לרשימה המלאה של חברות הסייבר המבטיחות בישראל לשנת 2023
בתעשיית הסייבר מסתובבת זה שנים אימרה ידועה שהפכה במרוצת השנים לכלל ברזל – ״אם איתרת פרצת אבטחה – זה כנראה כבר מאוחר מדי״. המשפט הזה הפך נכון ומדויק שבעתיים במציאות הענן של ימינו – כשעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית, שלח כמויות מידע עצומות לענן ובתוך כך הכפיל עשרות מונים את איומי הסייבר. זמן התגובה, נוכח האיומים המתגברים, התקצר לאפס. מחקרים שפורסמו לאחרונה אף מציגים קשר ישיר וברור בין ארגונים שהעבירו פעילות לשירותי מחשוב ענן לבין מספר המתקפות והאיומים שכוונו כנגדם – התקפות שהפכו יעילות, תכופות ומהירות יותר מאי פעם.
על רקע היקף האיומים שעומד בלב הפעילות של שירותי הענן, צמחו באופן מטאורי בשנים האחרונות חברות אבטחת הענן. התחום הלוהט ופתרונות האבטחה שפיתחו חברות כמו Dazz – סטארט־אפ הסייבר שהוקם על ידי מומחי האבטחה מרב בהט, תומר שוורץ ויובל אופיר – הפכו למגנט השקעות בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה.
מרב בהט היא המנכ״לית־מייסדת של Dazz, המתמקדת באבטחה בשלבי הפיתוח בענן. בהט הקימה את החברה לפני שנתיים בלבד יחד עם תומר שוורץ, סמנכ״ל הטכנולוגיות, ויובל אופיר, סמנכ״ל המחקר והפיתוח. שלושת המייסדים הביאו עימם שנים לא מועטות של ניסיון בבניית מוצרי אבטחה לענן וטרק רקורד של הצלחה בענף הקשוח: בהט כמשנה למנכ״ל מרכז המו״פ של מיקרוסופט בישראל, שם ניהלה את חטיבת אבטחת הענן; שוורץ היה ממייסדי יוניקורן הסייבר Armis ומי שייסד את ה־Security Response Center של מיקרוסופט בישראל ואופיר כמי שמילא תפקידי ניהול בכירים ב־Claroty (חד קרן המתמחה באבטחת סייבר תעשייתי).
Dazz מסתמנת כאחת ההבטחות הגדולות בתחום. גם השנה, חרף הקיצוץ החד בגיוסי ההון וגל הפיטורים בהייטק שלא פסח גם על חברות הסייבר, המשיכה החברה לרשום צמיחה גבוהה, שהתבטאה בין היתר בגידול בהיקף ההכנסות, הלקוחות והעובדים. נכון להיום המוצר שפיתחו כבר נמצא בשימוש של יותר מ־25 חברות טכנולוגיה או תאגידים גלובליים מובילים, ביניהם קבוצת ההשקעות Blackstone והענקית הבינלאומית Emerson Electric.
מאז יצאה מן הצללים בסוף 2021 – פחות משנה לאחר הקמתה – הוכפלה מצבת העובדים כמעט פי שלושה. כיום מועסקים בסטארט־אפ כ־85 עובדים, מרביתם בישראל וארה״ב. סבב הגיוס האחרון (A) – בהיקף של 50 מיליון דולר שנערך בהשתתפות קרנות ההשקעה Index Ventures, Greylock, Cerca, Insight ו־CyberStarts – הביא את סך הגיוסים של החברה הצעירה ל־60 מיליון דולר.
״אנחנו הדבק שמחבר יכולת״
עם הקמת Dazz סימנו שלושת המייסדים צורך ברור בהתמקדות בבעיה שמוצרי אבטחה התעלמו ממנה שנים רבות – בעיית ה־Remediation – התיקון. מאות שיחות עם מנהלי אבטחה ומנהלי פיתוח הובילו אותם למסקנה שיש עודף גדול בתעשייה של כלי אבטחה, כאלה שאומנם מזהים בהצלחה בעיות וחולשות, אך פתרונן כרוך בתהליך תיקון ידני, מתסכל ואיטי. חלון הסיכון וזמני התגובה הארוכים, הבינו, גדל בעקביות – ועימו גם הסיכון המרחף מעל פעילות הארגונים בענן.
