המפלצות של החמאס לקחו את הזמן, כשביצעו את טבח היהודים הגרוע ביותר מאז השואה. אוהדיהם בחו״ל לא היו סבלניים כמותם. כאשר הירי, הדקירות, הביתור, השריפה, העינויים, האונס והחטיפה של אזרחים ישראלים בעוטף עזה עוד נמשכו, פעילים פרו-פלסטינים כבר בצבצו ברחובות הערים במערב כדי להשמיע את תמיכתם.
בתקשורת כינו את ההפגנות הללו ״מחאות״. זהו שקר: ישראל עוד לא הספיקה להדוף את המחבלים, קל וחומר לבצע פעולות תגמול – כך שלא היה דבר למחות נגדו. לא, אותן התקהלויות דוחות של אקטיביסטים מוסלמים ושחורים קנאים, פרוגרסיבים קיצוניים ומחרחרי ריב מקצועיים היו לא פחות ממסיבות רחוב. הן היו חגיגות הלל לפלצות.
בעיני הישראלים, היהודים ובני בריתנו הרבים בעולם, זו היתה צריכה להיות הסרת המסיכה האחרונה מעל פניהם של האספסוף הקורא ל"שחרור פלסטין מהים אל הירדן״. כעת ברור כשמש שהם אינם שואפים לראות קידמה או חירות לפלסטינים. הם שואפים אך ורק לראות את קיצה של מדינת היהודים האחת והיחידה. מהמרחק הנוח של המשרות עם הקביעות שלהם במכללות, בעמותות או במיזמים פוליטיים שונים – הם לא מתרגשים מטבח ישראלים למען אותה מטרה.
הם אויבינו
האנשים האלה אינם המבקרים שלנו. הם אויבינו. הם נותני החסות האידיאולוגית במדינות המערב לאלה שמוכנים לעשות הכל כדי לנשל אותנו מהמזרח התיכון. ולפיכך, הם צריכים להיות כמתים בעינינו.
משול הדבר להורים יהודים היושבים שבעה באופן סימבולי, על בן משפחה שהביא חרפה שלא ניתן להינקות ממנה, כאומרים: "You are dead to me”.
אנחנו כבר לא צריכים להתייחס אליהם. יותר מכך – עלינו להוקיע אותם ולבייש אותם באופן פומבי, למנוע מהם תעסוקה ומשרות ציבוריות, לחדול מלממן את המיזמים והקמפוסים שלהם. קל יהיה לעשות את כל זה, ומתבקש, כי מה שמוטל על המאזניים במלחמת ההישרדות של ישראל כעת נהיר לכולם.
אם אתם מגנים את החמאס, ואז שמים ״אבל״ ומגנים את ישראל – אתם כמתים בעינינו.
אם אתם מתרעמים על השיטות שבהן ישראל משיבה מלחמה, מבלי שאי פעם התעניינתם במערכות המדממות בהרבה שנוהלו בשמותיכם, מאפגניסטן ועיראק ועד לסומליה – אתם כמתים בעינינו.
"אנו הישראלים, אנו היהודים, אוהבים את החיים. ונמאס לנו מלספור את מתינו באיפוק. נתנו כל כך הרבה לעולם, כל כך הרבה לדורי דורות של ציוויליזציה – הגיע הזמן שהעולם יחזיר מידה כנגד מידה"
אם אתם מתפלפלים לגבי מספרם המדויק של התינוקות שראשיהם נערפו או מספר הנשים שגופן חולל בפוגרום של השביעי באוקטובר – אתם כמתים בעינינו.
אם אתם מתקוממים מכרוזים על ילדים ישראלים חטופים יותר מאשר על העובדה שנחטפו, תוך ביצוע פשע מובהק נגד האנושות – אתם כמתים בעינינו.
אם אתם רודפים את יהודי הגולה כחלק מהעמדת הפנים שאתם מגנים “רק” את מדיניות ישראל – אתם כמתים בעינינו.
אם אתם עומדים על כך שישראל תחתור לפשרה מול החמאס, רעיון שלא הייתם מעלים על דעתכם, כשדובר במלחמה שלחם המערב בנאצים, באל-קאעידה או בדאעש – אתם כמתים בעינינו.
אם אתם מסרבים להכיר בעובדה שישראל מסוגלת לשים קץ לאיומים על קיומה, אם רק היתה מפעילה את מלוא כוחה מול החמאס, החיזבאללה והמשטר האיראני, ונמנעת מכך בשל דאגתה ורצונה להימנע ככל הניתן מסבל אזרחי – אתם כמתים בעינינו.
היו הגונים
אנו הישראלים, אנו היהודים, אוהבים את החיים. ונמאס לנו מלספור את מתינו באיפוק. נתנו כל כך הרבה לעולם, כל כך הרבה לדורי דורות של ציוויליזציה – הגיע הזמן שהעולם יחזיר מידה כנגד מידה.
אל תהיו כמתים בעינינו. היו הגונים. הפגינו בהירות מוסרית ואינטלקטואלית. היו אמיצים.
לא נסלח לאויבינו בעזה או בכל מקום אחר. גם אתם לא הייתם סולחים.
ולא נשכח את הרבים שעומדים לצידנו, בהבנה שמאבקינו הוא גם מאבקם.
