כשחברי מנהלת העם התכנסו בבית דיזינגוף בתל אביב לחתום על מגילת העצמאות, ספק רב אם מישהו מהם שיער כי לאחר קצת יותר משבעה עשורים תתפתח הכלכלה של האומה הקטנה והצעירה שרק נולדה ותהפוך לאחת המפותחות והעשירות בעולם – עוקפת בדרך מדינות שנחשבו לאורך רוב שנות המאה ה-20 לאימפריות צבאיות וכלכליות.
מצד שני ספק גדול גם אם מנהיגי העם היהודי בארץ ישראל, רובם אנשי מפא״י הסוציאליסטית, דמיינו כי העיר העברית הראשונה בה הוכרזה מדינת היהודים תוכתר יום אחד כעיר היקרה בעולם. אך אלו הם בדיוק רב פני הדברים ערב יום העצמאות ה-74. ישראל 2022 היא מדינה עשירה מאד – וגם יקרה מאד.
ב-74 שנות עצמאות הפכה ישראל ממשק קטן וסגור, המבוסס בעיקר על פירות הדר, למעצמה כלכלית בינלאומית, מוקד משיכה לתאגידים גלובליים וענקיות טכנולוגיה המזרימים מיליארדי דולרים למשק הישראלי מדי שנה. את שנת 2021 סיים המשק הישראלי עם גידול של כ-11.5% בצריכה הפרטית, 11% בהשקעה וביצוא וזינוק של כ-20% ביבוא – בעיקר יבוא מכוניות שהתבטא בשיא מסירות של כ-300 אלף כלי רכב חדשים בשנה אחת.
בסיכום כולל הציג המשק צמיחה פנטסטית של 8.2% – שיא של 21 שנים. מדובר אומנם בשנה של התאוששות כלכלית בעקבות ההתכווצות הכלכלית של תחילת משבר הקורונה, אך מדובר באחד מקצבי הצמיחה המהירים בעולם, גבוה מרובן המוחלט של הכלכלות המתקדמות וגבוה אף יותר מקצב הצמיחה של כלכלת סין.
מאז קום המדינה זינק התוצר לנפש בישראל – אינדיקטור כלכלי מהותי המהווה מדד עיקרי לחישוב רמת העושר של אומה. על פי נתונים עדכניים שמפרסמת קרן המטבע הבינלאומית עומד כיום התוצר לנפש על רמה של 51,420 דולר – מה שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם.
מבחינה זו, רמת העושר של ישראל גבוהה יותר מאלו של כלכלות מפותחות הנחשבות מסורתית לאימפריות כלכליות, כמו צרפת, בריטניה, ספרד, איטליה, יפן או דרום קוריאה. לפי התוצר לנפש ישראל עברה אפילו את גרמניה, הממוקמת במקום ה-18 בעולם, עם תוצר לנפש של 50,790 ב-2021. לפי הערכות קרן המטבע, ב-2022 צפויה ישראל לצמוח ב-5% נוספים, ולהגיע לתוצר לנפש של קרוב ל-55 אלף דולר – מה שיציב את ישראל במקום ב-15 בעולם.
הצד השני של המטבע
הנתונים האלה מרשימים מאוד, כל כך מרשימים, שספק אם מישהו היה מתייחס ברצינות לתחזית כזאת לו ניתנה לפני 50, 30 או אפילו רק 15 שנה. אבל זהו רק צד אחד, צידו הנוצץ, של המטבע. כי בעוד ישראל עשירה יותר מגרמניה, צרפת או אנגליה – הישראלים עשירים הרבה פחות מהגרמנים, הצרפתים ומהאנגלים.
למרות הזינוק בתוצר לנפש הממקם את ישראל בצמרת העולמית, ישראלים רבים מרגישים שהם תקועים במקום – ובצדק. בעוד התוצר המקומי והתוצר לנפש גדלים בעשורים האחרונים בקצב מהיר – בעיית יוקר המחיה וקצב עליית המחירים מטפסים בקצב מסחרר, ודוחקים את כוח הקנייה של הישראלי הממוצע הרחק מטה.
בעוד שכאמור ישראל מגיעה למקום ה-17 בעולם במונחי ההכנסה לנפש, כאשר בוחנים את התוצר לנפש במונחי כוח קניה (PPP) מתדרדרת ישראל למקום ה-33 בעולם. למעשה, במונחי כוח קניה מצבנו גרוע מרוב מדינות ה-OECD – ישראל במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. מנתוני ה-OECD עולה כי רמת המחירים בישראל גבוהה בלא פחות מ-37% מממוצע המדינות בארגון, כאשר במהלך העשור וחצי האחרונים נשחק כוח הקנייה של הישראלי הממוצע באופן דרמטי לעומת אזרחי יתר המדינות.
ואולי יש מקום לאופטימיות. למרות בעיית יוקר המחיה, בשנים האחרונות בכל זאת נרשם שיפור מסוים. ב-2020 דורגה ישראל במקום ה-35 במונחי כוח קנייה, עלייה של שני מקומות בהשוואה ל-2019 ואם משווים את הנתונים עשור אחורה בהחלט ניכר שיפור (ממקום 41 ב-2011 ל-33 ב-2021). עם זאת, בהשוואה לחמש השנים האחרונות לא נראה שיפור דרמטי וחרף שיעורי צמיחה פנטסטיים התקדמה ישראל מקום אחד בלבד לעומת מיקומה בשנת 2016 – אז דורגה 34 בעולם.
יוקר המחיה בישראל לעומת ממוצע ה-OECD
