אנחנו כל כך רגילים לשמוע על התדמית השלילית של ישראל בעולם, כך שכל סיפור חיובי, גם אם לא מתוכנן, בולט לחיוב. זה מה שקרה עם סיפור התאונה הקטנה של איזבל אוקשוט (Isabel Oakeshott), כתבת אנגליה שנשלחה לארץ לכתוב מאמר על ישראל, וחזרה עם תובנות נלהבות על מערכת הרפואה הציבורית של ישראל בכלל ועל בית החולים איכילוב בפרט.
מערכת הבריאות הבריטית בקריסה כבר שנים. מדובר במערכת מיושנת וחולה, שעוסקת בעיקר בטיוח כשלים ובבזבוזי כספים בסדרי גודל עצומים – כמו למשל השקעה כושלת של 10 מיליארד ליש”ט בתוכנה שאמורה היתה לחבר את מאגרי התיקים הרפואיים במדינה. התוכנה תוארה בפרלמנט כאחת ההשקעות היקרות והגרועות בהיסטוריה של השירות הציבורי. מערכת הבריאות סובלת מבעיות כוח אדם, מרפאות שמתקשות לסייע לחולים, שסובלת מתפקוד ירוד – מה שמוביל לעומס אדיר וקבוע על חדרי המיון בבתי החולים בממלכה.
אוקשוט מכירה היטב את מערכת הבריאות הבריטית. היא עיתונאית ותיקה, שכיום גם מעורבת פוליטית במפלגת הימין Reform UK, בהנהגתו של נייג’ל פרג’, שמובילה את הסקרים בקביעות. בן זוגה הוא סגנו של פרג’ במפלגה, ריצ’ארד טייס.
אוקשוט פרסמה שורה של ספרים, ביניהם את הביוגרפיה הלא רשמית של ראש ממשלת בריטניה לשעבר דיוויד קמרון, ולענייננו גם ספר שכתבה עם שר הבריאות בזמן הקורונה, דיוויד הנקוק, על תפקוד מערכת הבריאות במהלך המגפה. היא גם חתומה על LIFE SUPPORT, ספר שעסק במצבה של מערכת הבריאות (NHS) והתמודדותה עם משברים.
כך, כשאוקשוט הגיעה במרץ האחרון לחדר המיון של איכילוב, היה לה קל לזהות, כבר בכניסה, את ההבדלים בין מערכת בריאות כושלת למערכת מתקדמת ומתפקדת.
“זה למעשה היה הביקור הראשון שלי בישראל”, מספרת אוקשוט בשיחה עם פורבס, “עברתי בעבר בישראל, כשהתלוויתי לביקור קצר של ראש הממשלה טוני בלייר, אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלי בתל אביב.
“הגעתי לבד לתל אביב, אחר הצהריים, שמחה ונרגשת ממראה העיר ומהאווירה, החלטתי לשכור קורקינט חשמלי ולנסוע לאורך הטיילת. זו לא הפעם הראשונה שלי על קורקינט – אני חיה בדובאי, וגם שם אני משתמשת בקורקינטים חשמליים.
“שייטתי לאורך הטיילת במהירות נמוכה מ־25 קמ”ש, מתפעלת מהשמש, מהאווירה וממראה הצעירים היפים בחוף, חלקם משחקים כדורעף חופים, רצים או מתעמלים. הייתי במצב רוח נהדר ממש. ואז עשיתי טעות קטנה – לא ממש ברור לי מה קרה, אני כאמור נהגת קורקינט עם נסיון, אבל הכל קרה מהר כל כך – פתאום עפתי וחטפתי מכה ממש חזקה”.
בדיעבד, אוקשוט חושבת שאולי זה היה בגלל הכובע שלה שהתעופף וגרם לחוסר תשומת לב ולאובדן שליטה. כך אן כך, אוקשוט מצאה את עצמה על המדרכה עם כאבים עזים אחרי שהסנטר והלסת שלה פגעו במדרכה.
“תאונה כזאת היא הלם אדיר”, היא אומרת, “אני בכושר לא רע, אבל המכה שחטפתי היתה קשה, ולא ידעתי עד כמה זה גרוע. הפנים שלי שתתו דם. הרגשתי הקלה שהשיניים שלי לא נשברו וגם לא האף. זה קצת הרגיע אותי, אבל היה לי חתך עמוק מתחת לסנטר שלא הפסיק לדמם. למזלי, כמה נשים צעירות חשו לעזרתי, עזרו לי לשבת על ספסל וניסו לעזור לי לנקות את הפנים מהדם. ברור שכשמשהו כזה קורה לך, מרגישים גם מבוכה – זה קצת מביך ליפול מקורקינט. אז מנסים להעמיד פנים שהכל בסדר. חזרתי למלון, בדקתי את עצמי. הדאיג אותי שנפלתי על הראש”.
המקרה של נטשה ריצ'רדסון
במלון, עם ראש כואב, חשבה אוקשוט על הסיפור של נטשה ריצ’רדסון, השחקנית האנגליה, אשתו של ליאם ניסן, שמתה ב־2009 לאחר נפילה “קלה” במהלך שיעור סקי בקנדה. במשך מספר שעות לאחר התאונה, היא נראתה בסדר. במציאות, היא סבלה מפגיעת מוח קטלנית שהרגה אותה. הטעות של ריצ’רדסון היתה שסירבה לבדיקה רפואית כי חשבה שהכל בסדר. אוקשוט למדה את הלקח – והחליטה להגיע לבדיקה בבית חולים.
בלי עברית, ועם מעט מאוד שקלים בכיס, היא הגיעה לאיכילוב. עד היום היא נהנית לשחזר את החוויה שעברה שם. “מצאתי את עצמי בשעת ערב, עם סנטר מדמם ואחרי שעשיתי גוגל על הפגיעה המוחית של ריצ’רדסון. פחדתי. יש לי ילדים, ומה יקרה אם אמות בלילה. במלון עזרו לי וכיוונו אותי לאיכילוב.
“זאת היתה חוויה מאתגרת. אני לא דוברת עברית ולא כל השלטים בבית החולים באנגלית, כך שהתקשיתי למצוא את דרכי. אבל היו במיון המון צעירים, חלקם במדים, שדיברו אנגלית ושמחו לעזור לי. מה שמאוד הרשים אותי – ואני כידוע מאוד מתעניינת במערכות רפואה בעולם – היה הטיפול המהיר והיעיל. הרופא היה נהדר.
“בתוך שעתיים נבדקתי, טופלתי ושוחררתי. הרופא אמר לי שאני לא הולכת למות וגם הסביר לי את ההיגיון מאחורי זה – את המכה הקשה חטפתי מתחת לסנטר ולא באזור היותר רגיש בגולגולת. הוא הרגיע אותי שאין אפילו צורך בסריקת CT כי הוא יכול לומר בוודאות מהבדיקה שזה לא “מצב נטשה ריצ’רדסון…”.
על סמך היכרותה וניסיונה עם מערכת הבריאות הבריטית, אוקשוט מעריכה שבבית חולים אנגלי היו מתייחסים לפגיעת ראש בכל הרצינות, אבל היחס לפצועי תאונות מהסוג שעברה היה משאיר אותם במיון שעות ארוכות.
“בבריטניה היו מטלטלים אותי ממחלקה למחלקה. בישראל זה היה שונה – הרופא שטיפל בי עשה למעשה את כל מה שצריך, במקום שאצטרך להסביר את מה שקרה שוב ושוב לרופא אחר בכל פעם, כמו שזה קורה בבריטניה”.
אוקשוט הגיעה לישראל בעיצומה של המלחמה במטרה לכתוב מאמר. “לא הייתי בטוחה מה אני עומדת לכתוב, חשבתי אולי משהו על הטכניון, אבל לא הייתי בטוחה מאיזו זווית. לא היתה לי שום כוונה לכתוב על מערכת הבריאות הישראלית – אבל זה מה שקרה, בעקבות התאונה”.
עניין של מזל
המאמר שהתפרסם באפריל השנה בטלגרף, חשף לעולם את הצד היפה של ישראל – את המודרניזציה באיכילוב, איכות הטיפול, החדשנות, רובוטים בלובי, בדיקות מיידיות – ולא פחות חשוב מכך, יחס נהדר מצד העובדים. אוקשוט אפילו הופתעה מהמחיר הנמוך יחסית של הטיפול בישראל. “הטיפול שקיבלתי מבייש את מערכת הבריאות הבריטית”, סיכמה במאמר.
"בבריטניה אין עקביות בטיפול", אומרת אוקשוט, "חלק יעברו חווייה טובה בבתי החולים, וחלק יסבלו משירות גרוע. במדינה כמו בריטניה, שבה המיסוי כל כך גבוה, אלמנט המזל בטיפול הוא בלתי מתקבל על הדעת. זה מחריד. אנחנו, כמו ישראל, מדינה עשירה – אבל בישראל ראיתי למה אפשר לצפות ממערכת הבריאות, וכמה אנחנו רחוקים מכך בבריטניה".
