Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

קצין רפואה ראשי בצה"ל: ״אין מקום על פני כדור הארץ שפצוע יקבל טיפול כזה״

"מצילים הרבה יותר אנשים מבעבר, למרות שחומרת הפציעות קשה יותר". תא"ל אלון גלזברג | צילום: דובר צה"ל
"מצילים הרבה יותר אנשים מבעבר, למרות שחומרת הפציעות קשה יותר". תא"ל אלון גלזברג | צילום: דובר צה"ל
בניגוד אולי למערכת הביטחון, 7 באוקטובר תפס את חיל הרפואה מוכן עם רפורמה שנבנתה במשך עשור: זמני פינוי מהירים יותר, טכנולוגיות רפואיות חדשות ושיעורי תמותה נמוכים דרמטית יותר מאי פעם • תא"ל פרופ' אלון גלזברג, קצין הרפואה הראשי, יסיים בחודש הבא את אחת הקדנציות הארוכות והסוערות בתפקיד • בראיון מיוחד לפורבס, עם צאת גיליון הרופאים הטובים בישראל 2024, הוא מספר על המהפכה הרפואית בשדה הקרב שמצילה חיי רבים, אבל גם גובה מחיר כבד מאנשי החיל

בניגוד אולי למערכת הביטחון, 7 באוקטובר תפס את חיל הרפואה מוכן עם רפורמה שנבנתה במשך עשור: זמני פינוי מהירים יותר, טכנולוגיות רפואיות חדשות ושיעורי תמותה נמוכים דרמטית יותר מאי פעם • תא"ל פרופ' אלון גלזברג, קצין הרפואה הראשי, יסיים בחודש הבא את אחת הקדנציות הארוכות והסוערות בתפקיד • בראיון מיוחד לפורבס הוא מספר על המהפכה הרפואית בשדה הקרב שמצילה חיי רבים, אבל גם גובה מחיר כבד מאנשי החיל 

639 חללים ו־3,643 פצועים מתחילת המלחמה. זהו, נכון לכתיבת שורות אלו, המחיר הכבד (והחלקי, יש לומר) של המלחמה הנוכחית מ־7 באוקטובר. 290 חיילים נפלו מתחילת התמרון הקרקעי בעזה. 1,831 נפצעו.  

מספר ההרוגים והפצועים, שספגו כוחות הביטחון במלחמה עד כה, הוא הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה. ההערכה, שהשמיעו לאחרונה ראשי מערכת הביטחון, היתה, כי ״הלחימה בעזה תימשך עוד שבעה חודשים״. הערכה זו מותחת עוד את צפי הנפגעים הכולל ועלולה להפוך אותה בקרוב למערכה המדממת ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים. זהו האתגר הגדול עמו מתמודד חיל הרפואה בצה״ל, אשר אמון על קביעת המדיניות ומתן הטיפול הרפואי לחיילים. זהו האתגר העומד גם בפני גלזברג. 

הנתונים המצטברים בחיל הרפואה מאז תחילת המלחמה אמורים לעודד. שיעור התמותה בקרב נפגעי צה״ל צנח משמעותית בהשוואה למערכות ומלחמות קודמות, זמני התגובה והפינוי התקצרו דרמטית, ובשדה הקרב הוטמעו בתוך זמן קצר שיטות פעולה וטיפול חדשניות.  

וזה מתבטא באופן ברור בתוצאות בשטח. אם במלחמת לבנון השנייה עמד שיעור תמותת החיילים CFR) שיעור ההרוגים מתוך סך הנפגעים), על כ־%15 או הרוג על כל 6־7 פצועים שהיו בסכנת חיים – במלחמה הנוכחית שיעור התמותה צנח ל־%5.6 (הרוג על כל 15 פצועים). גם זמני הפינוי – הנמדדים מרגע הפציעה בשדה הקרב ועד קבלת הטיפול הטראומטי בבית החולים – ירדו באופן מאוד משמעותי. במלחמת לבנון השנייה זמן הפינוי המוסק עמד בממוצע על יותר משלוש שעות. היום, במלחמה הנוכחית, נמדד זמן ממוצע של כשעה אחת בלבד.  

טיפול ראשוני בשטח, ומשם הישר לבית החולים | צילום: דובר צה"ל
טיפול ראשוני בשטח, ומשם הישר לבית החולים | צילום: דובר צה"ל

״קבענו כאן שיא עולמי מטורף״, מספר תא״ל גלזברג בראיון מיוחד לפורבס ישראל, עם צאת גיליון הרופאים הטובים בישראל 2024. ״אין צבאות בעולם שהציגו מספרים כאלה לאורך זמן. הצלחנו להציל חיילים עם פציעות קשות מאוד – כאלו שבעבר המאוד לא רחוק הסתיימו במוות וודאי״, הוא מעיד. ״היה לנו מקרה של חייל עם פציעת בטן חמורה ואיבוד מאסיבי של דם. יותר מארבעה ליטרים. שיעור התמותה במקרים דומים בעבר הסתיימו במוות כמעט וודאי, קרוב ל־98% תמותה – והצלחנו להציל אותו״. לדבריו, מחצית מהמקרים האלה כבר לא מסתיימים במוות. ״במחלקות הטראומה של בתי החולים אמרו לנו, כבר ביום השני למלחמה, שמעולם לא הגיעו אליהם פצועים עם חומרת פציעה כל כך קשה, במצב שעוד אפשר להציל אותם. זו כמו תרופה לסרטן סופני עם 98%  תמותה, שבזכותה מצליחים להציל50%  מהחולים. זו דרמה של ממש״, הוא מדגיש.  

“זאת מלחמה” 

את השיחה האישית עם קצין הרפואה הראשי של צה״ל, אנחנו עורכים בלשכתו בקריה, הממוקמת מטרים בודדים מחמ"ל החיל. 

איפה תופס אותך 7 באוקטובר 

״אני בבית עם האישה והילדים. מתעורר מטלפון של מר״פ דרום (אל"ם דוקטור זיוון אביעד בר, שהיה קצין הרפואה של פיקוד דרום ב־7 באוקטובר. כיום מפקד המרכז לשירותי רפואה והקרפ״ר המיועד הבא – א.ז). הוא מתקשר אלי ומעדכן אותי, שמשהו מאוד מוזר מתרחש בגזרה. המון התראות ולא ברור מה קורה. זה היה סוף המשפט שלו. לא אשכח. לא ידענו כלום באותם רגעים, והוא שואל אותי מה לעשות. האופן שבו הוא שאל אותי, טון הדיבור, האינטונציה – אתה שומע בקול שלו משהו אחר״.  

איך הגבת? מה היו ההוראות הראשונות שלך אז? 

״עד היום אין לי מושג למה, אבל התשובה שלי אליו היתה – זאת מלחמה. תרים את כל הסוויצ׳ים. תגייס את כולם, תביא את כולם כולל כולם במיידי. 6:40 כבר התחלנו לגייס. 7:10 החמ״ל כבר היה פתוח, ובתוך שעה כבר היינו אחרי הערכת מצב ראשונה״.  

תא" אלון גלזברג | צילום: דובר צה"ל
תא" אלון גלזברג | צילום: דובר צה"ל

״היה לנו מקרה של חייל עם פציעת בטן חמורה ואיבוד מאסיבי של דם – יותר מארבעה ליטרים. שיעור התמותה במקרים דומים בעבר היה כ־98% – והצלחנו להציל אותו״ 

בשלב הזה אתם כבר מקבלים דיווחים על מה שמתחולל בעוטף? על הטבח, ההרוגים וכמויות הפצועים הקשים בקיבוצים ובאזור המסיבה ברעים? 

״כן – וכלובש מדים אני אומר באופן ברור – כשלנו ביום הזה. לא עשינו את העבודה שלנו. אנחנו פה כדי לשמור על האזרחים ולא עמדנו בזה באותה שבת. אבל מכל הכאוס שהיה בפיקוד דרום ביממות הראשונות – מערך הרפואה הצליח לתת לנו תמונת מצב מהירה. 

“עד הצהריים כבר היה שם ריכוז של יחידה שהמצאנו באותו היום. לקחנו סגן אלוף ונתנו לו לפקד על ריכוז האמבולנסים בשטח. היה לנו כוח שאפשר היה להטיל לאירועים. אני מדבר עם קצין הרפואה האוגדתי של עזה, תוך כדי שאני שומע אותו יורה ונלחם. 

“זה היה יום נורא ועוד לא גמרנו לחשוב עליו. אבל אני מאוד גאה במערך הזה, באנשים שלו ובאופן שבו הוא תיפקד באותו יום – כי בסוף אני חושב שהצלחנו לעשות את המעבר מאפס ל־100 מאוד מהר״. 

נפגעים 'בני הצלה’ 

תא"ל גלזברג, המכהן בתפקיד בארבע השנים  האחרונות, מדגיש, כי הביצועים המצוינים שמפגין החיל בתקופה האחרונה הם תוצאה של עבודה ארוכת שנים, שהחלה אצל קודמיו. ״זה תהליך״, הוא אומר, ״וב־20 ומשהו השנים האחרונות הייתה לי הזכות להיות בצד של הרפואה המבצעית בצה״ל ובכל שלבי התהליכים מאז ועד היום״. 

אחד האלמנטים החשובים שהביאו, לדעתו, את השינוי בביצועים הוא המיקוד בטיפול בפצועים המוגדרים כ׳בני הצלה׳. אותה קבוצה של נפגעים שעל פי הספרות המקצועית מהווה כ־25% מסך החיילים ההרוגים במלחמות. הרוגים שבנסיבות מסוימות אפשר היה להציל. ״כדי להביא אימפקט על המערכה צריך להתמקד – ושם שמנו את הפוקוס שלנו״, הוא אומר. ״שאלנו מהן הסיבות לתמותה ואיך בונים תוכנית מסודרת שתציל אותם. זה לקח עשור, והיום אתה רואה את זה מתממש. הירידה בשיעור התמותה שאנחנו רואים היום באה בזכות אותה ההתמקדות באותה קבוצה חשובה. המיקוד הזה היה לאחת הסיבות שהביאו אותנו לשיעורי תמותה של 6%־7%. 

"כיום אנחנו מצליחים להציל הרבה יותר אנשים מבעבר, וזאת למרות שחומרת הפציעה הממוצעת קשה הרבה יותר״, מספר גלזברג. זה קורה גם בזכות מהירות התגובה לטיפול בפצועים הודות לפריסה כירורגית ומדוקדקת של מערך הרופאים והפרמדיקים, הנקראים בשפה הצה״לית מט״בים (מטפלים בכירים), שמתחילת התמרון הקרקעי מלווים באופן צמוד את הכוחות הלוחמים בשטח.  

כבר בתחילת המלחמה התקבלה החלטה חשובה – בפעם הראשונה במלחמות ישראל, הוחלט לבטל את פריסת התאג״דים בשטח, תחנות האיסוף הגדודיות, המשמשות על פי התו״ל הצה״לי כבתי חולים שדה, בהם התבצע הטיפול בפצועים הקשים בשטח הלחימה. 

"יעל נשואה קודם כל לבית החולים – אני למעשה בעלה השני…"

תא״ל פרופ׳ אלון גלזברג השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב במסגרת העתודה האקדמית. את תחום ההתמחות העיקרי שלו – כירורגיה – השלים במרכז הרפואי מאיר, וכיום הוא מכהן במקביל כפרופסור לכירורגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר־אילן. 

את הקריירה הצבאית החל בשירות קרבי כרופא יחידת אגוז וכרופא מוטס ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד 669. לאחר מכן מילא שורה של תפקידים בכירים, בין השאר כראש מנהלת הרפואה, מפקד המרכז לשירותי רפואה וראש מחלקת שירותי הבריאות בצה"ל. בהמשך קודם לתפקיד קצין הרפואה הפיקודי של פיקוד הצפון, ובתפקידו הקודם כיהן כקצין הרפואה האוגדתי של עוצבת האש. לתפקיד קצין הרפואה הראשי מונה בספטמבר 2020 – בעיצומה של מגיפת הקורונה. 

"הפעם היחידה שנפגשנו בעבודה במלחמה". ד"ר יעל מוזר-גלזברג ותא"ל גלזברג | צילום: דובר צה"ל
"הפעם היחידה שנפגשנו בעבודה במלחמה". ד"ר יעל מוזר-גלזברג ותא"ל גלזברג | צילום: דובר צה"ל

תא"ל גלזברג נשוי לד"ר יעל מוזר־גלזברג, מנהלת שירותי השתלות כבד בילדים ורופאה בכירה במרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים. "אני למעשה בעלה השני", אומר בחיוך קצין הרפואה הראשי. "יעל נשואה קודם כל לבית החולים, ולמעשה הפעם היחידה במהלך המלחמה שפגשתי אותה בעבודה, הייתה כשנחתנו עם הילדים החטופים בשניידר. היה לי הכבוד ללוות את הטיפול הרפואי שלהם עם החזרה מהשבי ולהעביר אותם לטיפול שלה בבית החולים. היא קיבלה אותם במסגרת העבודה שלה כרופאה בכירה במחלקת השבים״. 

גלזברג צפוי לפרוש לאחר תקופת שיא שבה כיהן בתפקיד. מחליפו הוא אל"מ דוקטור זיוון אביעד בר, מפקד המרכז לשירותי רפואה, שצפוי להיכנס לתפקיד בחודש יולי הקרוב. 

מינימום טיפול בשטח 

שיטת הפעולה החדשה שקבעה הגעה בזמן אפס לפצועים, מינימום טיפול בשטח ופינוי מהיר מהשטח – אם באמצעות נגמ״שים ממוגנים שהוסבו לאמבולנסים או על ידי מסוקים שביצעו חילוצים משטחי האש – חוללו מהפך דרמטי בזמני הפינוי ובאיכות הטיפול בפצועים. מה שהתבטא בירידה תלולה ומהירה בשיעורי התמותה.  

״שינינו את השיטה. מאז אוקטובר אין לנו בעזה תאג״דים ואין פלוגות רפואה. אין לנו היום שם שום דבר נייח. הפצוע מטופל, עולה על כלי פינוי ועף אחורה״, מפרט תא"ל גלזברג. ״הורדנו שני דרגים בשרשרת הטיפול וקיצרנו את הזמנים משמעותית. זה בדיוק השעה ו־6 דקות שלוקח לנו היום לפנות פצוע במסוק מרגע הפציעה״, הוא אומר. ״אף צבא בעולם לא עושה את זה היום, אפילו אנחנו לא עשינו את זה עד אוקטובר. 

״שינינו גם את הפרוטוקולים״, מתאר הקרפ״ר. ״העיקרון היום הוא Do Less, לעשות רק מה שהכרחי. אם הפצוע צריך הנשמה אבל הוא לא חייב כרגע, עדיף שיעשו את זה במיון, בבית החולים. האירוע הזה מביא לזמני פינוי הרבה יותר קצרים״.  

לא פחות מ־650 מטפלים בכירים (רופאים ופרמדיקים) בסדיר ומילואים, נכנסו לעזה במהלך המלחמה. ״במקום לפרוס תאג״דים בשטח הכנסנו אותם פנימה, לתוך הנמ״רים, צמוד לכוחות בשטח. פשוט לא היה הגיוני לנתח בן אדם בתוך אוהל, במרחק 12 דקות טיסה מבית חולים״, מסביר גלזברג את ההחלטה. 

ההחלטה התקדימית, לשלוח את צוותי הרפואה אל קו החזית, לוותה גם במחיר כבד. 43 אנשי חיל הרפואה נהרגו מתחילת המלחמה  – מספר החללים הגבוה ביותר שנרשם בחיל ב־50 השנים האחרונות.  

דם מלא במקום נוזלים סינתטיים 

לצד שלל השינויים שהוטמעו בשדה הקרב, הכניסו אנשי חיל הרפואה חידושים נוספים – מגוון יכולות רפואיות חדשות ושימוש נרחב במוצרי דם חדשניים, כמו ׳מנות הדם המלא׳.  

במהלך המלחמה הפך השימוש במנות דם מלא לאמצעי הטיפול העיקרי, המשמש כנוזל ההחיאה המתקדם ביותר במקרי טראומה. אם בעבר פצוע בשטח שהיה זקוק לעירוי דם, היה מקבל נוזלי החייאה סינתטיים או פלזמה מיובשת, היום מנות דם מלא, אשר דורשות קירור שלא היה קיים בעבר בשטח הלחימה, זמינות לכל החטיבות הלוחמות.  

״זה לא היה קיים בצה״ל עד אוקטובר אשתקד״, מספר גלזברג. ״מ־2018 התחלנו להכניס טיפול בדם מלא בפינוי מוסק. כמה שנים מאוחר יותר ב־2021 התחלנו ניסוי מצומצם של טיפול בדם מלא גם בפינוי רכוב, במספר אמבולנסים של צה״ל, עם הכשרה מיוחדת, באישור מיוחד של רופא. במקביל עבדנו על הרגולציה ובנינו תוכנית לטיפול בדם מלא בחטיבות עד 2026״. ואז הגיע ה־7 באוקטובר. 

״במקום לפרוס תאג״דים בשטח הכנסנו אותם פנימה, לתוך הנמ״רים, צמוד לכוחות בשטח" | צילום: דובר צה"ל
״במקום לפרוס תאג״דים בשטח הכנסנו אותם פנימה, לתוך הנמ״רים, צמוד לכוחות בשטח" | צילום: דובר צה"ל

״תוך שבועיים הכנסנו את הטיפול הזה אל שדה הקרב״, מספר קצין הרפואה הראשי. היום מיושם הטיפול החדשני בשטח ברמת הגדוד – וההשפעה של הטיפול הזה כפי שמעיד הקצין הבכיר – חסרת תקדים. ״השבוע הגיע לברזילי חייל פצוע קשה, עם קרע בעורק הראשי, ששבר שיא עולמי – הוא קיבל שבע מנות דם ב־46 דקות, מרגע הפציעה ועד שנכנס לחדר המיון בבית החולים״, הוא מספר. ״מי שנזקק לשבע מנות דם כדי להגיע בחיים לשולחן הניתוחים הוא פצוע שבוודאות לא היה שורד בעבר. אצלנו עד לפני שנה, אפילו פחות, עד אוקטובר האחרון, פצוע כזה היה מת בוודאות״.  

החידושים שהטמיעו אנשי חיל הרפואה בטיפול בשטח – זמני הפינוי המהירים, הצוותים הרפואיים הצמודים לכוחות בשטח ומוצרי הדם החדשניים שהוכנסו לטיפול בשדה הקרב – קבעו שיא עולמי בהצלת חיי חיילים. ״אין לזה תקדים בצבאות אחרים״, קובע גלזברג. ״לצד זאת יש לנו גם עוד הרבה עבודה לעשות וגם הרבה שותפים לדרך. הצלת חיים לא באה לבד – עשינו את זה יחד עם השותפים שלנו בבתי החולים, במשרד הבריאות ובמערכת הבריאות כולה. אין מדינה שיש לה אינטגרציה כל כך טובה בין מערכת הבריאות והצבא״. 

ומה נעשה בחיל מבחינת מניעת פציעות? איך העבודה שלכם משתלבת עם ההגנה ואמצעי המיגון שמספקים לחיילים במלחמה? 

״ברור שאם אתה שואל אותי אם אני מעדיף לנתח אנשים שנפצעו או למנוע בכלל את הפציעה – אז ברור מה אני מעדיף. אנחנו לא הגורם שקונה את המיגון או פוקד להשתמש בו, אבל אנחנו גורם מייעץ. למשל – הקסדה החדשה והמשופרת בצה״ל היא תוצאה של עבודה שנעשתה בענף. מיפינו 116 מקרי מוות של חיילי צה״ל שנהרגו מפציעות ראש חודרות. הלכנו אחורה מ־2010 ומצאנו ש־52% מהפציעות האלו קורות ברדיוס ספציפי של הגולגולת. על בסיס המחקר שנעשה אצלנו בענף שינו את המיגון ואת האופן שבו מייצרים היום קסדות. אז אנחנו לא הגורם שקונה את המיגון או פוקד להשתמש בו אבל אנחנו נעשה הכל כדי להציל את החייל הבא״.  

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן