Forbes Israel Logo

לא למחבקי עצים: משבר האקלים מהווה הזדמנות אמיתית לעולם ההייטק הישראלי

״1,000 היוניקורנים הבאים יהיו חברות קליימטק״ | צילום: Shutterstock
״1,000 היוניקורנים הבאים יהיו חברות קליימטק״ | צילום: Shutterstock
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
בשנה החולפת נשבר שיא ההשקעות בחברות הישראליות בתחום משבר האקלים ועומד על 2.2 מיליארד דולר. עולם ההייטק הישראלי יכול להוות מנגנון משמעותי בדה-קרבוניזציה העולמית - כך הופכים משבר להזדמנות

Contributors

בזמן שהכותרות בתקשורת זעקו בשנים האחרונות: ״האנושות החמיצה את ההזדמנות להימנע משינוי דרמטי של החיים על פני כדור הארץ״, מאחורי הקלעים – טכנולוגיות ישראליות כבר עבדו על פתרונות. חברות הייטק ישראליות מתעסקות באתגרים אקלימיים כבר תקופה ארוכה, ויכולות להוות מנגנון משמעותי בדה-קרבוניזציה העולמית. ישנן שפע הזדמנויות עסקיות שקיימות במשבר הזה, לצד ההשפעה החיובית האדירה על כדור הארץ. 

לדבר ולעשות טכנולוגיות שינויי אקלים זה כבר ממזמן לא רק למחבקי עצים. לא מדובר רק בתחום אחד, אלא מטרייה שלמה שכוללת בתוכה כל טכנולוגיה שנותנת מענה לאתגר אקלימי כזה או אחר. חוץ מטכנולוגיות העוסקות באנרגיה, חקלאות, מזון, תחבורה חכמה שמהוות פתרון אקולוגי, ניתן למצוא גם טכנולוגיות בנייה, פינטק, ביולוגיה סינטטית, חומרים מתקדמים ועוד. 

אז מה קורה בעולם?

אנחנו בנקודת הרתיחה. בין 2013-2021 חלה עלייה של 3750% בהשקעות בתחומי האקלים. רק ב-3 השנים האחרונות, השקעות של קרנות בתחומי האקלים עמדו על מעל ל-50 מיליארד דולר, ובחציון הראשון של 2021 קרנות השקיעו קרוב ל-16 מיליארד דולר בחברות קליימטק. סכומים אלו לא כוללים פילנתרופיה ויוזמות של מענקים לחברות בתחום, קרנות ייעודיות לנושא של תאגידי הענק כגון אמאזון או מיקרוספט, או ג׳ף בזוס וביל גייטס שהם עצמם משקיעים בתחום. גם לארי פינק, מנכ״ל Blackrock העיד באוקטובר האחרון ש ״-1,000 היוניקורנים הבאים יהיו חברות קליימטק״. 

במקביל, בכל יום שעובר בעשור האחרון עוד ועוד תאגידים וממשלות מגדירים לעצמם מטרות net-zero בלוחות זמנים קצרים ואף לא הגיוניים, ומצטרפים לקמפיין ה Race to Zero  אליו הצטרפו עד כה 137 מדינות המייצגות כ-73% מפליטות גזי החממה הגלובליות ו-מעל ל70% מהכלכלה העולמית (והתחייבו להיות קרבון-ניוטרל בעשורים הקרובים). וכן למעלה מ-2,000 תאגידים המהווים 20% מהחברות הציבוריות בעולם שסך המכירות שלהן עולה על 14 טריליון דולר. כפועל יוצא מכך, גם המסחר בפחמן משתכלל ומתרחב, וכן ישנה השפעה אדירה על יכולות גיוס העובדים לחברות הללו וגם לחברות קטנות יותר.

צרכנים מודעים דורשים מוצרים ירוקים יותר | צילום: Shutterstock

שחקנים מרכזיים בגל השינוי הזה הינם דורות המינלניאלז וה- gen Z שמשחקים חלק אינטגרלי בשני אופנים. פעם אחת, כצרכנים: צרכנים מודעים הדורשים מוצרים ירוקים יותר, עם טביעה פחמנית מצומצמת, ושקיפות מלאה על איך המוצר הגיע אליהם (מחקרים מראים שהם גם מוכנים לשלם על מוצרים כאלה יותר). ופעם שנייה, כמשקיעים החדשים: בתי ההשקעות הגדולים בעולם מדווחים על דרישה להשקעות אלטרנטיביות ובתחומי האקלים בפרט שהביקוש אליהן רק הולך וגובר מידי יום. 

וכך, גם הממשלות בעולם ״מתיישרות״. דוגמא מובהקת מהעולם הינה ממשלת ביידן, אשר הצטרפה בחזרה להסכם פריז והקצו כ-2 טריליון דולר לתחום האקלים. משרדי הממשלה השונים מסונכרנים עם הטרנדים הגלובליים, אך כמו בכל תחום – גם פה למגזר הפרטי ולתעשיית ההייטק בפרט יש את היכולת להשפיע על הרגולציה ושיתופי הפעולה הבילטרליים של מדינת ישראל ״בוטום-אפ״. ושיתופי פעולה בילטרליים מהווים הזדמנות אדירה לסטארטאפים. לדוגמא, מאז שהכריז ממשל ביידן על אותן הפעולות להאטת משבר האקלים, עלה ועולה בעשרות אחוזים הביקוש לפיתוח נדל״ן עם אפס-קרבון. כמובן שהפתרונות לביקוש הזה הינן טכנולוגיות, וכמובן שיש לנו שפע אדיר מהן בישראל.

ובישראל? 

ישראל לאחרונה שברה שיא מקומי, ובשנה שחלפה סך ההשקעות בחברות קליימטק עמד על 2.2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 57% מהשנה של חלפה. את ההתפתחויות הדרמטיות הללו הובילו חברות כמו UBQ Materials שגייסו 170 מיליון דולר, Future Meat שגייסו 347 מיליון דולר , Willot עם 200 מיליון דולר, Via עם 130 מיליון דולר. 

בישראל, ע״פ הדוח של פלנטק ורשות החדשנות, ההערכה השמרנית הינה כ-700 חברות קליימטק בתחומים שונים והיד עוד נטויה. 

סטרטאפים, יזמים, יזמות, משקיעים, ומשקיעות: מה אפשר לעשות?

  • פוקוס באתגר ספציפי – כדי לפתור אתגר צריך להבין את הבעיה. חשוב לפרק את המונח המפוצץ ״שינויי אקלים״ לבעיות הקונקרטיות האמיתיות (ועל הדרך גם להימנע מ״גרין ווש״ ומגישה אופורטוניסטית, אותה משקיעים ושותפים מריחים כבר מקילומטרים). איך? להתמקד, ללמוד ולחקור את האתגר הרלוונטי עבורנו ביותר (ואז כמובן גם את התחרות והפתרונות הקיימים ומה עובד בהם יותר ופחות כדי לדייק את הצעת הערך במסגרת האתגר הספציפי שבחרתם). 

  • מדידה – אין צורך לשנות את המוצר או הטכנולוגיה הקיימת, אלא בתור התחלה: פשוט למדוד. כמה פחמן אני חוסכת באמצעות הטכנולוגיה שלי עבור הלקוח שלי?  מה ההשפעה הסביבתית כולה? ניתן לעשות זאת בעזרת כלים שונים, יש מגוון רחב של דרכי מדידה, וגם משקיעים בינ״ל בוחנים את הנתונים הללו לצד הכדאיות הפיננסית של ההשקעה בחברה כיום. 

  • שדרוג הצעת הערך – לאחר שמדדנו והבנו איזו בעיה בדיוק אנו פותרים, נוכל להוסיף את החיסכון בפחמן וצבירתו להצעת הערך אל מול לקוחות פוטנציאליים. בשנים האחרונות מחירי הפחמן עולים (כיום, למשל, ישנן מדינות בהן הוא נסחר במעל ל-70 אירו לטון), ומגמה זו מהווה הזדמנות לסחר בפחמן על בסיס פרויקטים אל מול הלקוחות שלנו. לא כל המקרים זהים, אך שווה לבדוק כל מקרה לגופו ולבחון כיצד הנדבך הזה יכול לשפר את הצעת הערך של הטכנולוגיה שלי אל מול הלקוח והפרויקט הספציפי ולתמרץ אותם לעבוד איתי.

  • הלקוח – סטארטאפ כמובן אמור להכיר, לחיות, להיות הלקוח ולהבין בדיוק מה מפריע לו/לה ומה הוא רוצה; אז בין אם הלקוח שלכם הוא תאגיד Fortune 100 או צרכן ישיר – אכפת להם מפחמן. ומשקיפות. ועוד חלק נחמד? הם מוכנים לשלם יותר עבור מוצר שמגלם בתוכו, או לכל הפחות נותן לו אינפורמציה על כך .על מטרות הנט-זירו השאפתניות שהוזכרו לעיל, נגשר כמובן בעזרת טכנולוגיות שיאיצו את התהליכים שהתאגידים האלה מנסים להעביר.

  • לצאת מהקופסה (סקטור) – כאמור, ׳חברות בתחומים כביכול מובנים מאליהם׳ כנראה ״יעכלו״ את הקונספט בצורה יותר אינטואיטיבית, אך גם חברות בתחומי הפינטק, פרופטק ועוד יכולים לגלם בהצעת הערך שלהם אלמנט של חסכון פחמני

צרכנים מודעים דורשים מוצרים ירוקים יותר, עם טביעה פחמנית מצומצמת, ושקיפות מלאה על איך המוצר הגיע אליהם.

בעולמות היזמות תמיד מחפשים את הפערים, הבעיות, הכאבים, המשברים הכי גדולים – ומשם יוצרים את החברות הכי רווחיות, שמשנות חיים של אנשים ואת העולם כולו. ופה, במדינתנו הקטנה, יש לנו שפע של פתרונות טכנולוגיים שיכולים להוות יחד את חוד החנית בהתמודדות עם המשבר הגלובלי. הרי אנחנו הישראליים מעולים עם משברים – משבר הסייבר בשנות ה-90, מצב ביטחוני לא יציב, וגם משבר הקורונה – בסוף הראש הישראלי היזמי מטבעו הפך את המשברים הללו להזדמנויות הכי טובות שיש. 

האזינו לפודקאסט ׳משקיעים באקלים׳ (אותו מנחה שני זנסקו יחד עם אוריאל קלר), בו הם משוחחים עם משקיעים, סטארטפים, תאגידים, פונקציות ממשלה, ועוד, המתמקדות בפתרונות הקיימים לאתגרי משבר האקלים השונים, וההזדמנויות העסקיות הקיימות לצד ההשפעה החיובית האדירה על העולם. 


שני זנסקו היא בוגרת רשימת Forbes Under30, משקיעה ויזמת, עובדת עם משקיעי top-tier בינלאומיים ומנהלת פורטפוליו השקעות של מאות מיליוני דולרים, וכן פעילה במספר חברות סטארטפ. היא מצוות המייסדים של פלנטק (ארגון ללא מטרות רווח), ממנחי פודקאסט ׳משקיעים באקלים׳ מבית ׳עוד פודקאסט לסטארטפים׳, ומרצה בארץ, בעולם, ובאקדמיה על יזמות וחדשנות ישראלית.

ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא