה כוח עוד נשאר בהם, הבקשה שלהם מאיתנו היא שלא נוותר עליהם, בין אם הם בחיים ובין אם לאו.

אור ליבנה, ראש העין, מאיירת ומעצבת גרפית של ספרי ילדים ומגזינים

מאז תחילת המלחמה אני חושבת בעיקר על הנשים שנאנסו ועברו זוועות ועל אלה שנחטפו ונמצאות, נכון לכתיבת שורות אלו, בשבי החמאס. התמונות והסרטונים של בחורות קשורות בידיהן לא הרפו ממני. רציתי לבטא את זה באופן מינימליסטי גראפי ועוצמתי, אולי כדי לצעוק לעולם את מה שאנחנו עוברים כאן ואת מה שעבר על הנשים והילדות. זעמתי, כשהבנתי שארגוני נשים בעולם שותקים ומראים רק את הקושי של הצד הפלסטיני. זה ערער לי את כל האמון שהיה לי בגופים חברתיים, שכעת מפנים לנו עורף. התחושה היא שאם לא נעשה ונפעל לבד, אף אחד לא יבוא לעזרתנו.

רוני פליגמן, בוגרת תקשורת חזותית בשנקר, עובדת בוויקס

ברגע שהקימו את האתר Design Duty, החלו לרוץ בראשי רעיונות, אבל הם לא באמת הגיעו מהראש שלי אלא מהקרביים. מכאב הלב שנוצר נוכח האירועים הבלתי נתפסים שפקדו אותנו בשבת השחורה. לא יכולתי לשאת את הרגשות האלה, וחשתי שאני חייבת לבטא אותם בצורה הכי חדה ומזעזעת, בדיוק כמו שהמציאות הכתה בנו.

דביר מויאל, כפר חוגלה, מעצב גרפי, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבית-ספר לעיצוב בסידני, אוסטרליה 

העיצוב ממחיש מכונת זמן שמכוונת ל 7.10.23 לשעה 5:30 בבוקר – שעה לפני המתקפה.  
משאלת הלב שמומחשת בהיפותטיות טראגית היא שרק אם היינו יכולים לחזור בזמן אפילו שעה לאחור עם הידיעה של מה שקרה, היינו מצליחים למנוע את העתיד לבוא. את הרעיון לעיצוב שאבתי מאחד הסרטים האהובים עליי, ״בחזרה לעתיד״, בו גיבור הסרט חוזר אחורה בזמן בכדי להזהיר את ידידו, ובכך מציל את חייו – ומשנה את העתיד.

הגר ליברמן, תל אביב, סטודנטית שנה ד' בבצלאל לתקשורת חזותית

האיור הזה מציג את ה-7 באוקטובר כיום התנפצות התמימות מבחינתי, יונת השלום הלבנה מהאגדות התבררה כחיית טרף מסוכנת.  

רן זמיר, תל אביב, אנימטור

בתור יוצר, רוב היצירות וההשראה שלי באות מאירועים שאני חווה בחיים ומרגיש סביבי. מאז ה-7 באוקטובר לא הייתה בי אף לא טיפה של מוטיבציה ליצור, ורק צרכתי חדשות כל היום. כשצפיתי בנאום של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, פתאום הרגשתי תקווה. באותו רגע ידעתי שאני חייב ליצור, כדי להעלות את המורל. יצרתי תמונה באמצעות בינה מלאכותית (AI), שמתבססת על פוסטרי פרופוגנדה מתקופת מלחמת העולם השנייה, ונועדה לעורר תקווה לימים טובים יותר. 

הפוסט הכרזות המטלטלות: "הרעיונות החלו לרוץ לא מהראש אלא מהקרביים" הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

"אני עושה זאת מתוך תחושת שליחות והבנה, שזהו אחד הרגעים הקשים שחוותה המדינה מיום הקמתה. מדובר בתיעוד היסטורי – מסמך ויזואלי שיישאר לדורות הבאים, כמו שאנחנו מביטים על תמונות ממלחמת יום הכיפורים ויום העצמאות. אולי אפילו כמו השואה.

ראיתי בחיי לא מעט מתים. בבוצ’ה שבאוקראינה צילמתי קברי אחים, אבל זה לא דומה למה שהתרחש אצלנו – לא במספרים ולא בהתעללות. להאיטי הגעתי אחרי רעידת האדמה שם. המראות היו נוראיים. אסון טבע, נורא ככל שיהיה, אינו מעשה ידי אדם. וכאן קשה לקרוא למי שביצעו את המעשים האכזריים האלה בני אדם"

זיו קורן

כפר עזה, 11 באוקטובר

קצין מיחידת הלוט"ר מנחם את חברו, לאחר שנשבר ממראה החלות שנשארו על שולחן החג באחד מבתי הקיבוץ שהותקפו

ניר עוז, 15 באוקטובר

כף יד מדממת על קיר היציאה מהממ"ד באחד הבתים בקיבוץ

גן יבנה, 17 באוקטובר

הלווייתה של משפחת קוץ. האב אביב, האם לבנת וילדיהם רותם, יונתן ויפתח נטמנים זה לצד זה. בני המשפחה נרצחו בביתם בכפר עזה ב-7 באוקטובר

קיבוץ בארי, 11 באוקטובר

מתנדב זק"א, שפינה גופות של ישראלים שנרצחו בקיבוץ, בוכה על כתפי חייל

תל אביב, 19 באוקטובר

הפגנה בקריה בתל אביב לשחרור הישראלים שנחטפו לרצועת עזה

סחנין, 29 באוקטובר

לוחמי מג"ב בשיתוף השב"כ עוצרים ערבי ישראלי, המזוהה עם דאעש וחשוד בפעילות טרור 

כיכר החטופים, 10 בנובמבר

מיצג פרחים ועליהם כרזות של הילדים החטופים בעזה ברחבת מוזיאון תל אביב 

רצועת עזה, 6 בנובמבר

צוותי לחימה מחטיבה 14, בהם טנקים, כוחות חי"ר והנדסה קרבית, בפעילות בצפון הרצועה

עזה, 7 בנובמבר

לוחמי גבעתי בתוך מפעל מאולתר ליצור מרגמות שמוקם בתוך בית ספר בעיר עזה

הפוסט כשנגמרו המילים: המסע של זיו קורן בעקבות ה-7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

זכורה לכולנו ההתארגנות המהירה והמרגשת מיד עם פרוץ המלחמה של העורף האזרחי לעודד ולפנק את החיילים, להביע תודה והערכה. ואיך אם לא באוכל? בחבילות של מוצרי מזון יבשים ומשומרים וגם בארוחות חמות שבושלו במרכז הארץ ושונעו לכיוונם או שהוכנו ממש באזורים בהם נמצאו החיילים.

צה"ל מספק ללוחמים ארוחות מבושלות וכמובן גם מנות קרב. אלו במשך דורות זכו לתדמית שלילית – ודי בצדק. המצב היום שונה, חל שיפור משמעותי בתכולת מנות הקרב הן מבחינת הטעם והן מבחינת האיכות התזונתית. למרות זאת, הן זוכות לסרטונים המשמיצים אותן בהומור משובח…

היסטוריה על קצה המזלג

אספקת המזון לחיילים בחזית התפתחה עם הזמן, ככל שהטכנולוגיה והלוגיסטיקה הצבאית השתפרו. בעבר הרחוק חיילים היו אחראים במידה רבה למזון שלהם. הם חיפשו ואכלו את מה שמצאו. מה שהוביל לעתים קרובות לתת תזונה, רעב ופגיעה במורל החיילים.

במאה ה-18 החלו צבאות לספק לחייליהם את המזון, אך גם אז, האוכל לעתים קרובות לא היה מספיק, והחיילים נאלצו להשיג מזון מהתושבים המקומיים.

באותה עת החלה תעשיית המזון בשימורים, לאחר שהובנו שני יתרונות ביולוגיים וכימיים לשימור המזון: חימום משמיד חיידקים ומזון מעוקר בכלי אטום בעל חיי מדף ארוכים יחסית למזון טרי.

ייצור המוני של קופסאות שימורים החל רק בתחילת המאה ה-20, כשאחת הסיבות לכך היה הקושי לפתוח את קופסאות השימורים בעזרת איזמל ופטיש, עד להמצאת הפותחן.

נקודת הזמן ההיסטורית הבאה היתה מלחמת האזרחים האמריקנית במחצית הראשונה של שנות ה-60 של המאה ה-19. שני הצדדים, "האיחוד" של מדינות הצפון ו"הקונפדרציה" של הדרום פיתחו מערכות מתוחכמות יותר לאספקת מזון לחייליהם. אלה כללו מטבחי שדה שיכלו לספק ארוחות מבושלות לחיילים בשטח, וכן רכבות אספקה שהעבירו מזון טרי מהעורף.

במלחמת העולם הראשונה החלו הצבאות להשתמש בקופסאות שימורים ובמנות מיובשות, מה שהקל על הובלת ואחסון המזון. זה היה חשוב במיוחד כיוון שלחיילים לא הייתה גישה למזון טרי במשך ימים ארוכים.

אולם השינוי הדרמטי ביותר חל במלחמת העולם השנייה. הצבא האמריקני צמח לממדים עצומים, ובמהלך המלחמה השתתפו בה יותר מ-16 מיליון איש. רבים מהחיילים היו מפוזרים ברחבי העולם במרחקים עצומים מבסיסי האם ובתנאי אקלים שונים. האתגר היה כפול:  פיתוח מזון ייחודי לכל יעד והשינוע שלו. למציאת פתרונות חברו תעשיות המזון שונות לגורמי מחקר באוניברסיטאות, במימון הצבא האמריקאי. אולי מפתיע, אבל היום, אחרי עשרות שנים כמחצית ממה שהאמריקאים, וסביר להניח שגם הישראלים קונים בסופר, הם מוצרי מזון אולטרה מעובדים שמבוססים על טכנולוגיית מזון שפותחה אז.

מנות קרב – מה בתפריט?

כמקובל בצה"ל, גם מנות הקרב מכונות בראשי תיבות, מנ"ק. זו קופסת קרטון המכילה מזון יבש ומשומר המיועד ליממה לארבעה חיילים.

נראה כי מנות הקרב היום השתפרו בהשוואה לאלה שהיו מקובלות לפני מספר שנים. מנתונים של דובר צה"ל מנת קרב רגילה כוללת מספר שימורים כולל שימורי טונה, קטניות, תירס, בוטנים מלוחים, זיתים, פרי משומר, ממרח קקאו וחלבה. לכל סוגי מנת הקרב מתלווים לחם, ירקות ופירות.

מנת קרב טבעונית, המתאימה גם לצמחונים, מכילה תירס וגרגירי חומוס, זיתים וכן קטניות במנות אישיות כמו תורמוס, שעועית בצ'ילי, בנוסף לפרי משומר, בוטנים מלוחים, ממרח שוקולד וחלבה.

צה"ל מספק גם מנת קרב לחיילים עם צליאק, הכוללת שימורים ללא גלוטן, מארז חלבה ללא גלוטן ומארז חטיף אנרגיה ללא גלוטן. למנת קרב זו מתלווה לחם ללא גלוטן.

במהלך השנים תכולת מנות הקרב עברה ריענון בהתאם לשינויים בטעם הלוחמים וההיצע בשוק הישראלי. למשל, שימורי עלי גפן הוחלפו בשימורי תירס, ושימורי הקטניות הגדולים הוחלפו במגוון שימורי קטניות במנות אישיות.

באחריות ענף המזון – יחד עם מערך התזונה שבראשו עומדת תזונאית – לקבוע את לוחות המזון של כל חייל, בין אם הוא משרת בקריה או בסיירת. לוחות המזון השונים מגדירים את הרכב חומרי הגלם, שהחיילים בתפקידים השונים צריכים לקבל במשך שבועיים, וכמו כן את כמות הארוחות העיקריות, ארוחות הביניים וארוחות הלילה הנדרשות להם. לתזונת הלוחם ישנה התייחסות נפרדת – לא רק בכמות אלא בסוג המזון.

מדובר צה"ל נמסר, כי בין התוספות שמספקים ללוחמים במלחמת "חרבות ברזל", שנמצאים בפעילות בעצימות גבוהה, יש מארז Boost, שכולל פריטי מזון אישי ייחודי ללוחם. המארז מכיל חטיפי חלבון, חטיפי פרי מיובש, סוכריות מתוקות קשות, מסטיקים ללא סוכר, ג'ל אנרגיה, עוגיות מלוחות ובוטנים מלוחים.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות

הפוסט מקופסאות שימורים לג'ל אנרגיה: מנות קרב גירסת 2023 הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.