עשיר וטוב לו: מארק קיובן מתכנן מהפכה בתעשיית התרופות ולא שוכח לרגע ליהנות מהחיים

מארק קיובן פותח את נעילת הטלפון שלו ומציץ בתיבת הדואר הנכנס שמזמזמת בלי הרף. אימייל אחר אימייל קופץ על המסך. "בום, בום, בום, בום, בום", הוא אומר, כשהוא מוחק אותם בזה אחר זה, כמעט מבלי להקדיש להם מחשבה. דואר אלקטרוני שכותרתו "פנייה נואשת" – נמחק. אחריו, אימייל בנושא פרויקט קריפטו שהוא מעורב בו. הוא מכווץ את עיניו. האותיות קטנות מדי. הלאה. עכשיו קופץ אימייל מיזם בפוטנציה. לראשונה הוא מפגין רחמים: "אני אוהב את החבר'ה האלה. אני אשמור את זה לאחר כך".

בחיים האמיתיים, קיובן לא שונה בהרבה מהתפקיד אותו גילם במשך 11 שנה (או במשך 13 עונות, בזמן טלוויזיה) בתוכנית הריאליטי האמריקנית הכרישים. הוא מקשיב לכולם, גם אם בקצרה, לפני שהוא מקבל החלטות נחרצות. כתובת האימייל הפרטית שלו היא פומבית ([email protected]) וקיובן עובר בעצמו על כל אימייל, ספאם או "נאום מעלית" כתוב שנשלח אליו. הוא פשוט לא יכול שלא. "זה הספורט שלי, הדבר הזה שאני ממש טוב בו", הוא אומר בחיוך. "גם בעוד 50 שנה, כשאהיה בן 110, עדיין אעשה את מה שלא תהיה המקבילה למענה לאימייל". 

קיובן, היזם המיליארדר, ייסד יותר מ־10 חברות שונות. הראשונה שבהן הייתה חברת התוכנה MicroSolutions שהקים ב־1983. האחרונה שבהן, נכון להיום, היא החברה לתועלת הציבור שהקים בינואר 2022 ,Cost Plus Drugs, שמטרתה להוזיל את מחיריהן של תרופות המרשם בארה"ב. כמשקיע הזרים קיובן יותר מ־25 מיליון דולר לתעשיית הקריפטו (כולל הדוג'קוין, מטבע מבוזר שראשיתו בבדיחה), ויש לו מניות ב־400 סטארט־אפים לפחות, רבים מהם נקרו בדרכו במסגרת הכרישים. חלק מההימורים שנטל הצליחו לא רע בכלל. אחרים היו כישלון חרוץ.

אבל גם בחלוף שני עשורים, Broadcast.com, חברת הרדיו האינטרנטית שמכר ל־ Yahooבשיאה של בועת הדוט־קום, היא עדיין מקור העושר שלו, המוערך ב־4.6 מיליארד דולר. (קיובן לא הקים את Broadcast.com. היא נוסדה ב־1992 על ידי כריס ג'אב וקיובן הצטרף רק שלוש שנים לאחר מכן, עם חברו טוד ואגנר, שהפך גם הוא מיליארד בעקבות המכירה. שנים ספורות לאחר מכן, Yahoo סגרה אתBroadcast.com ). העסקה עם Yahoo הניבה לקיובן רווח משוער של 1.1 מיליארד דולר, לאחר מסים. המיליארד הטרי השתמש ב־280 מיליון דולר מתוכם כדי לקנות את השליטה בקבוצת ה־NBA הדאלאס מאבריקס. בום, עוד הטבעה. חלקו בקבוצה (85%) – ששוויה כיום על פי הערכות פורבס הוא 2.2 מיליארד דולר – מהווה כמעט חצי מהונו האישי.

להטביע חותם

קיובן לא חושש להראות עד כמה הוא נהנה להיות עשיר. "מצד אחד, אני מבין שאף אחד לא אמור להיות עשיר כל כך, אבל זה מה יש", הוא אומר. "עושים הכי טוב שאפשר, ואני לא מרגיש אשם לגבי זה. 'קרעתי את התחת' כדי להגיע לכאן". כשהיה צעיר יותר, נהנה מעושרו על ידי קניית אחוזה בדאלאס, דירה במערב הסנטרל פארק ומטוס פרטי, תוך שהוא מטייל בעולם ו"חוגג כמו כוכב רוק". מילים שלו. בשלב מאוחר יותר הוא חילק בהנאה מרובה עצות בכרישים ובטוויטר (יש לו 8.8 מיליון עוקבים). גם היום הוא מוציא את כספו על דברים כיפיים. לאחרונה הוא קנה את העיירה מוסטנג בטקסס, (אוכלוסייה: אפס), כמחווה לחבר גוסס ("זה הנכס הכי גדול שלו"), ואף מינה חבר אחר לראש העיר. המיליארדר גם שיחק ברעיון למלא את עיר הרפאים בדינוזאורים רובוטיים בגודל אמיתי אשר יבנו יזמים שהשתתפו בכרישים, אבל בינתיים הוא זנח את העניין. עם זאת, הוא פתוח להצעות אחרות. (כיתבו לו מייל). 

בעברה השני של הסקלה (רחוק ככל הניתן מהנפשה מכנית של טי־רקסים), אפשר למצוא את יוזמת הפרמקולוגיה החדשה שלו, אותה ממתג קיובן כמזור למחירי תרופות המרשם המרקיעים שחקים. Cost Plus Drugs, שהושקה לפני תשעה חודשים, מציעה הנחות משמעותיות על כ־350 תרופות גנריות. לדוגמה, תחליף גנרי לקרסטור, תרופה להורדת הכולסטרול, שמחירה בארצות הברית 151 דולר (הנחה משמעותית מהתרופה הממותגת שעולה 329 דולר), נמכרת אצל קיובן ב־4.8 דולר בלבד. תרופה אחרת, לסוכרת, שנמכרת ב־20 דולר, תימכר אצלו ב־3.9 דולר.

קיובן יכול להציע מחירים כאלה כיוון שהוא מוותר על תיווכם של משווקי התרופות ורוכש ישירות מהיצרנים. הוא משלם להם מספיק כדי שזה ישתלם להם, ואז מוכר את התרופות באופן מקוון בתוספת קבועה של 15% על העלות, פלוס 8 דולרים למשלוח. זה לא פורמט מומצא בעליל. גם וולמרט וקוסטקו מתנסות במודלים דומים. ההבדל העיקרי בינן לבינו: קיובן הוא בין היתר גם סלבריטי, ולכן זכה במהירות להרבה תשומת לב.

ב־Cost Plus Drugs מדווחים על יותר ממיליון לקוחות וטוענים שהחברה גדלה בקצב של-10%  בשבוע, בדרך לרווחיות ב־2023. שלא כהרגלו, קיובן שומר על שתיקה בכל הנוגע לרווחים. פורבס מעריך שהחברה רשמה לפחות 25 מיליון דולר במכירות במהלך תשעת החודשים הראשונים שלה. קיובן השקיע עד כה בחברה קרוב ל־100 מיליון דולר. לדבריו ישקיע "כמה שיידרש" כדי שהיא תצליח. מבחינתו, Cost Plus Drugs עשויה להיות ההשקעה שתגדיר את המורשת שלו. "אם נעשה את זה כמו שצריך, זה יהיה הדבר הכי בעל ההשפעה שאי פעם עשיתי", הוא אומר. לדבריו, הוא מתכנן לפרוש מפרויקטים אחרים כדי להתמקד בתרופות. הוא אפילו שוקל לעזוב את תפקידו בטלוויזיה. "יש בי חלק שרוצה לפרוש", הוא אומר. "הם יסתדרו בסדר גמור בלעדיי".

קצת מזל

כל מי שמכיר את קיובן מקרוב, חברים ומשפחה, אומר את אותו הדבר: האיש יזם מלידה. קיובן נולד למשפחה יהודית ממעמד הפועלים בפרבר שקט של פיטסבורג, פנסילבניה. הבכור מבין שלושה אחים. כבר אז התבלט בשלל תוכניותיו ובתזרים המזומנים שלו. "הוא תמיד עשה משהו, תמיד היה עסוק בלעשות כסף", אומר אחיו הצעיר ג'ף, שמנהל את עסקי הבידור של קיובן, בהם גם סרטי מגנוליה. במהלך שביתה בבתי הדפוס בפנסילבניה, למשל, רכב קיובן המתבגר 209 ק"מ לפני עלות השחר, עד לקליבלנד, כדי לקנות עיתונים ולמכור אותם בעיירת הולדתו.

התחבולות הללו רק הפכו שאפתניות יותר ויותר ככל שהתבגר. בזמן לימודיו באוניברסיטת אינדיאנה, הוא התחנן ולווה כספים – תוך שהוא שוקע עמוק בהלוואות הסטודנט שלו – כדי לקנות בר מקומי בשם מוטליז. בפאב הזה (שנסגר מאוחר יותר כיוון שמכרו בו שתייה לקטינים) פגש קיובן את שותפו לעתיד ב־ Broadcast.com, טוד ואגנר. לאחר ההצלחה הגדולה, הוא חזר לפאב, שנקרא כיום קילרויז, קנה 100 שוטים לכל מי שתמך בו כלכלית והשאיר במקום טיפ שמן של 10,000 דולר. "הוא תמיד ידע שיש שתי אפשרויות: או שיצליח בגדול, או שיתרושש לחלוטין", אומר ג'רי כץ שמכיר את קיובן עוד מגן הילדים.

בגיל 32 כבר היה קיובן מולטי־מיליונר, לאחר שמכר את MicroSolutions ל־CompuServe תמורת 6 מיליון דולר. הוא החליט לצאת לפנסיה. אבל זה לא החזיק מעמד זמן רב. בשנת 1995, השנה שבה הונפקה נטסקייפ, החברה שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון, ואגנר וקיובן קנו את שירות הרדיו Broadcast.com, במטרה לשדר משחקי ספורט אונליין. ההנפקה הייתה הצלחה אדירה ושווי החברה זינק למעלה. קיובן ידע לזהות בועה. Yahoo שילמה לו ולשותפו במניות. בחדותו הרבה, דאג קיובן להגנה: הצמד השתמש באסטרטגיית הצווארון – אשר אינה מאפשר רווחים אדירים, אבל גם בולמת הפסדים במקרה של צניחת ערך גדולה. ועדיין, קיובן מודה בפה מלא, שזה היה המזל הגדול שלו.

"מזל הוא חלק ענקי מההצלחה של כל אחד. 'שאק' נהג להציק לי כשהגעתי ל־NBA. הוא היה אומר 'או, היה לך מזל'. ואני כזה: 'אתה תכננת להיות אתלטי ולהתנשא לגובה 2.18 מטר, נכון?'". ואגנר, שחבר לקיובן בעסקים מרובים מאז (כולל המאבריקס), ושווה בעצמו 1.8 מיליארד דולר, טוען שזה הרבה יותר מסתם מזל. "אני חושב שלמארק תמיד הייתה היכולת לראות את הנולד. אני תופס את מארק כאחד האנשים הכי חכמים והכי מוכנים שיש", הוא אומר.

תהילה

עוד יותר משהוא אוהב כסף, אוהב קיובן להיות מפורסם. בשנת 2004 הוא כיכב בתוכנית המציאות "התורם", התשובה של רשת ABC ל"מתמחה" של דונלד טראמפ. במסגרת הסדרה, התחרו 16 אנשים על מיליון דולר מהונו של קיובן, אבל היא בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. (טראמפ "ניחם" לאחר מכן את קיובן על הכישלון, אותו כינה "גרוע" ו"מביך": "אם תחליט אי פעם להשתתף בתוכנית נוספת, תתקשר אליי ואני אעזור לך בשמחה", כתב לו).  ובכל זאת, דבר אחד טוב יצא מכל הסיפור: המפגש עם המפיק קליי ניוביל, שגייס אותו לאחר מכן לכרישים. קיובן לא היה פנוי כשהפיילוט יצא ב־2009, אבל הוא הצטרף כ"כריש אורח" ב־2011, בעונה השנייה, והשתתף מאז בכל פרק. "כל אחד רוצה, ברמה מסוימת, להיות סלבריטי", אומר קיובן, שהשתתף בעשרות תוכניות טלוויזיה וסרטים (בתפקיד עצמו), כולל "הפמליה" ו"ברוקלין תשע־תשע".

בדומה לטיפוסים הוליוודיים אחרים, נשבה גם קיובן בקסם ה־NFT, טכנולוגיה המאפשרת להצמיד בעלות ליצירה דיגיטלית. הוא עצמו הבעלים הגאה של יצירה של CryptoPunk (מס' 869, שווי נוכחי מוערך: 95 אלף דולר). הוא היה תומך נלהב של NBA Top Shot, פלטפורמת האספנות הדיגיטלית המצליחה של ליגת ה־NBA (מכירות בהיקף העולה על מיליארד דולר מאז השקתה באוקטובר 2020), והוא אפילו ייסד פלטפורמת NFT משל עצמו, Lazy.com, בה הוא מציג את האוסף הפרטי שלו. במרץ 2021 הייתה המאבריקס לקבוצת ה־NBA הראשונה להכיר בדוג'קוין כאמצעי תשלום לגיטימי – והיא עדיין מקבלת אותו על אף שערך המטבע צנח ב־90% מאז. שינוי תפיסה דרמטי למדי מאז ההצהרה של קיובן ב־2012 שהוא "מעדיף לקבל בננות" על פני ביטקוין.

באוקטובר שנה שעברה, חתמו המאבריקס על חוזה שותפות עם Voyager Digital – אז, אחת מחברות המסחר בקריפטו הציבוריות הצומחות באמריקה. מאז איבדה Voyager Digital 99% מהערכה והגישה בקשה לפשיטת רגל. קבוצת לקוחות תובעת כעת את קיובן, בטענה שהחסות שהעניק לחברה הובילה משקיעים פשוטים להזרים אליה 5 מיליארד דולר. קיובן לא מוכן להגיב בנושא מעבר לאמירה הכללית שזה לא ימנע ממנו להמשיך לקדם את תחום הקריפטו.

תוכניות גדולות

הרעיון מאחורי Cost Plus Drugs, שהושקה בינואר האחרון, התבשל זמן רב. עוד בשנת 2015 חשב המייסד־המשותף אלכס אושמיאנסקי, רדיולוג מקולרדו, למכור תרופות גנריות במחירי עלות. יחד עם כמה חברים רופאים, חיפש אושמיאנסקי במשך שלוש שנים משקיעים שיעזרו לו להקים ארגון ללא מטרות רווח. "זה היה כישלון מפואר, לא הצלחנו לגייס גרוש מעבר למה שאני עצמי שמתי", אומר אושמיאנסקי שהשקיע כ־200 אלף דולר מכספו. בשנת 2018 הוא העלה הילוך והפך את פרויקט הצדקה לעסק המוגדר כארגון לטובת הציבור. בשלב הזה קיובן הצטרף. הסכום הראשוני ששם המיליארדר היה אומנם צנוע יחסית (כ־250 אלף דולר), אבל הוא השקיע עוד ועוד ככל שהחברה הצליחה להתגבר על מכשולים ביורוקרטיים ולשכנע יצרני תרופות הססניים לקחת חלק בפרויקט.

ב־2019 נמצא היצרן הראשון – Amneal Pharmaceuticals מניו ג'רזי – שהסכים לייצר תרופות עבור Cost Plus Drugs. בתחילת דרכה מכרה החברה רק 100 תרופות שסופקו על ידי שלושה יצרנים שונים. כיום היא כבר עובדת מול 20 יצרנים, וכ־100 תרופות חדשות נוספות בכל חודש. עוד על הכוונת של Cost Plus Drugs: ייצור עצמי. החברה הקימה מפעל בהשקעה של 11 מיליון דולר, שיוכל לייצר תרופות שהחברה לא יכולה להשיג מיצרנים אחרים.

עם כל היתרונות שלה, לחברה יש גם כמה מגבלות בולטות: החברה לא מוכנה לעבוד מול ביטוח הבריאות. היא גם לא מוכרת תרופות מוגנות בפטנט, כולל תרופות פופולריות כמו יומירה (דלקת מפרקים) או טרוליסיטי (סוכרת). "המטרה שלנו היא להיות ספקים של תרופות במחיר נמוך. נפתיע הרבה אנשים כשיהיו לנו תרופות ממותגות", אומר קיובן. 

מלבד תעשיית התרופות, קיובן שואף לחולל מהפכה גם בתחום ההשכלה הגבוהה. "אני לעולם לא אתן למוסד לימודי כסף, כי כל מה שהם יעשו איתו זה לבנות עוד בניינים", הוא אומר. לטענתו, האוניברסיטאות צריכות לחזור לבסיס: לוותר על הקפיטריות והמעונות המפוארים, קירות הטיפוס ותחרויות הספורט היוקרתיות, ובמקום זאת להתמקד בגיוס המרצים הטובים ביותר ושמירה על שכר לימוד נמוך.

מטבעו, קיובן אינו פסימיסט. אבל אם יש משהו שמדכא אותו זה הפוליטיקה האמריקנית. "אני רוצה לפוצץ את שיטת שתי המפלגות", הוא אומר. "בעיניי, זה שורש כל הרע". הוא אפילו שקל ברצינות להתמודד לנשיאות בשנת 2020, אבל החליט לוותר על הרעיון לאחר שסקר ארצי שערך ייעד לו שיעורי הצבעה של פחות מ־25%.

לפני ארבע שנים חגג קיובן 60. זאת הייתה מסיבה כמו שרק אפשר לדמיין. חברים רבים ומפורסמים – כמו הקולגות מהכרישים והזמרת ג'ניפר לופז ומי שהיה הארוס שלה אז, כוכב הניו יורק יאנקיז לשעבר אלכס רודריגז – התאספו על מדשאת אחוזתו בדאלאס, המשתרעת על פני 2,230 מ"ר. לקראת סוף הערב, ניגש קיובן אל חברי הילדות שלו, ג'רי כץ וטוד ריידבורד. "מעולם לא ראיתי איש שיכור כמו שהוא היה באותו הערב. הוא היה מאושר", נזכר ריידבורד. "הוא הניח עלינו את ידיו ואמר 'אני לא מאמין שזה קרה לי'".