פעם החלוקה הייתה פשוטה: לאינסטגרם ולטיקטוק נכנסנו כדי להעביר כמה דקות בגלילה בין סרטונים קצרים, ולנטפליקס או לדיסני+ כדי לצפות בסרט או בסדרה. עכשיו הגבולות בין הפלטפורמות הולכים ומטשטשים.
בימים אלה בוחנת אינסטגרם אפשרות להעלות סרטונים באורך של עד שעה וחצי, ואילו ענקיות הסטרימינג מאמצות דווקא את הפורמט שהפך את טיקטוק לאחת האפליקציות הממכרות בעולם.
על פניו, מדובר בשני מהלכים הפוכים. בפועל, הם חלק מאותה אסטרטגיה: להשתמש בסרטונים קצרים כדי לעזור למשתמשים לגלות תוכן חדש, ואז להוביל אותם לצפייה ממושכת יותר. במרכז המאבק הזה ניצבת יוטיוב, שכבר הצליחה להפוך את עצמה גם לרשת של יוצרי תוכן וגם לאחת מפלטפורמות הצפייה הגדולות בטלוויזיה.
מרילס לסרטים
בסוף אוקטובר הכריזו אדם מוסרי, מנכ״ל אינסטגרם, וטסה ליונס, סגנית נשיא למוצר בחברה, על ניסוי בפורמט חדש בשם Features. הפורמט מאפשר ליוצרים לפרסם סרטונים אופקיים באורך של עד 90 דקות, ולקשר אליהם עד שמונה סרטוני Reels קצרים.
הרעיון פשוט: משתמש שנתקל ברילס מסקרן יוכל לעבור ממנו ישירות לסרטון הארוך שממנו נלקח. כך, במקום שהצפייה תסתיים אחרי כמה שניות או תוביל לעוד גלילה בפיד, היא עשויה להפוך לחוויית צפייה ממושכת.
הניסוי החל בברזיל ומתרחב בהדרגה ליוצרים בארה״ב. עבור אינסטגרם, מדובר בשינוי כיוון משמעותי. ״במשך הרבה זמן התנגדתי לרעיון של סרטונים ארוכים באינסטגרם״, הודה מוסרי בסרטון ההכרזה. ליונס הסבירה כי החברה עובדת גם על גרסה של Reels המיועדת למסכי טלוויזיה, וכי כדי להצליח בתחום הזה היא זקוקה ליותר מסרטונים קצרים.
זו אינה הפעם הראשונה שאינסטגרם מנסה להיכנס לעולם הווידאו הארוך. ב-2018 השיקה החברה את IGTV, אפליקציה נפרדת שהתמקדה בסרטונים ארוכים, אך סגרה אותה ב-2022. הפעם הגישה שונה: במקום לנסות להרגיל משתמשים לאפליקציה חדשה, אינסטגרם משלבת את הסרטונים הארוכים בתוך הפלטפורמה הקיימת, ומשתמשת ברילס כדי להוביל אליהם.
הכיוון ההפוך
בעוד אינסטגרם מנסה להאריך את משך הצפייה, נטפליקס (Netflix) פועלת דווקא כדי לקצר את הדרך אל התוכן.
באפריל השיקה החברה פיד אנכי בשם Clips, שמציג קטעים קצרים מתוך סדרות וסרטים בקטלוג שלה. הפיד משולב באפליקציית המובייל המחודשת של נטפליקס, ומאפשר למשתמשים לדפדף בין סצנות והצצות לתכנים שונים, בדומה לחוויית הגלילה בטיקטוק.
בניגוד לטיקטוק, המטרה של נטפליקס אינה להשאיר את המשתמשים בפיד הסרטונים הקצרים. כל קליפ נועד לעורר עניין בסרט או בסדרה ולהוביל לצפייה בתוכן המלא, לרוב על מסך הטלוויזיה.
גם דיסני+ אימצה גישה דומה. במרץ השיקה בארה״ב פיד אנכי בשם Verts, ובאוגוסט כבר דיווחה שכ-40% ממשתמשי המובייל שלה התנסו בו. לפי החברה, השימוש בפיצ'ר לווה בעלייה בזמן השהייה של משתמשים, במספר הקליפים שנצפו בכל ביקור ובפעילות ברשימות הצפייה.
דיסני אף חתמה על הסכם עם טיקטוק, שבמסגרתו ישולבו בפיד סרטונים נבחרים של יוצרי תוכן מהפלטפורמה, תחילה במסגרת פיילוט בארה״ב. המשמעות היא שיוצרים שעד היום סייעו לקדם סדרות וסרטים ברשתות החברתיות יוכלו כעת להגיע לצופים ישירות מתוך אפליקציית הסטרימינג, בדיוק ברגע שבו הם מחפשים מה לראות.
שירות הסטרימינג Peacock בוחן כיוון נוסף: לא רק שימוש בסרטונים קצרים לקידום תכנים ארוכים, אלא הפיכתם לתוכן בפני עצמו. השירות כבר הציג מיני-דרמות בפורמט אנכי, שילב סדרות קצרות של ReelShort ואף התנסה בשידורי NBA המותאמים לצפייה אנכית.
למה כל כך קשה לבחור מה לראות?
מאחורי השינויים מסתתרת בעיה שמוכרת כמעט לכל מי שפתח פעם את נטפליקס, עבר בין עשרות אפשרויות ובסוף ויתר על הצפייה: עומס התוכן.
לפי סקר State of Play של חברת Gracenote משנת 2025, שנערך בקרב 3,000 צופים בשש מדינות, 49% מהנשאלים אמרו שהם עשויים לבטל מנוי לשירות סטרימינג אם יתקשו למצוא בו משהו לצפות בו. בקרב בני 25 עד 34 הנתון גבוה אף יותר, ועומד על 56%. עוד עולה מהסקר כי הצופים מקדישים בממוצע 14 דקות לחיפוש תוכן.
הנתונים האלה מסבירים מדוע הפידים הקצרים הפכו לכלי אסטרטגי עבור חברות הסטרימינג. במקום לדרוש מהצופים לקרוא תקצירים, לצפות בטריילרים ולהחליט מראש במה להשקיע את זמנם, הפלטפורמות מציעות להם פשוט להתחיל לצפות. אם הקטע מסקרן מספיק, הדרך לסרט או לסדרה המלאים כבר קצרה.
מבחינת נטפליקס ודיסני+, מדובר בהרבה יותר משיפור חוויית המשתמש. ככל שמנויים מוצאים בקלות רבה יותר תוכן שמעניין אותם, כך עשוי להצטמצם אחד הגורמים שמובילים אותם לשקול ביטול מנוי.
המתחרה שכולן מנסות להדביק
האיום המשמעותי ביותר על הפלטפורמות האלה מגיע מיוטיוב. לפי נתוני חברת המחקר Nielsen, באוגוסט האחרון הייתה יוטיוב אחראית ל-15.8% מכלל הצפייה בטלוויזיה בארה״ב, יותר מפי שניים מנתח הצפייה של נטפליקס, שעמד על 7.7%.
היתרון של יוטיוב הוא בכך שהיא כבר משלבת תחת קורת גג אחת כמעט את כל סוגי הצפייה: סרטונים קצרים, תכנים ארוכים של יוצרים עצמאיים וצפייה ישירה במסכי הטלוויזיה.
אינסטגרם מנסה כעת להתקרב למודל הזה, ולתת ליוצרים סיבה להפיק תכנים ארוכים יותר במקום להסתפק בעוד ועוד רילס. כדי שזה יקרה, היא תצטרך להציע להם גם תמריץ כלכלי. ליונס התייחסה לכך בהכרזה על הפורמט החדש, והסבירה כי החברה רואה הזדמנות לסייע ליוצרים שעדיין אין מאחוריהם את התשתית והמערך העסקי הדרושים להפקת תוכן ארוך.
עבור שירותי הסטרימינג, לעומת זאת, האתגר שונה לחלוטין. נטפליקס כבר מחזיקה בספריית תוכן שהמנויים משלמים עליה מדי חודש; היא רק צריכה לעזור להם למצוא בה משהו שירצו לראות. Peacock יכולה להשתמש בפורמטים החדשים כדי להציע למפרסמים דרכים נוספות להגיע לצופים באמצעות זכויות השידור שכבר נמצאות ברשותה.
אינסטגרם, מנגד, צריכה לשכנע גם את היוצרים וגם את הצופים שכדאי להם להישאר בפלטפורמה לאורך זמן. בסופו של דבר, אינסטגרם ונטפליקס אולי נעות בכיוונים מנוגדים, אבל שתיהן מנסות לפתור את אותה בעיה: איך לגרום לצופה לבחור דווקא בתוכן שלהן. נטפליקס רוצה שהמנויים ימצאו מהר יותר את הסדרה הבאה שלהם ולא יעזבו. אינסטגרם רוצה שהרילס הבא יהפוך לצפייה של שעה וחצי.
הקרב כבר אינו רק על התוכן עצמו, אלא על הרגע שבו אנחנו מחליטים במה לצפות – ועל מי יצליח להשאיר אותנו מול המסך אחר כך.



