מעצבי אופנה ישראלים רבים מתקשים לפרוץ את גבולות המדינה, אבל אלון ליבנה כבר נמצא בליגה אחרת. ההצלחה הבינלאומית שלו התחילה כשהציג קולקציה דרמטית בשחור בשבוע האופנה בניו יורק, כחלק משבוע האופנה הרשמי.
"לא הייתה כוכבת אחת בעולם שלא שמה עליי עין אחרי התצוגה הזו". נעומי קמפבל, ביונסה, קים קרדשיאן, קיילי ג’נר, ליידי גאגא, ג’ניפר לופז, שאקירה, כמעט כל אחת מהן לבשה אותו. סטייליסטים של ביונסה הזמינו אותו למדוד לה בגדים לסיבוב ההופעות שלה, חוויה שהוא מכנה "מטורפת".
מאז הציג ליבנה גם בלונדון ובפריז, כמעט בכל בירת אופנה מרכזית, והיום הקולקציות שלו נמכרות ב־Kleinfeld במנהטן, חנות הכלות היוקרתית בעולם.
הדרך להצלחה החלה בילדותו. כבר כילד ישב וצייר דמויות דמיוניות עם כוחות־על, אך מה שסיקרן אותו באמת היו הבגדים, המרקם, הצורה והאופן שבו הם יושבים על הגוף. המורה לציור זיהתה את הכישרון ואמרה לו: "יש לך רמת פרטים מטורפת, כשזה מגיע לבגדים". המשפט הזה הוביל אותו להחלטה להפוך את התשוקה שלו לקריירה.
ליבנה התחיל את דרכו בשנקר בגיל 17 וחצי, כנראה הסטודנט הצעיר ביותר בתולדות המוסד. לאחר שנתיים בלבד של לימודים החל לעבוד בחו"ל אצל אלכסנדר מקווין ורוברטו קוואלי, בגיל 19 בלבד. "לא ממליץ לאף אחד להתחיל לימודים כל כך אינטנסיביים בגיל צעיר", הוא מודה, אך מציין שזו הייתה חוויה מלמדת ומרגשת.
חזרתו לישראל סימנה את תחילת הקריירה המקומית. הוא השתתף בתוכנית "פרויקט מסלול", בה נדרש לעצב בגדים לפי משימות שונות – וניצח. מייד אחר כך פתח חנות בדיזנגוף, בה הציג שמלות ערב, ז’קטים, חולצות ומכנסיים. שמלות כלה נכנסו כמעט במקרה, מדגמים בודדים מבדים ישנים או מפות עתיקות, וכל אחת נחטפה מיד. עם הזמן הבין ליבנה שמכירת בגדים יומיומיים יקרים בישראל היא אתגר קשה, ולכן התמקד בשמלות ערב וכלה.
השנה מציג ליבנה קולקציה בגוונים רכים, שמנת, אוף־ווייט, חמאה וטורקיז בהיר, כולל שמלות כלה לראשונה. "לפני כחצי שנה עשיתי קולקציה קשוחה של מתכות, ניטים ואנרגיה חשמלית. עכשיו אני רוצה להפוך לרך, נשי ואמנותי", הוא מסביר. הקולקציה מתמקדת בבדים, בטקסטורות ובפיסול רך, ומאזנת בין עוצמה לרוך".
בעולם האופנה הלחץ הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה, מדידות אחרונות, תופרות שמחכות להנחיות, דד־ליינים צפופים ותצוגות שמתקרבות. אבל אלון ליבנה בוחר לראות בזה את הצד היפה של המקצוע. "זה לא מובן מאליו לקום כל בוקר ולעשות את מה שאתה באמת אוהב", הוא אומר. "יש ימים קשים, יש לחץ, יש אחריות, אבל ברגע שהבגד מוכן, כשהחזון הופך למציאות, כל העייפות נעלמת. זו זכות גדולה לעבוד במקצוע שהוא גם תשוקה".
