המנכ"לים מודאגים ממשבר האקלים – אך לא עושים דבר להפחתת הזיהום בעצמם

אין ספק שמשבר האקלים הוא סוגיה שמטרידה מאד גורמים מדיניים ברמה הלאומית והבינלאומית. השבוע אף החלה ועדת גלזגו שריכזה את מנהיגי העולם כדי לדון בסוגיה ולנסות למצוא לה פתרונות שיצילו בטווח הארוך את האנושות כולה.

גם בשוק העבודה המשבר נותן את אותותיו, ומחקרים חדשים מצביעים על כך שמנכ"לי החברות הגדולות מרגישים היטב את השינויים הסביבתיים ומושפעים מהם. בעקבות המגמה העולמית, גם בשוק העבודה אנו רואים כיצד חברות ותאגידים בוחרים כיום בפתרונות אקולוגיים יותר ומצהירים על יעדים ירוקים שמשפיעים על עתיד החברה. למרות הכל, על אף המודעות הגוברות, עדיין לא מדובר על הרוב המוחלט של חברות הענק.

דוח ההשפעה הגלובלית של האו"ם שמתפרסם מידי שלוש שנים, פורסם לאחרונה עם התמקדות בנושא הסביבתי ובמסגרתו נכלל מידע מקיף וסקרי עומק עם מנכ"לים המובילים את החברות והתאגידים הגדולים ברחבי העולם.

הפעם, הסקר עסק במובחן בנושאי קיימות, שינויי האקלים ועוד, ובחן את הרגליהם של למעלה מ-1,200 מנכ"לים מ-21 תעשיות שונות הפרוסות על פני 113 מדינות. מטרת המשאל הייתה להבין היכן פוגש משבר האקלים את המנהלים הבכירים בחיי היום יום והאם הסוגיה משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות שלהם.

מעל למחצית מהבכירים שהשתתפו בדוח טענו כי הם מרגישים היטב את משבר האקלים בכל הקשור לקשיים בשרשרת האספקה שלהם, בעיקר בתעשיות המושפעות מפגעי מזג האוויר כמו תעשיית המזון והמשקאות למשל, המושפעות במיוחד משנות בצורת, אסונות טבע הפוגעים ביבולים ועוד.

מנכ"לים רבים העובדים בתחום הדגישו וציינו כי לא מדובר בחשש נקודתי המושפע אך ורק מאירועים שמתרחשים במציאות, אלא גם חשש לטווח הארוך מן השלכות המשבר על העסק שלהם בעשורים הקרובים.

"הבכירים הבהירו לנו כי המשברים בתחום מתבטאים בעיקר במחסור פיזי של מוצרים שדרושים להם כדי להמשיך לספק לצרכנים שלהם את המוצר או השירות. רבים הביעו חשש מהתוצאות של המשבר בטווח הקרוב, ושינו את יעדיהם לשנות 2025 עד 2030. זה מראה עד כמה מדובר בסוגיה נוכחת ובולטת בעולם העסקי", מסביר פיטר לייסי, חבר בוועדת האו"ם שיזמה את המשאל.

"היו שהזכירו את שרפות הענק שמשתוללות בשנים האחרונות בחוף המערבי בארה"ב ובאוסטרליה, היו מי שציינו דווקא את השיטפונות האדירים או את שנות הבצורת הקשות, כל מיני דפוסים שמשבשים את הדפוסים הנורמטיביים של מזג האוויר ומשפיעים על העולם ועל העסקים בפרט", הוא מוסיף.

"ראיינו מנכ"לים של חברות ביטוח גדולות שאמרו לנו שיש מחוזות או אזורים בהם לא יוכלו להתחייב לכיסוי יותר, וזה עומד לקרות מאד בקרוב. השינוי נוכח בכל", הוא מדגיש.

תהליך מתמשך

מוקדם יותר השנה פורסם דוח נוסף מטעם הפאנל למלחמה במשבר האקלים שחשף עליית טמפרטורה ממוצעת של 1.1 מעלות במקומות מתועשים מאד, שתורמים לפליטת גזי חממה שמאיצים את ההתחממות הגלובלית.

עם החזרה לשגרה לאחר סגרי הקורונה, נרשמה עלייה אדירה בפליטת גזי החממה באזורים המתועשים, מה שהגביר את החשש בקרב מומחים בתחום הסביבה וכן מצד העסקים, בשל חשש מרגולציה שתגביל את היקף הפעילות, מה שהיה בעייתי במיוחד לאור נזקי המגפה מהבחינה הכלכלית.

בשל כך, מנכ"לים רבים שהשתתפו בדוח סיפרו כי התחייבו מרצון למדיניות צמצום פליטת גזי חממה ופחמן דו חמצני וחלקן אף התחייבו לתכניות שיבטלו לחלוטין כל פליטה של גזים מזהמים עד לשנת 2050.

כמו כן, בכירים בתעשיות כבדות יותר הצהירו במהלך הסקר כי יתחייבו לבדיקות טמפרטורה קבועות כדי להבטיח שאין עלייה של למעלה מ-1.5 מעלות צלזיוס באזורים המתועשים שבאחריותם.

עם זאת, לא הכל ורוד. מרבית הנציגים של בתי העסק שהשתתפו במשאל לא הביעו נכונות להתמודד עם סוגיות שמעלה משבר האקלים ולא הציעו פתרונות ישימים כדי לצמצם את היקף הזיהום לו הם גורמים. "הרבה מהמנכ"לים קוראים לפעולה חיצונית וממשלתית ולא נוקטים פעולה עצמאית או מציעים אלטרנטיבות. אנחנו מאמינים ששיתוף פעולה בין הגופים המקצועיים, התעשייתיים, לבין גופים מדיניים וממשלתיים תניב תוצאות חיוביות שיועילו למאבק באופן כללי", מסכמת סנדה אג'ימבו, מנכ"לית ונשיאת הזרוע הסביבתית של האו"ם, UN Global Compact.