Forbes Israel Logo

סוגרים את הלופ: הזדמנויות עסקיות בעולם הכלכלה המעגלית

מודל עסקי בו חותרים למניעת בזבוז תוך ניצול מרבי של חומרי הגלם או האנרגיה | צילום: Shutterstock
מודל עסקי בו חותרים למניעת בזבוז תוך ניצול מרבי של חומרי הגלם או האנרגיה | צילום: Shutterstock
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
רובנו לא מקדישים מחשבה למסע שעוברת הפסולת שאנו מייצרים בחיי היומיום. למה כדאי לנו לנצל את הזדמנויות עולם 'הכלכלה המעגלית', שכבר שווה 4 טריליון דולר, ואיך זה קשור לגיוס עובדים?

Contributors

אנחנו קמים בכל בוקר, קונים קפה בבית הקפה השכונתי שלנו, עונים לכמה מיילים וטלפונים ותוך כדי משליכים את הכוס לפח וממשיכים עם היום שלנו. אבל כמה יוצא לנו לחשוב מה קורה עם הכוס הזו אחר כך? או מאיפה פולי הקפה הגיעו אלינו? מה הם עברו בדרך?

כולנו שמענו את המונח ׳כלכלה מעגלית׳ בצורה כזו או אחרת, אבל למרות זאת רבים מפספסים את ההזדמנות הכלכלית והסביבתית הזו. מהי ההזדמנות? (4 טריליון דולר), למה כולנו צריך לעבור למודלים כלכליים מעגליים ומה הקשר לגיוס עובדים?

מה זה כלכלה מעגלית?

כלכלה מעגלית היא מודל עסקי בו חותרים למניעת בזבוז תוך ניצול מרבי של חומרי הגלם או האנרגיה. הרעיון הוא לתת אלטרנטיבה לאותה כלכלה לינארית במסגרתה לוקחים חומר גלם, יוצרים ממנו משהו, משתמשים בו, וזורקים אותו לפח מבלי להשתמש בו שוב. הצורך הכי בסיסי לכך, הוא שחומרי הגלם צורכים אנרגיה רבה, וכן מאמץ רב כדי להוציא אותם מכדור הארץ, ורק הולכים ואוזלים.

חשוב לציין שכלכלה מעגלית היא הרבה מעבר למחזור, שמהווה רק נדבך מסוים, השלב האחרון, במודל. כלכלה מעגלית נוגעת בכל שלבי הייצור והשימוש של כל מוצר וישנן 3 דרכים מרכזיות שנראה ברוב המודליים המעגליים:

  • הארכה ושימור חיי המדף של המוצר – בין אם מדובר במזון, או בחפצים. הרי אם היינו מחליפים את מכשירי האייפון שלנו שנה אחת אחרי, אולי זה היה פחות טוב לאפל, אבל זה היה מיטיב עם כדור הארץ כי היינו חוסכים המון חומרי גלם ותהליכים מזהמים בייצור, שינוע, אריזה, ומכירה של אותו מכשיר.
  • שימוש וצריכה שיתופיים –מוצרים המוצעים למכירה כשירות לשימוש חד-פעמי, הפצות מחודשות של מוצרים, ו/או סגנון חיים שיתופי בו משתפים נכסים לא מוחשיים. השירותים השיתופיים למכוניות ואף לחפצים בערים הגדולות בעולם הם דוגמה מצוינת.
  • שימוש חוזר – בחפצים או חומרים. אין סיבה שבקבוקי פלסטיק, למשל, לא ימוחזרו ונחסוך בכך חציבת דלקים פוסיליים נוספים על-מנת לייצר עוד פלסטיק שרק ימלא את האוקיינוס שלנו ויזהם את הסביבה כולה, או לא נמחזר טקסטיל, למשל.  

מאיפה פולי הקפה הגיעו אלינו? מה הם עברו בדרך? | צילום: Shutterstock

4 טריליון דולר ו-45% מפליטות גזי החממה שלנו

ועכשיו לנקודה המעניינת: ההזדמנות העסקית האדירה שהתהוותה בשנים האחרונות בתחום. כמו רוב הדברים, זה למעשה דיי פשוט – חסכון בחומרי גלם שווה חסכון בכסף. אל החיסכון הכלכלי הזה, מצטרפת הראייה לטווח ארוך לצד המגמה העולמית שבהכרח מובילה לכך שמי שמזהם בסופו של דבר ישלם. כך, אם נקטין כחברות ועסקים את טביעת הרגל והזיהום הסביבתי, גם נבנה מודל כלכלי בר-קיימא, גם נחסוך כסף, ולטווח הארוך נקטין את הסיכון והחשיפה שלנו לקנסות.

45% מפליטות גזי החממה שלנו, קשורות לאופנים השונים בהם אנחנו אוכלים ומייצרים (השאר מיוחס לדלקים מאובנים). כלומר, ישנו קשר מובהק בין כלכלה מעגלית לבין האקלים. וישנה הזדמנות אדירה לחברות סטרטאפ.

אז למה בעצם לא כל החברות עובדות במודלים של כלכלה מעגלית?

לאחרונה ישנה עלייה אדירה בביקוש הן מצד התאגידים הגדולים בעולם והן ממשלות, ומדובר, ע״פ דוח שיצא ב-2021 ע״י  Goldman Sacks, בהזדמנות של 4 טריליון דולר. ישנם צעדים שלא ניתן לעשות בבת אחת ומדובר במגמות, אבל אין ספק כי כל העולם נע לכיוון מעגלי. הסיבה המרכזית היא סיטואציה יוצאת דופן בהיסטוריה בה 4 כוחות משמעותיים דוחפים את העניין לראש סדר העדיפויות והדרישות:

הרגולציה המשתנ

  • מנהיגי העולם שכבר לא יכולים להתעלם יותר ממשבר האקלים
  • הצרכנים שאכפת להם מאוד איך עשו את המוצרים שלהם, ושותפים לחשש של מה הולך להיות אתנו בעתיד.
  • הצרכנים שהם גם עובדים -חברות אשר רוצות לגייס עובדים, ועוסקות בדברים שלא מיטיבים עם העולם והאדם יתקשו לגייס עובדים ובטווח הארוך החברות הללו גם יתקשו לגייס חוב. חברה שעוסקת בדברים מזהמים ומזיקה לסביבה, חשופה ומגדילה את הפגיעות העסקית של החברה. אנו רואים זאת כבר בחברות הצריכה הגדולות בעולם, כמו למשל יוניליבר ששנים חותרים בכיוון זה לעומת קראפט המוטרדים רק משורת הרווח. עוד ועוד חברות מבינות שחייבים לייצר מודלים כלכליים מעגליים המתחשבים בטביעת הרגל שלנו ומה שאנחנו מייצרים מעבר לשורת הרווח.

כשמסתכלים על חברות סטארטפ ועולם ההשקעות, אנו רואים שאחרי תקופה של סייבר ופינטק שנמצאים בשיא, טכנולוגיות האקלים תופסות תאוצה. יזמים בארץ מסתכלים על ההזדמנות ועל הכסף – ואכן עוד ועוד כסף מגיע לכיוון הזה. בקרן Closed Loop למשל, מעבר לקרן ההשקעות הוקם מרכז חדשנות וידע בנושא שעובד עם אותן חברות הצריכה הגדולות. אמנם כרגע מאתגר יותר לגייס כסף לחברות בתחום, אבל זה הולך להשתנות כי ביקוש והיצע ועוד כסף שנכנס לתחום.

ולכן, כדאי שכל סטארטפ, גם אם הוא לא חושב שהוא בתחום האקלים, יתחיל למדוד את טביעת הרגל שלו. חייבים לעשות מדידה של ההשפעה האקלימית של כל חברה (מדידה והכרה), ואכן הרבה מאוד חברות בעולם, מכל התחומים, כבר מציינות את זה: זה גם מסייע לגייס כסף ממשקיעים, גם מסייע לרתום לקוחות, וגם מסייע לגייס עובדים.

נראה כאילו בעולם יש ביקוש גבוה יותר, מבחינת אותה מדידה של השפעה אקלימית, לעומת חברות ישראליות. ואכן, בארץ עדיין לא מבקשים לראות את אותם נתונים אבל זו רק שאלה של זמן, והגישה משתנה ברגעים אלו ממש. והרי, למה שהסטארטפ לא יקבל שווי גבוה יותר על מה שהוא בכל מקרה כבר עושה? אין פה דאון-סייד, רק אפ-סייד. 

כיום, רק 8.6% מהכלכלה היא מעגלית | צילום: Shutterstock

טרנדים ודרישות שעולות מהשטח

החדשות הפחות טובות: רק התחלנו. כיום רק 8.6% מהכלכלה היא מעגלית. 98% מהחומרים האורגניים בעולם כיום מסתיימים בהטמנה או בשריפה. 1.3 מיליארד טון נזרק בשנה, שליש מהמזון שאנחנו אוכלים נזרק. ופחות מ-5% מאריזות הפלסטיק שלנו ניתנות למחזור. החדשות הטובות: כלומר, יש עוד המון דרך ומקום לעשות. אז מה עושים, איפה ההזדמנויות הכי גדולות, ומהם הטרנדים שאנו רואים בעולם?

  • הארגונים: הולכים ומתחייבים לנט זירו עד 2050 ואף לפני כן. והם צריכים הרבה חומר ממוחזר. וכן למעשה מתהווה לה ההזדמנות האדירה לפתח טכנולוגיות בתחום .

  • כלכלה מעגלית היא חסינת מיתון. גם בשיא פרוץ משבר הקורונה, מפעלי המחזור המשיכו לפעול. תחום יציב בכל מצב כי חומרי הגלם ממשיכים לאזול והמחיר שלהם ממשיך לעלות.

  • המזהמים: מי שמזהם משלם: המזהמים הגדולים ישלמו יותר בעתיד

  • החומרים: רוב חומרי הגלם נשארו כפי שהם עשרות שנים. אפשר למחזר ואפשר לפתח טכנולוגיות חדשות והמקום לחדשנות הוא אינסופי, ומאפשר לחברות וליזמים/ות לייצר חומרים חדשים עבור החברות הגדולות שמעוניינות בהם שכן הדרישה למוצרי קצה מקיימים וטובים יותר לכדור הארץ רק עולה. למשל, שני פרויקטים מעניינים שהתקיימו במרכז החדשנות של הקרן היו אחר מציאת אלטרנטיבה לכוס החד-פעמית של סטארבקס, שיחד עם מקדונלדס הקצו תקציב לפיתוח חומרים או קונספט מעגליים (למשל, שיתופיות) או קונסורציום של חברות כמו וולמארט שתרו אחר קונספט אחר לשקית החד-פעמית.

  • שקיפות: אחד הטרנדים המשמעותיים, שכן צרכנים רוצים לדעת מאיפה הגיע הסלמון/ קפה/ אייפון /בגד שלהם ומה קרה לו בדרך. בנוסף, גם החברות עצמן רוצות לדעת מה קורה בשרשראות האספקה שלהן. הקורונה שיבשה לחלוטין את שרשרת האספקה ובכך הדגישה את הצורך לכך. וכיום ישנה הבנה גורפת שאם אנו מייצרים מוצר או מגדלים מזון בצורה בריאה יותר אנחנו מציעים ערך גדול יותר, יתרון חברתי, וגם הלקוחות וצרכני הקצה שלנו מוכנים לשלם על זה יותר. כיום חברות סטארטפ חייבות להבין את התהליך שהמוצר שלהן עובר, כי אם המתחרה שלהן יוכל להסביר את התהליך והן לא – ילכו עם המתחרה.

  • חשבונאות סביבתית: כפי שאכפת לצרכנים משקיפות של המוצרים שלהם, גוברת ההתעניינות שלהם גם מטביעת הרגל של עצמם. כך, השוק הוולונטרי של פחמן ימשיך להשתכלל. כיום, אם אנחנו טסים לחו״ל ורוצים לקנות את טביעת הרגל שלנו ע״י תמיכה בפרויקט שתומך בפחמן אנחנו יכולים, וזו דרך בה העולם יתהפך והכסף ימשיך לעבור ממי שמזהמים למי שחוסכים את פליטות גזי החממה. חברות כמו מיקרוסופט, שמסמנות את הדרך לכולם, כבר עושות זאת – הרי אין דרך בה חוות שרתים לא יכולה לפלוט פחמן, אבל היא יכולה ״לאפס״ את עצמה בכל מיני דרכים אחרות כמו הפיכת הפסולת שלה לאנרגיה, שתילת, עצים, והטמעת טכנולוגיות שיסייעו לה באיפוס.

חברות סטרטאפ, מפתחי מוצרים, משקיעים, תאגידים, צרכנים וכולנו: אם לא נכנס לתודעה של כלכלה מעגלית, נישאר מחוץ ללופ. זה הזמן לסגור אותו, ולהחזיר את חומרי הגלם המדהימים שכדור הארץ זיכה אותנו בהם, לאן שהם שייכים – באמצעות עוד טכנולוגיות פורצות דרך, דרישה צרכנית, ופעולות יומיומיות פשוטות. כך, אנחנו גם נשארים כלכליים לאורך זמן, מקטינים סיכונים עסקיים, ומיטיבים עם הסביבה שלנו. אז למה לא בעצם?

פרק הפודקאסט ׳משקיעים באקלים׳ אותו שני זנסקו מנחה יחד עם אוריאל קלר, הם שוחחו עם בועז שוויגר, מנהל פעילות קרן Closed Loop Partners בישראל ויו״ר חברת Home Biogas על כלכלה מעגלית, הטרנדים, הביקוש של חברות הצריכה הגדולות בעולם, ועוד הרבה מעבר.


שני זנסקו היא בוגרת רשימת Forbes Under30, משקיעה ויזמת, עובדת עם משקיעי top-tier בינלאומיים ומנהלת פורטפוליו השקעות של מאות מיליוני דולרים, וכן פעילה במספר חברות סטארטפ. היא מצוות המייסדים של פלנטק (ארגון ללא מטרות רווח), ממנחי פודקאסט ׳משקיעים באקלים׳ ומרצה בארץ, בעולם, ובאקדמיה על יזמות וחדשנות ישראלית.

ה- Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא