ב-11 בפברואר 2015 שוגרה רקטת פלקון 9 של SpaceX, חברת החלל של אילון מאסק, מהנמל קייפ קנוורל שבפלורידה. לאחר שליחת הלוויין למשימת חלל – הרקטה איבדה אנרגיה והחלה לשייט במסלול אליפטי כאוטי מסביב לכדור הארץ.
שבע שנים מאוחר יותר והיא עומדת להתנגש בירח, כפי שדווח לראשונה על ידי Ars Technica לאחר חישובים של המתכנת ביל גריי, אשר ייצר תוכנת מעקב אחרי עצמים שמימיים הקרובים לכדור הארץ.
מתי רקטת ספייס-אקס תפגע בירח?
הרקטה צפויה להתנגש בירח בשעה 12:25:58, זמן אוניברסלי, ב-4 במרץ 2022, כאשר חלק הטיל ששוקל ארבעה טון יפגע במשטח הירח במהירות של כ-5,700 קמ"ש. הוא יעשה זאת מכיוון שהנתיב המסלולי האליפטי שלו לוקח אותו מעבר למרחק כדור הארץ-ירח.
היכן לצפות ברקטת ספייס-אקס?
האם יהיה ניתן לראות את שלב הטיל של ספייס-אקס פוגע בירח? לא, זה לא יהיה אפשרי – לפחות, לא מכדור הארץ – כי הוא למעשה יתרסק אל הצד הרחוק של הירח, בעיקר ליד מכתש הרצספרונג.
עם זאת, ייתכן שהפגיעה ו/או המכתש שהוא גורם עלולים להיתפס על ידי מסלול סיור הירח של נאס"א ו/או המסלול 2 של הודו.
משימות הריינג'ר של נאס"א
זו בהחלט לא הפעם הראשונה שזה קורה. נאס"א בעצמה ריסקה בכוונה חלק מחללית הריינג'ר שלה לתוך הירח בשנת 1964 כדי שתוכל לשלוח בחזרה תמונות של פני הירח ממש לפני הפגיעה.
ריינג'ר 7 החזיר 4,316 תמונות עצומות של הירח (והשאיר מכתש גדול) בעוד ריינג'ר 8 החזיר יותר מ-7,000 תמונות, וריינג'ר 9 העביר תמונות בשידור חי.
והיה גם הניסוי המפורסם של אפולו 13. בשנת 1970 החלק העליון המנותק של רקטת שבתאי V, שהובילה את אפולו 13 לירח, כוונה באופן מכוון אל פני השטח שלו. פגיעתו במשטח הירח – שיצר גם מכתש קטן – תועדה על ידי סיסמומטר, בעוד שגלאי חלקיקים חשו מולקולות הן מהפגיעה עצמה והן מהסטת הרוח הסולרית.
שנים מאוחר יותר, בשנת 2009, משימת תצפית לוויין של מכתש הירח של נאס"א הביאה להתרסות מכוונת של חלק שנקרא קנטאור לתוך הירח, במאמץ לאשר את נוכחותו של קרח מים במכתש מוצל לצמיתות בקוטב הדרומי של הירח.
עם זאת, זה לא המקרה עם הרקטה של ספייס-אקס. "אנחנו יודעים שהרבה 'זבל חלל' ממשימות ירח פגע בירח, למשל חלקים עליונים מרקטות או לווינים וזבל שנותר במסלול ירח", כותב האסטרונום ג'ונתן מקדואל באתר שלו. "זו הפעם הראשונה שמבחינים במשהו שלא מכוון במפורש לירח והולך לפגוע בו בטעות".
"זה לא שספייס-אקס עשתה משהו רע' – זה נוהג סטנדרטי לחלוטין לנטוש דברים במסלול עמוק", כותב מקדואל. "לאף אחת מסוכנויות החלל לא אכפת להשאיר דברים מעבר לירח".
עם זאת, עם עידן תעשיית החלל המסחרית הולך להיות הרבה יותר זבל כזה. "הגיע הזמן שהעולם יהיה רציני יותר לגבי ויסות וקטלוג של פעילות בחלל העמוק", כותב מקדואל.
למה אנחנו צריכים לשגר רקטות ולוויינים
נראה שקיים ספק אם ניתן להצדיק את טביעות הפחמן של שיגורי רקטות בעידן זה של שינויי אקלים דרסטיים. צירוף המונח "זבל חלל" ושמו של אילון מאסק הופכים את זה מיד לסיפור גדול.
עם זאת, כדאי לזכור שהלוויין DSCOVR, ממנו הגיע הטיל הזה עושה מחקר מדעי חשוב. זה נותן למנהל האוקיינוס והאטמוספירה הלאומי קריאות של המצב הנוכחי של מזג האוויר בחלל, שכאשר הוא חמור עלול לגרום לבעיות לאסטרונאוטים, לוויינים ורשתות חשמל.