אל תתנו לבאזז להטעות אתכם. בשר שגדל במעבדה – או "בשר מתורבת", כפי שהחליטו לקרוא לו בתעשייה – אינו סיפור ההצלחה היזמית הגדול של הדור הבא, למרות המשקיעים שרוצים שתאמינו אחרת. למרות שהם יכולים להיות מרוצים מכך ש-Good Meat ו-Upside Foods, שני סטארט-אפים אמריקניים קיבלו אישור שיווק ממשרד החקלאות וממנהל המזון והתרופות (FDA), מגוון גורמים צפויים לעכב את אימוצו של בשר ללא הרג.
אחד מהם הוא העלות: בחמש השנים האחרונות הושקעו מיליארדים ביותר מ-100 הסטארט-אפים בתעשייה זו. ובשביל להתקדם זקוקה התעשייה לעוד מיליארדים. "התעשייה הייתה זקוקה לדחיפה רצינית כדי שנוכל לומר שאנחנו מתקדמים באחד ההיבטים המאתגרים ביותר של הכניסה לשוק – הרגולציה", אומרת לפורבס המשקיעה ליסה פריה, מנכ"לית Stray Dog Capital הממוקמת בקנזס סיטי.
"ועכשיו, ייצור בקנה מידה גדול הוא עדיין חלק יקר מאוד בהליך הפצת המוצר לשוק". כך שגם אחרי האישור הרגולוטרי, הבשר המעובד צריך עוד לעבור מסע ארוך ורווי מכשולים לפני שהוא מגיע לצלחות האוכל של המשפחה הממוצעת.
המחירים גבוהים, אבל לא גבוהים מספיק כדי לייצר רווח
בשר שגדל במעבדה עולה אלפי, אם לא מאות אלפי דולרים, לגרם לייצור. עם זאת, חברות החליטו לספוג הפסדים משמעותיים כדי שמחירי מנות הבשר המתורבת יידמו למחירי המנות שאנשים רגילים לאכול. המנות הראשונות של העוף של Upside יופיעו במסעדת השף עטורת כוכבי המישלן של דומיניק קרן, Bar Crenn בסן פרנסיקו, בעוד ש-Good Meat יימכר במסעדת China Chilcano של השף חוזה אנדרס, שבוושינגטון. המחירים ייקבעו בהמשך. אנדרס רכש מניות בסטארט-אפ הבשר הסינתטי ולקרן הסכם רב-שנתי – והם לא רוצים שהלקוחות יופתעו כשיראו את תמחור התפריט. אז צפו למחיר מנה רגיל – ולהפסדים גדולים.
בשר שגדל במעבדה עלול לא להרוויח כסף לעולם
מבנה העלויות צפוי להתנדנד במשך שנים ארוכות. תמחור נמוך יחסית של המנות יכול להיות מוצדק – כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להתנסות ולטעום – אך עלול בסופו של דבר לפגוע בחברות הבשר המתורבת. "הרווחיות תגיע בעוד שנים רבות. האתגר הגדול בפני היצרנים הוא הניסיון להגיע לייצור מיליוני טונות בשנה ובסופו של דבר להתחרות בבשר הקונבנציונלי", אומרת פריה, שתומכת ב-Upside Foods כמו גם בשורה של מתחרותיה, וחוזה שחברות הסטארט-אפ יתמזגו בסופו של דבר או יירכשו על ידי תאגידי בשר גדולים כמו טייסון או JBS.
הגידול אינו זול
כדי לייצר בשר שגדל במעבדה משתמשים היצרנים במה שנקרא ביוריאקטור – אותן מכונות בהן משתמשות חברות תרופות לייצור חיסונים. הן יקרות ורשימות ההמתנה לקבלתן ארוכות. גם בניית המפעלים שיכילו את הביוריאקטורים יקרה. מנכ"ל Good Meat, ג'וש טטריק, אומר שמתקן שמסוגל לייצר 30 מיליון פאונד (כ-13,600 טון) של בשר מתורבת יעלה כ-650 מיליון דולר. פריה אומרת שאחד הסטארט-אפים בתיק ההשקעות שלה העריך לאחרונה שהקמת המפעל שלו תעלה בסביבות 450 מיליון דולר. המשקיעים יצטרכו להמשיך להכניס יד עמוק לכיס.
האם יהיה לזה טעם של עוף?
פריה ממליצה לא למהר להכניס את המאכלים החדשים לשוק. "המוצרים האלה צריכים להיות מושלמים. אני רוצה שאנשים ידהמו".
בשר מתורבת לא בהכרח טוב לסביבה
נכון שהשיטות המסורתיות של אספקת הבשר לשוק מובילות לשינויי אקלים בלתי הפיכים, אבל גם הבשר המתורבת בעייתי: הוא שואב כמות עצומה של אנרגיה. כמעט לא קיימים מחקרים בנושא, אך מאלה הקיימים עולה תמונה מדאיגה. חוקרי חברת Good Food טענו לאחרונה כי בעוד עשור, לבשר שגדל במעבדה עשויה להיות השפעה סביבתית קטנה יותר בהשוואה לייצור בקר קונבנציונלי, אם יעשה שימוש באנרגיה מתחדשת.
המחקר שלהם מעריך כ-80% פחות פליטות פחמן, בנוסף לפחות שטח אדמה מנוצל. אבל אם יצרניות הבשר המתורבת ישתמשו במקורות אנרגיה מסורתיים, מחקר משנת 2015 מצא שההשפעה עלולה להיות גרועה יותר עבור כדור הארץ מייצור בשר רגיל. במאמר אחר, שפורסם בחודש מאי השנה מצאו חוקרים שההשפעה הסביבתית של בשר שגדל במעבדה עלולה להיות גרועה פי ארבעה עד פי 25 (!) מבשר הבקר הממוצע שנמכר בסופרמרקטים.
כמובן, התעשייה יכולה לאמץ מקורות אנרגיה מתחדשת, אבל רוב תוכניות המפעל מסתמכות על ניצול רשת החשמל הקיימת בארה"ב ובבריטניה, שכבר עמוסה יתר על המידה ונועדה בראש ובראשונה לתשתיות ציבוריות ולא לעסק שאולי לעולם לא יהיה רווחי.
בשר שגדל במעבדה אינו בריא במיוחד לאכילה
מומחים מגדירים את החלבונים המתורבתים כחלבונים אולטרה-מעובדים, מהם הזהירו במשך שנים חוקרים של האו"ם והמכון הלאומי לבריאות. מספר מחקרים אפילו הראו קשרים לסרטן ולמחלות נוספות עם צריכת סוגים מסוימים של מזונות מעובדים במיוחד. מוקדם מדי לחקור את ההשפעות ארוכות הטווח של אכילת חלבונים שיוצרו במעבדה, או את השפעת השימוש בסביבה סטרילית ליצירת חומרים מזינים. ובכל מקרה, כמות הכסף שהמשקיעים מזרימים לא מעודדת קצב איטי ומחשבה רבה על התהליך, אומר אדריאן רודריגס, בנקאי השקעות שייסד את קבוצת Provenance Capital.
מלחמות פטנטים בלתי נגמרות
חלוצי החלבון הצומח, Impossible Foods ו-Motif FoodWorks, נכנסו לקרב ממושך סביב הזכות להכין המבורגרים צמחוניים בדרך מסוימת. אותו הדבר יכול לקרות בקלות בתעשיית בשר המעבדה. לכל סטארט-אפ יש נוסחה קניינית משלו. חלקם מגובים בפטנטים. אחרים הם סודות מסחריים. רודריגס מסביר שחברות הבשר המתורבת מתמקדות בצבירת קניין רוחני, כדי לספק בסיס לתשואות ממוקדות קניין רוחני.
בשר מעבדה לא יסייע לטיפול בבעיות הכלכליות סביב מזון
40 מיליון אמריקנים חיים באי-ביטחון תזונתי, ובשר שגדל במעבדה לא יעשה דבר כדי להקל עליהם את הנטל. המחיר לייצור המזון גבוה מדי, ואפשר שלא יירד אף פעם. המשמעות היא שהמשקיעים מכוונים רק לגרסאות היוקרתיות של הבשר המתורבת, כמו צלעות ללא הרג, פילה בקר וזנבות לובסטר שימכרו במחירים גבוהים יותר ממוצרים כמו נגיסי עוף או המבורגרים.
רוב האנשים לא היו מוציאים 50 דולר על המבורגר שגדל במעבדה, אבל חלקם עשויים להשתכנע להוציא את הסכום על סטייק אנטריקוט. המשמעות היא שהטכנולוגיה הזו ממומנת ופועלת בעיקר לצריכתם של העשירים ביותר. והעניים? אם אין להם בשר מתורבת, שיאכלו עוגות.
