אבנט נולדה בקיבוץ איילון וגדלה בכפר ורדים. את הצעד הראשון לעולם האופנה עשתה עוד בילדותה, כשישבה עם סבתה ולמדה ממנה לסרוג. בגיל 15 כבר הייתה 'אובססיבית' לבדים, צבעים ורקמות. אחרי הצבא למדה עיצוב אופנה בשנקר, שם סיימה בהצטיינות בשנת 2016.
פרויקט הגמר שלה, “הנשים בחיי”, עסק במערכות היחסים עם אמה, סבתותיה ואחיותיה, והפך לשיחת היום במחזור. אחד הפריטים מתוכו מוצג עד היום במוזיאון ישראל – הישג נדיר למעצבת צעירה. העבודות של אבנט משלבות בין עיצוב יוקרתי בעבודת יד לבין פריטי לבוש יומיומיים שנושאים סיפור רגשי. מאחורי כל שמלה מסתתר עולם שלם של רגש, כאב וחלום.
“אמרתי שיש לי שמלה לביונסה – ולא היה לי כלום”
ואז הגיע הטלפון ששינה הכול. “העוזרת של הסטייליסטית של ביונסה התקשרה אליי, ואני בקושי הבנתי את האנגלית שלה,” היא מספרת בראיון לפורבס ישראל. “היא אמרה שהיא צריכה שמלה אדומה לביונסה. אמרתי ‘ברור שיש לי’, ולא היה לי כלום. תפרתי אותה בתוך פחות מ־24 שעות.”
אותה שמלה הפכה לרגע מכונן בקריירה שלה: ביונסה לבשה אותה, והעולם שם לב. מאז לבשו את עיצוביה גם זנדאיה, אליזבת מוס ושחקניות נוספות, והמותג Shahar Avnet הפך לשם מוכר בתעשיית האופנה העולמית.
בישראל חתומה אבנט על אחד מרגעי האופנה הזכורים ביותר, הקימונו הצבעוני של נטע ברזילי בקליפ “Toy”, שהפך לסמל של חופש, ביטוי עצמי ואומץ. העיצובים שלה, כאמור, הוצגו במוזיאון ישראל, במוזיאון העיצוב חולון, בגלריות בניו-יורק ובתצוגות עצמאיות, ותמיד שומרים על טביעת האצבע האישית שלה: רגש, אמנות וחלום.
“המוטו שלי הוא Love Yourself,” היא אומרת. “אני מאמינה שאישה צריכה להתלבש מתוך אהבה לעצמה, לא מתוך ביקורת.”
שחר אבנט השיקה את הקולקציה החדשה שלה “דברים ששכחתי לזכור וזכרתי לשכוח”. הקולקציה מספרת את סיפור החוויה האישית והקולקטיבית בשנים האחרונות, ומבקשת להזכיר לנו את הדברים הפשוטים שנשכחו, להריח פרח, לשבת במרפסת, להתרגש ממזג האוויר, ולשמוח ברגעים יומיומיים קטנים. זוהי קולקציה אופטימית, שמציגה כמיהה לחיים ומזכירה את כוחם של רגעי השמחה הפשוטים.
הקולקציה נולדה מתוך הרצון להחזיר תשומת לב למה שחשוב באמת: הפרטים הקטנים שהזמן או השגרה שוכחים. כל פריט משדר את החתימה האישית של אבנט, תשומת לב לפרטים, אהבה לעשייה ידנית והדגשת היופי שבפשטות.
למרות ההצלחה הבינלאומית, אבנט מדגישה את הצורך לתמוך ביצירה מקומית: “בימים כאלה חשוב לקנות מקומי, להשקיע באופנה ובאמנות שלנו. זו הדרך לשמור על התרבות הישראלית חיה ונושמת.”
