Forbes Israel Logo

G20: יותר מדי חברים – מעט מדי פעילות

במבט לאחור על המטרות שלשמם הוקם ארגון ה-G20 נראה כי גם ארבע שנים אחרי הוא עדין תקוע. 20 המדינות המתועשות, שחברו להן יחדיו על מנת לספק את שלושת הצרכים הבסיסיים: כסף, מזון ודלק. עד היום, ארבע שנים אחרי, לא ניכרת התקדמות באף אחד מהנושאים הללו. 

הבעיה העיקרית של ה-G20, היא שהיא מלאה באנשים חזקים אשר מנסים למשוך, כל אחד לכיוון האג'נדה שלו. לכן מתברר שכינוס של 20 מנהיגי מדינות חזקים במקום אחד, לא תמיד מביא לתוצאות אפקטיביות. לארגון אמנם יש הרבה מטרות חשובות לפניו, אך הבעיה היא באופן יישומן. על כך צריכים חברי הארגון לשים דגש גם בבואם ללוס קאבוס, מקסיקו השבוע ולא לשכוח גם הפעם את שלושת המטרות העיקריות: 

1. כסף

אמנם חיפוש פתרון למשבר באירופה הפך לניתוח מתמיד של מאזניהם הכלכליים של מדינות הגוש, אך אסור לשכוח שהסכנה האמיתית בפרישתן של מדינות מהאיחוד היא אפקט ההידבקות של תופעה זו, לא רק עבור מדינות אחרות אלא עבור המערכת הבנקאית העולמית כולה. 

די ברור שבמצב עניינים שכזה, המערכות הכלכליות של סין ושאר מדנינות אסיה, לא מעוניינות להתעסק עם החוב האירופי. אך דווקא גרמניה, המחוייבת לקחת חלק בחילוץ המדינות הפגועות, עקב היותה חלק מהאיחוד, לא תוכל לשאת את הנטל הכלכלי הזה על כתפיה לבד עוד זמן רב. אם יוון תפרוש מהגוש, במוקדם או במאוחר ספרד ואיטליה יילכו בעקבותיה ועד מהרה, תדעך המערכת הכלכלית האירופית כולה. 

כתוצאה מכך, עלול השוק הסיני להתכווץ, מחירי הנפט בעולם יטפסו ובניסיון להגדיל את נזילותן ימכרו הבנקים את כל הנכסים שהם יכולים על מנת לגרד כמה מזומנים מפה ומשם. סין כבר קנתה את כלכלתה של ארה"ב, כעת היא תנסה להימנע מלקנות גם את אירופה. אך לצערה היא לא תוכל להתחמק מכך. בגרמניה מאמינים שלא בצדק כי מרכז הקשר הכלכלי של בייג'ינג עם אירופה נמצא בברלין. אך לא כך הדבר. המקום האטקרטיבי ביותר עבור הסינים באירופה הוא דווקא בריסל.

על מנת באמת להיחלץ מן המשבר, על אירופה לקחת בשתי ידיים כל הצעה שתגיע מכיוונה של סין. רק כך יוכל האיחוד לחזק את כוחו של מטבע היורו. מהלך זה ייסייע גם לסינים, אם יחלקו את עול הרזרבות עם ארה"ב לכמה שנים. 

2. מזון

נושא המזון נמצא ברשא סדר העדיפיות של מקסיקו כיום. המדינה הרי הייתה הטריגר למהומות האוכל שפרצו בשנים 2007-2008 ברחבי העולם, לאחר שאצלה החלו "מהומות הטורטייה" שהדליקו את הניצוץ הראשון. כתוצאה מאירועים אלה, גבר העוני באסיה ובאזור הסהרה באפריקה ולאחר מכן אף התפשט למזרח אירופה, עם כישלון חקלאי צורם ברוסיה, אוקראינה וקזחסטן ב-2010. 

התוצאה הייתה עלייה דרסטית במחירי המזון. לארגון המזון העולמי, המשמש קו חיים עבור ארגוני סיוע בינלאומיים רבים, הוזרמו 3.6 מיליארד דולר, סכום מופחת בהרבה מ-5 המיליארד שהובטחו לו ב-2008, כספים קריטיים לפתרון משבר המזון העולמי.

על מקבלי ההחלטות להבין שכאן לא מספיק לגבש פתרונות קצרי טווח. על ארגון ה-G20 להפנים שמדיניות הטיפול בעניין המזון כיום לא תקינה בעליל. על מנת לתקן אותה ,יש צורך דחוף להגביר את שימושי הקרקע בעולם. כיום רק 15% מהקרקע ברחבי העולם ניתנת לעיבוד לצורכי חקלאות. אם נקח בחשבון את ההתחממות הגלובלית ואת קצב גידול האוכלוסיה המהיר, נראה שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו חושבים.

3. דלק

על מנת לפתור את שתי הבעיות הראשונות, יצטרכו מנהיגי ה-G20 לעבוד מאוד קשה. אולם, לצערינו הם עדין לא מבינים שהפתרון הפשוט ביותר כיום לשלושת הבעיות יחדיו טמון בפיתוח דלק יולוגי. קיים קשר הדוק בין מחיר האנרגיה למחירי המזון בעולם. שני התחומים הם בעלי יכולת מינוף הדדי והדבר ניכר בתחמי הקירור, גידול, והפצת המזון, כמו גם בעליית חומרי הדברה ודישון, המושפעים ישירות מעלייה במחירי האנרגיה. יתרה מכך, מאז שמזון הפך למקור דלק (ביולוגי) התהדקו עוד יותר יחסי העלות- תועלת בין שני הגורמים. 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.