נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, ניצל את החודשים הראשונים בכהונתו השנייה כדי לתקוף בעלות ברית ותיקות כמו קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, תוך שהוא מתעקש שארצות הברית ״לא תסכים עוד להיות מרומה״ על ידן. את הטענה הזאת הוא גיבה בהטלת מכסים על מדינות שונות בעולם, כולל בנות ברית ושותפות מסחר קרובות, כמו הטלת המכס הגורף על סחורות המיובאות מהאיחוד האירופי.
עמדתו של הנשיא טראמפ כלפי שותפות הסחר תמיד היתה תחרותית יותר מאשר שיתופית. כך פעל כשדאג להטיל מכסים כבדים בטענה כי שותפותיה הקרובות ביותר של אמריקה הן ממחוללות גירעונות הסחר הגדולות ביותר שלה, המתעשרות על חשבון אמריקנים הגונים וקשיי יום. עובדתית, הוא צודק בכך שמספר משרות הייצור במשק בתעשייה האמריקאית ירד בחדות מאז תחילת המאה, דבר שהביא גם לחורבן ערים תעשייתיות מפוארות בלבה של אמריקה, ויצר שכבות רבות של מובטלים חדשים. ובכל זאת, קשה לטעון שהגלובליזציה היא משחק סכום אפס, או שארה"ב יוצאת מופסדת ממנה.
גם כשחמש ענקיות הטכנולוגיה מובילות במונחי שווי שוק, כמחצית מסך החברות בעשירייה הראשונה של הרשימה הם בנקים. זהו הסקטור הבולט בדירוג, עם 328 נציגים כולל כל הבנקים הגדולים בישראל
ב־23 השנים האחרונות מפרסם מגזין פורבס את רשימת ה־Global 2000 – הדירוג המסורתי המאגד את 2000 החברות הציבוריות הגדולות בעולם לפי הכנסות, רווחים, נכסים ושווי שוק. לפני 20 שנה, 2000 החברות ברשימה צברו יחד כ־22 טריליון דולר בהכנסות שנתיות, 1.3 טריליון דולר ברווחים, כ־81 טריליון דולר בנכסים וכ־27 טריליון דולר בשווי שוק.
החברות הגלובליות המובילות ע״פ דירוג Forbes Global 2000
בשני העשורים שחלפו מאז זינקו המספרים בחדות לשיא של כל הזמנים, כשהחברות המרכיבות את חוד החנית של הפעילות העסקית הגלובלית, מייצרות כיום 52.9 טריליון דולר בהכנסות, 4.9 טריליון דולר ברווחים, 242.2 טריליון דולר בנכסים ו־91.3 טריליון דולר בשווי שוק.
בתקופת זמן של 20 שנה, הוכפל היקף ההכנסות המצרפי של החברות ברשימה בפי כמעט 2.5 (מ־22 טריליון דולר ל־53 טריליון דולר), כאשר חלק גדול מהצמיחה המדהימה הזו התרחשה בארה"ב. אינדיקציה ברורה לכך הוא מדד ה־S&P500, המאגד את 500 החברות האמריקניות הציבוריות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, שזינק פי חמישה במהלך תקופה זו.
כמו ברשימת הגלובל 2000, כך גם במדד ה־S&P500 – שהפך במרוצת השנים למדד חשוב הבוחן את מד הדופק של הכלכלה האמריקנית – אפשר למצוא את אותן חברות המרכיבות את צמרת הרשימה, המהוות את הכוחות הכלכליים הגדולים, בעולם התאגידים הגלובלי. כמו למשל, ענקית הקמעונאות וולמארט, החברה עם היקף המכירות הגדול בעולם (681 מיליארד דולר ב־12 החודשים האחרונים), אלפבית, החברה הרווחית בעולם (111 מיליארד דולר ב־12 החודשים האחרונים), או אנבידיה, החברה היקרה בעולם, שניפצה את שיא השווי ההיסטורי של אפל מסוף 2024 והיתה לחברה הראשונה בהיסטוריה לחצות את רף ה־4 טריליון דולר בשווי שוק.
כעת, מנהלי רבות מהחברות הבולטות ביותר בארצות הברית ובעולם כולו חוששים כי מלחמת הסחר עלולה לעכב את אותה צמיחה פנומנלית ממנה נהנו עד כה. דאג מקמילון, מנכ"ל וולמארט, סימן בשיחה עם משקיעים את הקו באופן ברור כשקבע כי ״מכסים גבוהים יותר יגרמו למחירים גבוהים יותר״. בפסגת Iconoclast השנתית של פורבס שנערכה בניו יורק, אחד המשקיעים הגדולים בעולם, המיליארדר קן גריפין, טען כי השימוש במכסים ״בא במחיר יקר לצרכן האמריקאי״.
מנכ"ל ג׳יי.פי.מורגן (JPMorgan) ג'יימי דיימון הקדיש את חלק הארי של מכתבו השנתי למשקיעים לדאגותיו המקרו־כלכליות והגיאופוליטיות, עוד לפני שהתחיל לדון בענייני החברה שלו. ״אמריקה תהיה ראשונה – אבל לא אם היא לבד״, כתב דיימון ברפרור לסלוגן הקליט של טראמפ, ׳America First׳. ״אם הברית הצבאית והכלכלית של העולם המערבי תתפרק, אמריקה עצמה תיחלש בהכרח עם הזמן״, קבע בנחרצות מי שעומד בראש הבנק הגדול בעולם, שבשלוש השנים האחרונות כבש את פסגת רשימת הגלובל 2000 של פורבס.
בינתיים, לחששות שלו אין ביטוי במצב החברה שהוא מנהל. מניית הבנק זינקה בשיעור של כ־40% בשנה האחרונה, פי ארבעה לעומת שיעור התשואה הממוצע של 100 החברות האמריקאיות המובילות ברשימה. כבנק הגדול בארה"ב – 4.4 טריליון דולר בנכסים, 285 מיליארד דולר בהכנסות, 59 מיליארד דולר ברווחים ושווי שוק של 678 מיליארד דולר (נכון לעת סגירת הרשימה) – ג׳יי.פי. מורגן היא החברה היחידה שמדורגת בין 20 החברות הגדולות בעולם בכל אחת מארבע הקטגוריות הנחשבות לרשימה: הכנסות, רווחים, נכסים ושווי שוק.
ברקשייר האת'ווי של וורן באפט, הבנק התעשייתי והמסחרי של סין ICBC, ענקית הנפט הסעודית ארמקו וענקית הסחר הקמעונאית אמזון, משלימות את החמישייה הראשונה.
שעתם היפה של הבנקים
גם במציאות שבה ענקיות הטכנולוגיה – אנבידיה, אפל, מיקרוסופט, אמזון, אלפבית (גוגל) ומטא (פייסבוק) – מובילות את רשימת החברות היקרות בעולם לפי שווי שוק, כמחצית מסך החברות המרכיבות את העשירייה הראשונה הם בנקים. זה קורה בעיקר נוכח העובדה כי חרף הדומיננטיות הרבה, בהיבט של הכנסות, רווחים וכמובן שווי שוק – ענקיות הטק הן בדרך כלל ״עניות״ יותר בנכסים.
סקטור הבנקאות אם כן הוא הבולט ביותר ברשימה הגלובלית, עם לא פחות מ־328 בנקים – כולל כל הבנקים הגדולים בישראל – המופיעים ברשימה העולמית (הרחבה בהמשך). בנוסף ליתרונם הבולט בשורת הנכסים, הבנקים הגדולים גם נהנו בשנים האחרונות מרווחי עתק הודות לעליית הריבית ובעקבותיה למרווחי אשראי נדיבים.
את החמישייה המובילה בין החברות הישראליות בדירוג העולמי חותמת טבע. ענקית הפרמצבטיקה צללה למקום ה־989 בעולם – בעיקר בעקבות הפסד נקי של 1.6 מיליארד דולר ומחיר מנייה שנחתך בכ־30% מתחילת השנה
מלבד הבנקים – עוד 134 חברות המסווגות כ׳חברות פיננסיות׳ התברגו לרשימה, כולל גולדמן זאקס (20 בדירוג), צ'רלס שוואב (124) ובלקסטון (418). סך הכל מתוך 100 החברות הגדולות בעולם על פי היקף נכסים, 88 הם בנקים, חברות ביטוח או מוסדות פיננסיים אחרים. הסקטור הטכנולוגי ייתכן ומיוצג בחסר, באופן יחסי למעמדו, עם 186 חברות המפוזרות בין קטגוריות התוכנה והשירותים, החומרה והמוליכים למחצה.
בעוד שלא נרשם שינוי יוצא דופן בחלק העליון של טבלת הגלובל 2000, במורד הרשימה נרשמו מהלכים עמוקים ומשמעותיים הרבה יותר. את השינוי המרשים ביותר מציינת השנה יצרנית שבבי ה־AI, אנבידיה, שדהרה על גל הבינה מלאכותית, קפצה 63 מקומות אל המקום ה־47 ונכנסה בפעם הראשונה ל־100 הגדולות בעולם.
ענקית הבידור דיסני (71) וענקית התרופות פייזר (73) חזרו גם הן לטופ מאה הראשונות, הודות להתאוששות שרשמו השנה ברווחים, לאחר שירדו למקומות 155 ו־436 בהתאמה בשנה שעברה. אם כי חשוב לזכור כי המניה של פייזר, הנסחרת כיום סביב שווי שוק של 140 מיליארד דולר, רחוקה עדיין ב־60% מהשיא ההיסטורי שציינה בתקופת הקורונה, בסוף 2021.
בכיוון השני, ענקית האנרגיה הבריטית BP צנחה 374 מקומות למקום 421, בעקבות צלילה ברווחים שנחתכו מ־9.2 מיליארד דולר אשתקד לכ־400 מיליון דולר בלבד, בשל ירידת מחירי הנפט והפסקות בלתי צפויות בבתי הזיקוק. יצרנית השבבים הגלובלית אינטל (אחת המעסיקות הגדולות בישראל), צנחה באופן דומה מהמקום ה־107 למקום ה־488, לאחר שרשמה הפסד נטו מדהים של 19 מיליארד דולר. מי שהובילה את תעשיית השבבים העולמית במשך עשורים, הפסידה את ההובלה לכוכבת העולה אנבידיה ונשארה הרחק אחריה במרוץ לבינה המלאכותית.
למעשה, אינטל לא רווחית כבר ששה רבעונים ברציפות. השנה דיווחה על הפסד של 800 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה ועל הפסד של 2.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2025, כשברקע הודעתה על השלמת תהליכי הפיטורים של 15% מכוח העבודה העולמי שלה. זה מצטרף להפסדי עתק של 16.6 מיליארד דולר עליהם דיווחה באוקטובר אשתקד, עקב ירידות ערך הקשורות למאמצי הארגון מחדש, שכללו פיטורי 15 אלף עובדים ופחת של כמה נכסי ייצור חשובים.
מצעד הישראליות
62 מדינות שונות מיוצגות השנה ברשימה. שלא במפתיע, ארה״ב נהנית מהנוכחות הבולטת ביותר, וכמו תמיד ממוקמת במקום הראשון, בפער, עם 612 חברות ברשימה (אם כי מציינת ירידה קלה מ־621 בשנה שעברה). סין ממוקמת אחריה עם 317 חברות מיוצגות, (כולל חברות שבסיסן בהונג קונג). יפן (180 חברות), הודו (70) ובריטניה (68), משלימות את צמרת המדינות עם הכי הרבה חברות בגלובל 2000.
גם לישראל נציגות שיא של חברות ברשימה היוקרתית. 13 חברות ישראליות נמנות כיום בין 2000 החברות הגדולות בעולם. כפי שניתן לראות, ובדומה למגמה העולמית, גם הנציגות הישראליות הבכירות בדירוג משתייכות לסקטור הבנקאות והפיננסיים, כשכל ארבעת הבנקים המסחריים הגדולים בישראל תופסים את המקומות הגבוהים (כולם מדורגים בין 1000 החברות המובילות).
החברות הישראליות בדירוג Forbes Global 2000 לשנת 2025
בנק לאומי הוא החברה הישראלית הגדולה בעולם, במקום ה־482 ברשימה הגלובלית. את הזינוק בדירוג העולמי ניתן כמובן לייחס לקפיצה בשיעורי האינפלציה ובסביבת הריביות הגבוהה, שתדלקו את הכנסות ורווחי הבנק אשר טיפסו לשיא של כל הזמנים. את שנת 2024 סיים לאומי עם תשואה על ההון של 17% וזינוק של 40% ברווח הנקי, שהסתכם בכ־10 מיליארד שקל.
גם בנק הפועלים, מקום 541, מסכם שנה פנטסטית עם הכנסות של 17 מיליארד שקל ורווחים של 7.6 מיליארד שקל ב־2024. את הרבעון הראשון של 2025 סיים הבנק ברווח נקי של 2.4 מיליארד שקל ותשואה על ההון שקפצה ל־16.4%. בהתאמה נהנו גם בנק מזרחי־טפחות ובנק דיסקונט מתנאים אופטימליים כמעט, עם זינוק בהכנסות וברווחים ונסיקת מחיר המנייה (למעלה מ־50% בשנה האחרונה) שתרמו לשיפור מיקומם גם בהשוואה עולמית (מזרחי דורג 757 בעולם, דיסקונט 934).
את החמישייה המובילה חותמת יצרנית התרופות טבע אשר ירדה השנה למקום ה־989 בעולם, בעיקר בעקבות הפסד נקי שצברה ב־12 החודשים האחרונים (1.6 מיליארד דולר הפסד) ובהשפעת מחיר המנייה שנחתך מתחילת השנה בכ־30% על רקע פרסום תחזיות צמיחה מאכזבות. ענקית הפרמצבטיקה היא החברה הישראלית עם היקף ההכנסות הגבוה ביותר – 16.5 מיליארד דולר בשנת 2024 – אך את שלוש השנים האחרונות סיימה בהפסד. רק לשם השוואה, חברת אבטחת הסייבר המצליחה WIZ, שהוקמה לפני 5 שנים בלבד, מוערכת כיום בשווי גבוה פי שניים יותר לעומת טבע הוותיקה, שנוסדה ארבע שנים לפני קום המדינה ונחשבה עד לא מזמן ל׳ספינת הדגל של המשק הישראלי׳. לפני כעשור אף דורגה בין 250 החברות המובילות בעולם, אך ב־2023 הידרדרה עד למקום ה־1109, אחרי צלילה של 57 מקומות בשנה אחת. אשתקד, בזכות זינוק של 100% בערך המנייה, זינקה טבע 174 מקומות, ודורגה במקום ה־935, גבוה יותר מדירוגה הנוכחי השנה.
לישראל, וזאת בהתאם למגמה הגלובלית ולסנטימנט החיובי החזק בסקטור הפיננסים, ארבע נציגות מסקטור הביטוח – חברות הביטוח הגדולות בישראל. מגדל ביטוח מזנקת השנה 68 מקומות אל המקום ה־1427 בדירוג. חברות הביטוח והפיננסים הפניקס (1462), הראל (1718) וכלל ביטוח (1729), שחזרו אשתקד לרשימת 2000 הגדולות בעולם, קפצו במעלה הדירוג – כאשר הפניקס רשמה השנה את הקפיצה הגדולה ביותר מבין כל הישראליות ועלתה 362 מקומות בדירוג הנחשב.
