בימי שני בבוקר, מדי שלושה שבועות, נט טרנר טס מניו יורק למחוז אורנג' שבקליפורניה כדי להתחיל "ספרינט" בעבודה. הוא קם ב־4:30 בבוקר למחרת – הג'ט לג, במקרה זה, הוא חברו הטוב ביותר – ומדבר עם מייסדי סטארט־אפים בחוף המזרחי עד השעה 5 לפנות בוקר. עוד לפני 6:30, הוא עובר למשרדי Collectors הממוקמים בסנטה אנה. ועד השעה 7, הוא כבר בשיחת טלפון, בדרכו חזרה לניו יורק, משתתף בפגישת השותפים השבועית של קרן ההון סיכון החדשה שלו, Operator Partners.
שעתיים לאחר מכן, טרנר מתחיל בעבודתו השנייה, במשרה המלאה: מנכ"ל Collectors, מוצר המאמת פריטי אספנות בתחום הספורט, שרכש ב־850 מיליון דולר בפברואר והחליט לנהל יחד עם משקיעים אחרים. עד האביב, טרנר לא תכנן חזרה לעבודה אינטנסיבית במשרד.
הוא לא מכבר פרש מתפקידו בהובלת Flatiron Health, חברת התיעודים הרפואיים האלקטרונים שהוא היה שותף להקמתה, לאחר שלוש שנים שבהן ניהל אותה עבור ענקית התרופות Roche, לאחר שרכשה אותה. עם זאת, במהלך הקיץ, הוא נשאב פנימה מכיוון שתוכניותיו התבררו כבלתי אפשריות ליישום באופן מיידי. "זה הגיע לנקודה שבה הם אמרו: 'זה החזון שלך, זו הבעיה שלך'", הוא אומר.
עבור משקיע הון סיכון טיפוסי, עבודה במשרה מלאה בניהול חברה של יותר מ־1,000 עובדים ברחבי המדינה ממשרד במנהטן, משמעה מעבר מהיר לשותף אמריטוס, או לתפקיד יועץ. אך לא ב־Operator Partners, הקרן אותה טרנר ייסד יחד עם שותפו ב־Flatiron Health, זאק ויינברג ועוד שניים נוספים בשנה שעברה. ב־Operator, האחריות הכפולה של טרנר היא נורמלית, חלק מגישה חדשה להשקעות שלטענתם מספקת יתרון תחרותי.
אחוזי בעלות גמישים
בשנת 2020, לאחר שנים של השקעה אישית בסטארט־אפים, ויינברג וטרנר, בוגרי פורבס Under30, חברו לשני חברים, יזם ה־AdTech לשעבר עמית אבנר, בוגר רשימת Under30 של פורבס ישראל, וגיל שקלרסקי, ה־CTO לשעבר של Flatiron, כדי להקים את Operator.
כל אחד מהם הוציא מספיק מכספו בכדי שיוכלו להשקיע יחד 20 עד 25 מיליון דולר בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים מדי שנה. עד כה, הם כתבו צ'קים ליותר מ־100 חברות, בכל הספקטרום הטכנולוגי, למעט – באופן קצת אירוני – AdTech. הם שכרו שני כוכבים עולים של קהילת היזמים בניו יורק, זאק גולדשטיין ואוליביה בנג'מין, שניהם בוגרי פורבס Under30, כדי לוודא שהכל עובד נכון ולהצמיח את החברה.
ללא הון חיצוני ומעט כללים, Operator Partners מכה גלים כסוג חדש של חברת הון סיכון, שבה מושבי הדירקטוריון אינם חשובים, ואחוזי הבעלות גמישים. בשוליים הפיננסיים הללו, קרנות בשווי מיליארדי דולרים הן חברים, לא אויבים; המולטי־טאסקרים מוערכים בפרמיה.
ב־2010, ויינברג וטרנר (32) מכרו לגוגל את הסטארט־אפ הראשון שלהם, Invite Media, חברת טכנולוגיית פרסום שהשיקו כסטודנטים בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה, תמורת 81 מיליון דולר.
בגיל 24, לפתע היה להם את הכסף – ואת הרקורד – להיכנס לכל מקום בסצנת הסטארט־אפים הטכנולוגיים הקטנים של ניו יורק, מקום שבו יוזמות צעירות כמו Foursquare, Warby Parker ו־WeWork רק התחילו לפעול. ויינברג וטרנר החלו להשקיע בעסקים של חברים, ובעסקים של חברים של חברים, כל פעם עם צ'ק אחר של 25 אלף דולר.
משקיעים בשלב מוקדם
אבל הייתה להם אסטרטגיה. תוך משיכה ליזמים צעירים, טכניים ולא מלוטשים, ביצעו ויינברג וטרנר הימורים מוקדמים על סטארט־אפים בעלי צמיחה גבוהה, כולל שירות המנויים לצעצועים לחיות מחמד Bark & Co, תוכנת ניהול כח העבודה Workrise וספקית שירותי הרפואה Clover Health.
ב־2013 שמע ויינברג מאבנר, איתו התיידד בכנס פרסום, על יזם צעיר אחר בשם וויליאם הוקי, שהתארח בביתו של אבנר. הרעיון של הוקי והמייסד השותף שלו זאק פראט נסוב סביב כרטיסי אשראי; הם נפסלו. אבל כמה חודשים לאחר מכן, הוקי ופרט חזרו והציעו תוכנה בשם Plaid, המחברת שירותים מקוונים אחרים לחשבונות בנק. הפעם לקח לטרנר ולויינברג רק 30 דקות להשקיע לפי שווי של 10 מיליון דולר.
כאשר Plaid גייסה מימון חדש לפי שווי של 13.4 מיליארד דולר באפריל האחרון, אחזקתה עמדה על רווח של פי 1,300. "אנחנו טיפשים לפעמים", מתלוצץ ויינברג על כך שהוא פסל אותם בתחילה. "הרבה מההשקעות בסטארט־אפ בשלב מוקדם מצריכות ממך פשוט ללכת על זה, פשוט להיות שם".
ואז, הם עצרו כמעט לחלוטין. הסיבה: הקפדנות וההשקעה הכרוכה בניהול של Flatiron Health, הסטארט־אפ שהם השיקו בעצמם ב־2012 כדשבורד שמתחבר לרשומות הבריאות האלקטרוניות בבתי חולים ובמשרדי רופאים. ב־2014, הם נקטו בצעד הנועז לרכוש חברת רשומות רפואיות משלהם, והרחיבו את בסיס העובדים של Flatiron מ־17 עובדים ל־135.
בין המשקיעים BoxGroupו־First Round שהזרימו 130 מיליון דולר כדי לעזור לממן את הרכישה. עם כל כך הרבה על כף המאזניים, הפניית שעות יקרות לסטארט־אפים של אנשים אחרים לא נראתה נכונה למייסדים בהם תמכו, וגם לא למשקיעים ולעובדים שלהם.
"תארזו את הקסם"
עם זאת, כאשר הם מכרו אתFlatiron ל־ Rocheלפני שלוש שנים תמורת 1.9 מיליארד דולר, ויינברג וטרנר החליטו שהם מוכנים לקפוץ חזרה פנימה – הפעם עם יותר כסף, יותר כח, וכאבות צעירים הם למדו איך לשלוט טוב יותר באופן בו ניתן לבצע מספר משימות בו זמנית. הם התחברו מחדש עם אבנר, בוגר פורבס Under30 משנת 2014, בזכות הסטארט־אפ הקהילתי־חברתי שלו Taykey, אותו מכר בדצמבר 2017.
לאחר כמה חודשים של סקי ונסיעות, אבנר ניהל משא ומתן עם קומץ חברות הון סיכון מבוססות על האפשרות להצטרף אליהן כמשקיע – פוטנציאל שויינברג וטרנר שקלו גם הם. השלושה בחרו באופציה אחרת: לאחד כוחות ולשחק לפי הכללים שלהם, להיות מסוג המשקיעים שהם היו רוצים בעצמם כיזמים.
עם שקלרסקי איתם, שהכיר את אבנר מתקופתם יחד בצה"ל, ארבעת השותפים התקבעו על כמה עקרונות מנחים. הם יהיו משקיעים שמייסדים יכולים לפנות אליהם בכל עת או שעה, ויקיימו זרם מתמיד של היכרות עם לקוחות פוטנציאליים ועובדים חדשים, שהם הכירו או פגשו בעבר.
ללא הון חיצוני ומעט כללים, Operator Partners מכה גלים כסוג חדש של חברת הון סיכון, שבה מושבי הדירקטוריון אינם חשובים, ואחוזי הבעלות גמישים. בשוליים הפיננסיים הללו, קרנות בשווי מיליארדי דולרים הן חברים, לא אויבים
כדי להכניס מעט תהליכים מסורתיים לחברת ההון סיכון, הם פנו לבנג'מין וגולדשטיין, שניהם בני 29, וכבר כוכבים עולים ב־Bain Capital Ventures ו־Union Square Ventures. הוראות ההפעלה שלהם: "תארזו את הקסם" של השותפים המייסדים המוצלחים והלא שגרתיים של Operator, אפילו בזמן שהם רדפו ללא בושה אחר פרויקטים אחרים.
בתעשייה המפורסמת בכך שהיא פועלת בלוחות זמנים לא סדירים, הסטארט־אפ פועל בצורה יוצאת דופן. מלבד שיחת צוות שבועית, השותפים של הסטארט־אפ מתפקדים באופן עצמאי למחצה, שומרים על קשר באמצעות וואטסאפ, טלגרם וזום. יזמים לא קובעים פגישות עם השותפים של Operator דרך עוזרי מנהלים – הם פשוט שולחים הודעות, וכך לומדים ממקור ראשון אילו סוגי שאלות ראויות למענה מיידי.
ויינברג וטרנר קוראים הצעות במהלך ארוחת הצהריים ובסופי שבוע, שומרים בחרדת קודש שעתיים בכל ערב ללא טלפון בכדי לבלות עם ילדיהם הקטנים. כשנשאל על שגרת השבוע שלו, ויינברג אומר: "זה משתנה מאוד, וזה בעצם חלק מהעניין".
ללא מניעים נסתרים
Operator Partners משחקת בסביבת הון סיכון שוצפת, אשר חווה השקעות בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים יותר מתמיד. משקיעים וכותבי צ'קים בשלבי גיוס ראשוניים הזרימו שיא של 11 מיליארד דולר לחברות סטארט־אפ בתשעת החודשים שעברו עד ספטמבר, על פי נתונים מדוח ה־PitchBook־NVCA Venture Monitor. באותה מסגרת זמן, מנהלי קרנות השיקו לא פחות מ־240 קרנות מיקרו (בגודל של פחות מ־50 מיליון דולר).
קרנות גידור ושחקנים לא מסורתיים אחרים נכנסים גם הם למשחק בשלבים המוקדמים, עם 857 עסקאות הון סיכון בארה"ב שהתבצעו במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2021, נתון זה כבר מהווה עלייה של 27% מהסך הכולל של שנה שעברה.
בטירוף שכזה, Operator Partners מקווה להיות כמו סליים, תמיד למצוא חלל להגיע אליו. בעוד שלחברות סיכון מסורתיות – אפילו כאלו אשר מובלות על ידי יזמים חדשים – יש מינימום בעלות פורמלית או בלתי פורמלית, ותחתיה הסטארט־אפ שנחשב כבעל יתרונות מועטים מכדי להיות שווה את הטרחה, הגישה שלOperator היא לחכות או לעודד חברה אחרת להוביל סבב גיוס, ואז לקחת חלק ממה שנשאר. החברה יכולה לכתוב כ־40 עד 50 צ'קים בשנה בדרך זו, החל מ־200 אלף דולר ועד למיליון דולר, מבלי להדאיג קרנות אחרות.
"זה מאפשר להם להיות 'שוויץ'", אומר המשקיע לשעבר מ־Midas List ג'וש קופלמן, שתמך בויינברג וטרנר בחברות הקודמות שלהם וכעת מפנה אליהם עסקאות. מי שסביר שיזכה: Kandji, סטארטאפ שעוזר לעסקים לנהל את מכשירי האייפון והמחשבים של העובדים שלהם, שגייס 100 מיליון דולר בנובמבר. "אני יכול להיות שקוף איתם, והם שקופים איתי".
ללא אחריות של דירקטוריון וללא מניעים נסתרים (כמו נטייה להוביל סבב השקעות מאוחר), Operator Partners יכולה לשמור על מערכת יחסים פחות פורמלית, בסגנון עמית לעמית, עם מנכ"לי הפורטפוליו שלה. "אנשים לא היו מטריחים חבר הנהלה וגורמים לו לבדוק נתונים בגיליון אקסל", אומר שקלרסקי. השותפים מתגאים בפידבק האמיתי שלהם, בין אם מייסד "עושה משהו טיפשי" או זקוק לתמיכה רגשית. "היו לי שיחות עם מייסדים על איך להירדם", אומר ויינברג. "דברים מוזרים כאלה".
עומק טקטי
הכנות הזו שכנעה את אפריל קו, מנכ"לית Spring Health. כשגייסה מימון לפי שווי של 2 מיליארד דולר בספטמבר, קו ידעה שהיא רוצה שחברת הענק Tiger Global תיקח את ההובלה. אבל כעוקבת ותיקה של ויינברג בטוויטר, שם היא חולקת את דעתה באופן תדיר על נושאים החל מגיוס עובדים ועד לתגובת הפוליטיקאים לנגיף הקורונה, ומעריצה את ההשפעה שלFlatiron Health על סצנת הבריאות הדיגיטלית של ניו יורק, קו פנתה ל־Operator Partners כדי שתצטרף לעסקה.
קו פנתה אל Tiger לקבלת ייעוץ לגבי הנוף המקרו־כלכלי, או נתונים על מגמות בתחום הבריאות. לגבי טקטיקות יומיומיות, היא תפנה למישהו ב־Operator או למשקיע פרטי. "זאק הוא אדם נטול מניירות, מאוד ישיר. אני חולקת את רעיונותיי עימו, ואם הוא חושב שהם לא הגיוניים, הוא אומר לי", היא אומרת. "בכנות, זה ממש מרענן".
אופן הפעולה הזה מתאים לחברות הגדולות. הם יודעים ש־ Operator תישאר בנתיב שלה. התחרות הקשה ביותר שלהם היא דווקא מול משקיעים פרטיים. מייסדים שמבצעים השקעות אישיות בעמיתיהם אינם דבר חדש. אבל כניסת שיא של הון פירושה שיזמים מוציאים כסף מוקדם יותר עבור האפשרות להרוויח יותר כסף, ורבים מוצאים שזה מפתה לגייס את הכספים בעצמם.
טרנר מצביע על פראט כיזם שלעתים רחוקות – אך בעקביות – פנה אליו לייעוץ רק לגבי ההחלטות בעלות ההשפעה הגבוהה ביותר. בשלב מוקדם, פירוש הדבר היה להקים את מערכת השכר הראשונה של Plaid ולשכור ראש מחלקת הנדסה. כיום השיחות הן בכדי להשוות את רשמיהם על משקיעים אחרים, או בנוגע לגיוס תפקידים ספציפיים כמו יועץ כללי.
הדרך שבה פראט מדבר עם טרנר, לעומת הדרך שבה פראט מדבר עם משקיעי הון סיכון, היא פשוט שפה אחרת, אומר פראט, המנכ"ל המיליארדר של Plaid. "צריך להיות מייסד כדי לתת סגנון מסוים של עצות. יש רמה של עומק טקטי שמגיעים אליה לאחר שכבר עשית זאת בעבר".
מתמקדים בחברות מצוינות
לדברי זכריה רייטנו, מנכ"ל סטארט־אפ הבריאות Ro, המוערך בשווי של 5 מיליארד דולר, מייסדים בעלי אבחנה רואים יותר ויותר את המשקיעים שלהם כמו הנוקמים של מארוול: כל אחד צריך להתמחות במשהו או להביא את כוח העל שלו. Operator Partners עומדים בקריטריונים שלו. "הם מקיימים אינטראקציה עם מייסדים כאילו היו חברים בצוות ההנהלה שלהם", אומר רייטנו. "הם רוצים לנצח בכל מה שהם עושים, אבל הם לא צריכים להוכיח שהם טובים בעבודתם".
קשה לומר עדיין אם הם מנצחים עד כה. אחרי הכל, הם עוסקים בזה פחות משנתיים. Operator כבר נהנה מכמה אקזיטים צנועים, כולל חברת תוכנת המסחר האלקטרוני Weav, שנרכשה באוגוסט על ידי ברקס תמורת 50 מיליון דולר. אך Operator טרם הרוויחה מרוב נכסי הפורטפוליו הבולטים שלה, בהם יותר מ־50 חברות ששווין עלה מאז הבדיקה הראשונית שלהן, לפי מקור ששוחח עם פורבס.
התיק הכולל של Operator מוערך כיום ביותר מפי 3 מההון המושקע שלה, לפי המקור. "אנחנו פשוט מתמקדים בחברות מצוינות", מושך בכתפיו טרנר לגבי המודל הפיננסי של החברה להצלחה.
"משקיעים שמכירים אותם ומייסדים שעובדים איתם מביעים ביטחון בכך שהם לא ילהטט יותר מידי דברים בבת אחת"
אוליביה בנג'מין
באווירה התזזיתית הנוכחית, Operator נדחקה החוצה מכמה עסקאות וויתרה על אחרות בגלל מחירים גבוהים באפן לא ריאלי. לרוב, היא עובדת כרגיל, וכך גם חברות הון הסיכון. "אתה מקבל החלטה, ולאחר מכן אתה סוג של, בסדר, תתקשר אליי ב־2030 ונראה מה המצב", אומר ויינברג.
ואז ישנה השאלה איזה עוד עבודות הם עשויים לקחת. טרנר החזיק מעמד קצת יותר משלושה חודשים בתור משקיע הון סיכון במשרה מלאה לפני שהפך למנכ"ל ב־Collectors Universe. (הוא גם עדיין יו"ר Flatiron Health). ויינברג בוחן כמה פרויקטים בביוטכנולוגיה, הוא אומר שהוא יכול בסופו של דבר להפוך למייסד שותף כיו"ר בכיר או לקחת תפקיד מנכ"ל; כיום הוא גם בעלים בשותפות של מועדון לילה וחלל אירועים בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין ליד החוף.
אבנר הוא יו"ר של כמה חברות ישראליות, כולל אחת שהקים לאחרונה כדי להילחם בסוכרת. שקלרסקי, שעזב את Flatiron במאי, מונה לאחרונה למייסד שותף מדעי ולמשקיף במועצת המנהלים של NeuraLight, חברה העוסקת בדיגיטציה של תובנות נוירולוגיות באמצעות AI.
להיות יותר ממה שהם
האחריות היומיומית של בניית הפירמה תיפול על השותפים הזוטרים ביותר של Operator, בנימין וגולדשטיין. הם מבטיחים שהתקשורת הפנימית על עסקאות פוטנציאליות תמשיך לזרום ולהציב ציפיות מיזמים לגבי מה שהם יכולים, ומה שאינם יכולים, לצפות מהמייסדים בעלי הפרופיל הגבוה של Operator. שני המשקיעים הצעירים יותר של Operator נכללים בחלוקת הרווחים ממשאבי הפירמה, שאוגדו על ידי מייסדיה ללא אופק זמן השקעה רשמי או גודל קרן. "יש להם רקורד ארוך בדאגה לאנשים שהם עובדים איתם", אומר בנג'מין.
משקיעים שמכירים אותם ומייסדים שעובדים איתם מביעים ביטחון דומה בכך ש־Operator Partners לא ילהטטו יותר מדי דברים בבת אחת. "אני טוען שיש להם הרבה יותר מה לאבד מאשר חברות הון סיכון שממנפות את ההון של אנשים אחרים", אומר קופלמן, שמציין כי מובילי חברות אחרים כמו ג'וש קושנר מ־Thrive Capital ופיטר ת'יל מ־Founders Fund, ייסדו ועבדו עם כמה מההשקעות המוצלחות ביותר שלהם בשלב מוקדם.
ב־Kandji, המנכ"ל אדם פטיט אומר שהעובדה שהמשקיעים עובדים על הפרויקטים שלהם שומרת על נקודת המבט שלהם רעננה. "יש לנו הרבה משקיעים שאומרים 'אנחנו מפעילים לשעבר', אבל הם מאוד קרובים לזה. הם לא היו מפעילים לפני עשרים שנה".
מעל לכל, הסוד של Operator Partners עשוי להיות פשוט: השותפים פשוט בנו את הקרן כדי למקסם את המותגים הגיקיים שלהם. "לכסף יש השפעה מעניינת על אנשים", מציין רייטנו מ־Ro. "אצלם זה בעצם מאפשר להם להיות יותר ממה שהם". המשקיע הניו יורקי הוותיק דיוויד טיש, עוד משתף פעולה ותיק, מסכים: "נאט אוהב כרטיסי כדורסל, וזאק אוהב להתחיל להצית וויכוחים בטוויטר", הוא מתבדח. "שניהם עושים בדיוק את מה שהם רוצים לעשות כשהם מתעוררים בבוקר".
