לפני שנה, באתר זה, העליתי על הכתב אזהרות חמורות ביותר לאלה הרשעים מספיק או הטועים מספיק כדי לצדד בחמאס ובשלוחי טרור איראניים אחרים, במלחמתם נגד ישראל.
אתם "כמתים בעינינו" כתבתי, כלומר: אנו הישראלים, אנו היהודים, ואנו ידידי ישראל והיהודים – לא נשכח ולא נסלח למי שבוחר בברבריות אסלאמיסטית רצחנית, על פני הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון.
זעקתי מדם לבי משום שלבי נשבר לנוכח זוועות ה-7 באוקטובר – רצח המוני, ביזה, חטיפות ואונס ברמה שלא נראתה מאז השואה – ומשום שבדומה לתקופת השואה, רבו האנשים במערב התרבותי לכאורה, שתירצו, ואפילו חגגו, את הזוועה תוך האשמת הקורבנות היהודים.
ידעתי שמולדתי, ישראל, תהפוך את אותה זעקה לאגרוף ברזל, למתקפת נגד גורפת נגד הקיצוניים בגבולותיה, ויותר מכך – תבטיח שהנדר "לעולם לא עוד" שנשמע לאחר מלחמת העולם השנייה ייאכף סוף סוף. וידעתי, שזה ידרוש התגייסות של בעלות בריתה של ישראל במערב. שנה לאחר מכן, ישראל מנצחת במלחמה. בחזית הזאת, הדאגות שלי שככו.
אבל בכל הנוגע למערב – דאגותיי רק התעצמו. כי בניגוד למדינה היהודית, שאזרחיה מיהרו לקרב שעות ספורות אחרי פתיחת המתקפה של החמאס, והמשיכו להילחם בעזה ובדרום לבנון ועד תימן ואיראן – יותר מדי מערביים הולכים סומים וסהרוריים לעבר הכחדתם. בניגוד לישראלים, שמסכנים את חייהם ואת פרנסתם למען הישרדותם הקולקטיבית, מערביים רבים מדי מסיטים מבטם לכיוון השני, בשעה שמולדתם נהרסת על ידי פולשים.
ראו את אמסטרדם. בעיר הכי מתירנית מבין ערי אירופה, בלילה שבין ה-6 ל-7 בנובמבר 2024, התרחש פוגרום. מאות ישראלים, שהגיעו לעיר למשחק כדורגל, מצאו את עצמם נרדפים בסמטאות המטופחות על ידי המון אנטישמי מאורגן היטב. כשהמשטרה נעלמה בחשיכה, עשרות ישראלים נדחקו לפינה, אולצו להציג את דרכוניהם או להצהיר על דתם, והותקפו. אחד מהם הושלך לתעלה כמעט קפואה.
תוקפיהם לא היו הקוזאקים השיכורים של רוסיה הצארית. הם היו בעיקר גברים מוסלמים קיצוניים, מהגרים או בני מהגרים ששחררו מהכלוב ג'יהאד מיובא בשם "אנטי-ציונות".
האירוניה האיומה היתה שלפתע, הישראלים היו פחות בטוחים באמסטרדם מאשר בבית בעיצומה של מלחמה במזרח התיכון. הם הוטסו חזרה לתל אביב תוך שעות – כי זה מה שמדינה אחראית עושה עבור אזרחיה. אבל הולנד, וחלק גדול מאירופה, נותרו לחשוב על מה שהאירועים מנבאים על עתידם.
זו לא בעיה שתפתור את עצמה. ההגירה חסרת הרסן של מוסלמים קיצוניים עברה זה מכבר את נקודת המפנה הדמוגרפית. זה לא ייעלם. זה רק יילך ויחמיר. יבשת שאוכלוסייתה הנוצרית מתכווצת, ושיעורי הילודה שלה יורדים ככל שרמת החיים עולה, אינה יכולה להכיל זרם של זרים שדתם הקיצונית לעתים קרובות כל כך לעומתית, ומעודדת משפחות גדולות. אם המהגרים לא יאולצו לאמץ את הערכים של המדינות המארחות אותם, הם יביאו איתם את הערכים שמהם ברחו במדינותיהם – פטריארכיה ושוביניזם, אנטישמיות ואנטי-ליברליזם אלים. וכשהיהודים ייעלמו – הם יפנו את פרעותיהם לאחרים: נוצרים, מוסלמים מתונים, נשים וקהילת הלהט"ב.
אין זה מקרה שטרור הוא כמעט חסר תקדים במדינות כמו הונגריה ופולין. היה להם את השכל הישר לחסום את גנבי הגבול מהמזרח התיכון, משום שחשו מייד את האיום הדמוגרפי והתרבותי. אבל מהולנד ועד נורבגיה, מבלגיה ועד בריטניה – אסור לקובעי המדיניות לבזבז עוד זמן על תקינות פוליטית אובדנית. מהגרים שאינם משתלבים ועומדים בסטנדרטים התרבותיים של המדינה חייבים ללכת.
זה עד כדי כך פשוט.
ישראל היא מולדת היהודים, קהילה עם היסטוריה של 4,000 שנה. אירופה היא נוצרית כבר כמעט אלפיים שנה. לעומתם, האסלאם צעיר למדי – דת מהמאה השביעית שהופצה על ידי כיבוש. ומה שפעם הושג בחרב – מושג היום על ידי האסלאם הקיצוני באמצעות הגירה המונית וניצול של רווחה חברתית.
עורי אירופה! ישראל עושה בשבילך את העבודה כשהיא מכה כמה מיצואניות התוהו ובוהו הגרועות ביותר במזרח התיכון. עכשיו תעשי את חלקך – וסגרי שערייך בפניהם.
