המנכ"לית יעל מרטיק חנן התעוררה בשבת בבוקר בתל אביב כאשר בעלה קיבל שיחת טלפון מקצין המילואים שלו בצבא, שהורה אותו להתכונן – הוא נקרא למילואים. היא מיד שלחה הודעה למייסד השותף שלה, עידו גלנץ, ה-CTO של הסטארט-אפ הצעיר שלהם בן ה-10 חודשים ,Pelles.ai. גלנץ כבר היה בדרכו למילואים.
"ראיתי את החדשות ולא הייתה אפשרות אחרת, אפילו לא היסוס. לקחתי את הדברים שלי ויצאתי", אמר גלנץ בשיחת טלפון מהבסיס של היחידה שלו ביום חמישי. "למען האמת לא התקלחתי מאז אותו בוקר".
עבור חנן, הצעד הבא היה להיפרד מבעלה, ואז להתקשר לאשתו של גלנץ כדי לוודא שלמשפחתם לא חסר דבר. ביום ראשון בבוקר, היא נפגשה עם שני המייסדים האחרים של Pelles.ai כדי לעבור על תרחישים כיצד לשמר את העסק שלהם, המשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור עיצובי MEP (מכונות, חשמל ואינסטלציה). למשקיעים ולשותפים עסקיים ברחבי ארה"ב, חנן שיתפה את המסר הזה: "אנחנו מאוד עצובים ושבורי לב, אבל בטוחים", אמרה. "ידוע שישראלים מתאוששים במהירות. אנחנו מסתערים קדימה".
מקרים דומים התרחשו ברחבי חברות הטכנולוגית בישראל, ובמידה מסוימת גם בארה"ב, לשם סטארט-אפים רבים שנוסדו בישראל העבירו את המטה שלהם או הקימו משרדים. ההתגייסות, מהגדולות בתולדות ישראל – 300 אלף חיילי מילואים שהוזעקו לחזית המלחמה בימים שלאחר מתקפת הפתע האכזרית בדרום ישראל, שבמהלכה רצחו מחבלי חמאס לפחות 1,300 ישראלים ואזרחים רבים נחטפו. ביום שישי, הצבא הישראלי הורה לאזרחים פלסטינים המתגוררים בצפון עזה להתפנות דרומה, מה שמרמז על פלישה בקנה מידה מלא.
שירות החובה והמילואים בישראל, יחד עם העובדה שעובדי ההייטק מייצגים 14% מכוח העבודה בארץ, פירושו שלגיוס בקנה מידה כל כך גדול הייתה השפעה לא פרופורציונלית על ענף הסטארט-אפ העולמי. מימון הון סיכון לסטארט-אפים ישראליים ברבעון האחרון צמח ב-56% ל-1.4 מיליארד דולר, לפי נתוני הסטארט-אפים Crunchbase. לשם השוואה, חברות סטארט-אפ אירופאיות גייסו 16.4 מיליארד דולר, עלייה של 28% בלבד. ביום חמישי חתמו מאות חברות הון סיכון על הצהרה פומבית לתמיכה בישראל ובקהילת הטכנולוגיה שלה.
בדיקה של משרדי סטארט-אפ בארץ על ידי מספר משקיעים מקומיים, ביניהם אבי אייל מ-Entrée Capital ויובל אריאב מ-Symbol, מצאה כי כ-15% מהעובדים המקומיים זומנו לשירות מילואים. בחברות טכנולוגיה ותיקות עם צוות בקנה מידה גדול יותר, ההתגייסות ההמונית לא הוכיחה את עצמה כמשתקת, אמרו מנכ"לים ומשקיעים מקומיים. אבל בסטארט-אפים קטנים יותר, אפילו היעדרות אחת יכולה להיות הרסנית – ולפעמים המשמעות היא סופו של העסק.
Folio, סטארט-אפ שטרם נחשף לציבור – היה במהלך בדיקות אלפא עבור תוכנת הבינה המלאכותית שלו המסייעת לנהל נכסים דיגיטליים – מצא את עצמו בהקפאה וחסר מזומנים. המנכ"לית פיי גולדשטיין נמצאת כעת בשירות מילואים, המייסדת השותפה שלה נמצאת בביתה עם ילדיה, בזמן שבתי הספר בישראל סגורים. Folio לא תגיע ליעד שנקבע לאוקטובר; היא גם לא תמשיך לבדיקות בטא בסוף החודש כמתוכנן. אך ביום חמישי, לאחר ששהתה בקיבוץ שבו נטבחו אנשים על ידי החמאס, גולדשטיין אמרה שהיא מצאה את עצמה מפקפקת בחשיבות הסטארט-אפ שלה לנוכח טרגדיה כזו.
"זה כל כך מוזר איך בחיים האמיתיים שלנו, לקחנו דברים כל כך ברצינות", אמרה. "ועכשיו אנחנו מוקפים בהחלטות של חיים ומוות וזה גורם לי לשים דברים בפרספקטיבה".
תמיכה בצוותים הישראלים
עבור חדי הקרן בישראל וחברות טכנולוגיה שהונפקו לציבור, ימי העבודה האחרונים היו יוצאי דופן ואמוציונליים במיוחד. חברות רבות יצאו לחופש ביום ראשון שלאחר התקיפה של חמאס. אבל למחרת, הם החלו להתמודד עם היעדרותם של עובדים אשר נפגעו פיזית, נפשית, או נקראו לשירות מילואים – רבים מהם מנהלים ומהנדסים בחברות אבטחת סייבר עמוסות בוותיקי יחידת 8200 לשעבר וכוחות המודיעין – כך לפי מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר Talon, עופר בן נון.
קל יותר להתמודד עם צמצום זמני של כוח אדם, אמרו מנכ"לים, כאשר עסקים מקומיים צברו מספיק ותק כדי להחזיק משרדים במקומות אחרים, כמו לונדון וניו יורק. ב-Armis, סטארט-אפ בתחום האבטחה בשווי 3.4 מיליארד דולר, ציין המנכ"ל יבגני דיברוב כי כ-15% מהצוות המקומי שנקרא למילואים ייצג רק 3% מכוח העבודה הגלובלי שלו.
בחברת Pentera, סטארט-אפ אחר בתחום אבטחת סייבר בשווי מיליארד דולר, המנכ"ל אמיתי רצון אמר כי ההנהלה מודאגת מכך שהצוות הישראלי ינסה להיראות חזק למען המורל, והפצירה במשרד הישראלי להיות כנים לגבי מתי הם עשויים להזדקק לעזרה. חלק מכ-30 עובדיהם בשירות המילואים מתעקשים להמשיך לקבל שיחות של לקוחות, אמר; בינתיים, צוותי אירופה וארה"ב מילאו את מקומם של רצון ומנהיגים אחרים בכנסים בדובאי ובמונקו בימים האחרונים.
גם רצון וגם דיברוב הדגישו בפני הלקוחות שהשירות שלהם לא יושפע מהאירועים. "אנחנו לא רוצים רחמים של אף אחד", אמר רצון. "אנחנו רוצים אהדה של אנשים, את האמפתיה וההבנה שלהם, אבל אנחנו לא רוצים הנחות בכל הנוגע לדרישות הלקוחות, כרטיסי תמיכה וכדומה".
ספקית הפתרונות הדיגיטליים WalkMe, שהונפקה לציבור ב-2021, היא חברה נוספת המאוישת ברובה מחוץ לישראל. WalkMe הקימה חמ"ל לאנשי מילואים ואזרחים, עבור כל דבר, מאוכל ועד פנסים, בעוד העובדים התנדבו לקחת על עצמם משימות של עובדים שהתגייסו למילואים בישראל. "התבדחתי עם הצוות לפני שעתיים, שאם היו עובדים ככה בזמנים רגילים, המניה הייתה עומדת על 500 דולר", אמר המנכ"ל דן עדיקה לפורבס ביום רביעי.
מנכ"לי הסטארט-אפ הגדולים התעדכנו וארגנו מאמצי סיוע יחדיו בקבוצות ווטסאפ פרטיות, הוסיף המשקיע יובל אריאב. קבוצות ווטסאפ רבות כאלה סייעו בעבר למנהיגי קהילת הסטארט-אפ לתאם הפגנות נגד ניסיונות ממשלת נתניהו לשנות את מערכת המשפט בישראל מוקדם יותר השנה, ציינו מספר משתתפים.
"זו קבוצה שהייתה מאוד מעורבת פוליטית בשנה האחרונה", אמר אריאב. "הרבה מהאמצעים, הפורומים והטכנולוגיה ששימשו כדי לתאם אנשים שיוצאים במאות אלפים מדי שבת כדי להפגין ולדבר על מה שקורה, הוגדרו מחדש כדי לתאם תמיכה בקנה מידה גדול מאוד עכשיו".
רשת מתנדבים
עובדי טכנולוגיה ישראלים בחברות אמריקניות חוזרים גם הם הביתה כחלק מההתגייסות למילואים, ואחרים אוספים תרומות ואספקה לחיילים. צבי, מייסד משותף של סטארט-אפ web3 בניו יורק, שביקש להזדהות רק בשמו הפרטי מטעמי בטיחות, נקרא להתגייס למילואים זמן לא רב אחרי שניים ממהנדסי הנתונים שלו בישראל. באישור היחידה שלו, הוא שהה בארה"ב במשך כמה ימים כדי לתאם משלוחי תרומות של משקפי ראיית לילה, אפודים חסיני כדורים וקסדות, בזמן שהמייסד המשותף שלו ניהל את הסטארט-אפ שלהם.
"הסטארט-אפ הזה הוא החיים שלי אבל יש דברים יותר חשובים. ישראל היא הדבר היחיד שאני רואה כרגע; השאר שחור"
דניאל אייזנברג
"יש לנו רשת של מתנדבים מקומיים והרבה חיילים ישראלים לשעבר, הרבה מהם מייסדי חברות טכנולוגיה, שממנפים את הקשרים שלהם", אמר צבי. "פגשנו חיילי מילואים בשדות התעופה ונתנו להם תיקים מלאים בציוד לחלוקה ליחידות שלהם כשהם מגיעים ארצה".
ל.ק עובד בחברת טכנולוגיה גדולה לאחר יותר מעשור כטייס ומפקד בחיל האוויר הישראלי. (השם המלא ושם החברה שמורים במערכת מטעמי בטיחות) בשיחה טלפונית מישראל ביום חמישי, הוא אמר שמעסיקו נתן לו לחזור לישראל בסוף השבוע שעבר – עם תאריך חזרה פתוח – ללא שאלות.
"אם היית אומר לי לפני שבעה ימים שבעוד שבוע אהיה במצב הזה, לא הייתי מאמין", אמר ל.ק, "זה ממש טלטל את עולמי, ואני כל כך אסיר תודה לעמיתיי ומנהלים בחברה שלי שבלי כל היסוס, או חיכוך, פשוט אמרו לי, 'בטח, לך תעשה מה שאתה צריך לעשות'".
למעלה מ-1,000 איש, בינתיים, נרשמו להתנדב עבור סטארט-אפים ישראלים שחסרים בהם עובדי מפתח, לפי זואי בוריאן, שעבדה בעבר בחברת הטכנולוגיה SimilarWeb בתל אביב והקימה את דף ההרשמה השבוע עם בעלה מייקל בוריאן, עובד בסטארט-אפ בריאות דיגיטלית. הם מתכננים להשיק אתר רשמי יותר בשבוע הבא; לעת עתה, סטארט-אפים יכולים למלא טופס Airtable.
"ישראלים הם עמידים ועקשנים"
היעדר עובדים שזומנו למילואים מורגש בצורה החריפה ביותר בסטארט-אפים ישראלים בשלבים ראשונים, כמו Pelles.ai, שם אפילו אדם אחד במילואים פירושו חברה ללא מנכ"ל, סמנכ"ל טכנולוגיה או מנהל מכירות.
כמה מנכ"לים ממשיכים לדבר על מדדים עסקיים ולסגור חוזים בזמן שהם במילואים, אמרו המשקיעים; ב-Entrée Capital טען השותף אבי אייל כי ארבעה סטארט-אפים ישראלים בפורטפוליו שלו ממשיכים בסבבי גיוס השבוע, למרות המלחמה. "הישראלים הם מאוד עמידים ועקשנים. יש להם יכולת לבצע ריבוי משימות ולהתגבר על לחצים כדי להמשיך בעבודה", אמר. "אנחנו מוצאים את היכולת האדירה הזו של סטארט-אפים לשמור על פעילות לכל הפחות, וחלקם אפילו עושים יותר מסתם תחזוקה".
אבל לאחרים לא הייתה ברירה אלא להשהות את הפעילות. ב-Covered, סטארט-אפ בתחום הבריאות שנוצר כדי לעזור לאנשים לערער על תביעות רפואיות שנדחו שלא בצדק, המנכ"ל קורי פלדמן הוא אחד משני עובדים בלבד. לאחר שערך 18 פגישות משקיעים בשבוע שלפני הקריאה למילואים, ההתגייסות של פלדמן אילצה אותו להשהות את גיוס הכספים בשלב מכריע.
פלדמן מתכונן לטוס בחזרה לישראל מארה"ב כדי להצטרף לחטיבת גבעתי כחייל קרבי, הוא אמר שהמייסד השותף שלו ישמור על העסק בעודו מתמקד באימונים.
דניאל אייזנברג ונוי לייב, מייסדי BachPlace, שמטרתה להציע כלי הזמנה חכם לטיולים קבוצתיים, הקפיאו את פעילות המוצר שלהם מיד לאחר השקת האתר. אייזנברג מארגן מאמצי סיוע מניו יורק, בעוד לייב טס לישראל ביום ראשון והתייצב למילואים. "הסטארט-אפ הזה הוא החיים שלי… אבל יש דברים שהם פשוט יותר חשובים", אמר לייב ביום חמישי. "ישראל היא הדבר היחיד שאני רואה כרגע; השאר שחור".
גולדשטיין מ-Folio, שנאלצה להקפיא את פעילות החברה שלה לחלוטין, מתנחמת ברעיון שכאשר היא תחזור לבניית החברה, הלחץ עשוי לפחות. "עכשיו אני מסוגלת להסתכל על זה ולומר, 'אוקיי, זה לא עניין של חיים ומוות' – אני יכולה לעצור, אני יכולה לנשום, אני יכולה לקבל החלטות עסקיות טובות, חכמות יותר, במקום להילחץ".
ב-Pentera, רצון, לוחם חי"ר לשעבר, הביע אופטימיות שחבריו המייסדים יתאוששו לבסוף. "אם זה הזמן שלך לדחוף את החברה קדימה, ומחצית מהצוות שלך במילואים, זה מאוד קשה", אמר. "אבל אני מכיר את ה-DNA של היזמים האלה, אני בטוח שהחבר'ה האלה יתמודדו וימצאו דרכים לשמור על הגחלת".
