Contributors
בדצמבר 2020, קרוב לשנה מפרוץ מגפת הקורונה, החל מבצע חיסונים גלובלי, ראשית במדינות המערב ולאחר מכן במדינות מתפתחות. אולם, גם בקרב מדינות המערב, קצב ההתחסנות, ההתמודדות הלוגיסטית והיעילות של מערכות הבריאות לא היו זהים בכל מקום. בעוד מדינות מסוימות התקשו לנהל בצורה שוטפת ויעילה את מבצע החיסונים, אחרות צלחו אותו בצורה מצוינת.
ישראל כזכור, הייתה מהראשונות בעולם ליישם בצורה טובה את מבצע החיסונים ולצאת מהמגפה (או לכל הפחות מהגל הראשון שלה), כאשר הגורם המרכזי להצלחה זו הן קופת החולים הישראליות, להן יש התשתית, הידע והניסיון בניהול פרויקטים מורכבים ושירותי רפואה למיליוני ישראלים.
אותן יכולות שפותחו לאורך השנים מבוססות על האחריות ההוליסטית לבריאותו של חבר קופת החולים והאופן הישיר שבו מצבן הכלכלי של הקופות מושפע מרמת הביצוע בצד הרפואי.
קשר זה יוצר אחידות אינטרסים בין קופות החולים לבין המבוטחים. כולם נהנים כאשר המטופל בריא יותר ולכן יש לאותן קופות את האינטרס להשקיע משאבים בתוכניות של רפואה מונעת, מניעת אשפוזים ועוד.
לעומת זאת, ישנה גם ארצות הברית. המדינה ניצבת בראש כלל המדינות המערביות בהשקעה ברפואה פר נפש (כאשר הנתונים צפויים לחצות את רף ה-18% מסך התוצר בשנת 2021, זאת לעומת כ-10% בשאר מדינות ה- OECD). בכל זאת – מבצע החיסונים האמריקאי בגל הראשון החל בקצב איטי ומסורבל ולווה בתחושת חוסר יעילות כללית.
מבנה שוק הבריאות האמריקאי, בו רפואה היא בגדר מותרות ויש חוסר בזהות אינטרסים בין חברות הביטוח, נותני השירותים הרפואיים והמטופלים, יצר מערכת מבוזרת ומסורבלת שברגע האמת – קרי, מבצע החיסונים – התקשתה לתפקד כראוי באופן מובהק.
לאחר תקופת דשדוש ארוכה, התקבלה החלטה על ידי הממשל לעקוף את המערכת בכך שהיא אפשרה לכל בית מרקחת או נותן שירותים רפואיים לחסן כל מי שנכנס בדלתם ללא עלות וללא צורך בכיסוי ביטוחי. את המדיניות הם יישמו גם בנוגע לבדיקות קורונה שמתבצעות באופן חינמי לחלוטין, וניתן לראות עמדות בדיקה המופעלות על ידי גורמים פרטיים כמעט בכל פינת רחוב.
השקעה אדירה זו מצד מדינות רבות בארה"ב והן מצד הממשל הפדרלי, שיפרו מהותית את המצב במדינה, אך גם השפיעו על רמת ההוצאה לבריאות באופן ניכר.
פעולה מסוג זה, אשר מצילה את המשק מסגרים ופעולות קיצוניות אחרות שמשפיעות דרמטית על מצב הכלכלה האמריקאית – מבוצעת מהר ובאופן מרשים כמו שרק האמריקאים יודעים לעשות. אבל מה קורה כאשר האינטרס הכלכלי-גלובלי לא משחק תפקיד?
ועד כמה יש לכלכלה האמריקאית יכולת לתקן בעיות מבניות באמצעות הזרמת משאבים נוספים או פנייה לטיפול יקר בסימפטומים של המערכת? התשובה לכך לא ברורה, אך מה שברור הוא שהגידול בעלויות לא צפוי להיפסק בטווח השנים הנראה לעין.
לאחר תקופת דשדוש ארוכה, התקבלה החלטה ממשלתית לעקוף את המערכת בכך שהיא מאפשרת לכל בית מרקחת או נותן שירות לחסן את כל מי שנכנס לדלתם ללא עלות וללא צורך בכיסוי ביטוחי
על יסוד הבעיות האינהרנטיות הללו הקיימות בשוק הבריאות האמריקאי, נרחיב את הטורים הבאים בסדרה: כיצד יישום נכון של מודל קופת החולים הישראלית, ה-HMO, עשוי לפתוח את שירותי הרפואה האמריקאים לכלל האזרחים ולהפוך אותם לנגישים יותר.
האופן בו החיבור בין שתי העמדות של אינשורטק (Insurtech) ובריאות דיגיטלית (Digital Health) יכול להיות פתרון מייעל מצוין לתעשייה ששנים פועלת בחוסר יעילות משווע. נמשיך לעסוק בהרחבה בשוק הבריאות האמריקאי וכיצד ה-HMO ישמש בסיס לשיפור דרמטי ביכולת של האמריקאי הממוצע לצרוך שירותי בריאות באופן זמין, הוגן ומשתלם, וגם כמובן, היכן נכנסות חברות ישראליות לתחום.
אביחי סודרי הוא מנכ"ל חברת הסטארט-אפ אנטידוט (Antidote), שפיתחה פתרון שיוצר קופת חולים וירטואלית הפועלת כיום ברחבי ארה"ב.
ה- Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
