Forbes Israel Logo
בעולם התכנות כמו בעולם המניות - זמן הוא כסף. צילום: shutterstock
בעולם התכנות כמו בעולם המניות - זמן הוא כסף. צילום: shutterstock

סיכוי מול סיכון: האם שורת קוד היא למעשה מניה להשקעה?

גם בעולם התכנות - השוק חווה תזוזות ולשורות קוד מסוימות יש ערך גבוה משל אחרות. כך תוכלו לדעת אם ערך הקוד שלכם יעלה או יתרסק לאורך השנים
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

Contributors

כאשר משקיעים לטווח ארוך (משקיעי ערך) קונים מניה הם שואלים את עצמם: "האם אני מרגיש בנוח להחזיק את המניה הזאת במשך 4 השנים הבאות?". הסיבה לכך היא התנודתיות המעגלית של הבורסה. עליות ונפילות, מיתונים וריצת שוורים, חוזרים על עצמם כל כמה שנים כאשר הכיוון הכללי לאורך זמן רב הוא שהבורסה בעלייה.

כך לפחות היה ב-60 השנים האחרונות בשוק המניות האמריקאי, ושוק ניירות הערך הישראלי מתנהג בצורה דומה יחסית. לא ניתן לתזמן את השווקים או לחזות בוודאות את עלייתם ונפילתם, ולכן כאשר נכנסים לבורסה עם קניית מנייה יש לוודא כי אנחנו בסדר עם הנפילות אשר יקרו (בוודאות) וכאשר נצא בצד השני של השוק הדובי נתחיל להרוויח לעומת מחיר הקנייה. מאחר והטרנד ארוך הטווח הוא שהבורסה עולה, בממוצע על כל המניות בה, כדי לצאת ברווח השאלה היא מה טווח זמן ההשקעה שהמשקיע יכול לעמוד בו.

טענתי היא שבעולם התוכנה המצב דומה. כל פעם שאנחנו כותבים שורת קוד אנחנו מתחייבים להחזיק אותה עכשיו ב"תיק המניות" שלנו – ה-CODEBASE. ההשקעה שלנו היא הזמן שנדרש כדי לכתוב את שורת הקוד החדשה. מתכנתים יספרו לכם שיש שורות בודדות שלוקח ימים שלמים לכתוב אותן, אם למשל מחפשים באג חמקמק – אלה שורות בעלות גבוהה.

ישנן שורות שנכתבות מהר, בגלל שהזמן לשחרור גרסה דוחק או בגלל שהמשימה קלה וברורה – אלה שורות בעלות נמוכה. אבל המצב דומה עבור כל השורות, יש להן עלות ויש להן תועלת – ה"ערך" שלהן. עולם התוכנה מלא בטכניקות שיבטיחו שהקוד שאנו כותבים יהיה מודולרי – במילים אחרות, נוכל להחזיק בשורת הקוד (המניה) הזאת לאורך שנים רבות והערך שלה רק יעלה, בהנחה שהמוצר שלנו נמצא בעלייה.

זמן הוא כסף

זמן פיתוח קוד הוא זמן הוא יקר. לכן, כל שורה צריכה להיות מוצדקת לפי העיקרון של "משך החיים הארוכים". מסיבה זו מטרתו של כל מנהל פיתוח היא להוריד לאפס את כמות ה-THROWAWAY CODE – קוד שמשך החיים שלו קצר, נועד לשרת מטרה מקומית קצרה ואחר כך להיזרק לפח. ההשקעה הטובה ביותר היא בקוד שמחזיק ערך לאורך זמן רב ומחזיר דיבידנדים, כלומר קוד יציב ומודולרי.

משקיעים בבורסה יגידו שלא ניתן "לתזמן את השוק", כלומר שלא ניתן לומר אם השוק מחר ייפול או יעלה כי איש מאיתנו לא יכול לחזות את העתיד. מכאן נולד הרעיון של DOLLAR COST AVERAGING – קניה תמידית של מניות בזמנים קצובים שהולכת עם השוק. אם השוק יורד, הקנייה היא של מניות "בהנחה", אם השוק עולה אז קונים מניות "ביוקר". בסופו של דבר – ההבדל בערך בין המניות הזולות ליקרות שקנינו לאורך זמן – מרוויחים, כך מלמדת ההיסטוריה.

בעולם התוכנה, המקבילה ל-DCA הוא תהליך פיתוח AGILE, ועבודה מול MINIMUM VIABLE PRODUCT – רכיב תוכנה עובד מהרגע הראשון שהולך ומשתכלל עם הזמן או נזרק אם הוא לא מתאים. עבודה בשיטה זו מאפשר למתכנתים 'להיכשל מוקדם', לראות אם המניה במגמת עלייה ולהפעיל STOP LOSS במידה והשוק לא הולך בכיוון הנכון. אבל אם האבטיפוס מחזיק מים, ממשיכים להשקיע בו ולשכלל אותו ולהגדיל את הערך שלו.

מתכנתים | צילום: Shutterstock
בעולם התוכנה – המקבילה לתעודת סל היא ספריה חיצונית המכילה אוסף שורות קוד המייצרות ערך למשתמשים | צילום: Shutterstock

אם אתם, הקוראים, מושקעים בבורסה כרגע, סביר להניח כי השתמשתם בכלי ההשקעה הידוע – תעודות הסל. אותם ניירות ערך המגלמים בתוכם מספר גדול של מניות, לרוב מניות מובילות או מניות של חברות בסקטור מסוים, מה שמפשט את החיים עבור המשקיעים. המשקיע מקבל חשיפה למספר רב של מניות מבלי לקנות אותן באופן ספציפי, ולמעשה בכך ממצע את הביצועים של כולן מתוך הנחה שיש כאלו שירדו בערכן וכאלה שיעלו.

בעולם התוכנה, המקבילה היא להשתמש בספריות חיצוניות. כאשר כל ספריה חיצונית היא אוסף גדול של שורות קוד, שבאופן כללי מייצרות ערך עבור המשתמש בהן. למשל, ספריה לניהול קבצים או ספריה של רכיבי ממשק משתמש (UI). כאשר בוחרים להשתמש בספריה כזו או אחרת, מבצעים מחקר ומסתכלים בדוחות הביצועים שלה – כמה אנשים הורידו אותה בתקופה האחרונה, מתי היה העדכון האחרון, כמה כוכבים היא קיבלה ב-GITHUB וכן הלאה.

מדדים אלה משקפים לנו את הערך של הספריה, ולפיהם אנחנו בוחרים האם להשקיע בתעודת הסל הזו לאורך זמן ארוך. להכניס ספריה לשימוש בקוד שלנו דורש השקעה, ויתרה מכך – להחליף ספריה שהטמענו בספריה אחרת זאת השקעה גדולה מאוד.

תזוזות טבעיות

בכל תיק מניות המנוהל נכון יש תזוזות. מוכרים חלק מהמניות, מחזקים פוזיציות באמצעות קנייה אם אפשר להשיג אותן בהנחה. כך גם בפרויקט תוכנה – יש רכיבים שמחליפים וכאלה שממשיכים לבנות ולהשקיע בהם אם רואים את הערך שלהם גדל. בסופו של הדבר, התיק נמדד בערך המצרפי שלו רק לאורך זמן רב.

זה קורה מתוך הבנה כי יהיו ירידות ועליות בערך של התוכנה ברמה היומיומית. לפעמים היא תהיה חשובה ותפתור בעיה מרכזית ולפעמים רכיב אחר יהיה במרכז וייקח חלק מהערך. אם לאחר 4 שנים, התוכנה עדיין מייצרת ערך עבור הלקוחות (פנימיים או חיצוניים), סימן שהתיק עלה בערך שלו, אחרת – נכשלנו והפסדנו כמובן זמן וכסף.

בפעם הבאה שאתם כותבים שורת קוד, או קונים מניה בבורסה, תשאלו את עצמכם: האם אני מוכן לחיות עם הקוד הזה ל-4 שנים הבאות? לפני שתענו, קחו רגע להסתכל על התיק שלכם ותראו אם יש בו מניות שצריך למכור, אפילו בהפסד, כי העלות של החזקה בשורות קוד גרועות – גדול מהערך שהן אי פעם יתנו.


ד”ר רועי שילקרוט הוא מדען ראשי בחברות בארה”ב ובישראל, עמית מחקר במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) בו הוא מרצה בנושאי בינה מלאכותית, ובעבר פרופ’ למדעי המחשב באוניברסיטת סטוני ברוק בניו-יורק. הוא פרסם מאמרים וספרים בנושא והוא חתום על מספר פטנטים בתחום.

ה- Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

שיתוף
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא