Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

שביתה איטלקית: גלי "התפטרות שקטה" מסביב לעולם מסמנים קריאה לרווחה נפשית

"התפטרות שקטה" היא ההחלטה של העובדים לשים גבולות למקום העבודה בחייהם | צילום: Shutterstock
"התפטרות שקטה" היא ההחלטה של העובדים לשים גבולות למקום העבודה בחייהם | צילום: Shutterstock
התופעה שמושכת סקרנות רבה, גם ברשתות החברתיות, מובילה לכך שמאות אלפי עובדים החלו לאמץ את גישת ה-"Less is more". אז במה מדובר והאם "ההתפטרות השקטה" מתרחשת גם בישראל?

Contributors

"ההתפטרות השקטה" היא החלטה של העובדים לשים גבולות למקום העבודה בחייהם. נגמר עידן הזמינות הבלתי פוסקת, מסביב לשעון, הרבה מעבר לשעות העבודה וגם בסופי שבוע. המגמה הזו היא ניסיון לבטל את תרבות העבודה בתנאים סופר תובעניים ושוחקים, מה שמכונה Hussle Culture, שמאפיינים תעשיות מסוימות בעולם.

לא מדובר בהתפטרות של ממש, אלא בסימון גבולות לזמינות שלהם כלפי המעסיק מעבר למקובל היום. מי הם המתפטרים  החדשים? מדובר בילידי דור ה־Z, ילידי סוף שנות ה־90 עד שלהי העשור השני של המאה ה־21 שנולדו לתוך עולם דיגיטלי של מסכים.

מגמה זו היא למעשה תגובתם למגפת הקורונה, בה עובדים רבים עברו למודל ,Hybrid שבו הם מחלקים את זמנם בין המשרד הפיזי לבין עבודה מהבית ובכך טושטשו הגבולות בין הבית לעבודה, בין המעסיק למשפחה, וגרמו למעבר לעבודה מסביב לשעון.

ניצני התופעה התגלו כבר בשנה שעברה, כאשר קבוצת אנליסטים צעירים של בנק ההשקעות מורגן סטנלי פרסמו מכתב בניו יורק טיימס ובו חשפו את תנאי העבודה הלא אנושיים שלהם, שכללו שבוע עבודה של 100 שעות ויותר ואף פגעו קשות בבריאותם הפיזית והנפשית.

ארגון הבריאות הבינלאומי (WHO) פרסם לאחרונה את ממצאי המחקר שלו לגבי 19 מחלות תעסוקתיות, כאשר המחלה המובילה בתקופה בין 2000-2016 היא "שעות עבודה ארוכות" כלומר: מעל עבודה של 55 שעות בשבוע, כולל גם עבודה מהבית. שעות עבודה ארוכות גרמו למותם של 750,000 עובדים בעולם: 400,000 מתו מאירוע מוחי, 350,000 מתו מאירוע לבבי.

בנוסף, שעות עבודה ארוכות גורמים לשינויים התנהגותיים שליליים כגון: מחלות לב, עישון, צריכת אלכוהול מוגברת, מעבר לתזונה עתירת שומנים וסוכרים, הקטנת מספר שעות שינה, העדר פעילות גופנית ועוד. כל אלה יוצרים נזק למערכת כלי הדם לרבות הוורידים והעורקים, המובילים דם אל הלב וממנו ( מחלות איסכמיות) ומגדילים את הסיכון לחלות.

מי הם המתפטרים החדשים? מדובר בילידי דור ה־Z | איור: Shutterstock

מהמחקר עולה שאנשים שעובדים 55 שעות ומעלה בשבוע נמצאים בסיכון גדול יותר ב- 35% לחטוף שבץ ו- 17% יותר סיכוי למות ממחלת לב איסכמית לעומת אנשים שעובדים 35-40 שעות.

המסר העיקרי מהמחקר של ארגון הבריאות הבינלאומי הוא ששעות עבודה ארוכות – הורגות!

כאן אצלנו, היקף הבעיה חמור במיוחד, כאשר ישראל היא אחת מארבע המדינות בתחתית רשימת מדינות ה- OECD במדד "איזון בין העבודה למשפחה", ובראש מדינות ה- OECD עם שבוע עבודה הכי ארוך לצד המספר הנמוך ביותר של שעות פנאי שבועיות. ההתפטרות השקטה מתקדמת אלינו בצעדי ענק. משמעות התופעה- "Less is more".

מספר גדל ועולה של ארגונים כדוגמת חברות הייטק מובילות, בנקים ושירותים פיננסיים כגון: מיקרוסופט, גוגל,Accenture, Adobe , Intuit ,IBM, ג'ונסון אנד ג'ונסון, נוקיה, חברת ראיית החשבונאות ארנסט אנד יאנג, ואחרות אמצו את ערכי ה-Wellbeing (רווחה נפשית) כמהלך אסטרטגי.

הם מצאו שהשקעה ב-Wellbeing של העובדים משפרת את פריון העבודה שלהם ע"י מניעת שחיקתם ומחזקת את שימור הטאלנטים בארגון.

"ההתפטרות השקטה" היא החלטה של העובדים לשים גבולות למקום העבודה בחייהם. נגמר עידן הזמינות הבלתי פוסקת, מסביב לשעון, הרבה מעבר לשעות העבודה וגם בסופי שבוע.

ארגון התקינה הבין לאומי ISO שמושבו בג'נבה, זיהה לאחרונה את המצוקה של הארגונים, איגד מומחים מתחום הבריאות התעסוקתית והכין תקן בין לאומי חדש ISO 45003 שהתפרסם לאחרונה.

התקן מפרט את אחריות ההנהלה להטמעת נהלי עבודה ולשמירת ה- well-being והבריאות הנפשית של העובדים כחלק מהאסטרטגיה הניהולית של הארגון – כל זאת כדי למנוע פגיעה בבריאות ולספק מקום עבודה בטוח ובריא. ארגון שיאמץ את עקרונות התקן, ייקח אחריות, יסלק את גורמי הסיכון וימזער את הסיכונים הפיזיים והפסיכולוגיים.

ניהול אפקטיבי של הסיכונים הללו יוביל לתועלות כגון: עליה ברמת המחויבות של העובדים, מקסום הפרודקטיביות ותרומה ניכרת גם באפיקים של חדשנות וקיימות ארגונית.

ההתפטרות השקטה מהווה אתחול בריא של דפוסי העבודה בתקופת הפוסט קורונה והיא בבחינת קריאה השכמה רועמת של העובדים הצעירים  למעסיקים "תן לי רווחה נפשית או שניקח אותה בעצמינו". טוב יעשו המעסיקים אם ישכילו לאמץ את הרווחה הנפשית כחלק מהתרבות  והפרקטיקה הארגונית, ויפה שעה אחת קודם.


חיים אורן הוא מומחה ל-wellbeing ונציג חברת הינטסה פרפורמנס בישראל. בין לקוחות החברה חברות הייטק, בנקים ושירותים פיננסיים. לאחרונה הוא היה הנציג המסחרי של מדינת קונטיקט בישראל וניהל את שיתוף הפעולה בין קונטיקט וישראל בתחום ההייטק.

ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן