Forbes Israel Logo
מספר הולך וגדל של חברות ממוקדות תרופות פסיכדליות שבסיסן באירופה. צילום: shutterstock
מספר הולך וגדל של חברות ממוקדות תרופות פסיכדליות שבסיסן באירופה. צילום: shutterstock

"מורשת ארוכה של חדשנות": המעבדות פורצות הדרך שמשנות את עולם הרפואה

אפילו אחרי 100 שנים של פיתוח תרופות, מסתבר שהטבע הוא עדיין כימאי טוב בהרבה מכל אדם. כך מפתחות מעבדות באירופה תרופות פסיכדליות שמכילות פסילוציבין, חומר שמקורו בפטריות הזייה, באמצעות ביולוגיה סינטטית, וגם שומרות על הסביבה
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

ניתן לייצר פסילוציבין, מרכיב המפתח בפטריות הזייה, נקראות גם "פטריות הקסם", ממשפחת הטריפטמינים, בכמה אופנים שונים: ניתן להפיק אותו מפטריות פסילוסיבה, תהליך הדורש כמות ניכרת של פטריות, וניתן לייצר אותו באופן סינטטי. שניהם יקרים ודורשים חומרים רבים על מנת להתחיל את התהליך, ואף אחד מהם אינו בר קיימא במיוחד.

חברה אירופאית מתחום הפסיכדליקה בדרך לבחון שיטת ייצור אחרת ויוצאת דופן, כזו שהופכת למעשה סוכר לפסילוציבין. אוקטרין ביו (Octarine Bio), חברת ביולוגיה סינתטית מדנמרק, תחל בקרוב בניסויים קליניים בבני אדם עם הפסילוציבין הביו-סינתטי שלה באמצעות שותפות חדשה עם קלרקנוול (Clerkenwell Health), ארגון מחקר בריטי המתמחה בתרופות פסיכדליות.

ביוסינתזה: בחירה ירוקה יותר

ניק מילן, מייסד והמדען הראשי של אוקטרין, אומר כי השימוש הייחודי של החברה בביולוגיה סינתטית ליצירת וייצור תרופות מייחד אותה משחקנים אחרים במרחב המתמקדים באמצעים מסורתיים יותר לפיתוח תרופות.

"אמצעים אלה מוגבלים במורכבות המולקולות שהם יכולים לייצר, וחשוב מכך, הם מסתמכים במידה רבה על משאבים בלתי מתחדשים ומסוכנים לסביבה", הוא אומר. "שיטות סינתטיות לייצור פסילוציבין, למשל, משתמשות בבנזן כמרכיב ההתחלתי בכמויות גדולות, ויוצרות פי כמה ממשקלו בפסולת מסוכנת".

מייסד והמדען הראשי של קלרקנוול, הנרי פישר, מציין כי לחילוץ פסילוציבין ישירות מפטריות יש גם חסרונות: ייצור מסוג זה דורש כמות גדולה של חומר אורגני.

"אוכלוסיית אירופה כפולה משל ארה"ב ובעלת שיעורים דומים של הפרעות בריאות הנפש, היא מציעה אוכלוסיית יעד נכבדה יותר"

טום מקדונלד

"הביוסינתזה תופסת נישה בינהם – היא ניתנת לייצור בכמות גדולה מאוד כמו סינתזה כימית, אבל היא גם ירוקה מאוד", אומר פישר. "זה מתאים מאוד לחלק מהחששות שיש לאנשים מבחינה סביבתית, אבל זה גם מתאים לצורך של העסק".

השימוש בסוכר שלילי CO2 כמרכיב ההתחלה בכמויות גדולות יוצר שיטת ייצור בת קיימא, אומר מילן, תוך שהוא מאפשר לצוות אוקטרין לייצר שיטות מורכבות יותר: "תהליכים ביולוגיים יכולים לבצע תגובות כימיות ביעילות רבה יותר ממה שכימיים סינתטיים יכולים, ויכול אפילו ליצור מולקולות מחוץ לתחום הכימיה הסינתטית".

אפילו אחרי 100 שנים של פיתוח תרופות, הוא אומר, "הטבע הוא עדיין כימאי טוב בהרבה מכל אדם". על ידי שימוש בתהליכים ביולוגיים אלה, אוקטרין יכולה להתמקד בייצור מולקולות שכימאים סינתטיים עשויים להיאבק לייצר.

איך זה עובד

לדברי מילן, ייצור פסילוציבין מסוכר אינו מופרך כפי שהוא נשמע, ובעצם מחקה את אופן ייצורו של פסילוציבין בתוך פטריות פסילוסיבה (Psilocybe). בטבע, סדרת אנזימים מהפטריה ממירים סוכר למולקולות מורכבות יותר, ובסופו של דבר מייצרים פסילוציבין.

"הבעיה היא שפטריות הפסילוסיבה לא הופכות סוכר לפסילוציבין בהיקף ועקביות הדרושה לשימוש פרמצבטי", אומר מילן. "אנו לוקחים את אותה מכונה ביו-סינתטית ומציגים אותה לשמרים, ונותנים למיקרואורגניזם את היכולת לייצר פסילוציבין מסוכר. עם שיפורים נוספים במכונות השמרים שלנו, אנו יכולים לשדל אותו לייצר פסילוציבין ביעילות רבה יותר".

למרות שחומרי גלם כימיים עשויים להיות יקרים באופן בלתי נמנע, מחיר הגלוקוז הוא זול, בסביבות 0.50 דולר לקילוגרם. השיטה של ​​אוקטרין מוגנת IP, ניתנת להרחבה, ובנוסף לפסילוציבין, היא יכולה לאפשר ייצור פסיכדליים אחרים של טריפטמין.

שותפות למחקר

קלרקנוול הינה ארגון מחקר שמתמקד אך ורק בפסיכדלים ברפואה, ובמיוחד ביישומיהם בהקשר פסיכותרפי. בשיתוף פעולה עם אוקטרין, מנהל הסיכונים יתמוך במפתחת התרופות בעריכת ניסויים קליניים של תרופות פסיכדליות ביוסינתטיות, החל בפסילוציבין, ויפתח את הפרוטוקולים הקליניים לאינדיקציות שלו.

באירופה יש מורשת עמוקה של חדשנות בתחומי מדעי החיים ורוב החברות במרחב עובדות עם תרכובות פסיכדליות במסגרות ניסוי קליני. צילום: shutterstock

פישר אומר כי מנהל הסיכונים הושק כאשר הצוות שלו הבין שלמרות שלכל החברות יש צורך בנתונים, לא לכולן יש את הרקע המחקרי הדרוש כדי להתחיל מאפס. "רצינו לעשות משהו משמעותי עבור כל המגזר, וכשהרבה מפתחי תרופות חדשים קמים, הבנו שכולם יצטרכו ניסויים קליניים. הנתונים והעוצמה של הניסויים האלה ישפיעו רבות על המשתתפים", הוא אומר.

מנהלי סיכונים מסורתיים יותר, אומר פישר, אינם מצוידים בדרך כלל בכלים להתמודדות עם הניואנסים של ההיבט הפסיכותרפי של ניסויים קליניים עבור פסיכדלים, וזה יכול להשפיע לרעה על מטופלים המשתתפים בניסויים כאלה. קלרקנוול, לעומת זאת, הוא ארגון "ממוקד טיפול ומודע יותר למה שבאמת חשוב בטיפול בסיוע פסיכדלי".

שוק הפסיכדליקה האירופי גדל

השותפות בין החברות היא האחרונה שנרקמה בקרב מספר הולך וגדל של חברות ממוקדות פסיכדליים שבסיסן באירופה. למרות שהמשקיעים יתלבטו, טום מקדונלד, מנכ"ל קלרקנוול, ולמרות כל צעדי הזהירות בהם נקטו, הם צריכים להתנחם בעובדה שרוב החברות הפועלות בתחום שיתפו פעולה עם אוניברסיטאות מובילות וקרנות בריאות. חברות כמו אוקטרין, הוא אומר, אפילו קיבלו מימון מקרן ההשקעות של דנמרק.

"באירופה יש מורשת עמוקה של חדשנות בתחומי מדעי החיים ורוב החברות במרחב עובדות עם תרכובות פסיכדליות במסגרות ניסוי קליני – מה שמביא לרבדים של חוזים, התאמות ואישורים אתיים", הוא אומר. סיבה נוספת שמקדונלד מציע שהמשקיעים לא צריכים לדלג על אירופה היא האוכלוסייה שלה: עם אוכלוסייה כפולה מארצות הברית ושיעורים דומים של הפרעות בריאות הנפש, היא מציעה אוכלוסיית יעד נכבדה יותר.


באנר הרופאים הטובים בישראל 2021
לרכישת גיליון הרופאים במהדורה מודפסת או דיגיטלית
שיתוף
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא