אומת המיליארדרים: ישראל דוהרת לצמרת המדינות העשירות בעולם – אבל הישראלים נשארו מאחור

מאז פורסמה לראשונה אי שם בשלהי שנות ה-80׳ של המאה הקודמת, הפכה במרוצת השנים רשימת המיליארדרים העולמית של פורבס לאחד התיעודים החשובים והמפורסמים אודות העושר העולמי. מלבד ההיבט המתבקש – קרי, דירוג עשירי תבל על פי שווי ההון האישי המפרט את סך נכסיהם האישיים – מספקת הרשימה בניתוח מאקרו, נקודת מבט ייחודית הנוגעת לאופן ואופי צבירת ההון העולמי וריכוז העושר הגלובלי.

רשימת המיליארדרים של פורבס לשנת 2023 מונה נכון להיום 2,640 מיליארדרים. הם מפוזרים על פני 77 מדינות ושוויים המצרפי עומד על כ-12.2 טריליון דולר. באופן טבעי מקבצי המיליארדרים הגדולים ביותר, מרוכזים בהתאמה כמעט מושלמת, בכלכלות החזקות והגדולות. ארצות הברית, הכלכלה הגדולה בעולם, היא המדינה עם מספר המיליארדרים הגדול ביותר על פני כדור הארץ – לא פחות מ-735 אזרחים-אמריקנים, ששוויים הנקי נכון להיום עומד על לא פחות מ-4.5 טריליון דולר.

שווי הנכסים של עשירי אמריקה מהווה היום יותר משליש (כ-37%) מסך ההון המצרפי של כל המיליארדרים בעולם – סכום השווה לתוצר השנתי של כלכלת יפן כולה (השלישית בגודלה בעולם) וגדול כמעט פי עשרה מהתוצר השנתי של ישראל. לאומה העשירה בעולם יש גם נוכחות דומיננטית כמעט מוחלטת בצמרת הרשימה – 17 מתוך 25 האנשים העשירים ביותר בעולם, קרוב ל-70%, הם אזרחי ארה״ב.

בהתאם למאזן העוצמה והסדר העולמי הכלכלי, סין – הכלכלה השנייה בגודלה בעולם – ניצבת מיד אחריה עם 495 מיליארדרים (לא כולל את אזרחי הונג-קונג ומקאו). הודו, שלאחרונה עקפה אותה והפכה למדינה המאוכלסת בעולם, ממוקמת במקום השלישי במספר המיליארדרים העולמי עם 169 מיליארדרים. הדירוג המעודכן של פורבס מונה 126 מיליארדרים מגרמניה, אחת מחמש הכלכלות החזקות בעולם וברוסיה, חרף המלחמה המתמשכת והסנקציות המערביות הקשות – נספרו 105 מיליארדרים.

מיליארדרים כחול לבן

אך לא רק הכלכלות הגדולות בעולם בולטות במספר המיליארדרים הרב שהן מנפיקות. לישראל, כך עולה מדירוג המיליארדרים העולמי, יש נציגות מכובדת מאוד ברשימה – ומיקומה מבחינה זו בולט במיוחד יחסית לגודל האוכלוסייה וגודלה של הכלכלה המקומית.

רשימת המיליארדרים של פורבס הנערכת בשיתוף פורבס ישראל, מגדירה 30 מיליארדרים כישראלים – זאת על פי ההגדרה המצומצמת אשר לא כוללת מיליארדרים בעלי אזרחות ישראלית כמו מרים אדלסון, פרנק לואי או יקיר גבאי למשל.

השוואה ליתר המדינות מצביעה על כך כי מספר המיליארדרים הישראלים גבוה באופן חריג לעומת יתר המדינות ומדרג אותנו גבוה מאוד בעולם – במקום ה-18 במספר המיליארדרים הכללי. ישראל עוקפת בכך כלכלות ואומות גדולות ממנה בהרבה. באינדונזיה, על 275 מיליוני תושביה (כמעט פי 30 מישראל) וכלכלה המייצרת 1.3 טריליון דולר תוצר בשנה (כמעט פי שלושה מישראל) ישנם פחות מיליארדרים – 29 במספר. כך גם ספרד (27 מיליארדרים), טורקיה (26) או מקסיקו (14) – מדינות שעולות על ישראל, הן בהיקף האוכלוסייה והן בגודל הכלכלה. בהולנד למשל, מדינה בעלת אוכלוסייה גדולה כמעט פי שניים ותוצר כפול מזה הישראלי, נספרו נכון להיום 12 מיליארדרים – שליש ממספרם בישראל.

ישראל בולטת לא רק במספר המיליארדרים הכללי. גם בריכוז המיליארדרים במדינה יחסית לגודלה – קרי, שיעור המיליארדרים לנפש – עולה ישראל על רובן המוחלט של מדינות העולם, נתון המלמד גם על ריכוז העושר החריג הקיים פה.

דירוג המדינות על פי מספר המיליארדרים לנפש

מבחינת מספר המיליארדרים הנומינלי מדורגת ישראל, כאמור, בין 20 המדינות המובילות, כאשר מבחינת גודל הכלכלה (תמ״ג) היא מדורגת 30 בעולם ומבחינת גודל האוכלוסייה אף פחות – אי שם במקום ה-98 בין המדינות. שקלול היחס שבין מספר המיליארדרים הישראלים למספר התושבים, מקפיץ את ישראל במיקום העולמי היישר אל הצמרת הגבוהה ומספק את השורה התחתונה הבאה – ריכוז המיליארדרים פה הוא בין הגבוהים ביותר בעולם.

כך לשם השוואה, במקסיקו או אינדונזיה שיעור המיליארדרים לנפש נמוך באופן יחסי – רק מיליארדר אחד לכל 10 מיליון איש. כך גם בהודו (יחס של מיליארדר לכל 8 מיליון איש), ברזיל (עם מיליארדר לכל 4 מיליון איש) או סין – שם היחס בין מיליארדרים לתושבים עומד על שיעור של 1 לכל 2.85 מיליון בני אדם.

במדינות המפותחות והעשירות, המדורגות בצמרת העולמית בבחינת נתוני התוצר לנפש, היחס עולה בהתאמה. כך למשל בספרד עומד היחס על מיליארדר לכל 1.7 מיליון איש, בצרפת והולנד היחס דומה (מיליארדר לכל 1.5 מיליון) וכך גם בבריטניה שם היחס בין מיליארדרים לתושבים הוא 1 ל-1.3 מיליון.

ובישראל? מסתבר שאומת הסטארט-אפ מצטיינת בענף נוסף – ייצור מיליארדרים כחול לבן. היחס בין מיליארדרים לתושבים פה הוא אחד הגבוהים ביותר בעולם וממקם אותנו מעל כלכלות גדולות ועשירות יותר. כאן תוכלו למצוא מיליארדר על כל 317 אלף איש בלבד. אפילו בארה״ב, אומת העושר, הכלכלה העשירה והגדולה בעולם, שיעור המיליארדרים לנפש נמוך יותר מבישראל ועומד על מיליארדר לכל 453 אלף איש.

השוואה בינלאומית של שיעור המיליארדרים לנפש ממקמת בראש הרשימה נסיכויות זעירות ואיים קטנטנים עם אוכלוסייה כללית שלא עולה על 100 אלף איש, כמו מונקו, סנט קיטס ונוויס, ליכטנשטיין ואיי גרנזי – כל אחת מהן מונה אוכלוסייה של עיר בינונית בישראל ומספר מיליארדרים בודדים. גם כאן אנו מדורגים גבוה במקום ה-11 בעולם ואם מתייחסים רק למדינות עם אוכלוסייה של לפחות מיליון תושבים, מזנקת ישראל אל המקום החמישי בעולם. 

המדינה עם ריכוז המיליארדרים הגבוה ביותר בעולם יחסית לאוכלוסייה (בנטרול מדינות המאכלסות פחות ממיליון איש) היא הונג-קונג, עם 66 מיליארדרים בסך הכל ומיליארדר על כל 112 אלף איש. שנייה בעולם ממוקמת סינגפור, המונה בסך הכל 5.3 מיליון איש ו- 35 מיליארדרים (מיליארדר על כל 150 אלף איש), ואחריהן שתי אירופאיות – שוויץ (מיליארדר על כל 213 אלף איש) ושבדיה (מיליארדר על 274 אלף).

בעושר ואושר?

ישראל 2023 היא ״אומת המילארדרים״, מדינה שבה מספר המיליארדרים הכללי והיחסי בה הוא מבין הגבוהים בעולם. היא גם מקום טוב מאוד להפוך בו למיליארדר, במיוחד אם אתה גבר שלמד מדעי המחשב באוניברסיטה. חלק גדול מהמיליארדרים הישראלים ברשימה עשו את הונם בעצמם – מחציתם צברו את הונם בזכות סקטור ההיי-טק.

מצד שני לא מעטים שירשו הון קיים, הגדילו אותו באופן משמעותי וגם הם צברו הון גדול בכוחם עצמם. בסיכום כולל, ״אוכלוסיית המיליארדרים הישראלית״, שמנתה 17 איש בשנת 2013, צמחה במהירות וכמעט הכפילה את עצמה תוך עשור שנים.

העושר הגדול שהצטבר פה, מרשים בכל קנה מידה והשוואה. מאז הקמתה, הפכה ישראל במהלך 75 שנות עצמאות, לאחת האומות העשירות בעולם. זאת ניתן לראות באופן ברור כאשר בוחנים את הגידול המהיר שחל פה ברמת התוצר לנפש – אינדיקטור כלכלי מהותי המהווה מדד חשוב של אומדן רמת העושר ואיכות החיים. ממצאי הניתוח שפרסמנו כאן לפני כשנתיים, הראו את תהליך ההתעשרות המהיר שהתרחש פה לאורך השנים. מגמה זו הגיעה לנקודת שיא סימבולית בשנת 2020 כאשר לראשונה מאז הקמתה, דורגה ישראל בין 20 המדינות העשירות בתבל (19 בעולם).

אותה מגמה נרשמה גם בשנים העוקבות וישראל המשיכה לטפס ב״מדד העושר העולמי״. בשנת 2021 נמדדה כאן רמת תוצר לנפש של יותר מ-52 אלף דולר וישראל טיפסה אל המקום 16 מבין אומות העולם. בתוך כך, נתונים שפרסמה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית מצביעים על נקודת שיא נוספת – בשנת 2022 צמחה רמת התוצר לנפש בישראל לרמה של יותר מ-54 אלף דולר – מה שממקם אותנו נכון להיום בין 14 המדינות העשירות בעולם.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך שנת 2021 צמח התוצר לנפש בישראל בשיעור פנומנלי של 6.8% ובשנה העוקבת בשיעור נוסף של 4.4% – בין שיעורי הצמיחה לנפש הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD.

שיעורי הצמיחה הגבוהים שהציגה כלכלת ישראל בעשורים האחרונים הביאו את רמת העושר פה לרמה גבוהה יותר מזו שנמדדה בכלכלות מפותחות ומתקדמות, הנחשבות מסורתית לאימפריות כלכליות – כמו גרמניה, צרפת, בריטניה או דרום קוריאה. לפי הערכות קרן המטבע, ב-2023 צפויה כלכלת ישראל לצמוח בכ-3% ולהגיע לתוצר לנפש של למעלה מ-55 אלף דולר – מה שיציב את ישראל במיקום הגבוה ביותר מאז ומעולם – מקום 13 בעולם.

אולם למטבע שני צדדים. ישראל, על הנייר, אולי עשירה יותר מגרמניה, צרפת או אנגליה – אך הישראלים עשירים הרבה פחות מהגרמנים, הצרפתים והאנגלים. בעוד התוצר המקומי והתוצר לנפש הציגו בעשורים האחרונים קצב גידול מהיר יחסית ליתר הכלכלות המתקדמות  – בעיית יוקר המחיה ממשיכה להכביד על הצרכן הישראלי ושוחקים את כוח הקנייה שלו יותר ויותר. על פי נתוני ה-OECD רמת המחירים בישראל גבוהה בלא פחות מ-39% מממוצע המדינות בארגון, כאשר במהלך העשור וחצי האחרונים נשחק כוח הקנייה של הישראלי הממוצע באופן דרמטי לעומת אזרחי יתר המדינות.

וכך, בעוד שישראל רשמה אשתקד הישג מרשים נוסף וטיפסה למקום ה-14 בעולם במונחי ההכנסה לנפש, כאשר בוחנים את התוצר לנפש במונחי כוח קניה (PPP) מתדרדרת ישראל למקום ה-31 בעולם. יתרה מכך, בשנה הבאה בעוד שכלכלני קרן המטבע צופים כי ישראל תתברג בין 13 המדינות העשירות, כוח הקנייה של הישראלי יורע ומבחינה זו נרד בהשוואה עולמית למקום ה-32.

בשנים האחרונות בכל זאת נרשם שיפור מסוים. ב-2021 דורגה ישראל במקום ה-32 במונחי כוח קנייה, עלייה של שני מקומות בהשוואה ל-2020 ואם משווים את הנתונים למצב בעשור הקודם, בהחלט ניכר שיפור (מקום 42 בתחילת העשור הקודם). עם זאת, תחזיות ארוכות טווח יותר, שנמתחות עד 2025 לא צופות שיפור, להיפך – על פי ההערכות קרן המטבע כוח הקנייה הישראלי ימשיך להישחק וצופה כי ישראל תרד למקום ה-33 בעולם – גרוע יותר ממצבנו כיום.