Contributors
לאורך השנים קיבלתי לא מעט שאלות ותהיות בנוגע לתחום העיסוק שלי, פודטק. פעמים רבות נתקלתי במבטים מבולבלים ובשאלות: פוד-מה? אך היום, כששנת 2022 נמצאת בפתח, מדובר במונח שגור ובתחום שישראל מובילה בו. איך קרה שתחום שהיה בשולי עולם הביוטכנולוגיה הפך לחוד החנית של שוק המזון הגלובלי?
מדובר בשילוב של כמה גורמים. ראשית, בשנים האחרונות העולם כולו החל להבין שיש משמעות גדולה למה שאנחנו מכניסים לפה שלנו. לא מדובר רק במשמעות קלורית אלא בקשת רחבה של משמעויות והשלכות שנעה בין ממדים סביבתיים ובריאותיים כמו דיאטות מסוימות או רגישויות ספציפיות למאכלים, בחירה בתזונה מונעת ועוד.
כדי לתת מענה ראוי לשלל הצרכים הקיימים, קמו בשוק העולמי ובישראל בפרט חברות סטארט-אפ שונות בקטגוריות מגוונות מאד, מה שהופך את הזירה הישראלית למובילה בתחום. אחת הקטגוריות הבולטות כיום בעולם הפודטק היא שוק החלבונים האלטרנטיביים. מדובר בתחום פורח, בעיקר בגלל ההבנה שחלבון חשוב מאד לבריאותנו, לעומת אבות מזון אחרים כמו שומן שמתקשרים אצלנו ישירות לתחלואה והשמנת יתר. יש כיום מספר חברות ישראליות מובילות שמצאו דרכים ייחודיות להפקת חלבונים מהצומח כמו חלבון חומוס, סויה, אפונה, ואפילו חלבון המגיע מחרקים.
למרות ההיצע הרחב, שוק התחליפים לא מסתכם בתחליפי חלבון בלבד. כיום ניתן למצוא תחליפים רבים למאכלים בסיסיים שכמעט כולנו צורכים: חלב, ביצים, דבש, בשר ועוד. מדובר בתעשייה שלמה שמטרתה לייצר הפחתה בצריכה היומיומית שלנו במוצרים מהחי. גם בתחום זה אנו רואים כיום פתרונות ישראלים חדשניים ופורצי דרך בתחום, כאלו שנשמעו לנו כמו מדע בדיוני לפני שנים אחדות בלבד.
חברות מסוימות הצליחו לייצר חלבוני חלב, ביצים ואפילו רקמות בשר ועוף מבלי שחיה אחת תיפגע לאורך התהליך. אין ספק שיש לא מעט יתרונות בקידום פתרונות כאלו מבחינה סביבתית, אך עלינו לקחת בחשבון שעדיין יש בעייתיות בחלק מהמוצרים ויש פער בין מה שהטכנולוגיה מסוגלת לייצר כיום לבין מה שאנו יכולים לעכל בגופנו הלכה למעשה. לכן, חשוב לציין שיש לשמור על ביקורתיות לאורך הדרך.
בנוסף, עולם הפודטק נותן מענה לתחומים אחרים ובייחוד לתחום בטיחות המזון ותחום האלרגיות והרגישויות למאכלים. בשנים האחרונות היינו עדים למקרים רבים ומצערים של זיהום מזון והתרגלנו לראות פרסומים בדבר מודעות ריקול למוצרים שיש בכל משק בית.
התופעה הזו מתרחשת כתוצאה משיטות עבודה לא נכונות שלא מצליחות לשמור על ניקיון ובטיחות המוצר הסופי שמגיע אלינו לצלחת. בתוך כך, חברות רבות שקמו בשנים האחרונות מצאו פתרונות המאפשרים למפעלים הגדולים לשמור על תנאי היגיינה ברמה גבוהה מאד לאורך כל תהליכי הייצור.
מעבר לשמירה על טיב המזון וניקיונו, כיום יש לצרכנים צרכים נוספים המתעלים על הדרישות המינימליות והמובנות מאליהן של מזון טרי ובריא. כשאנו עורכים קניות לבני המשפחה שלנו, חשוב לנו לוודא כי המוצרים שאנו קונים בריאים ומכילים את כל המינרלים, הוויטמינים ואבות המזון שאנו זקוקים להם ביום-יום. כיום הדרישה הזו תקפה גם לגבי מוצרים שלא נתפסו במהותם כבריאים.
מוצרי צריכה כמו פסטות, דגני בוקר, חטיפים, מוצרי חלב ועוד, שבעבר היו נחשבים למוקצים בקרב מומחי תזונה, הפכו למועשרים ברכיבי מזון פונקציונליים ששומרים על בריאותנו, מעודדים את תהליכי העיכול או צמיחת העצם שלנו ועוד. באופנים רבים, ניתן להחשיב חלק מהמוצרים הללו לתזונה מונעת המחזקת את גופנו ומגנה עלינו מפני מחלות בטווח הרחוק.
מוצרים כמו פסטה, דגני בוקר או חטיפים שנחשבו כמוקצים בקרב מומחי תזונה – הפכו למועשרים ברכיבים פונקציונליים ששומרים על בריאותינו
לבסוף, חשוב לזכור שהרבה לפני שהמוצר מגיע אלינו לצלחת, הוא נמצא בשדה. לכן, לתעשיית הפודטק הצומחת יש דריסת רגל גם בעולם החקלאות הטכנולוגית. כיום, תוצרת חקלאית איכותית מושמדת באופן יומיומי מסיבות רבות ומגוונות, ולכן קמו לאחרונה חברות רבות שמצאו פתרונות ייעודיים לחקלאים.
הפתרונות הללו עוזרים לבעלי המשקים לשלוט ולבקר בזמן אמת פרמטרים הקשורים בגידולים שלהם. השימוש במוצרים החדשניים הללו מסייע להם כלכלית תוך חסכון בעלויות ומניעת בזבוז של חומרי הגלם. כמובן שהמגמה משפיעה גם עלינו הצרכנים לטובה, משום שאנו מקבלים תוצרת חקלאית איכותית ונקייה יותר.
ההצפה של השוק בפתרונות החדשניים הללו גרמה לכך שמשקיעים מכל רחבי העולם נושאים כעת את מבטם לישראל. רבים מהם מעוניינים להשקיע בעשייה המקומית המבורכת. ועדיין, ישנן לא מעט משוכות עד שאנו הצרכנים נפגוש את המזונות החדשים והמהונדסים במכולת הקרובה לביתנו.
אין ספק שהסיבה המרכזית לכך טמונה, כפי שוודאי ניחשתם, בביורוקרטיה ורגולציה. נכון להיום, רבות מהטכנולוגיות הישראליות המגוונות מיוצאות לחו"ל ולא נעשה בהן שימוש בארץ. מצב זה עלול לגרום לנו לצפות במהפכת הפודטק מהמושב האחורי ולא מכיסא הנהג, על אף ההישגים המרשימים.
מאיה אוטמזגין אשכנזי היא בוגרת רשימת Forbes Under30, מנכ"לית ומייסדת חברת MAOLAC, שפיצחה קוד חלבוני חלב אם ומייצרת תערובות חלבונים פונקציונליים באמצעות ביולוגיה חישובית ו-AI. פתרונות החברה משתלבים בתעשיית המזון, תוספים, קוסמטיקה ועוד.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
