חברת Insilico לוקחת את פיתוח התרופות צעד אחד קדימה. צילום: shutterstock
חברת Insilico לוקחת את פיתוח התרופות צעד אחד קדימה. צילום: shutterstock

מונחה מטרה: המהפכה שיצר סטארט-אפ אחד לפיתוח תרופות

חברת Insilico מהונג קונג משתמשת במנגנוני למידה עמוקה בכדי להפוך את התרופות שהיא מייצרת למדויקות במיוחד. עכשיו היא גם גייסה 255 מיליון דולר

בעוד חברות ביוטכנולוגיה רבות יוצאות במסע לגילוי תרופות חדשות באמצעות בינה מלאכותית, Insilico, חברת התרופות מהונג קונג לוקחת את הדברים צעד אחד קדימה. הסטארט-אפ מפתח תרופות באמצעות מנגנוני בינה מלאכותית, ובאמצעות מולקולות חדשות שהוא מפתח הוא ממקד את התרופות לאזורים מסוימים בגוף האדם. 

בחודש פברואר הודיעה החברה על גילוי יעד תרופתי חדש לתסמונת המכונה IPF, מחלה בה צלקות באזור הריאות גורמות לקשיי נשימה. באמצעות מידע על האזור בגוף האדם שבו צריכה התרופה לפעול, פיתח הסטארט-אפ תרופות פוטנציאליות. החברה גייסה לאחרונה 255 מיליון דולר בסבב C, ובסך הכל  גייסה 310 מיליון דולר. Insilico תשתמש בכספים בכדי להתחיל ניסויים קליניים בבני אדם, ליזום מספר רב של תוכניות חדשות למטרות שונות ולפתח את יכולות הבינה המלאכותית שלה לצורך גילוי תרופות.

לחברה יש תחרות נוקשה בענף בכל הקשור לשימוש בבינה מלאכותית לגילוי תרופות חדשות. שוק הבינה המלאכותית העולמי המסייע בתגליות תרופות הוערך השנה ב-230 מיליון דולר, והוא צפוי להגיע לשווי שוק של למעלה מ-4 מיליארד דולר בשנת 2031, על פי דיווח של Vision Gain.

המשקיעים אמרו כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית הייחודית של Insilico, והשותפות עם חברות תרופות מובילות, גרמו להם להשקיע בסטארט-אפ, למרות התחום הצפוף. "החברה משתלבת היטב עם האסטרטגיה שלנו להשקיע בחברות החדשניות הטובות ביותר בתחום הבריאות", אמר פרד חסן מקרן ההשקעות ורבורג פינקוס. "בינה מלאכותית ולמידת מכונה הם כלים רבי עוצמה שמסייעים למהפכה בתהליך גילוי התרופות ומביאים לשינוי בחייהם של חולים, מהר יותר מאי פעם".

מקשרים בין ביולוגיה לכימיה

המנכ"ל והמייסד של Insilico, אלכס ז'האבורונקוב, התחיל את דרכו במדעי המחשב, אך העניין שלו במחקר להאטת ההזדקנות משך אותו לעולמות הביוטכנולוגיה. הוא קיבל את התואר השני שלו מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ולאחר מכן קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מוסקבה, שם המחקר שלו התמקד בשימוש בלמידת מכונה כדי להתבונן בפיזיקה של אינטראקציות מולקולריות במערכות ביולוגיות.

"זהו המקרה הראשון שבו בינה מלאכותית זיהתה יעד חדש, ותכננה תרופה מועמדת לניסוי פרה-קליני". צילום: shutterstock
"זהו המקרה הראשון שבו בינה מלאכותית זיהתה יעד חדש, ותכננה תרופה מועמדת לניסוי פרה-קליני". צילום: shutterstock

התהליך לניסוי פרה-קליני למציאת תרופה ל-IPF מדגיש את גישתה של Insilico. החברה מצאה בתחילה 20 אזורים חדשים בגוף האדם שבו צריכה התרופה לפעול. ואז היא השתמשה בתהליכי למידת המכונה שלה כדי לצמצם אותם למטרה ספציפית אשר יכולה לטפל ב-IPF. ואז באמצעות הכלי הייחודי שלהם הם יצרו מולקולות חדשניות כדי למקד טוב יותר את התרופה באזור החדש. המועמד החדש לתרופות פרה-קליניות נמצא יעיל ובטוח במחקרי עכברים, כך מסרה החברה בהודעה לעיתונות.

"כעת קישרנו בהצלחה גם ביולוגיה וגם כימיה כדי לייצר את התרופה המועמדת לצורך ניסוי פרה-קליני, כל זאת מתוך כוונה להוביל אותה לניסויים קליניים בבני אדם, שהיא בסדר גודל בעיה מורכבת יותר ומסוכנת יותר לפתרון", הוסיף ז'האבורונקוב.

טיפולים במצב זה הם צורך נדרש. חולים עם IPF מפתחים כשל נשימתי מכיוון שמערכת הדם שלהם אינה מקבלת מספיק חמצן. מרבית החולים מתים תוך שנתיים עד שלוש שנים מפיתוח המצב. אם הנוסחה המועמדת לתרופות של החברה תתגלה במהלך ניסויים קליניים, זה יהיה צעד גדול קדימה הן עבור חולים אלה והן עבור התעשייה כולה.

"למיטב ידיעתי זהו המקרה הראשון שבו בינה מלאכותית זיהתה יעד חדש, ותכננה תרופה מועמדת לניסוי פרה-קליני לאינדיקציה רחבה מאוד של מחלה", אמר ז'האבורונקוב.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן