אוכל, קדימה אוכל!
זכורה לכולנו ההתארגנות המהירה והמרגשת מיד עם פרוץ המלחמה של העורף האזרחי לעודד ולפנק את החיילים, להביע תודה והערכה. ואיך אם לא באוכל? בחבילות של מוצרי מזון יבשים ומשומרים וגם בארוחות חמות שבושלו במרכז הארץ ושונעו לכיוונם או שהוכנו ממש באזורים בהם נמצאו החיילים.
צה"ל מספק ללוחמים ארוחות מבושלות וכמובן גם מנות קרב. אלו במשך דורות זכו לתדמית שלילית – ודי בצדק. המצב היום שונה, חל שיפור משמעותי בתכולת מנות הקרב הן מבחינת הטעם והן מבחינת האיכות התזונתית. למרות זאת, הן זוכות לסרטונים המשמיצים אותן בהומור משובח…
היסטוריה על קצה המזלג
אספקת המזון לחיילים בחזית התפתחה עם הזמן, ככל שהטכנולוגיה והלוגיסטיקה הצבאית השתפרו. בעבר הרחוק חיילים היו אחראים במידה רבה למזון שלהם. הם חיפשו ואכלו את מה שמצאו. מה שהוביל לעתים קרובות לתת תזונה, רעב ופגיעה במורל החיילים.
במאה ה-18 החלו צבאות לספק לחייליהם את המזון, אך גם אז, האוכל לעתים קרובות לא היה מספיק, והחיילים נאלצו להשיג מזון מהתושבים המקומיים.
באותה עת החלה תעשיית המזון בשימורים, לאחר שהובנו שני יתרונות ביולוגיים וכימיים לשימור המזון: חימום משמיד חיידקים ומזון מעוקר בכלי אטום בעל חיי מדף ארוכים יחסית למזון טרי.
ייצור המוני של קופסאות שימורים החל רק בתחילת המאה ה-20, כשאחת הסיבות לכך היה הקושי לפתוח את קופסאות השימורים בעזרת איזמל ופטיש, עד להמצאת הפותחן.
נקודת הזמן ההיסטורית הבאה היתה מלחמת האזרחים האמריקנית במחצית הראשונה של שנות ה-60 של המאה ה-19. שני הצדדים, "האיחוד" של מדינות הצפון ו"הקונפדרציה" של הדרום פיתחו מערכות מתוחכמות יותר לאספקת מזון לחייליהם. אלה כללו מטבחי שדה שיכלו לספק ארוחות מבושלות לחיילים בשטח, וכן רכבות אספקה שהעבירו מזון טרי מהעורף.
השינוי הדרמטי ביותר חל במלחמת העולם השנייה. הצבא האמריקני צמח לממדים עצומים. במהלך המלחמה השתתפו יותר מ-16 מיליון איש. רבים מהחיילים היו מפוזרים ברחבי העולם במרחקים עצומים מבסיסי האם ובתנאי אקלים שונים. האתגר היה כפול: פיתוח מזון ייחודי לכל יעד – והשינוע שלו
במלחמת העולם הראשונה החלו הצבאות להשתמש בקופסאות שימורים ובמנות מיובשות, מה שהקל על הובלת ואחסון המזון. זה היה חשוב במיוחד כיוון שלחיילים לא הייתה גישה למזון טרי במשך ימים ארוכים.
אולם השינוי הדרמטי ביותר חל במלחמת העולם השנייה. הצבא האמריקני צמח לממדים עצומים, ובמהלך המלחמה השתתפו בה יותר מ-16 מיליון איש. רבים מהחיילים היו מפוזרים ברחבי העולם במרחקים עצומים מבסיסי האם ובתנאי אקלים שונים. האתגר היה כפול: פיתוח מזון ייחודי לכל יעד והשינוע שלו. למציאת פתרונות חברו תעשיות המזון שונות לגורמי מחקר באוניברסיטאות, במימון הצבא האמריקאי. אולי מפתיע, אבל היום, אחרי עשרות שנים כמחצית ממה שהאמריקאים, וסביר להניח שגם הישראלים קונים בסופר, הם מוצרי מזון אולטרה מעובדים שמבוססים על טכנולוגיית מזון שפותחה אז.
מנות קרב – מה בתפריט?
כמקובל בצה"ל, גם מנות הקרב מכונות בראשי תיבות, מנ"ק. זו קופסת קרטון המכילה מזון יבש ומשומר המיועד ליממה לארבעה חיילים.
נראה כי מנות הקרב היום השתפרו בהשוואה לאלה שהיו מקובלות לפני מספר שנים. מנתונים של דובר צה"ל מנת קרב רגילה כוללת מספר שימורים כולל שימורי טונה, קטניות, תירס, בוטנים מלוחים, זיתים, פרי משומר, ממרח קקאו וחלבה. לכל סוגי מנת הקרב מתלווים לחם, ירקות ופירות.
מנת קרב טבעונית, המתאימה גם לצמחונים, מכילה תירס וגרגירי חומוס, זיתים וכן קטניות במנות אישיות כמו תורמוס, שעועית בצ'ילי, בנוסף לפרי משומר, בוטנים מלוחים, ממרח שוקולד וחלבה.
צה"ל מספק גם מנת קרב לחיילים עם צליאק, הכוללת שימורים ללא גלוטן, מארז חלבה ללא גלוטן ומארז חטיף אנרגיה ללא גלוטן. למנת קרב זו מתלווה לחם ללא גלוטן.
במהלך השנים תכולת מנות הקרב עברה ריענון בהתאם לשינויים בטעם הלוחמים וההיצע בשוק הישראלי. למשל, שימורי עלי גפן הוחלפו בשימורי תירס, ושימורי הקטניות הגדולים הוחלפו במגוון שימורי קטניות במנות אישיות.
באחריות ענף המזון – יחד עם מערך התזונה שבראשו עומדת תזונאית – לקבוע את לוחות המזון של כל חייל, בין אם הוא משרת בקריה או בסיירת. לוחות המזון השונים מגדירים את הרכב חומרי הגלם, שהחיילים בתפקידים השונים צריכים לקבל במשך שבועיים, וכמו כן את כמות הארוחות העיקריות, ארוחות הביניים וארוחות הלילה הנדרשות להם. לתזונת הלוחם ישנה התייחסות נפרדת – לא רק בכמות אלא בסוג המזון.
מדובר צה"ל נמסר, כי בין התוספות שמספקים ללוחמים במלחמת "חרבות ברזל", שנמצאים בפעילות בעצימות גבוהה, יש מארז Boost, שכולל פריטי מזון אישי ייחודי ללוחם. המארז מכיל חטיפי חלבון, חטיפי פרי מיובש, סוכריות מתוקות קשות, מסטיקים ללא סוכר, ג'ל אנרגיה, עוגיות מלוחות ובוטנים מלוחים.
נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות
