Forbes Israel Logo

הגיע הזמן לעקוף את הטרלול: כך תנהלו משברים בלי היסטריה

בישראל הטילו הגבלות על נתב"ג הרבה אחרי שהאומיקרון כבר השתולל ברחבי המדינה
בישראל הטילו הגבלות על נתב"ג הרבה אחרי שהאומיקרון כבר השתולל ברחבי המדינה | צילום: Shutterstock
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
איך הגענו למצב הזה שטרלול מוביל על פני חיסון? ככה זה כשמנהלים משבר על פי קפריזות והיסטריה חולפת ולא על פי מחויבות, דוגמה אישית ואחריות

Contributors

לרגל יום השפה העברית, בחרו אלפי ישראלים את מילת השנה שלהם והיא – טרלול. המילה הזאת שמסמלת את התהליך של "ירידה מהפסים", מצב שמצליח לשבש את דעתנו. המילה השנייה אחריה לפי האקדמיה ללשון העברית היתה "חיסון" ואין סמלי מכך. השנתיים האחרונות היו גדושות בטרלולים, ואולי אם היינו משכילים יותר להתחסן, ולא רק כנגד נגיף הקורונה – אולי היינו קצת פחות מטורללים.

בניו יורק הודיעו כי חגיגות השנה החדשה בטיימס סקוור יתקיימו כמיטב המסורת, אבל תחת מסיכות והגבלות. גם בבורג' חליפה בדובאי, הונג קונג, סידני ולאס וגאס יקבלו את 2022 באירועים חגיגיים כמתכונן למי שיירשמו מראש. למעשה, מעבר לישראל – רק שתי מדינות סגרו לחלוטין את גבולותיהן בימים האחרונים: יפן וצ'ילה. היתר – מאפשרות כניסה ויציאה בכפוף להגבלות על הבאים ממדינות אדומות.

מנגד, בממשלת ישראל נזכרו להטיל הגבלות על הכניסה מנתב"ג, הרבה אחרי שהאומיקרון כבר השתולל ברחבי המדינה. ברור שלא מדובר בווריאנט שמגיע רק מחו"ל, יש מספיק ממנו כאן בינינו. גם יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין אמר בריאיון ברשת ב' שאינו רואה בכך צורך. אז למה להטיל הגבלות?

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט בשנת 2020 הענפים המסוכנים ביותר במשק היו ענף המסעדות ובתי קפה, ענף סוכנויות הנסיעות וענף האופנה. לא פחות מ-4000 מסעדות נסגרו בשנה החולפת, לצד 1200 עסקים בתחום ההסעות וכ-1000 בתחום האופנה. קצת אחרי האומיקרון ולפני גילוי הזן הבא של הקורונה, אנחנו יכולים לצפות שוב לתקופת חזרה לשגרה.

ארצות הברית, בריטניה, צרפת, יפן, איטליה וקנדה הותירו מאחור את ישראל ביחס לשיעור ההתחסנות נגד קורונה. בקנדה ובאיטליה הוא עומד על יותר מ-80 אחוז, פורטוגל וקובה חצו את ה-90 אחוז ואיחוד האמירויות כבר מתקרבים ל-100 אחוז. שיעור ההתחסנות בישראל עומד על כ-70 אחוז.

אם בתקופת הבלימה בהתפשטות הנגיף, היינו פועלים להגברת ההתחסנות, לא היה צריך קריאה היסטרית של ראש הממשלה בימים האלה

איך הגענו למצב הזה שטרלול מוביל על פני חיסון? – ככה זה כשמנהלים משבר על פי קפריזות. אם בתקופת הבלימה בהתפשטות הנגיף, היינו פועלים להגברת ההתחסנות, לא היה צריך קריאה תכופה של ראש הממשלה בימים האלה. אם בטרם האומיקרון, היינו פועלים ליצור מערך כניסה ויציאה מבוקר ויעיל בנתב"ג, ולא פותחים הכל כאילו לא היתה קורונה מעולם – יתכן מאוד שלא היה צריך לשקול הגבלות חדשות.

מדיניות ומשברים לא מנהלים מתוך גחמות ודחפים. השאלה אם החלטה מסוימת היא טרלול וספין נטו – נגזרת מהוכחת היעילות שלה. מה שנכון לגבי ממשלת ישראל – נכון לגבי כל מנכ"ל וראש רשות: את ההחלטות על טיפול ומניעת משבר צריך לקבל מראש וככל האפשר בקור רוח.

אז איך נכון לקבל החלטות בעת משבר? לא בהיסטריה, לא להיגרר לתגובה להלך רוח ציבורי חולף ולא להסתפק במצג שווא של שליטה, אלא לשלוט הלכה למעשה. דוגמה אישית היא לא רק מתחייבת מפועלו של ראש ממשלה או מנכ"ל, היא כל ההבדל בין התנהלות לא מבוקרת לבין מענה נכון למשבר. ומה לא לעשות? אל תדחיקו את הבעיה, אל תרשו לעצמכם להתפרק רוחנית ונפשית, ואל תמשיכו לעשות את מה שעשיתם עד עכשיו, כשמשהו משתבש, זה לא עוזר. ואולי הכי חשוב – אל תפנו אצבע מאשימה לאחרים, אלה תירוצים ולא פתרונות.


אבי מוסקל הוא בעל משרד לייעוץ אסטרטגי וניהול משברים "מוסקל.מדיה", בעבר היה עיתונאי ועורך חדשות בערוצי הטלוויזיה המרכזיים. במסגרת עבודתו, מוסקל יעץ בניהול משברים ותקשורת לרשויות מקומיות, מנכ"לי חברות, ארגונים ציבוריים ועמותות.

ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא