השיח המגדרי עבר כברת דרך: נשים בתפקידים בכירים כבר לא נראות חריגות – עד כי לעיתים נדמה שרשימות כמו זו שלפניכם הן אנכרוניסטיות. אבל כשמתעמקים בתוצאות בשטח, מתברר שהדרך עוד ארוכה: שדרת הניהול בענף הפיננסים התרוקנה מנשים, בהייטק מעולם לא היו מספיק נשים וגם בעולמות היזמות מספרן נמוך. ובכל זאת, לא מעט נשים מצליחות לשבור את תקרת הזכוכית – ומתוכן בחרנו 50 נשים מעוררות השראה שמטביעות את חותמן על הציבוריות הישראלית.
הפעולות וההחלטות שיוצאות תחת ידן משפיעות על חיי היום יום של כולנו. הן חולשות על תקציבים של מיליארדים, מקדמות חקיקה, מנהלות חברות ענק ומכתיבות את סדר היום הפוליטי־כלכלי־ביטחוני ומדיני של מדינת ישראל. בשנה האחרונה נרשם מספר שיא של נשים בממשלת ישראל, כמו גם מנהלות שעמדו בראש משרדי ממשלה.
במרוצת השנים כמעט והתרגלנו לראות נשים דומיננטיות, תופסות עמדות של כוח והשפעה בתחומים שלפני כן נחשבו כ״טריטוריה גברית״ ממודרת. עם רוח גבית עצומה שהביאה תנועת ה־MeToo תפיסות פמיניסטיות ושיח מגדרי ציבורי ופתוח חלחלו אל לב המיינסטרים הישראלי. אך המציאות, כמו תמיד, הרבה יותר מורכבת וכפי שלמדנו להכיר, גם מאוד נזילה והפכפכה.
רק מנכ"לית אחת בת"א 125
בעיון באחת מרשימות הנשים המשפיעות של פורבס, שפרסמנו רק לפני שנים אחדות, אפשר היה למצוא נשים בעמדות הניהול הבכירות ביותר בכל הבנקים המסחריים הגדולים בישראל, ובתפקידי ממשל ורגולציה החזקים ביותר – מבנק ישראל, דרך רשות שוק ההון ועד משרד האוצר. בטווח זמן מאוד קצר של שנתיים בלבד כל השדרה הניהולית, הנשית, החזקה הזו נעלמה וכיום כמעט בכל התפקידים הבכירים הללו מכהנים רק גברים.
אותה תמונה עגומה משתקפת במגזר העסקי, שם פערי השכר המגדריים ממצבים את ישראל בתחתית מדינות ה־ OECD ומספרים את הסיפור מדוע כיום, בין 125 החברות הציבוריות המובילות בישראל אפשר למצוא רק מנכ״לית אחת. תמונה דומה שמצביעה על רגרסיה מדאיגה משתקפת גם במגזר ההיי-טק שם שיעור הנשים המועסקות כיום הוא הנמוך ביותר שנמדד על ידי הלמ״ס ב־ 10 השנים האחרונות – מה שכמובן מוסיף להגדיל עוד יותר את פערי השכר המגדריים הגדולים ממילא בין נשים וגברים במשק.
לאחרונה קיבלנו תזכורת מהדהדת היישר מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – עד כמה המציאות שברירית ועלולה להשתנות ברגע. בית המשפט העליון בארה״ב שהפך פסיקה תקדימית משנת 1973 , המעגנת את הזכות האלמנטרית של נשים על גופן, בלם בפעולה אחת תהליך של 50 שנה והוכיח בכך עד כמה ארוכה הדרך לשוויון מגדרי, גם בדמוקרטיה החזקה והעשירה בעולם – וכמה מכשולים רבים ניצבים בפנינו עד שנוכל להכריז על הרשימות האלה כפריט ארכיוני השייך לעבר.