״כל עולם האבטחה מתמקד היום בעיקר בזיהוי חולשות״, מסבירה בהט. ״גם אני וגם השותפים שלי בנינו מוצרים של זיהוי חולשות בתחומים שונים – בעיקר בתחומי אבטחת הענן. זו עבודה מאוד קשה למצוא חולשות בסביבות ענן, סביבה מאוד מורכבת וזה פחות או יותר היה עד היום הפוקוס של עולם הסקיורטי. מה שאנחנו ראינו, במיוחד בעולמות הענן, זה שהגענו למצב שכמויות החולשות היא כמעט אינסופית, מגיעה לאלפים, לעיתים מיליונים, של חולשות ואיומים מסוגים שונים, בסביבות ענן ובסביבות הפיתוח״.
הטכנולוגיה של Dazz אינה מתמקדת בסימון האיומים, סיכוני האבטחה או זיהוי החולשות – אלא מוכוונת בעיקר לפישוט תהליכי התיקון של צוותי האבטחה וההנדסה, לפתירת חולשות אבטחה ולמניעת סיכונים בענן ובסביבות הפיתוח. כך שואפת הפלטפורמה של Dazz להפחית את ״המאמץ״ הנדרש מצוותי האבטחה והפיתוח ככל הניתן, לתקן חולשות אבטחה, ולסייע להם להגיע לזמני תגובה מהירים באופן משמעותי. הערך המוסף כאן חשוב, בעיקר בתעשייה שבה זמן, כפי שנלמד על הבשר החי בעולמות האבטחה, הוא משתנה קריטי.
"כדי לשמור על היתרון התחרותי והטכנולוגי של ישראל המדינה לא צריכה להשקיע כספים בהייטק. את הכספים והתקציבים הייתי משקיעה בחינוך"
נכון להיום זמן התיקון יכול להימשך ימים ואף שבועות. זמן תגובה מהותי מאוד – בעיקר לאור העובדה כי התקפות ענן נהיו הרבה יותר מהירות מבעבר וחייבו יכולת אבחנה ותיקון בקצב הרבה יותר מהיר. ״החלטנו לאסוף את כל הידע שצברנו בעולמות האלה ולקחת את זה לשלב הבא. לעזור לארגונים לקחת את זיהוי החולשות והאיומים ולספק להם מפה שלמה של כל הסיכונים שלהם תוך יכולת הבנה מאיפה בדיוק הם נובעים ואיך לטפל בהם״, מחדדת בהט את היתרון בפלטפורמה והייחודיות במוצר שפיתחו. ״זה קונספט די חדש. אנחנו הדבק שמחבר את היכולת לייצר אוטומציה בתהליך הזה – מזיהוי לתיקון – תהליך שלוקח כמה דקות במקום ימים או שבועות״.
נוכח הצורך וכובד המשקל המונח על כף המאזניים, תחרות רצינית של טכנולוגיות אבטחה בשלבי הפיתוח בענן מצד שחקניות סייבר בענף וענקיות טכנולוגיות עתירות משאבים, היא כנראה רק שאלה של זמן. את בהט תחרות כזו פחות מטרידה. לפחות לעת עתה. ״יש תחרות נישתית בתחומים שונים שאנחנו עוסקים בהם״, היא מודה, ״אבל פלטפורמה הוליסטית עם כיסוי רחב כמו שלנו, לא ראינו בשוק״.
מכוונים ליוניקורן
באופן טבעי, על כתפי המנכ"לית של סטארט־אפ צעיר שהצליח לגייס תוך זמן קצר עשרות מיליונים מקרנות השקעה מובילות, מונח סל כבד של ציפיות. אך בהט לא מתבלבלת ונשארת ממוקדת מאוד במטרה שלפניה: ״לכבוש עוד לקוחות ולבנות את המוצר״. אלו שני הוורטיקלים שהיא מכוונת באגרסיביות את כל פוקוס החברה עליהם. ״אנחנו בונים פה מוצר שלא היה קיים בעבר. הוא נבנה וממשיך להיבנות ולהתפתח וככל שיש יותר משתמשים אנחנו מגלים עוד פונקציונליות״, היא מספרת.
לטווח היותר רחוק מציבה בהט יעד שאפתני אך בהחלט בר השגה בהתחשב ביעדים שהשיגה החברה עד כה – ״היינו רוצים להגיע לשווי של מיליארד דולר. היום, במציאות החדשה, זה לוקח טיפה יותר זמן מבעבר, ואולי זה גם טוב שזה כך, אבל זה לחלוטין היעד – להמשיך לגדול, לכבוש עוד ועוד לקוחות גדולים ומשמעותיים. השוק שלנו גדל כל כך מהר, שאם נתמקד בביצוע – השמיים הם הגבול״.
וכשהשמיים הם הגבול גם הנפקה עתידית, כשהתנאים יבשילו והשווקים יתאוששו, הוא לא יעד בלתי מושג. ״בשלב הזה, כחברה יחסית צעירה, יעד הנפקה הוא מעט רחוק״, היא מסייגת. ״אבל זה בהחלט יעד שנרצה להגיע אליו. יש לנו עוד דרך לעבור עד שנגיע לשם. החוכמה היא לגדול באגרסיביות ולצמוח במהירות והכי חשוב – לעשות את זה בצורה יעילה".
לכל אורך השיחה לא ניתן להתעלם מהפיל שבחדר – העובדה שבתור יזמית ומנהלת בכירה היא מתבלטת בתעשיית ההייטק המקומית לא רק בזכות ההישגים, הוותק והניסיון שצברה. בהט היא בין המנהלות הבכירות הבודדות בסקטור החשוב של ישראל ואחת היזמיות היחידות שעומדות בראש חברת סטארט־אפ מבטיחה.
את דמות די חריגה בנוף ההייטק הישראלי.
״לצערי אתה צודק. כמות הפאונדריות ובכלל כמות המנהלות שיש בשוק, מאוד נמוכה. יש תחושה אפילו שזה מתחת ל־1%. יש נציגות מאוד נמוכה של נשים בעולמות הסייבר והאמת היא שאין לזה שום סיבה. זה מתחיל בהצטרפות לסטארט־אפים בשלב המוקדם שלהם – שם נעשית בעיניי עיקר הלמידה. הרבה מהיזמים המצליחים למדו והוכשרו בחברות צעירות. זה הכשיר אותם לדבר הבא. לכן הייתי שמחה לראות יותר נשים מצטרפות לסטארט־אפים בשלבים המוקדמים.
״לנשים יש את היכולת להצליח בענף בדיוק כמו לגברים. העולם התפתח ויש היום הזדמנויות מדהימות לנשים להקים חברות, להפוך לפאונדריות ולכבוש את העולם. באופן אישי אני לא רואה שום סיבה הגיונית למספרים האלה והייתי ממליצה לכל אחת ואחד שיש להם חלום פשוט להתעלם מתקרות הזכוכית ולנסות להגשים אותו״.
"כמות הפאונדריות ובכלל כמות המנהלות שיש בשוק, מאוד נמוכה. יש תחושה אפילו שזה מתחת ל־1%. יש נציגות מאוד נמוכה של נשים בעולמות הסייבר והאמת היא שאין לזה שום סיבה"
ואולי עוד קודם לכן זה מתחיל בחינוך. את הרי לא עברת במסלול ״המקובל״ בהייטק של שירות ביחידה טכנולוגיה מובחרת. בתנאים של היום זה יתרון משמעותי שהולך לאיבוד.
״להיות ביחידות כמו 8200 זו פריווילגיה ובהחלט הייתי שמחה לראות שם יותר נשים בתחומים טכנולוגיים. אין ספק שזה מקצר את הדרך להצלחה בהייטק. זה מתחיל בחינוך ובגיל צעיר. כדי לשמור על היתרון התחרותי והטכנולוגי של ישראל המדינה לא צריכה להשקיע כספים בהייטק – יש מספיק כסף והחברות יסתדרו לבד בלי עזרה של הממשלה. את הכספים והתקציבים הייתי משקיעה בחינוך, בהנגשת לימודים טכנולוגיים ברמה גבוהה לאוכלוסיות שונות מהפריפריה, לנערות צעירות, למגזר החרדי והערבי.
הטאלנט המקומי זאת התשתית שעליה בנוי כל ההייטק הישראלי. בוא נרחיב את מעגל הטאלנט ונוכל לעשות הרבה יותר דברים. הטאלנט הישראלי בא מכל מקום, הם נמצאים בכל שכבות האוכלוסייה – אז בואו נגדיל את המעגל ונחשוף יותר אנשים לתעשייה הנפלאה הזו״.
